לאומי: הפוטנציאל של חברות התוכנה
1 צפי לשתי הפחתות ריבית בישראל: להערכת המשקיעים כפי שבאה לידי ביטוי בשוק הנגזרים, בשנה הבאה צפויות כשתי הפחתות ריבית נוספות של 0.25% כל אחת, והריבית בסוף 2026 תעמוד על כ 3.75%. רמה זו תואמת את הערכת לאומי, כמו גם את זו של חטיבת המחקר של בנק ישראל.
2 בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט"ח: במקביל להתחזקות השקל, עלו שאלות בשוק על התערבות נוספת בשוק המט"ח. להערכתנו, הסיכוי לכך נמוך, ואם תתבצע רכישת מט"ח היא תהיה בהיקף מוגבל שיוכל רק להאט את קצב תיסוף השקל באופן זמני, אך לא להפוך את המגמה.
3 התבגרות והתפכחות בסקטור ה־AI בוול סטריט: השוק עובר מהתלהבות כללית לבחינה מדוקדקת של רווחיות וצמיחה בהכנסות. נראה סלקטיביות גבוהה יותר בזיהוי "מנצחים" מול "מפסידים" על בסיס היכולת להציג החזר על ההשקעה (ROI). המעבר משלב בניית התשתיות לשלב הטמעת היישומים צפוי לשמר את המומנטום החיובי בטכנולוגיה, אך תוך הקפדה על מכפילי רווח הגיוניים יותר.
4רוטציה פוטנציאלית משבבים לתוכנה: סקטור התוכנה מציג פוטנציאל "אפסייד" עדיף ל־2026 על פני סקטור השבבים. בעוד שמניות השבבים נסחרות בתמחור שיא היסטורי, סקטור התוכנה מתומחר בחסר יחסית לממוצע; היסטורית, פערי תמחור כאלו מובילים לרוטציה של הון אל עבר החברות שטרם מיצו את הצמיחה.
5התאוששות בסקטור הצריכה המחזורית בארה"ב: צפי לתיקון חיובי ב-2026 לאחר שנה מאתגרת וסנטימנט צרכני שלילי ב-2025. רמות התמחור הנוחות בסקטור, בשילוב עם ההשפעה המאוחרת של הורדת הריבית והתפוגגות האי־ודאות המאקרו־כלכלית, צפויים להוביל לשיפור בכוח הקנייה ובעקבותיו לעלייה בביקושים. השילוב בין תמחור נוח לבין התאוששות הצריכה הריאלית מייצר נקודת כניסה אטרקטיבית.
נכתב על ידי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים, וניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ, בנק לאומי
הפועלים: שנת צמיחה, פחות ממה שחושבים
1הצמיחה תעלה, אבל פחות מההערכות הרשמיות: תחזית הצמיחה של הבנק ל־2026 עומדת על 4.3%, נמוך בהשוואה לבנק ישראל ומשרד האוצר שמדברים על 4.7% ו־5.2%, בהתאמה. בין הסיבות: מגבלות של מחסור בעובדים, צריכה פרטית מואצת מעבר לים והשפעות האינפלציה. גם הקיצוצים בשירותים הממשלתיים לאורך זמן מעמיסים עלויות על השוק הפרטי ופוגעים בצריכה.
2המשך ירידה באינפלציה: ההערכות הן שהאינפלציה תגיע לרמה של 1.9% - עמוק בתוך היעד של בנק ישראל. המשמעות היא שהריבית כנראה תרד בשנה הבאה, אך לא דרמטית. הצפי הוא לשתיים־שלוש הפחתות בשנה הקרובה. ישנם הרבה גורמים שתומכים בהפחתה, אבל בנק ישראל צפוי להיות זהיר ולשחרר בעדינות את הרסן המוניטרי.
3הסקטורים שיבלטו לחיוב: המגמה החיובית עשויה להימשך בתנאי שלא נראה הרעה משמעותית בשוקי העולם או במציאות הגאו־פוליטית שלנו. הערכת הפועלים היא שהענפים שיבלטו לטובה הם תשתיות הבסיס כמו חשמל ותקשורת. גם חברות הטלקום צפויות לבלוט לחיוב. תחום נוסף שמעניין, אם כי המניות בו הן פחות זולות מבעבר הוא תחום ה־IT. בתחום התעשיות הביטחוניות - הביקושים צפויים להמשיך להיות גבוהים גם בשנים הקרובות חרף הפסקת האש בישראל והסיכויים להפסקת אש באוקראינה. תחום השבבים אמנם מאופיין בתנודתיות גבוהות, אבל החברות בישראל פועלות בנישות שבהן הדרישה רק הולכת וגדלה.
4הקמעונאות בפוזיציה בעייתית: פתיחת השמיים והכפלת תקרת המע"מ על יבוא אישי עשויים להשפיע לרעה ולא רק הם. יוקר המחיה חוזר להיות במוקד ולא בטוח שהרשתות יכולות לגלגל את כל עליות המחירים לצרכן. התשומות שלהן עולות והתחרות רק הולכת וגדלה. ענף נוסף שבסימן שאלה הוא הנדל"ן המניב. בצד החיובי רואים ירידה בריבית, מה שמקל על החברות. מצד שני, יש האטה בבנייה. ברגע שיוצאים מ"רצועת הקורקינט" במרכז תל אביב כבר לא רואים את עליות המחירים וחידוש החוזים שראינו בעבר. הדינמיקה פה הרבה יותר לוטה בערפל בהשוואה למה שראינו לפני המלחמה.
5שער השקל־דולר צפוי לשמור על יציבות: כל זמן שלא נראה מהלך חיצוני חד כמו חידוש המלחמה באיראן או בצד השני הרחבת הסכמי אברהם, נישאר כנראה סביב הרמות הנוכחיות.
נכתב על ידי האנליסטים של יחידת המחקר בבנק הפועלים
מזרחי-טפחות: השקל ישמור על כוחו, בתנאי אחד
1התאוששות בצמיחה: בהינתן שקט מדיני־ביטחוני אנו צופים שהתוצר יצמח ב־4.5%-5% מהתאוששות התעשייה, המסחר והנדל"ן, עם המשך מגמה חיובית ביצוא, בדגש על ההייטק. אנו מעריכים שהמחסור בעובדים בסקטור הבנייה יצטמצם וגם לו תהייה תרומה. ירידת ריבית תסייע לצריכה הפרטית ולהשקעות במשק. גם ענף התיירות, לו ערך מוסף גבוה, צפוי להתאושש.
2ירידה משמעותית באינפלציה: האינפלציה מתמתנת ותנוע הדרגתית לעבר אמצע יעד בנק ישראל (2%). זאת בשל השפעות בפיגור של הריבית הגבוהה, התחזקות השקל והתמתנות סעיף הדיור. שוק עבודה צר ולחצי שכר יאתגרו את התהליך, אך לא יבלמו אותו.
3 יעד גירעון מאתגר: הממשלה הציבה יעד שאפתני מאוד (3.2% תוצר) ותצטרך לגלח כ־30 מיליארד שקל. השנה תיפתח עם תקציב המשכי (גורם מרסן), אך מדובר בשנת בחירות והרבה תלוי באישור התקציב. כדי שיקל על בנק ישראל לשקול הורדות ריבית נוספות ועל סוכנויות הדירוג לשפר את דירוג החוב, הממשלה תצטרך להראות מסוגלות ורצון לצמצם מחדש את יחסי החוב והגירעון.
4צפי לשתיים-שלוש הפחתות ריבית: בנק ישראל צפוי לשמור על מדיניות זהירה ותלוית נתונים ולא יאמץ "אג'נדה" של הרחבה מוניטרית. הזהירות נחוצה משום שהרגיעה הגאו־פוליטית עדיין נזילה, צמיחת המשק לא משדרת דחיפות, והבנק יצטרך להשתכנע שהממשלה אכן פועלת לצמצום הגירעון. נוכח סימני השאלה, מנעד הריבית יכול להיות רחב יותר.
5יציבות בשער הדולר: להערכתנו רוב ההשפעות שתמכו בייסוף השקל מוצו. בהיעדר אירועים חריגים, סביר ששער השקל-דולר יישאר בסביבתו כיום, אולי עם נטייה לייסוף קל. עם זאת, תרחיש הרחבת הסכמי אברהם ישמש כוח לתיסוף חד נוסף. מנגד, תרחיש חזרה למלחמה, חלילה, עלול לגרור פיחות חד.
נכתב על ידי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, בנק מזרחי טפחות
דיסקונט: צמיחה מהחדות במערב
1תחזית צמיחה אופטימית: הצמיחה בכלכלה הריאלית ב־2026 תתאושש אף היא ותעמוד על 4.5%-5.5%. מאזן הסיכויים נוטה כלפי מעלה אם תשמר היציבות הביטחונית. מדובר באחד מקצבי הצמיחה החדים ביותר הצפויים במערב.
2האינפלציה תמשיך להתמתן: בסוף 2026 האינפלציה תעמוד על 1.5%-2%, תוך התמתנות בקצב העלייה של רוב הקבוצות הראשיות במדד. בהתמתנות יתמכו, בין היתר, ההשפעה המצטברת של חוזקת השקל ושחרור חלק ממגבלות ההיצע. כמו כן, ב-2026 לא צפויה העלאת המע"מ. בנוסף, עליית התעריפים בחלק מהתחומים, כמו הארנונה, תהיה מתונה בהשוואה לעדכונים שחלו ב-2025.
3בנק ישראל יפחית את הריבית לפחות שלוש פעמים: הריבית הריאלית הקצרה בישראל (ריבית בנק ישראל פחות ציפיות השוק לאינפלציה שנה קדימה) נמצאת ברמה גבוהה יחסית לזו ששררה מאז המשבר הפיננסי וכן ביחס לעולם. המשך התמתנות האינפלציה, יחד עם התמתנות פרמיית הסיכון הביטחונית וחוזקת השקל, יתמכו בהמשך תהליך הפחתות ריבית.
4הגירעון יעמוד על 4%-3%: זאת, בזכות ההתאוששות מהמלחמה לצד סביבת צמיחה חזקה יחסית והמשך הכנסות גבוהות ממיסים. להערכתנו גורם הסיכון העיקרי הוא התממשות תרחיש של החרפה ביטחונית ניכרת, מצב שיגרור עלייה מעבר לתכנון בהוצאות הביטחון.
5תשואות האג"ח הממשלתיות יירדו: רמת התשואות על אג"ח ממשלת ישראל עדיין גבוהה יחסית להיסטוריה. בחודשים הקרובים יש צפי לירידה בתשואות, בפרט בחלק הקצר של עקומי התשואות. תמונת המצב לקראת סוף 2026 צפויה להיות מורכבת יותר, על רקע האי־ודאות לגבי המגמה בתשואות ל-10 שנים בארה"ב.
נכתב על ידי שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים, בנק דיסקונט
הבינלאומי: שלוש-ארבע הפחתות ריבית
1התאוששות בצמיחה, בתנאי שלא תהיה הידרדרות ביטחונית: ניצנים ראשונים לכך ראינו בנתוני התוצר של הרבעון השלישי השנה, שהתרחב בקצב של 12.4% במונחים שנתיים בהשוואה לרבעון השני, שהיה חלש במיוחד עקב השפעת מבצע עם כלביא. לגבי 2026, בתחזיות של בנק ישראל ומשרד האוצר דובר על צפי צמיחה של קצת מעל 5% והתחזית שלנו לשנה שלפנינו נעה בין 4.8% ל-5%, וזאת תחת הנחה שלא נחווה הידרדרות ביטחונית.
2המחסור בעובדים יימשך: היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים עודנו גבוה, וקצב עליית השכר הוסיף לעלות. השפעות המלחמה עדיין מתבטאות בפגיעה בהיצע העבודה וההערכות הן שהמחסור בעובדים יימשך. מכאן ששוק העבודה יישאר הדוק עם שיעור אבטלה שצפוי להישאר נמוך ב־2026 ברמה של 2.5%-3% והמשך מגמה של עליית שכר.
3שנה של הורדות ריבית: בעוד שנה הצפי הוא להתמתנות נוספת של האינפלציה כך שתתקרב למרכז היעד של בנק ישראל (2%). עם זאת, תמיד קיימים סיכונים למגמה הפוכה במציאות המסוכסכת של המזרח התיכון ולכך נוסיף את ההרחבה הפיסקלית שכלולה בתקציב החדש ומגבלות ההיצע בשוק העבודה. להערכתנו, בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית שלוש-ארבע פעמים נוספות ב־2026.
4יחס החוב יחזור לרדת: אחרי שנתיים שכללו הוצאות ביטחוניות אדירות וזינוק מהיר ביחס החוב־תוצר מ־60% לכמעט 70%, שנת 2026 חייבת להיות שנת מפנה, שנה של ריסון תקציבי וחזרה לתוואי של ירידה ביחס החוב לתוצר. יעד הגירעון שאושר לאחרונה בתקציב המדינה ל־2026 עומד על 3.9% מהתוצר. מכיוון שהוא גבוה מהיעד המוקדם שעמד של 3.2%, יש חשיבות רבה לשמור על ריסון פיסקלי כדי שלא לפגוע באמון השוק.
5האם שוק המניות המקומי ימשיך להפגין חזקה? כיום השוק המקומי לא זול, הן בהשוואה לתימחורי העבר והן בהשוואה לשווקים אחרים אך נראה שיש עדיין סיבות לאופטימיות ונזכיר כמה: צמצום הגירעון, הירידה בפרמיית הסיכון, הצפי לצמיחה מואצת, הורדת הריבית הצפויה וגם צפי להתחזקות נוספת של המטבע המקומי שתומך בהשקעה מקומית. לכן אנו נשארים אופטימיים וממליצים להתמקד במדדים המובילים, בביטחון, בתשתיות ובנדל"ן.
נכתב על ידי דן אליס, מנהל תחום המחקר לשוק ההון, הבנק הבינלאומי
