גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

התחדשות עירונית: רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדלות בחוק

המחוקק מחייב את היזמים להציע לקשישים פתרונות ייחודיים בפרויקטים של פינוי בינוי, אלא שחסמים רבים גורמים לכך שהשימוש בפתרונות היעודיים נמוך מאוד

רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדרות בחוק / צילום: תמר מצפי
רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדרות בחוק / צילום: תמר מצפי

בגיל 94, לאחר יותר מחמישה עשורים באותו בית, נאלצה דינה לעזוב את דירתה בגבעתיים לטובת פרויקט התחדשות עירונית. בתה זיווה, שליוותה אותה בתהליך, מתארת מעבר מטלטל, רצוף קושי רגשי וחוסר ודאות - חוויה שממחישה את הפער שבין ההבטחות הגלומות בחוק לבין המציאות שחווים אזרחים ותיקים בשטח.

● תמורת 61 מיליון שקל: צחי אבו רכש את הדירות ההרוסות במגדלי דה וינצ'י
● קרקע בצפון ת"א בעשירית מהמחיר בשדה דב? זה מה שתצטרכו לעשות כדי לשים עליה את היד

אף שבשנים האחרונות הורחבו זכויות האזרחים הוותיקים בהתחדשות עירונית במטרה להבטיח להם הגנה, התאמה וביטחון, סיפורם של דינה ושל מבוגרים נוספים מציף שאלות כבדות על מימוש הזכויות בפועל, על מידת המודעות להן, ועל האתגרים שמעמיד תהליך מורכב וארוך בפני אוכלוסייה מבוגרת ופגיעה.

החלופות: בית אבות, דירה חלופית או כסף לדירה

על פי החוק, אזרחים ותיקים זכאים בפרויקטים של פינוי־בינוי לתמורה מורחבת ולאפשרויות בחירה נוספות, מעבר לאלו המוצעות ליתר בעלי הדירות בפרויקט. כך, בעלי הזכויות מחולקים לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה מתייחסת לבני 70 ומעלה, המתגוררים בדירה שנתיים לפחות - אז היזם חייב להציע להם לבחור בין "דירת תמורה" לבין אחת האפשרויות הנ"ל, אך רשאי לבחור איזו מבין החלופות להציע:

חלופה 1: אפשרות בחירה של מעבר לבית אבות או קבלת דירה חלופית, או קבלת כסף לרכישת דירה חלופית.

חלופה 2: שתי דירות בשווי דירת תמורה.

חלופה 3: דירת תמורה קטנה בתוספת תשלומי איזון.

אם היזם הציע לקשיש את החלופות ולמרות זאת הוא סירב, הדבר עשוי להיחשב סירוב בלתי־סביר.

הקבוצה השנייה מתייחסת לבני ה־75 ומעלה או חולה הנוטה למות, המתגוררים בדירה שנתיים לפחות. במקרה זה היזם חייב להציע לבעל הדירה דירת תמורה ואת שלוש האפשרויות הגלומות בחלופה 1, ורשאי (אך אינו חייב) להציע להם את חלופות 2 ו־3.

האתגרים: "מבחינתה עדיף היה להישאר בדירה הישנה"

דינה, שחצתה מזמן את גיל 75, לא הייתה מוכנה לשמוע על אפשרות של מעבר לבית או לדיור מוגן ובחרה בדירת תמורה. הפרויקט, שיאוכלס בעוד כשלוש שנים, נמצא ברחוב ההסתדרות בגבעתיים וצפוי להחליף בניין בן ארבע קומות, בבניין בן 25 קומות. הדיירים הוותיקים מקבלים דירת תמורה שגדולה מדירתם הקיימת ב־42 מ"ר בתוספת מרפסת שמש בשטח של 15 מ"ר, וכן חניה ומחסן.

"אם תשאלי את אמא שלי, היא הייתה מעדיפה להישאר בדירה הישנה", מספרת זיווה. "המעבר היה עבורה קשה במיוחד. בשבועות הראשונים היא התקשתה מאוד להשלים עם השינוי, ממש בכתה". לדבריה, החיפוש אחר דירה חלופית התגלה כמשימה מורכבת: האם, המתניידת בכיסא גלגלים, ביקשה להישאר קרוב לדירתה הישנה באזור מרכזי ונגיש, סמוך לקניון גבעתיים. דירות רבות שנבחנו לא התאימו לה, ורק לאחר חיפושים ממושכים נמצאה דירה חלופית סבירה, באותו אזור, שהסכימה לעבור אליה.

המשפחה טיפלה בעצמה בהתאמות הנדרשות לדירה החלופית, שכללו שיפוץ במטרה להנגיש את הדירה עבור האם, והיזם השתתף בעלויות בסכום של כ־10,000 שקל וכן נשא בדמי התיווך ובהוצאות ההובלה.

הנתונים: כ־88% מהקשישים אינם מנצלים את הזכויות

"לקבוצת המבוגרים קשה לקבל את המעבר לדירה החדשה והיא נזקקת יותר לסיוע ביישום תכנית הפינוי-בינוי", מסבירה ד"ר רינה דגני, יו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה, שביצעה מחקר הבוחן את מידת מימוש זכויותיהם של אזרחים ותיקים בהתאם לחוק פינוי־בינוי. "היזמים, לפי החוק, מציעים לקשישים גם פתרונות מיוחדים, אולם גם את אלה קשה למבוגרים לקבל", מציינת ד"ר דגני.

ד''ר רינה דגני, גיאוקרטוגרפיה / צילום: עופר וקנין

עוד היא מסבירה כי "אוכלוסיית הקשישים מהווה יותר מחמישית מבעלי הדירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, ולכן יכולה להטות את כף המאזניים. רבים מהם פשוט צופים אל העתיד בספק ושואלים את עצמם לפני שהם חותמים, האם בכלל אזכה לגור בדירה החדשה שלי או שכבר אאלץ לגור במקום אחר מעל או מתחת לאדמה.

"כדי להאיץ את קידום הפרויקט להתחדשות עירונית צריכים היזמים להבין את הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו ולהתאים להם פתרונות הולמים".

בניתוח שביצעה ד"ר דגני נמצא כי רוב בני ה־70 ומעלה אינם בוחרים בהטבות שהמדינה מאפשרת להם לקבל. מהסקר שביצעה עולה כי כ־88% מבני 70 ומעלה מוותרים על אלטרנטיבות אחרות ובוחרים בדירה חדשה בפרויקט. כ־6% יעדיפו דירה קטנה או שתי דירות במתחם, וכ־7% כבר יודעים שירכשו דירה אחרת או יקבלו כסף בשווי הדירה החדשה.

עוד היא מסבירה כי תחושת השייכות לסביבה בהם הם גרים היא גם פקטור חשוב בהחלטתם. כך, 85% מהמבוגרים מרגישים שייכות רבה לשכונה שבה הם גרים לעומת כ־68% אצל יתר הדיירים.

"באופן כללי, האוכלוסייה המבוגרת היא לעיתים קרובות החסם המרכזי בקידום התחדשות עירונית" מסבירה ד"ר דגני. כך, מתוך הניתוח שערכה, בקרב בני 75 ומעלה, כ־40% טרם חתמו ליזם על הסכמתם לביצוע הפרויקט, שיעור גבוה יותר מכלל בעלי הדירות (34%), כאשר הסיבה לכך נעוצה בשילוב של מספר גורמים: חשש ממשך תהליך הפינוי־בינוי וריבוי מעברי דירה, חוסר ודאות בנוגע למה יקרה איתם במהלך הפרויקט, וחשש מהוצאות החזקה גבוהות שיקפיצו את עלויות המחיה שלהם. לדבריה, "גם הפתרונות שמציע החוק לאזרחים ותיקים לא תמיד מתקבלים בקלות, והם זקוקים לתמיכה צמודה יותר לאורך שלבי המימוש הארוכים".

הסעיפים הבעייתיים: לבחור את התמורה בשלב מוקדם מדי

לשיעור הנמוך של מימוש זכויות ההתחדשות העירונית בקרב האזרחים הוותיקים קיימות כמה סיבות עיקריות, אומרת עו"ד קרן פרשקר, בעלים משותף במשרד רז־כהן פרשקר ושות', המתמחה בייצוג דיירים בהתחדשות עירונית, ובין היתר מייצגת אזרחים ותיקים.

לדבריה, "בשנים האחרונות הורחב מנעד ההטבות המוקנות לאזרחים ותיקים, כך שהן אינן חלות עוד רק בפרויקטים של פינוי־בינוי, אלא גם בעסקאות תמ"א 38 - הן במסלול חיזוק (תמ"א 38/1) והן במסלול הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2).

עו''ד קרן פרשקר / צילום: תמר מצפי

"עם זאת, אחת ההטבות המשמעותיות ביותר - האפשרות לבחור בקבלת תמורה מהוונת (סכום כספי) במקום דירת התמורה בפרויקט - מלווה בקשיים מעשיים רבים", מציינת.

עו"ד פרשקר מסבירה כי על פי ההסדר הקיים, הדייר הקשיש נדרש להודיע על בחירתו באופציה זו עוד בטרם הגשת הבקשה להיתר בנייה, אף שהפרויקט עצמו צפוי לקום רק כעבור כמה שנים. כתוצאה מכך, במועד קבלת ההחלטה אין היזם מתחייב למסור לדייר את הסכום המדויק של התמורה המהוונת. "לכל היותר הוא מסכים להתחייב לנוסחה, אך לא לסכום קונקרטי", מציינת עו"ד פרשקר. "חוסר הוודאות הזה יוצר קושי משמעותי ומרתיע אזרחים ותיקים מלקבל החלטה גורלית בלי לדעת למה בדיוק הם מתחייבים. החשש מובן: ברגע שנבחרה האופציה - אין דרך לחזור ממנה, ולכן הרבה מהם מוותרים עליה".

עוד מדגישה עו"ד פרשקר כי ההטבה האמורה מהווה חלופה "חיונית ומבורכת" עבור אזרחים ותיקים, שכן בחירה בדירה חדשה במסגרת הפרויקט כופה עליהם הליך מורכב של מעבר כפול: תחילה איתור דירה להשכרה לתקופת הבנייה - משימה מאתגרת במיוחד עבור אוכלוסייה מבוגרת, ולאחר שנים מספר מעבר נוסף לדירה החדשה. לדבריה, רבים מהקשישים מבקשים להימנע מהטרחה, מחוסר הוודאות ומהעומס הרגשי והמעשי הכרוכים בכך, אולם בהיעדר שקיפות ובהירות באשר לגובה הסכום שיתקבל בגין סכום ההיוון, הם נרתעים מבחירה באלטרנטיבה זו ובוחרים שלא לממשה.

עו"ד פרשקר מסבירה כי בימים אלה נעשים ניסיונות לקדם שינוי חקיקתי שיאפשר לאזרח הוותיק בפרויקט לדחות את ההחלטה לשלב מאוחר יותר בחלופה הנ"ל, לאחר קבלת היתר הבנייה, אז ניתן יהיה לקבל תמונה ברורה ומדויקת יותר של הסכום המהוון.

​עו"ד אילן גלזר, המייצג דיירים בהתחדשות עירונית, מציג זווית נוספת, והיא השלב שבו נקבע מי נחשב קשיש: "החוק מסתכל על מועד חתימת הדייר הראשון, אבל זה אבסורד. כי גם אם מישהו עוד לא היה בן 70 בשלב הזה, הרבה אנשים מגיעים לגיל הזה במהלך הדרך. לדעתי השלב המתאים הוא לפחות אחרי אישור התב"ע. כמה שיותר קרוב לאירוע. אז יהיו יותר אנשים כבר בגיל הזה, אבל יותר אנשים יוכלו לנצל את זה".

עלויות התחזוקה: נטל כלכלי כבד לאחר החזרה לבניין

נושא מהותי נוסף הוא עלויות התחזוקה שקופצות לאחר האכלוס. בעוד שבבניינים ישנים דמי ההחזקה עומדים לעיתים על עשרות שקלים בלבד, בפרויקטים חדשים דמי הניהול עשויים להגיע למאות ואף לאלפי שקלים בחודש, וזאת עוד לפני תשלומי ארנונה, ועבור קשישים רבים מדובר בנטל כלכלי כבד.

"בשנים האחרונות מנסים להתמודד עם הבעיה באמצעות מנגנונים חוזיים, כגון הקמת קרן תחזוקה במימון היזם - לעיתים מלא ולעיתים חלקי ולתקופה מוגבלת של מספר שנים. ואולם, פתרונות אלה אינם נותנים מענה מלא, שכן לאחר תום התקופה נותר הדייר להתמודד לבדו עם עלויות גבוהות", מציינת עו"ד פרשקר.

תגובות: "הבעיות צפות ומתחדדות, נעשה חשיבה נוספת"

ברשות להתחדשות עירונית מודים כי דיני ההתחדשות העירונית עברו אבולוציה משמעותית מאז הוסדר החוק בשנת 2016 וכי הרשות לומדת תוך כדי תנועה את השיפורים הנדרשים: "כיום, בחלוף יותר מעשור, היקף התוכניות והמימושים בפרויקטים של התחדשות עירונית גדול לאין שיעור, והבעיות צפות ומתחדדות. הרשות קשובה למתרחש בשוק ומתכוונת לקיים חשיבה נוספת ומעמיקה על מכלול ההיבטים של ההתחדשות העירונית, ובכלל זה מצבן של אוכלוסיות מבוגרות", מסבירה ד"ר איריס פרנקל כהן, היועצת המשפטית של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

ד''ר איריס פרנקל כהן, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית / צילום: ברונו שרביט לע''מ

ד"ר פרנקל כהן מאשרת כי אחת הסוגיות ששנויה במחלוקת במסגרת הזכויות להם זכאים האזרחים הוותיקים נוגעת לתמורה המהוונת בבחירת דירה אחרת מזו של הפרויקט. "החוק קובע כי אזרח ותיק זכאי לבחור בקבלת סכום כספי מהוון במקום דירת התמורה, אולם בפועל מתנהלים מו"מ מורכבים סביב שאלת שיעור ההיוון, שאופן החישוב המדויק בסעיף זה עדיין לא נקבע", היא מסבירה. שווי ההיוון נגזר למעשה מהפער שבין מועד קבלת הכסף לבין מועד מסיר ת הדירה החדשה. משמעות הדבר היא שהתמורה הכספית או שווי הדירה שמקבל הקשיש נמוכים משווי הדירה החדשה שהיה עתיד לקבל יחד עם יתר הדיירים, וזאת מאחר שהוא מקדים ומקבל את התמורה בשלב מוקדם יותר של הפרויקט. לדבריה, "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הציעה כבר ב־2023 מתווה לקביעת מנגנון היוון מוסדר, אולם עד כה הכנסת לא אישרה אותו".

באשר לסוגיית דמי התחזוקה אומרת פרנקל כהן: "כאשר נחקק החוק בשנת 2016, היקף הפרויקטים היה מצומצם, והמחוקק התמקד באוכלוסיות החלשות ביותר - בעיקר גמלאים מקבלי הבטחת הכנסה. מאז התפתח השוק, ובפועל התקבע נוהג שלפיו יזמים נושאים בדמי התחזוקה, במלואם או בחלקם, לתקופה של חמש עד עשר שנים, עבור כלל הדיירים.

"עם זאת, החובה המפורשת כיום חלה בעיקר בפרויקטים של פינוי־בינוי, והשאיפה היא להרחיבה גם למסלולים של חיזוק והריסה ובנייה מחדש במסגרת תיקוני חקיקה עתידיים".

ד"ר פרנקל כהן מדגישה כי כל העמסה נוספת של עלויות על היזם מחייבת איזונים, ויש לבחון את השלכותיה על כלל הדיירים ועל כדאיות הפרויקטים. החקיקה קובעת רף מינימלי, אך אינה יכולה לתת מענה לכל תרחיש אפשרי. "בפועל, חלק ניכר מהפתרונות נמצא במשא ומתן החוזי, בשקיפות ובהתאמות פרטניות, תוך שמירה על שוויון בין הדיירים", היא מסכמת.

עוד כתבות

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

ג'ק קלארק, דניאלה אמודיי, דאריו אמודיי, ג'ארד קפלן / צילום: ap, Sakchai Lalit, Jeff Chiu, ויקיפדיה-TechCrunch, Markus Schreiber

שני אחים, עיתונאי לשעבר ויזם סדרתי: המייסדים של אנת'רופיק ששווים כ־18 מיליארד דולר כל אחד

לפני שש שנים שבעה מעובדי OpenAI התפטרו בגלל חששות מהכיוון שאליו מתפתחת הבינה המלאכותית, והקימו את אנתרופיק - שהפכה לאחת המתחרות הבולטות בענף ● כעת, הם נערכים להנפקת ענק בוול סטריט לפי שווי של 1.4 טריליון דולר

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

וורן באפט / צילום: ap

באפט תרם 5.5 מיליארד דולר: "טוב לב צובר ריבית דריבית"

באפט חילק מניות בשווי 5.5 מיליארד דולר של ברקשייר האת'וויי לקרן על שם אשתו המנוחה סוזן ולקרנות של שלושת ילדיו ● במכתב חג ההודיה הקצר נזכר בחברו צ'רלי מאנגר וקרא לקוראים להודות למי שעזר להם בדרך

הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן / צילום: ap, Allison Robbert

הסנאטור הדמוקרטי שמאיים לעזוב את המפלגה - בגלל ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מציעה מיליוני דולרים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית למרות הצהרות טראמפ כי הושמדה, סנאטור דמוקרטי מאיים לעזוב את מפלגתו אם ייבחר מנהיג ביקורתי כלפי ישראל, ומצרים מכניסה לרשימת ארגוני הטרור ארגון מוסלמי המעורב בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

כולן סיימו באדום, מור ואינפיניטי בלמו את הירידות

איך הצליח מור לקפוץ לצמרת התשואות

בחודש של תשואות מאכזבות בגמל ובפנסיה: בלטו בצמרת המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בתי השקעות, כשחברות הביטוח התמקמו בתחתית, לצד אלטשולר שחם ● מור הוביל בשני המסלולים ● וגם: היום הבודד שפתח פער בטבלת התשואות

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

8.5 מיליארד שקל רווח בריבית יורדת: האם התחזית של הפועלים תתממש?

בתחילת 2025 פרסם הבנק תחזית שאפתנית ובשוק הטילו ספק ביכולת לעמוד בה ● כעת הדוחות מאותתים שהפועלים לא רחוקים מרווח של 8.5 מיליארד שקל השנה, בין השאר בשל קיצוצים

אילוסטרציה: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות, בהובלת אנבידיה ומניות השבבים

הנאסד"ק נפל בכ-2.5%, ה-S&P 500 נסוג בקרוב ל-2% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD איבדו גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט ירדו ● הדולר התחזק בעולם לשיא מאז אפריל 2025, הזהב ירד מתחת ל-3,900 דולר ● יו"ר הפד קווין וורש: "הבינה המלאכותית יכולה גם לאכזב"

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

האישור התקבל: רמי לוי יתחיל להעניק הלוואות ללקוחות

רמי לוי מתקדם צעד נוסף בדרך לכניסה לשוק האשראי החוץ-בנקאי ● החברה דיווחה הבוקר לבורסה כי החברה-הבת שלה, רמי לוי שיווק השקמה שירותים פיננסיים, קיבלה אתמול רישיון מורחב למתן אשראי מרשות שוק ההון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

פרויקט של אזורים בהרצליה. ''עם השובר הדייר יכול לבחור לעצמו דירה בפרויקט אחר של החברה'' / הדמיה: 3division

פתרון חדש בפינוי־בינוי: במקום לחכות מקבלים שובר לדירה בפרויקט אחר

לפחות שתי חברות מציעות לבעלי דירות לקבל דירה בפרויקט אחר במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם ● בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית ● היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני, בזמינות הדירות ובהסדרי המס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל