גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך השנה הקרובה תשפיע על הממשלה, עד שנגיע לקלפי?

כניסה לשלב ב' בעזה בתסריט של ממשלת מעבר, חלוקת הטבות לפני שהכנסת תפוזר, מגבלות על מינויי בכירים ואפשרות שהתקציב יטרוף את הקלפים עוד לפני המועד המתוכנן ● ישראל נערכת לשנת בחירות - ואת ההשפעות אפשר להרגיש כבר עכשיו ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

בחירות בישראל / עיצוב: אלישע נדב
בחירות בישראל / עיצוב: אלישע נדב

האירוע המרכזי שישפיע על הפוליטיקה הישראלית בשנה הבאה הוא הבחירות לכנסת, שייערכו לכל המאוחר באוקטובר 2026. כבר עתה מלאה הארץ סקרים, פרשנויות וספקולציות על ההתפתחויות האפשריות בתוך המשחק הפוליטי. אלא שעוד לפני פתיחת הקלפיות יש מה לדבר על ההשלכות של שנת בחירות על הממשלה. שרטטנו את אפיקי ההשפעה העיקריים.

כלכלת בחירות

מה יהיה על הפרק? שנת בחירות היא הזדמנות מצוינת למי שאוחזים בהגה לנצל את כוחם כדי "להיטיב עם העם", באמצעות חלוקת גזרים כלכליים שנתפסים כהקלה על הכיס. מבחינת רבים יריית הפתיחה כבר נורתה, עם הצעד של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי מחו"ל.

לפי דיווחים בתקשורת, עוד צעדים שנמצאים בקנה הם הקלה על רוכשי משכנתאות, הטבות במס הכנסה והרחבת הקלות המיסוי על קופות גמל להשקעה.

איך הבחירות ישפיעו? מרגע שהכנסת תפוזר, יהיה קשה בהרבה להבטיח גדולות ונצורות מבחינה כלכלית, שלא לדבר על הביצוע. כך למשל, הנחיית יועמ"ש 1.1904, שעניינה "הבטחות או התחייבויות לחלוקת הטבות או להקצאת תקציבים במהלך פעילות בחירות", אוסרת על שרים לספק איזושהי הבטחה להקצאת תקציבים מכוח תפקידם במהלך סיורי בחירות.

איך זה היה בעבר? עד שנות השמונים כלכלת בחירות הייתה בישראל דבר כמעט נטול בושה: ב־1981 שר האוצר יורם ארידור הפחית את מכסי היבוא על שורת מוצרים, כמו מכוניות, מכונות כביסה ומקררים. ב־1984 הממשלה והקואליציה הגדילו את סובסידיית המוצרים שבפיקוח, סבסדו את מחירי החשמל והמים ושינו את מדרגות המס. תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, שנועדה להתמודד עם ההיפר־אינפלציה (שנבעה בין השאר מאותה כלכלת בחירות), הפכה את כלכלת הבחירות לפחות אפשרית מבחינה חוקית. לכן היא ראתה מאז יותר משחקים של חשבונאות יצירתית או ניסיונות שנבלמו בידי הייעוץ המשפטי לממשלה.

תקציב המדינה

מה יהיה על הפרק? האופן שבו שנת 2026 תשפיע על הפוליטיקה נקבע במידה לא מבוטלת בימים אלה ממש. בזמן שדיוני התקציב ל־2026 מגיעים לטורים גבוהים, עדיין יש סימן שאלה גדול סביב ההיתכנות להשלמת החקיקה - פחות בגלל כלכלה, ויותר בגלל פוליטיקה.

על לוח הזמנים הפוליטי דובר רבות - אם התקציב לא יעבור עד סוף מרץ, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ונלך לבחירות שלושה חודשים לאחר מכן. אבל זו לא התוצאה היחידה של אי־קבלת חוק התקציב, והממשלה תושפע מזה בדרך נוספת שתיכנס לתוקף כבר ב־1 בינואר.

איך הבחירות ישפיעו? עד שלא יעבור תקציב ל־2026, הממשלה תצטרך להתנהל במסגרת מה שנקרא תקציב המשכי. המשמעות היא שבכל חודש היא רשאית להוציא סכום של 1/12 מתקציב השנה הקודמת, מוצמד לממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים הקודמות.

במצב כזה הממשלה תוכל להוציא כספים לפי סדר עדיפויות קבוע בחוק. תחילה התקציב יוקצה לקיום ההתחייבויות של המדינה מכוח חוקים, חוזים ואמנות. התקציב הנותר בכל חודש ישמש אותה להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, כולל שינויים שנעשו במהלך השנה.

החוק אמנם קובע את סדר העדיפויות הראשי, אך התעדוף בהקצאת התקציב הנותר אינו מפורט בו. אגף החשב הכללי באוצר מקצה את הכסף לפי סדר העדיפויות המפורט בחוק ולפי שיקול דעתו, ומתייעץ עם אגף התקציבים. באגף החשב הכללי פועלות כמה ועדות חריגים, והן דנות בבקשות של המשרדים לפעולות שלא בהכרח נכללות בסדרי העדיפויות המפורטים בחוק.

איך זה היה בעבר? כניסה לתקציב המשכי אינה מקרה חריג מאוד. גם השנה הנוכחית התחילה עם כמעט שלושה חודשים של תקציב המשכי. סך הכול מאז 2015 היו חמש שנים שבהן הממשלה נאלצה להתנהל תקופה ממושכת בתקציב המשכי: התקציבים ב־2015 ו־2021 - שהיו שנות בחירות - עברו רק בסוף השנה, וב־2023, שבאה מיד עם חילופי הממשלות, היה תקציב המשכי במשך כמעט חמישה חודשים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא שנת 2020, שבה כלל לא אושר תקציב.

הסכמים מדיניים

מה יהיה על הפרק? ניתן למנות שלוש אפשרויות מדיניות שאולי יעמדו בפני הממשלה בשנה הקרובה: כניסה לשלב ב' של הפסקת האש בעזה, הצטרפות של מדינות נוספות להסכמי אברהם והסדרה מדינית כזו או אחרת עם סוריה. לא נוכל לפסול לגמרי את האפשרות שחלק מהתרחישים האלה יבואו לידי מימוש, אם בכלל, רק לאחר פיזור הכנסת.

איך הבחירות ישפיעו? מרגע פיזור הכנסת ועד הבחירות תגיע גם ממשלת המעבר. לכאורה עקרונית אין הגדרה חוקית לממשלת מעבר, וההגבלות עליה נקבעו בפסיקה. אבל הכלל המנחה הוא שממשלה כזו, כלומר ממשלה שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת, אמורה לנהוג באיפוק ולא לנקוט צעדים דרסטיים שיכבלו ממשלות נבחרות עתידיות.

עם זאת, נקבע חריג אחד: כאשר האינטרס הציבורי מחייב פעולה דחופה. כלומר, אם אחד מההסכמים המדוברים ייכנס לישורת האחרונה בתקופת הבחירות, אם תהיה עתירה לבג"ץ, הממשלה תוכל לטעון שלמרות המצב הפוליטי הרגיש יש צורך דחוף לאשר את ההסכם כבר באותה העת.

איך זה היה בעבר? הדוגמה האחרונה טרייה יחסית: ההסכם הימי בין ישראל ללבנון על השימוש במאגר הגז כריש. ההסכם נחתם בחודש האחרון של מערכת הבחירות, וגרר ביקורת מהאופוזיציה בין השאר בגלל התזמון שבו נחתם (ביקורת אחרת הייתה הטענה שיש לאשררו במשאל עם). הדבר הוביל לעתירות לבג"ץ, שנדרש בין השאר לדון בשאלה אם ממשלת מעבר מוסמכת להעביר את ההסכם הזה. בג"ץ דחה את כל העתירות, ובדצמבר 2022 נחשפו הנימוקים: ראשי מערכת הביטחון העלו צורך דוחק להעביר את ההסכם בהקדם, והשופטים קיבלו את עמדתם. כמו כן, נוספו לכך ההסברים שבג"ץ נמנע ככל האפשר מעיסוק בענייני חוץ וביטחון, גם כשמדובר בממשלת מעבר, ושהיוזמה החלה להתגבש עוד טרם פיזור הכנסת (ולמעשה עוד לפני השבעתה).

מינויי בכירים

מה יהיה על הפרק? כבר היום יש שורה של משרות בכירות שלא מאוישות במינוי קבוע, אלא בידי ממלאי מקום. כך שלפחות באופן תיאורטי לרשות הממשלה עומדת הזכות לאייש אותן באישים מטעמה. עם המשרות האלה ניתן למנות את ראש המועצה לביטחון לאומי, נציב שירות המדינה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, יו"ר התעשייה האווירית, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, ראש הסגל של ראש הממשלה וראש מערך ההסברה.

איך הבחירות ישפיעו? בתקופת הבחירות הממשלה מוגבלת ביכולתה לבצע מינויים. פסיקת בית המשפט עמדה בעבר על המתח בין איפוק לעשייה שמעוררים מינויים בזמן שלטון מעבר. כך, ב־2015, במסגרת עתירה שהגיש שמחה רוטמן בשם התנועה למשילות ודמוקרטיה, בג"ץ ציין: "נתקבלה ההשקפה כי ראוי הוא כי מינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי ממשל, אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש, אלא מקום שיש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה, ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב".

בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה נאמר כי "חרף העובדה שלמינויים בתקופת הבחירות נודעת רגישות מיוחדת ונדרש לגביהם איפוק רב, אין לומר כי קיימת מניעה מוחלטת לקיים מינויים גם בתקופת בחירות, אף אם הם בכירים באופיים - השאלה היא שאלה של שיקול דעת".

איך זה היה בעבר? אחד המקרים הבולטים למינויים בתקופת ממשלת מעבר היה מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל בשלהי כהונתה של ממשלת בנט־לפיד. למעשה, המקרה הזה נתן לנו שתי דוגמאות מעניינות. הראשון הוא המינוי של הלוי עצמו. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה התנגדה תחילה למינוי בתקופת בחירות, אך לאחר שהובאו בפניה חוות דעת מקצועיות־ביטחוניות שהדגישו את הצורך, היא השתכנעה שהקשיים במינוי "אינם עולים כדי מניעה משפטית".

אבל הליך המינוי של הלוי גרר מינוי אחר - שלא צלח. כדי להוציא לפועל את מינוי הלוי נדרשה בחינה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים. היות שלוועדה לא היה יו"ר, הממשלה מינתה לתפקיד את השופט בדימוס מני מזוז. אלא שבג"ץ קבע כי המינוי לא נופל בגדר חריג שמאפשר מינוי בתקופת בחירות, וביטל את המינוי. מינויו של הלוי התאפשר בסופו של דבר בזכות המינוי הזמני לראשות הוועדה של השופט בדימוס אליקים רובינשטיין.

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח