מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל
רשות התחרות סיימה בדיקה כלכלית ומשפטית שמטרתה לקבוע האם אל על ניצלה את מעמדה כמונופול בקווי טיסה מסוימים, בעיקר לצפון אמריקה ולמזרח הרחוק, בתקופת המלחמה.
טרם התקבלה החלטה אם להטיל עיצומים, אך הכיוון הוא לקראת עיצום כספי שגובהו טרם נקבע. הקנס המקסימלי שהרשות רשאית להטיל על החברה עומד על כ-118 מיליון שקל.
● אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי-פעם
● המחירים בשמיים, התחרות בשפל: למה אל על לא מוכרזת כמונופול?
● בכיר ברשות התחרות: "הכרזה על אל על כמונופול היא בזבוז משאבים"
בשלב הבא צפוי לצאת מכתב כוונת חיוב, לאחר מכן ייערך שימוע, ובמהלכו תוכל אל על להציג טענות שיובילו, במידת הצורך, להפחתת הסכום. רק לאחר מכן תתקבל ההחלטה הסופית על גובה הקנס.
חישוב העיצום מתבסס על כמה פרמטרים, בהם התזרים הפיננסי של החברה, חומרת ההפרה, משכה וחזרתיותה, כך שסכום הקנס הסופי עשוי להיות נמוך מהסכום שיוצג תחילה.
בדיקה כלכלית ומשפטית מורכבת
רשות התחרות בחנה לאורך תקופה ממושכת את מעמדה של אל על בשוק התעופה, על רקע הצמצום החריג בתחרות מאז פרוץ המלחמה וביתר שאת לאחר גל ביטולי הטיסות של חברות זרות.
הבדיקה התמקדה בשאלה האם בפועל התקיימו התנאים להגדרת אל על כמונופול בקווים מסוימים, ובראשם הקווים לצפון אמריקה ולמזרח הרחוק, שבהם היא נותרה לעתים החברה היחידה שפעלה מישראל.
ברשות הדגישו כי מדובר בבדיקה כלכלית ומשפטית מורכבת, הנבחנת לאורך זמן ואינה מתבססת על תמונת מצב נקודתית.
לפי גורמים מקצועיים, הסיבה לכך שרשות התחרות לא מיהרה להכריז על אל על כמונופול נבעה גם מאופיו הדינמי של שוק התעופה בתקופת חירום. ביטולי טיסות והחזרתן התרחשו לעתים בתוך ימים או שבועות, והכרזה רשמית על מונופול עלולה הייתה להתייתר אם התחרות הייתה מתחדשת זמן קצר לאחר מכן.
בנוסף, דיני התחרות נועדו במקור להתמודד עם דחיקת מתחרים מהשוק, ופחות עם עליות מחירים הנובעות משינויים חדים בהיצע ובביקוש.
ברשות התחרות ציינו כי גם ללא הכרזה פורמלית על מונופול, החוק מאפשר לנקוט צעדי אכיפה אם נמצא כי חברה בעלת כוח שוק משמעותי גבתה מחירים בלתי הוגנים. בהתאם לכך, נמשכה הבדיקה בעניינה של אל על, ובסיומה הייתה אמורה להיבחן השאלה האם התקיימה הפרה של החוק, והאם היה מקום לנקוט צעדים רגולטוריים.
"מדיניות תמחור מרוסנת"
מנגד, באל על טענו כי מדיניות התמחור שננקטה בתקופת המלחמה הייתה מרוסנת ומבוקרת, ונועדה לתת מענה למצב חירום תעופתי חסר תקדים. בחברה הדגישו כי מאז ה-7 באוקטובר יושמה מדיניות של הגבלת מחירים, הוגדרו מחירי תקרה בחלק מהיעדים, ותוגבר היצע הטיסות ליעדים קרובים ככל שהתאפשר, במטרה לאפשר לישראלים לצאת מהארץ ולשוב אליה.
עוד נטען כי חלק מהמחירים הגבוהים שנצפו נבעו מהזמנות ברגע האחרון ומהיעדר זמינות במחלקת תיירים, ולא משינוי יזום במדיניות התמחור; וכי תכנון מוקדם והזמנה מראש איפשרו לאורך התקופה רכישת כרטיסים במחירים נמוכים יותר.
לפי אותה מדיניות תמחור, מחירי הטיסות של אל על במחלקת תיירים נעו בטווח הבא: ליעדי אגן הים התיכון, בהם אתונה, לרנקה ופאפוס, המחירים נעו בין 150 ל-469 דולר. ליעדי מזרח אירופה, כגון בוקרשט, פראג ובודפשט, המחירים נעו בין 158 ל-637 דולר. ליעדי מערב אירופה, כמו רומא, מינכן וברצלונה, המחירים נעו בין 259 ל-659 דולר; ולאירופה הקלאסית - פריז ולונדון - המחירים נעו בין 353 ל-880 דולר. למזרח הרחוק, הכולל את בנגקוק, פוקט וטוקיו, המחירים נעו בין 770 ל-1,689 דולר; ואילו ליעדי צפון אמריקה, בהם ניו יורק ולוס אנג'לס, המחירים נעו בין 799 ל-1,900 דולר לאדם.
אל על: לא נפל דופי בהתנהלות
מאל על נמסר בתגובה: "במשרדי אל על טרם התקבלה הודעה מרשות התחרות. אל על מקפידה לפעול תמיד בהתאם לכל הוראות החוק, לרבות דיני התחרות. אנו משוכנעים כי לא נפל כל דופי במעשי החברה, והדברים יוצגו באופן מסודר בפני רשות התחרות.
"לאורך כל תקופת המלחמה פעלה אל על מעבר לנדרש על-פי דין, מתוך תחושת סולידריות ומחויבות לציבור הנוסעים בישראל. החברה תמשיך לשתף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות ותציג את עמדתה במלואה".