גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך השנה הקרובה תשפיע על הממשלה, עד שנגיע לקלפי?

כניסה לשלב ב' בעזה בתסריט של ממשלת מעבר, חלוקת הטבות לפני שהכנסת תפוזר, מגבלות על מינויי בכירים ואפשרות שהתקציב יטרוף את הקלפים עוד לפני המועד המתוכנן ● ישראל נערכת לשנת בחירות - ואת ההשפעות אפשר להרגיש כבר עכשיו ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

בחירות בישראל / עיצוב: אלישע נדב
בחירות בישראל / עיצוב: אלישע נדב

האירוע המרכזי שישפיע על הפוליטיקה הישראלית בשנה הבאה הוא הבחירות לכנסת, שייערכו לכל המאוחר באוקטובר 2026. כבר עתה מלאה הארץ סקרים, פרשנויות וספקולציות על ההתפתחויות האפשריות בתוך המשחק הפוליטי. אלא שעוד לפני פתיחת הקלפיות יש מה לדבר על ההשלכות של שנת בחירות על הממשלה. שרטטנו את אפיקי ההשפעה העיקריים.

כלכלת בחירות

מה יהיה על הפרק? שנת בחירות היא הזדמנות מצוינת למי שאוחזים בהגה לנצל את כוחם כדי "להיטיב עם העם", באמצעות חלוקת גזרים כלכליים שנתפסים כהקלה על הכיס. מבחינת רבים יריית הפתיחה כבר נורתה, עם הצעד של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי מחו"ל.

לפי דיווחים בתקשורת, עוד צעדים שנמצאים בקנה הם הקלה על רוכשי משכנתאות, הטבות במס הכנסה והרחבת הקלות המיסוי על קופות גמל להשקעה.

איך הבחירות ישפיעו? מרגע שהכנסת תפוזר, יהיה קשה בהרבה להבטיח גדולות ונצורות מבחינה כלכלית, שלא לדבר על הביצוע. כך למשל, הנחיית יועמ"ש 1.1904, שעניינה "הבטחות או התחייבויות לחלוקת הטבות או להקצאת תקציבים במהלך פעילות בחירות", אוסרת על שרים לספק איזושהי הבטחה להקצאת תקציבים מכוח תפקידם במהלך סיורי בחירות.

איך זה היה בעבר? עד שנות השמונים כלכלת בחירות הייתה בישראל דבר כמעט נטול בושה: ב־1981 שר האוצר יורם ארידור הפחית את מכסי היבוא על שורת מוצרים, כמו מכוניות, מכונות כביסה ומקררים. ב־1984 הממשלה והקואליציה הגדילו את סובסידיית המוצרים שבפיקוח, סבסדו את מחירי החשמל והמים ושינו את מדרגות המס. תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, שנועדה להתמודד עם ההיפר־אינפלציה (שנבעה בין השאר מאותה כלכלת בחירות), הפכה את כלכלת הבחירות לפחות אפשרית מבחינה חוקית. לכן היא ראתה מאז יותר משחקים של חשבונאות יצירתית או ניסיונות שנבלמו בידי הייעוץ המשפטי לממשלה.

תקציב המדינה

מה יהיה על הפרק? האופן שבו שנת 2026 תשפיע על הפוליטיקה נקבע במידה לא מבוטלת בימים אלה ממש. בזמן שדיוני התקציב ל־2026 מגיעים לטורים גבוהים, עדיין יש סימן שאלה גדול סביב ההיתכנות להשלמת החקיקה - פחות בגלל כלכלה, ויותר בגלל פוליטיקה.

על לוח הזמנים הפוליטי דובר רבות - אם התקציב לא יעבור עד סוף מרץ, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ונלך לבחירות שלושה חודשים לאחר מכן. אבל זו לא התוצאה היחידה של אי־קבלת חוק התקציב, והממשלה תושפע מזה בדרך נוספת שתיכנס לתוקף כבר ב־1 בינואר.

איך הבחירות ישפיעו? עד שלא יעבור תקציב ל־2026, הממשלה תצטרך להתנהל במסגרת מה שנקרא תקציב המשכי. המשמעות היא שבכל חודש היא רשאית להוציא סכום של 1/12 מתקציב השנה הקודמת, מוצמד לממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים הקודמות.

במצב כזה הממשלה תוכל להוציא כספים לפי סדר עדיפויות קבוע בחוק. תחילה התקציב יוקצה לקיום ההתחייבויות של המדינה מכוח חוקים, חוזים ואמנות. התקציב הנותר בכל חודש ישמש אותה להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, כולל שינויים שנעשו במהלך השנה.

החוק אמנם קובע את סדר העדיפויות הראשי, אך התעדוף בהקצאת התקציב הנותר אינו מפורט בו. אגף החשב הכללי באוצר מקצה את הכסף לפי סדר העדיפויות המפורט בחוק ולפי שיקול דעתו, ומתייעץ עם אגף התקציבים. באגף החשב הכללי פועלות כמה ועדות חריגים, והן דנות בבקשות של המשרדים לפעולות שלא בהכרח נכללות בסדרי העדיפויות המפורטים בחוק.

איך זה היה בעבר? כניסה לתקציב המשכי אינה מקרה חריג מאוד. גם השנה הנוכחית התחילה עם כמעט שלושה חודשים של תקציב המשכי. סך הכול מאז 2015 היו חמש שנים שבהן הממשלה נאלצה להתנהל תקופה ממושכת בתקציב המשכי: התקציבים ב־2015 ו־2021 - שהיו שנות בחירות - עברו רק בסוף השנה, וב־2023, שבאה מיד עם חילופי הממשלות, היה תקציב המשכי במשך כמעט חמישה חודשים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא שנת 2020, שבה כלל לא אושר תקציב.

הסכמים מדיניים

מה יהיה על הפרק? ניתן למנות שלוש אפשרויות מדיניות שאולי יעמדו בפני הממשלה בשנה הקרובה: כניסה לשלב ב' של הפסקת האש בעזה, הצטרפות של מדינות נוספות להסכמי אברהם והסדרה מדינית כזו או אחרת עם סוריה. לא נוכל לפסול לגמרי את האפשרות שחלק מהתרחישים האלה יבואו לידי מימוש, אם בכלל, רק לאחר פיזור הכנסת.

איך הבחירות ישפיעו? מרגע פיזור הכנסת ועד הבחירות תגיע גם ממשלת המעבר. לכאורה עקרונית אין הגדרה חוקית לממשלת מעבר, וההגבלות עליה נקבעו בפסיקה. אבל הכלל המנחה הוא שממשלה כזו, כלומר ממשלה שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת, אמורה לנהוג באיפוק ולא לנקוט צעדים דרסטיים שיכבלו ממשלות נבחרות עתידיות.

עם זאת, נקבע חריג אחד: כאשר האינטרס הציבורי מחייב פעולה דחופה. כלומר, אם אחד מההסכמים המדוברים ייכנס לישורת האחרונה בתקופת הבחירות, אם תהיה עתירה לבג"ץ, הממשלה תוכל לטעון שלמרות המצב הפוליטי הרגיש יש צורך דחוף לאשר את ההסכם כבר באותה העת.

איך זה היה בעבר? הדוגמה האחרונה טרייה יחסית: ההסכם הימי בין ישראל ללבנון על השימוש במאגר הגז כריש. ההסכם נחתם בחודש האחרון של מערכת הבחירות, וגרר ביקורת מהאופוזיציה בין השאר בגלל התזמון שבו נחתם (ביקורת אחרת הייתה הטענה שיש לאשררו במשאל עם). הדבר הוביל לעתירות לבג"ץ, שנדרש בין השאר לדון בשאלה אם ממשלת מעבר מוסמכת להעביר את ההסכם הזה. בג"ץ דחה את כל העתירות, ובדצמבר 2022 נחשפו הנימוקים: ראשי מערכת הביטחון העלו צורך דוחק להעביר את ההסכם בהקדם, והשופטים קיבלו את עמדתם. כמו כן, נוספו לכך ההסברים שבג"ץ נמנע ככל האפשר מעיסוק בענייני חוץ וביטחון, גם כשמדובר בממשלת מעבר, ושהיוזמה החלה להתגבש עוד טרם פיזור הכנסת (ולמעשה עוד לפני השבעתה).

מינויי בכירים

מה יהיה על הפרק? כבר היום יש שורה של משרות בכירות שלא מאוישות במינוי קבוע, אלא בידי ממלאי מקום. כך שלפחות באופן תיאורטי לרשות הממשלה עומדת הזכות לאייש אותן באישים מטעמה. עם המשרות האלה ניתן למנות את ראש המועצה לביטחון לאומי, נציב שירות המדינה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, יו"ר התעשייה האווירית, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, ראש הסגל של ראש הממשלה וראש מערך ההסברה.

איך הבחירות ישפיעו? בתקופת הבחירות הממשלה מוגבלת ביכולתה לבצע מינויים. פסיקת בית המשפט עמדה בעבר על המתח בין איפוק לעשייה שמעוררים מינויים בזמן שלטון מעבר. כך, ב־2015, במסגרת עתירה שהגיש שמחה רוטמן בשם התנועה למשילות ודמוקרטיה, בג"ץ ציין: "נתקבלה ההשקפה כי ראוי הוא כי מינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי ממשל, אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש, אלא מקום שיש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה, ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב".

בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה נאמר כי "חרף העובדה שלמינויים בתקופת הבחירות נודעת רגישות מיוחדת ונדרש לגביהם איפוק רב, אין לומר כי קיימת מניעה מוחלטת לקיים מינויים גם בתקופת בחירות, אף אם הם בכירים באופיים - השאלה היא שאלה של שיקול דעת".

איך זה היה בעבר? אחד המקרים הבולטים למינויים בתקופת ממשלת מעבר היה מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל בשלהי כהונתה של ממשלת בנט־לפיד. למעשה, המקרה הזה נתן לנו שתי דוגמאות מעניינות. הראשון הוא המינוי של הלוי עצמו. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה התנגדה תחילה למינוי בתקופת בחירות, אך לאחר שהובאו בפניה חוות דעת מקצועיות־ביטחוניות שהדגישו את הצורך, היא השתכנעה שהקשיים במינוי "אינם עולים כדי מניעה משפטית".

אבל הליך המינוי של הלוי גרר מינוי אחר - שלא צלח. כדי להוציא לפועל את מינוי הלוי נדרשה בחינה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים. היות שלוועדה לא היה יו"ר, הממשלה מינתה לתפקיד את השופט בדימוס מני מזוז. אלא שבג"ץ קבע כי המינוי לא נופל בגדר חריג שמאפשר מינוי בתקופת בחירות, וביטל את המינוי. מינויו של הלוי התאפשר בסופו של דבר בזכות המינוי הזמני לראשות הוועדה של השופט בדימוס אליקים רובינשטיין.

עוד כתבות

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

"נטביע נושאות מטוסים": האיום האיראני מאחורי החשש בארה"ב

נשיא ארה"ב: מעדיף עסקה, אך אם לא נגיע להסכם, זה יהיה יום רע מאוד עבור איראן ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף