גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החלה הספירה לאחור לשער של 3 שקלים: מתי הנגיד ייאלץ להתערב?

בשנה האחרונה רשם השקל התחזקות משמעותית את מול הדולר, והוא נסחר בשיא של קרוב ל־4 שנים ● בעבר התערב בנק ישראל ישירות רק בתקופות חירום כמו קורונה ומלחמה ● כלכלנים בכירים מסמנים את הרף שבו כנראה שהגישה תשתנה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

השקל נמצא קרוב מאוד לרמות שיא של 4 שנים אל מול הדולר, ששערו היציג עומד על 3.22. מדובר בייסוף של יותר מ־10% בשנה האחרונה, המהווה גורם ממתן לאינפלציה ומשקף את חוזקו של המשק הישראלי. מנגד, הוא גם פוגע ברווחיות היצוא.

בהפניקס בית השקעות מסבירים כי התחזקות השקל נבעה מכמה גורמים עיקריים: עלייה חדה בהשקעות זרות בשוק ההון המקומי, ירידה בפרמיית הסיכון הגאו-פוליטית של ישראל (בפרט בעקבות המלחמה מול איראן והכרזת הפסקת האש בעזה), זינוק במדדי הבורסה הישראלית וצמיחה חדה בתוצר ברבעון השלישי. במקביל, הדולר נחלש גלובלית, בין היתר עקב מלחמות הסחר שיזם ממשל טראמפ.

רוב המומחים מעריכים שהשקל יוסיף להתחזק. לפי סיטי הוא צריך ליפול ב־20%
בבורסה לא ראו מעולם נהירה כזו של משקיעים זרים. זו רק ההתחלה?

הסבר נוסף גלום במדד נאסד"ק שטיפס מתחילת השנה במעל 20%. הגופים המוסדיים מקצים חלק גדול מההשקעות לחו"ל אך החשיפה למט"ח מוגבלת - כשהמדד עולה המוסדיים נאלצים למכור דולרים כדי לאזן את החשיפה.

עם זאת, תמונת הראי היא הפגיעה ברווחיות היצוא ובהמשך ביצוא עצמו, באופן שעשוי להביא את היצואנים לדרוש את התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח. בעשור האחרון הבנק עשה זאת פעמים ספורות בלבד: כך למשל, ב-2020 התערב הבנק והזרים דולרים באמצעות עסקאות החלף (SWAP) לגופים הפיננסים שסבלו ממחנק. פחות משנה לאחר מכן, כשהשקל רשם ייסוף חד ונגע בשער של 3.11, רכש הבנק דולרים כדי לבלום את הייסוף.

בפרוץ המלחמה, באוקטובר 2023, השיק הבנק תוכנית למכירת דולרים בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, שבפועל פחות משליש ממנה מומש. הפעם האחרונה הייתה במהלך "עם כלביא", אז מכר הבנק סכום נמוך יחסית של 300 מיליון דולר כדי למנוע פיחות חד בשקל.

יותר מדרך אחת להתערב

ארגז הכלים של בנק ישראל להשפיע במישרין או בעקיפין על שוק המט"ח רחב יותר מאשר קנייה ומכירת דולרים. דרך נוספת היא מתווה אגרסיבי יותר של הפחתות ריבית, שכן הן מפחיתות את האטרקטיביות של השקעה בנכסים שקליים.

תון חשוב לעניין זה פורסם השבוע, כשמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% והאינפלציה השנתית התייצבה בנובמבר על 2.4%, עמוק בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). למרות השיפור במדד, כלכלנים מעריכים כי נתון האינפלציה לא יעמוד במרכז החלטת הוועדה המוניטרית בינואר הקרוב. הוועדה, שהורידה את הריבית ב-0.25% בסוף נובמבר, עשתה זאת בהורדה ניצית ומסויגת.

בין הסיבות נמנים: הציפייה לעלייה באינפלציה במדד הבא; שוק העבודה ההדוק, המתבטא בשיא במספר המשרות הפנויות ובאבטלה נמוכה ברמה היסטורית; וכן תקציב המדינה הכולל גרעון גבוה של 3.9%, אשר מטיל ספק באפשרות לצמצם את יחס החוב-תוצר של הממשלה.

מתי הבנק צריך להתערב?

בסקירת המאקרו של בנק הפועלים ציינו השבוע כי "סקר המגמות בעסקים מצביע על כך שההתחזקות החדה בשקל לא מעיבה באופן ניכר על היצוא המקומי לפחות לעת עתה". כך מסבירים שם שבענף התעשייה ההתחזקות של השקל אכן הובילה לשחיקת הרווחיות של החברות "אך לא באופן דרמטי בפרספקטיבה היסטורית".

בבנק ציינו לחיוב כי בענף התעשייה מגבלת מחסור ההזמנות נותרה נמוכה בחודשים האחרונים, וזאת על אף התחזקות השקל והחשש מחרמות. כלומר, ליצואנים יש מלאי הזמנות והם אינם מדווחים על מגבלה בתחום זה.

בסקירת המאקרו של בית ההשקעות מיטב, נשמעים פחות אופטימיים. שם מסבירים שלעומת הציפייה להזמנות ליצוא בתעשייה, היצוא כרגע נמצא בקיפאון. במיטב הוסיפו כי בתחום ההייטק נרשמה בחודשים האחרונים גם כן הקלה בחומרת המגבלה של קושי בהזמנות. אולם, "האיום על יצוא מהתחזקות השקל מתחיל להיות מורגש בעסקים. ועלתה חומרת המגבלה של שחיקת הרווחיות בענפים מייצאים". במיטב צופים שאם המגמה הזו תימשך, הלחץ על בנק ישראל יגבר, והוא יצטרך להחליט האם לזרז את הורדות הריבית או לחזור לרכישת דולרים.

שני הגופים הפיננסים המוזכרים מתבססים על אותם נתונים: סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס, שבו הנשאלים מדרגים מגבלות שונות כמו מחסור בהזמנות ושחיקת רווחיות.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מסביר שאין סתירה בנתונים. "יכול להיות שליצואן יש עדיין הרבה הזמנות, וכרגע הבעיה שלו היא שהרווחיות נשחקת. הוא מקבל כסף, ובכל פעם הכסף הזה שווה פחות בשקלים. אבל כשהוא רוצה לגשת למכרזים חדשים, הוא יתקשה לזכות בהם כי יהיה פחות תחרותי אם לא יצליח להתייעל ולהסתגל לשער החליפין. לכן, כל המדינות מוטרדות מזה ומנסות להחליש את המטבע כשהוא מאוד חזק כדי לשמור על היצוא".

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים אומר ש"אם בוחנים את הנתונים בענפי השירותים כולל ענף ההייטק, אנחנו רואים ירידה יחסית חדה במגבלת המחסור בהזמנות בחודשים האחרונים. זו עדות נוספת לכך שההייטק בישראל חוזר לשגשג. אנחנו רואים גם שחיקה ברווחיות שהולכת ממש יד ביד עם ההתחזקות של השקל, אבל השחיקה הזו איננה דרמטית לפי סקר המגמות בעסקים שמפרסמת הלמ"ס.

"לכן בשורה התחתונה, התחזקות השקל מעיבה על היצואנים אבל הם מצליחים להסתדר, ובוודאי כשמדברים על שירותי ההייטק. אנחנו גם רואים עלייה מחודשת ביצוא הסחורות והשירותים בחודשים האחרונים. לעומת זאת, השקל הוא מבין הגורמים העיקריים היום שממתנים את האינפלציה בישראל, ומאפשרים לה לחזור ליעד. יש לכך הרבה השלכות חיוביות גם על הצריכה הפרטית".

לשפריר יש תשובה לשאלה מתי בנק ישראל צפוי להתערב "אם נגיע למצב של 3 שקל לדולר, בנק ישראל יצטרך לחשוב על התערבות וייתכן שהוא יוריד את הריבית קצת יותר במהירות מהתכנון כי אז הרווחיות של היצואנים תשחק אף יותר. החלטה של בנק ישראל אם להתערב תהיה תלויה בסביבת האינפלציה שתהיה. בעת הנוכחית, אנחנו לא שם. זה נכון לא רק להייטק, אלא גם לליבת היצוא בתחומי התעשייה".

המשוואה הלא כתובה

זבז'ינסקי מוסיף כי ניתוח השינוי בשער המטבע בעשר השנים האחרונות אל מול ריבית הבנק המרכזי הממוצעת מעיד על קשר ישיר: ככל שהמטבע חזק יותר, הריבית הייתה נמוכה יותר. הדבר מוכיח שבנקים מרכזיים היו מוטרדים משחיקת רווחיות היצוא, והיום, בסביבת מלחמות סחר, זהו שיקול משמעותי.

"מכיוון שהאינפלציה יורדת וצפויה להגיע בעוד חודש-חודשיים לקצב של 2%, המשך התחזקות השקל צפוי לגרום לבנק ישראל להתייחס לשער החליפין יותר ברצינות", אומר זבז'ינסקי.

זבז'ינסקי אינו פוסל התערבות בשוק המט"ח אם המגמה תימשך בחצי השנה הקרובה: "אני לא פוסל שאנחנו נראה התערבות בשוק המט"ח, וכאן מתעוררת שאלה מעניינת לגבי היחס של הממשל האמריקאי להתערבות בשוק המט"ח, כי הוא מאוד רגיש לדברים האלה.

"מתי הבנק יתערב? זו שאלת מיליון הדולר, או הרבה יותר מכך. אבל ככל שתשמע יותר חברות מתלוננת אז הלחץ על הבנק יגבר. אם השקל יגיע ל-3.1, נשמע אותם חזק יותר".

עוד כתבות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת