גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך השנה הקרובה תשפיע על הממשלה, עד שנגיע לקלפי?

כניסה לשלב ב' בעזה בתסריט של ממשלת מעבר, חלוקת הטבות לפני שהכנסת תפוזר, מגבלות על מינויי בכירים ואפשרות שהתקציב יטרוף את הקלפים עוד לפני המועד המתוכנן ● ישראל נערכת לשנת בחירות - ואת ההשפעות אפשר להרגיש כבר עכשיו ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

בחירות בישראל / עיצוב: אלישע נדב
בחירות בישראל / עיצוב: אלישע נדב

האירוע המרכזי שישפיע על הפוליטיקה הישראלית בשנה הבאה הוא הבחירות לכנסת, שייערכו לכל המאוחר באוקטובר 2026. כבר עתה מלאה הארץ סקרים, פרשנויות וספקולציות על ההתפתחויות האפשריות בתוך המשחק הפוליטי. אלא שעוד לפני פתיחת הקלפיות יש מה לדבר על ההשלכות של שנת בחירות על הממשלה. שרטטנו את אפיקי ההשפעה העיקריים.

כלכלת בחירות

מה יהיה על הפרק? שנת בחירות היא הזדמנות מצוינת למי שאוחזים בהגה לנצל את כוחם כדי "להיטיב עם העם", באמצעות חלוקת גזרים כלכליים שנתפסים כהקלה על הכיס. מבחינת רבים יריית הפתיחה כבר נורתה, עם הצעד של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי מחו"ל.

לפי דיווחים בתקשורת, עוד צעדים שנמצאים בקנה הם הקלה על רוכשי משכנתאות, הטבות במס הכנסה והרחבת הקלות המיסוי על קופות גמל להשקעה.

איך הבחירות ישפיעו? מרגע שהכנסת תפוזר, יהיה קשה בהרבה להבטיח גדולות ונצורות מבחינה כלכלית, שלא לדבר על הביצוע. כך למשל, הנחיית יועמ"ש 1.1904, שעניינה "הבטחות או התחייבויות לחלוקת הטבות או להקצאת תקציבים במהלך פעילות בחירות", אוסרת על שרים לספק איזושהי הבטחה להקצאת תקציבים מכוח תפקידם במהלך סיורי בחירות.

איך זה היה בעבר? עד שנות השמונים כלכלת בחירות הייתה בישראל דבר כמעט נטול בושה: ב־1981 שר האוצר יורם ארידור הפחית את מכסי היבוא על שורת מוצרים, כמו מכוניות, מכונות כביסה ומקררים. ב־1984 הממשלה והקואליציה הגדילו את סובסידיית המוצרים שבפיקוח, סבסדו את מחירי החשמל והמים ושינו את מדרגות המס. תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, שנועדה להתמודד עם ההיפר־אינפלציה (שנבעה בין השאר מאותה כלכלת בחירות), הפכה את כלכלת הבחירות לפחות אפשרית מבחינה חוקית. לכן היא ראתה מאז יותר משחקים של חשבונאות יצירתית או ניסיונות שנבלמו בידי הייעוץ המשפטי לממשלה.

תקציב המדינה

מה יהיה על הפרק? האופן שבו שנת 2026 תשפיע על הפוליטיקה נקבע במידה לא מבוטלת בימים אלה ממש. בזמן שדיוני התקציב ל־2026 מגיעים לטורים גבוהים, עדיין יש סימן שאלה גדול סביב ההיתכנות להשלמת החקיקה - פחות בגלל כלכלה, ויותר בגלל פוליטיקה.

על לוח הזמנים הפוליטי דובר רבות - אם התקציב לא יעבור עד סוף מרץ, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ונלך לבחירות שלושה חודשים לאחר מכן. אבל זו לא התוצאה היחידה של אי־קבלת חוק התקציב, והממשלה תושפע מזה בדרך נוספת שתיכנס לתוקף כבר ב־1 בינואר.

איך הבחירות ישפיעו? עד שלא יעבור תקציב ל־2026, הממשלה תצטרך להתנהל במסגרת מה שנקרא תקציב המשכי. המשמעות היא שבכל חודש היא רשאית להוציא סכום של 1/12 מתקציב השנה הקודמת, מוצמד לממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים הקודמות.

במצב כזה הממשלה תוכל להוציא כספים לפי סדר עדיפויות קבוע בחוק. תחילה התקציב יוקצה לקיום ההתחייבויות של המדינה מכוח חוקים, חוזים ואמנות. התקציב הנותר בכל חודש ישמש אותה להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, כולל שינויים שנעשו במהלך השנה.

החוק אמנם קובע את סדר העדיפויות הראשי, אך התעדוף בהקצאת התקציב הנותר אינו מפורט בו. אגף החשב הכללי באוצר מקצה את הכסף לפי סדר העדיפויות המפורט בחוק ולפי שיקול דעתו, ומתייעץ עם אגף התקציבים. באגף החשב הכללי פועלות כמה ועדות חריגים, והן דנות בבקשות של המשרדים לפעולות שלא בהכרח נכללות בסדרי העדיפויות המפורטים בחוק.

איך זה היה בעבר? כניסה לתקציב המשכי אינה מקרה חריג מאוד. גם השנה הנוכחית התחילה עם כמעט שלושה חודשים של תקציב המשכי. סך הכול מאז 2015 היו חמש שנים שבהן הממשלה נאלצה להתנהל תקופה ממושכת בתקציב המשכי: התקציבים ב־2015 ו־2021 - שהיו שנות בחירות - עברו רק בסוף השנה, וב־2023, שבאה מיד עם חילופי הממשלות, היה תקציב המשכי במשך כמעט חמישה חודשים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא שנת 2020, שבה כלל לא אושר תקציב.

הסכמים מדיניים

מה יהיה על הפרק? ניתן למנות שלוש אפשרויות מדיניות שאולי יעמדו בפני הממשלה בשנה הקרובה: כניסה לשלב ב' של הפסקת האש בעזה, הצטרפות של מדינות נוספות להסכמי אברהם והסדרה מדינית כזו או אחרת עם סוריה. לא נוכל לפסול לגמרי את האפשרות שחלק מהתרחישים האלה יבואו לידי מימוש, אם בכלל, רק לאחר פיזור הכנסת.

איך הבחירות ישפיעו? מרגע פיזור הכנסת ועד הבחירות תגיע גם ממשלת המעבר. לכאורה עקרונית אין הגדרה חוקית לממשלת מעבר, וההגבלות עליה נקבעו בפסיקה. אבל הכלל המנחה הוא שממשלה כזו, כלומר ממשלה שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת, אמורה לנהוג באיפוק ולא לנקוט צעדים דרסטיים שיכבלו ממשלות נבחרות עתידיות.

עם זאת, נקבע חריג אחד: כאשר האינטרס הציבורי מחייב פעולה דחופה. כלומר, אם אחד מההסכמים המדוברים ייכנס לישורת האחרונה בתקופת הבחירות, אם תהיה עתירה לבג"ץ, הממשלה תוכל לטעון שלמרות המצב הפוליטי הרגיש יש צורך דחוף לאשר את ההסכם כבר באותה העת.

איך זה היה בעבר? הדוגמה האחרונה טרייה יחסית: ההסכם הימי בין ישראל ללבנון על השימוש במאגר הגז כריש. ההסכם נחתם בחודש האחרון של מערכת הבחירות, וגרר ביקורת מהאופוזיציה בין השאר בגלל התזמון שבו נחתם (ביקורת אחרת הייתה הטענה שיש לאשררו במשאל עם). הדבר הוביל לעתירות לבג"ץ, שנדרש בין השאר לדון בשאלה אם ממשלת מעבר מוסמכת להעביר את ההסכם הזה. בג"ץ דחה את כל העתירות, ובדצמבר 2022 נחשפו הנימוקים: ראשי מערכת הביטחון העלו צורך דוחק להעביר את ההסכם בהקדם, והשופטים קיבלו את עמדתם. כמו כן, נוספו לכך ההסברים שבג"ץ נמנע ככל האפשר מעיסוק בענייני חוץ וביטחון, גם כשמדובר בממשלת מעבר, ושהיוזמה החלה להתגבש עוד טרם פיזור הכנסת (ולמעשה עוד לפני השבעתה).

מינויי בכירים

מה יהיה על הפרק? כבר היום יש שורה של משרות בכירות שלא מאוישות במינוי קבוע, אלא בידי ממלאי מקום. כך שלפחות באופן תיאורטי לרשות הממשלה עומדת הזכות לאייש אותן באישים מטעמה. עם המשרות האלה ניתן למנות את ראש המועצה לביטחון לאומי, נציב שירות המדינה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, יו"ר התעשייה האווירית, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, ראש הסגל של ראש הממשלה וראש מערך ההסברה.

איך הבחירות ישפיעו? בתקופת הבחירות הממשלה מוגבלת ביכולתה לבצע מינויים. פסיקת בית המשפט עמדה בעבר על המתח בין איפוק לעשייה שמעוררים מינויים בזמן שלטון מעבר. כך, ב־2015, במסגרת עתירה שהגיש שמחה רוטמן בשם התנועה למשילות ודמוקרטיה, בג"ץ ציין: "נתקבלה ההשקפה כי ראוי הוא כי מינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי ממשל, אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש, אלא מקום שיש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה, ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב".

בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה נאמר כי "חרף העובדה שלמינויים בתקופת הבחירות נודעת רגישות מיוחדת ונדרש לגביהם איפוק רב, אין לומר כי קיימת מניעה מוחלטת לקיים מינויים גם בתקופת בחירות, אף אם הם בכירים באופיים - השאלה היא שאלה של שיקול דעת".

איך זה היה בעבר? אחד המקרים הבולטים למינויים בתקופת ממשלת מעבר היה מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל בשלהי כהונתה של ממשלת בנט־לפיד. למעשה, המקרה הזה נתן לנו שתי דוגמאות מעניינות. הראשון הוא המינוי של הלוי עצמו. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה התנגדה תחילה למינוי בתקופת בחירות, אך לאחר שהובאו בפניה חוות דעת מקצועיות־ביטחוניות שהדגישו את הצורך, היא השתכנעה שהקשיים במינוי "אינם עולים כדי מניעה משפטית".

אבל הליך המינוי של הלוי גרר מינוי אחר - שלא צלח. כדי להוציא לפועל את מינוי הלוי נדרשה בחינה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים. היות שלוועדה לא היה יו"ר, הממשלה מינתה לתפקיד את השופט בדימוס מני מזוז. אלא שבג"ץ קבע כי המינוי לא נופל בגדר חריג שמאפשר מינוי בתקופת בחירות, וביטל את המינוי. מינויו של הלוי התאפשר בסופו של דבר בזכות המינוי הזמני לראשות הוועדה של השופט בדימוס אליקים רובינשטיין.

עוד כתבות

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק והיעדר החלטות מהותיות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

שלומי שבת בקמפיין בני עי''ש / צילום: צילום מסך יוטיוב

"הופכים לעיר": מה עומד מאחורי הקמפיין החדש של היישוב בני עי"ש

קמפיין חדש בכיכובו של שלומי שבת חושף כי ליישוב בני עי"ש יש כוונה להגדיל את האוכלוסייה פי ארבעה ● במשרד החקלאות מנסים לצמצם פערי מידע שמלווים חקלאים ולחסוך להם אלפי שקלים ● בחברת המוניות Gett בוחנים מה ישראלים יודעים על אוטיזם ● וזה התפקיד החדש של הבכיר באוניברסיטת רייכמן ● אירועים ומינויים

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרב על הדירות: ההבדל בין הסכם הדדי, מתנה והתחייבות למתנה

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את החשיבות שבהגדרה מדויקת של עילת התביעה ע"י התובע - וזאת לאחר שמחיקת התביעה, בתום שלוש שנות דיונים, נבעה משגיאה בסיווג העילה המשפטית

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

קרקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

3 מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%

המכרזים במתחם השלישות ברמת גן, בשדה התעופה בהרצליה ובמחנה סירקין בפתח תקווה הניבו למדינה הכנסות של 3.2 מיליארד שקל, בעוד שכלל ההכנסות בגין שיווקי קרקע בשנה שעברה הגיעו ל-28 מיליארד שקל

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקל הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

ביהמ"ש העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה משה גפני זעם: "ביהמ"ש הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקות בג"ץ: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בית ההשקעות הגדול בעולם: תשכחו כל מה שידעתם על פיזור

בבלקרוק מעריכים כי השקעת ההון האדירה בתשתיות AI ב־2026 תשפיע על הכלכלה כולה ● בגולדמן זאקס צופים האצה בצמיחה העולמית אך מזהירים מסיכונים מכיוון שוק התעסוקה האמריקאי ● ובבנק אוף אמריקה מסמנים פוטנציאל במגזרי האנרגיה והביטחון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד 

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה סוגרת שנה: ת"א 35 זינק בכ-50%. ומי שיאן התשואה?

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מנורה ירדה בכ-4%, לאחר שנודע אתמול כי המשטרה פשטה על משרדי חברת הביטוח במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות ● בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי 2026 תהיה "שנת מפנה" אם תימשך הרגיעה הביטחונית ● וגם: המניות ב-S&P 500 שעברו שנה קשה, אך האנליסטים צופים להן תשואות דו־ספרתיות ב-2026

חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית - אבוקדו / צילום: הדמיות דוראל

ב-4.5 מיליארד שקל: שלוש עסקאות הענק של חברות האנרגיה המתחדשת

שלוש חברות אנרגיה מתחדשת הודיעו היום על עסקאות גדולות ● נופר קונה פרויקטים סולאריים בארה"ב מחברה פושטת רגל ● דוראל תזרים כסף לחברה האמריקאית שלה לפרויקטים נוספים, ואנלייט תספק חשמל לנכסי מבנה נדל"ן בישראל

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

המדינה דוחה את בקשת נמל אילת להארכת תקופת ההפעלה

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר שלחו מכתב תגובה להנהלת נמל אילת, ובו דחו את בקשתה להארכת תקופת ההסמכה להפעלה פרטית - בשל אי-עמידה ביעדי הפעילות ● המכתב מנגיעה בעקבות הפנייה אתמול של הנהלת נמל אילת, בה נטען כי המדינה מתעלמת מנסיבות חריגות של הנמל כגון משבר השיט בים האדום ותקיפות החות'ים

מנהלי השקעות בת''א בוחרים את הפתעת השנה / צילום: Shutterstock

מהראלי בביטוח ועד זינוק השקל: מנהלי השקעות בת"א בוחרים את הפתעת השנה

שנת 2025 שברה כל שיא אפשרי בשוק המניות המקומי, כאשר מדד הדגל של ת"א הניב למשקיעים תשואה פנטסטית של 52% - הגבוהה בבורסות המערב ● מספר השיאים החדשים ששבר המדד היה הגבוה ביותר מאז 1992 (63 השנה), מחזורי המסחר בבורסה זינקו ושוק ההנפקות התעורר לחיים ● ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המהלך המפתיע של השנה, ואלה היו הבחירות שלהם