גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

מאבק חדש מתגלע בין שר הכלכלה ניר ברקת לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הפעם על העובדים הזרים. בדיון שהתקיים באחרונה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציג ברקת הצעה להגדלה משמעותית של מכסת העובדים הזרים במשק ולביטול האגרות המוטלות על העסקתם.

סמוטריץ' נערך למבחן הגדול הבא - מול הבנקים ויזמי נדל"ן
4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה

סמוטריץ' התנגד ושאל את ברקת מדוע הוא מבקש להגדיל מכסות כאשר המכסות הקיימות לא מולאו במלואן. ברקת דחה את הטענה. לדבריו, כל ההקצאות כבר חולקו לארגוני המעסיקים, אך קיימים צווארי בקבוק ביורוקרטיים שמעכבים את הגעת העובדים בפועל לישראל.

מודל דובאי

ברקת ביקש להעלות את מכסת העובדים הזרים מ־3.3% ל־4.1% מכלל כוח העבודה. מדובר בתוספת של עשרות אלפי עובדים במקצועות המוגדרים עם "מיומנות נמוכה", כמו ניקיון, שטיפת כלים וגינון. במקביל, הוא מציע לבטל את אגרת הרישיון השנתית שעומדת כיום על כ־23 אלף שקל לעובד, וכן לבטל את חובת הפקדת הפנסיה לעובדים זרים. עוד המליץ ברקת לאפשר גילום של כלל העלויות הנלוות - מגורים, נסיעות ואגרות - בתוך שכר המינימום שמקבל העובד, שירוויח בפועל פחות כסף.

אם המהלך יאושר, הוא ישנה מהותית את כלכלת העובדים הזרים בישראל ויקרב אותה למודל הנהוג בדובאי. בפגישה של ברקת עם שר החוץ ההודי סוברהמניאם ג'אישנקר, שהתקיימה בשבוע שעבר, עלה הנושא באופן מפורש. ההודים מוכנים לבחון אימוץ של המודל שהם מפעילים מול האמירויות גם מול ישראל, לפיו עלות ההעסקה למעסיק נמוכה משמעותית - כרבע מהעלות בישראל, לפי הערכות.

בביקורו בישראל של שר המסחר והתעשייה ההודי פיוש גויאל לפני חודש, הוא הבהיר לנתניהו ולברקת כי הודו מוכנה לספק "היקפים בלתי נדלים" של עובדים. ברקע הדברים, שתי המדינות מתקרבות לקראת חתימת הסכם סחר מקיף.

במשרד האוצר ובמשרד המשפטים העלו הסתייגויות. במצגת שהציג ברקת בדיון, הוא מנה את החששות של שני המשרדים מהגדלת מכסות העובדים הזרים: "תופסים מקומות ישראלים במשבר כלכלי גלובלי", "חשש לסחר בבני אדם" ואפילו "חשש מהשתקעות גויים" (חשש המיוחס לסמוטריץ').

אולם, התנגדויות משמעותיות יותר התקבלו על יתר ההמלצות של ברקת. משרד המשפטים מתנגד לרעיון לאפשר תשלום שכר לעובדים זרים מתחת לשכר המינימום, תוך "גילום" של העלויות הנלוות בתוך השכר. עמדת הייעוץ המשפטי הייתה שלא ניתן לשלם פחות משכר המינימום, גם אם מדובר בעובדים זרים וגם אם הם עצמם מסכימים לכך במסגרת הסכם בין־מדינתי. ברקת, מצדו, סבור כי מדובר בעמדה קיצונית שמונעת מישראל להתחרות על עובדים מול יעדים אחרים.

הרקע לכל הדיון הוא המחסור החמור בכוח אדם שפקד את המשק הישראלי מאז פרוץ המלחמה. עם סגירת הכניסה לעובדים פלסטינים מהשטחים, נותר המשק ללא עובדים, בעיקר בענפי הבנייה, החקלאות, המסעדנות והתעשייה. לפי נתוני משרד הכלכלה, לפני המלחמה היה מחסור של כ־70 אלף עובדים זרים בישראל. מיד לאחר המלחמה, עם הפסקת הכניסה של עובדים פלסטינים, קפץ המחסור ל־170 אלף עובדים. מכסת העובדים הזרים הועלתה מ־3,000 בלבד ל־45,200 איש, בתחומי התעשייה, מסחר והמסעדות בלבד (ללא עובדי בניין וחקלאות שלא נמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה). למרות זאת, מדווחים עדיין במשרד על ביקוש מטעם המעסיקים ל־56 אלף עובדים נוספים.

הפתרון שעל הפרק

אחד המוקדים המרכזיים של המחלוקת בין ברקת לסמוטריץ' הוא נושא האגרות. כיום, מעסיק של עובד זר נדרש לשלם אגרה שנתית של כ־23 אלף שקל. ברקת טען בדיון אצל נתניהו כי מדובר בעלות שמתגלגלת ישירות לצרכן ומייקרת את יוקר המחיה. לדבריו, קבלן מעסיק בממוצע שני עובדים זרים לבניית דירה ומשלם כ־50 אלף שקל בשנה על אגרות בלבד - עלות שמתווספת למחיר הדירה.

סמוטריץ' טען כי העלות שהאגרות מייצרות "בטלה בשישים" ביחס למחיר הקרקע ולעלויות האחרות של בניית דירה. הדרג המקצועי באוצר התנגד לביטול האגרות, שיפגע בהכנסות המדינה, וכפר גם בטיעון של ברקת לפיו עובדים זרים מייצרים הכנסה נטו למדינה.

במצגת שהציג ברקת פירט את יתרונותיהם הכלכליים של העובדים הזרים, לפי חישובי משרדו. "כל תוספת של 10,000 עובדים זרים משמעותה גידול של 2.35 מיליארד שקל לתמ"ג ו־700 מיליון שקל להכנסות המדינה".

הפתרון שהוצע בדיון לזירוז ההליכים הוא העברת תהליך הנפקת הוויזות לישראל עצמה, כך שעובדים יגיעו ויקבלו את האישורים במקום. "99.9% מהמועמדים מאושרים בסוף", נטען על ידי גורם שמעורה בפרטים, "אז למה לעכב את כולם בגלל בירוקרטיה?".

הגדלת מכסות העובדים מצריכה קבלת החלטה רשמית בישיבת ממשלה. טרם התקבלה הכרעה בין עמדות האוצר והכלכלה, והנושא נמצא בטיפול משרד ראש הממשלה.

תגובת משרד האוצר

ממשרד האוצר נמסר: "אנו תומכים בהבאת עובדים זרים ארצה, כמענה לצרכי המשק שעולים בעקבות השינויים שחלו במצב הבטחוני החל מה-7 באוקטובר. ואכן גובה המכסות הקיים מאפשר להכניס עוד היום מעל ל-100 אלף עובדים זרים לכלל הסקטורים, וכ-40 אלף עובדים לענף הבניין, אשר היקפי העובדים בו הושפעו מהמלחמה באופן המשמעותי ביותר. למעשה המכסות הקיימות אינן מנוצלות. ברגע שהן ינוצלו, יהיה ניתן לבחון את הרחבתן בהתאם".

"הדרישה להפחתת האגרות עלולה להביא למצב בו עובדים זרים מועדפים על פני עובדים ישראלים, להביא לפגיעה רוחבית בעובדים החלשים במשק, ובפרט לפגוע בחזרתם של חיילי המילואים הצפויים לשוב בתקופה הקרובה לשוק העבודה".

"גם במידה וקיימת הצדקה להקלה באגרות בענפים פרטניים, היא צפויה לעלות למדינה מאות מליוני שקלים. סוגייה זו נבחנה, ובמסגרת סדרי העדיפויות הממשלתיים הוחלט שאינה מתאפשרת במסגרת התקציב הנוכחי, נוכח היקף הוצאות הביטחון ונוכח ההוצאות האזרחיות הנובעות מהמצב הבטחוני הנוכחי. עוד יש לזכור כי הפחתת האגרות לא תתגלגל לצרכן הישראלי. המציאות מלמדת כי הוזלה בדרך כזו לא באה לידי ביטוי במחיר לצרכן".

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל