גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

מאבק חדש מתגלע בין שר הכלכלה ניר ברקת לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הפעם על העובדים הזרים. בדיון שהתקיים באחרונה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציג ברקת הצעה להגדלה משמעותית של מכסת העובדים הזרים במשק ולביטול האגרות המוטלות על העסקתם.

סמוטריץ' נערך למבחן הגדול הבא - מול הבנקים ויזמי נדל"ן
4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה

סמוטריץ' התנגד ושאל את ברקת מדוע הוא מבקש להגדיל מכסות כאשר המכסות הקיימות לא מולאו במלואן. ברקת דחה את הטענה. לדבריו, כל ההקצאות כבר חולקו לארגוני המעסיקים, אך קיימים צווארי בקבוק ביורוקרטיים שמעכבים את הגעת העובדים בפועל לישראל.

מודל דובאי

ברקת ביקש להעלות את מכסת העובדים הזרים מ־3.3% ל־4.1% מכלל כוח העבודה. מדובר בתוספת של עשרות אלפי עובדים במקצועות המוגדרים עם "מיומנות נמוכה", כמו ניקיון, שטיפת כלים וגינון. במקביל, הוא מציע לבטל את אגרת הרישיון השנתית שעומדת כיום על כ־23 אלף שקל לעובד, וכן לבטל את חובת הפקדת הפנסיה לעובדים זרים. עוד המליץ ברקת לאפשר גילום של כלל העלויות הנלוות - מגורים, נסיעות ואגרות - בתוך שכר המינימום שמקבל העובד, שירוויח בפועל פחות כסף.

אם המהלך יאושר, הוא ישנה מהותית את כלכלת העובדים הזרים בישראל ויקרב אותה למודל הנהוג בדובאי. בפגישה של ברקת עם שר החוץ ההודי סוברהמניאם ג'אישנקר, שהתקיימה בשבוע שעבר, עלה הנושא באופן מפורש. ההודים מוכנים לבחון אימוץ של המודל שהם מפעילים מול האמירויות גם מול ישראל, לפיו עלות ההעסקה למעסיק נמוכה משמעותית - כרבע מהעלות בישראל, לפי הערכות.

בביקורו בישראל של שר המסחר והתעשייה ההודי פיוש גויאל לפני חודש, הוא הבהיר לנתניהו ולברקת כי הודו מוכנה לספק "היקפים בלתי נדלים" של עובדים. ברקע הדברים, שתי המדינות מתקרבות לקראת חתימת הסכם סחר מקיף.

במשרד האוצר ובמשרד המשפטים העלו הסתייגויות. במצגת שהציג ברקת בדיון, הוא מנה את החששות של שני המשרדים מהגדלת מכסות העובדים הזרים: "תופסים מקומות ישראלים במשבר כלכלי גלובלי", "חשש לסחר בבני אדם" ואפילו "חשש מהשתקעות גויים" (חשש המיוחס לסמוטריץ').

אולם, התנגדויות משמעותיות יותר התקבלו על יתר ההמלצות של ברקת. משרד המשפטים מתנגד לרעיון לאפשר תשלום שכר לעובדים זרים מתחת לשכר המינימום, תוך "גילום" של העלויות הנלוות בתוך השכר. עמדת הייעוץ המשפטי הייתה שלא ניתן לשלם פחות משכר המינימום, גם אם מדובר בעובדים זרים וגם אם הם עצמם מסכימים לכך במסגרת הסכם בין־מדינתי. ברקת, מצדו, סבור כי מדובר בעמדה קיצונית שמונעת מישראל להתחרות על עובדים מול יעדים אחרים.

הרקע לכל הדיון הוא המחסור החמור בכוח אדם שפקד את המשק הישראלי מאז פרוץ המלחמה. עם סגירת הכניסה לעובדים פלסטינים מהשטחים, נותר המשק ללא עובדים, בעיקר בענפי הבנייה, החקלאות, המסעדנות והתעשייה. לפי נתוני משרד הכלכלה, לפני המלחמה היה מחסור של כ־70 אלף עובדים זרים בישראל. מיד לאחר המלחמה, עם הפסקת הכניסה של עובדים פלסטינים, קפץ המחסור ל־170 אלף עובדים. מכסת העובדים הזרים הועלתה מ־3,000 בלבד ל־45,200 איש, בתחומי התעשייה, מסחר והמסעדות בלבד (ללא עובדי בניין וחקלאות שלא נמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה). למרות זאת, מדווחים עדיין במשרד על ביקוש מטעם המעסיקים ל־56 אלף עובדים נוספים.

הפתרון שעל הפרק

אחד המוקדים המרכזיים של המחלוקת בין ברקת לסמוטריץ' הוא נושא האגרות. כיום, מעסיק של עובד זר נדרש לשלם אגרה שנתית של כ־23 אלף שקל. ברקת טען בדיון אצל נתניהו כי מדובר בעלות שמתגלגלת ישירות לצרכן ומייקרת את יוקר המחיה. לדבריו, קבלן מעסיק בממוצע שני עובדים זרים לבניית דירה ומשלם כ־50 אלף שקל בשנה על אגרות בלבד - עלות שמתווספת למחיר הדירה.

סמוטריץ' טען כי העלות שהאגרות מייצרות "בטלה בשישים" ביחס למחיר הקרקע ולעלויות האחרות של בניית דירה. הדרג המקצועי באוצר התנגד לביטול האגרות, שיפגע בהכנסות המדינה, וכפר גם בטיעון של ברקת לפיו עובדים זרים מייצרים הכנסה נטו למדינה.

במצגת שהציג ברקת פירט את יתרונותיהם הכלכליים של העובדים הזרים, לפי חישובי משרדו. "כל תוספת של 10,000 עובדים זרים משמעותה גידול של 2.35 מיליארד שקל לתמ"ג ו־700 מיליון שקל להכנסות המדינה".

הפתרון שהוצע בדיון לזירוז ההליכים הוא העברת תהליך הנפקת הוויזות לישראל עצמה, כך שעובדים יגיעו ויקבלו את האישורים במקום. "99.9% מהמועמדים מאושרים בסוף", נטען על ידי גורם שמעורה בפרטים, "אז למה לעכב את כולם בגלל בירוקרטיה?".

הגדלת מכסות העובדים מצריכה קבלת החלטה רשמית בישיבת ממשלה. טרם התקבלה הכרעה בין עמדות האוצר והכלכלה, והנושא נמצא בטיפול משרד ראש הממשלה.

תגובת משרד האוצר

ממשרד האוצר נמסר: "אנו תומכים בהבאת עובדים זרים ארצה, כמענה לצרכי המשק שעולים בעקבות השינויים שחלו במצב הבטחוני החל מה-7 באוקטובר. ואכן גובה המכסות הקיים מאפשר להכניס עוד היום מעל ל-100 אלף עובדים זרים לכלל הסקטורים, וכ-40 אלף עובדים לענף הבניין, אשר היקפי העובדים בו הושפעו מהמלחמה באופן המשמעותי ביותר. למעשה המכסות הקיימות אינן מנוצלות. ברגע שהן ינוצלו, יהיה ניתן לבחון את הרחבתן בהתאם".

"הדרישה להפחתת האגרות עלולה להביא למצב בו עובדים זרים מועדפים על פני עובדים ישראלים, להביא לפגיעה רוחבית בעובדים החלשים במשק, ובפרט לפגוע בחזרתם של חיילי המילואים הצפויים לשוב בתקופה הקרובה לשוק העבודה".

"גם במידה וקיימת הצדקה להקלה באגרות בענפים פרטניים, היא צפויה לעלות למדינה מאות מליוני שקלים. סוגייה זו נבחנה, ובמסגרת סדרי העדיפויות הממשלתיים הוחלט שאינה מתאפשרת במסגרת התקציב הנוכחי, נוכח היקף הוצאות הביטחון ונוכח ההוצאות האזרחיות הנובעות מהמצב הבטחוני הנוכחי. עוד יש לזכור כי הפחתת האגרות לא תתגלגל לצרכן הישראלי. המציאות מלמדת כי הוזלה בדרך כזו לא באה לידי ביטוי במחיר לצרכן".

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?