גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך למקום השלישי בעולם: תקציב הביטחון של יפן מזנק ל־58 מיליארד דולר

טוקיו מאיצה את ההתחמשות מול האיום הסיני ומציבה יעד הוצאות ביטחוניות של 2% מהתמ"ג כבר במרץ הקרוב ● התוכנית השאפתנית כוללת רכישת טילים ארוכי–טווח, הקמת יחידות מעקב אחר בייג'ין ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל וטורקיה

ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein
ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ממשלת יפן אישרה בסוף השבוע תקציב ביטחון חסר תקדים, בהיקף של יותר מ-9 טריליון ין (כ-58 מיליארד דולר) לשנה הקרובה. מטרת התקציב היא לחזק את יכולות ההגנה והתקיפה של יפן, בעיקר באמצעות טילי שיוט ומערכות בלתי מאוישות, על רקע העלייה במתיחות האזורית, בעיקר מול סין.

עידן החוב: האם אירופה מתקרבת לחדלות פירעון?
טראמפ וזלנסקי: התקדמות במאמצים לסיים את מלחמת רוסיה־אוקראינה

טיוטת התקציב לשנת הכספים 2026, שתיפתח באפריל, גבוהה - לעומת השנה הקודמת, והיא מהווה את השנה הרביעית בתוכנית החומש שבמסגרתה מתחייבת יפן להכפיל את היקף ההוצאה הביטחונית ל-2% מהתמ"ג שלה.

המהלך מגיע על רקע החרפת העימות האסטרטגי מול סין. ראש ממשלת יפן, סנאה טאקאיצ'י, הצהירה בנובמבר כי צבאה עשוי להתערב במקרה של מהלך צבאי סיני נגד טייוואן, האי בעל הממשל העצמי שבייג'ין דורשת לספח. ממשלתה אף התחייבה לעמוד ביעד ה-2% כבר בחודש מרץ, שנתיים מוקדם מהמתוכנן, בין היתר תחת לחץ אמריקאי להגברת שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.

יפן מרחיבה בשנים האחרונות את יכולות התקיפה ארוכת-הטווח, צעד חריג ביחס לדוקטרינה שאימצה לאחר מלחמת העולם השנייה, שהתמקדה בהגנה עצמית בלבד. אסטרטגיית הביטחון שאושרה ב-2022 הגדירה את סין כאתגר האסטרטגי המרכזי של המדינה, וקראה לתפקיד פעיל יותר של כוחות ההגנה במסגרת הברית הצבאית עם ארה"ב.

לפי התוכנית, יותר מ-970 מיליארד ין (כ-6.2 מיליארד דולר) יוקצו לחיזוק מערך הטילים ארוכי-הטווח. בין היתר, יירכשו טילי Type-12 משודרגים מתוצרת מקומית, בטווח של כ-1,000 ק"מ, בעלות 177 מיליארד ין (כ-1.13 מיליארד דולר). הסוללות הראשונות ייפרסו במחוז קומאמוטו כבר עד מרץ, שנה מוקדם מהתכנון המקורי.

הסלמת יחסים עם בייג'ין

במקביל, יפן משקיעה בהרחבת מערכי רחפנים, כלי שיט תת־ימיים וכלי טיס בלתי מאוישים להגנת חופים, בין היתר בשל מחסור בכוח אדם צבאי והזדקנות האוכלוסייה. כ-100 מיליארד ין (640 מיליון דולר) יופנו לפיתוח מערכת הגנה ימית אווירית רחבה בשם SHIELD, שתיכנס לשירות ב־2028. לצורך פריסה מהירה, יפן צפויה להסתמך בתחילה על יבוא, בעיקר מטורקיה ומישראל.

פרסום התקציב מתרחש במקביל להסלמה ביחסים עם בייג'ין, לאחר הצהרת טאקאיצ'י לגבי טייוואן. בחודש האחרון גברה המתיחות בעקבות תרגילי נושאות מטוסים סיניות סמוך לאיי דרום מערב יפן, שבמהלכם טוקיו מחתה על "נעילת מכ"ם" שביצעו מטוסים סיניים על מטוסים יפניים, צעד הנחשב כהכנה אפשרית לשיגור טילים.

משרד ההגנה היפני יקים יחידה ייעודית שתעסוק בלמידת היכולות והפריסה הצבאית של סין באוקיינוס השקט. מוקדם יותר השנה נצפו לראשונה שתי נושאות מטוסים סיניות פועלות בו-זמנית סמוך לאיווֹ ג'ימה, מהלך שהגביר את דאגת טוקיו מפני התרחבות הפעילות הצבאית הסינית מעבר לאזורי המחלוקת בים סין המזרחי. במשרד החוץ הסיני טענו כי ממשלת טאקאיצ'י "האיצה באופן ניכר את קצב ההתחמשות", והזהירו כי יפן "מתרחקת מנתיב הפיתוח השלו שעליו היא מצהירה כבר שנים".

יפן פועלת במקביל לחיזוק התעשייה הביטחונית המקומית באמצעות פרויקטי פיתוח משותפים עם מדינות ידידותיות והרחבת יצוא נשק. בשנת 2026 היא תשקיע יותר מ-160 מיליארד ין (יותר ממיליארד דולר) בפיתוח מטוס קרב חדש בשיתוף בריטניה ואיטליה, המיועד להיכנס לשירות ב-2035, לצד פיתוח כלי טיס בלתי מאוישים שיפעלו לצידו.

במקביל, אוסטרליה בחרה בקיץ האחרון ביצרן מיצובישי לשדרוג פריגטות מדגם Mogami, מהלך שנתפס כתמריץ משמעותי לתעשייה היפנית. כ-10 מיליארד ין (64 מיליון דולר) יוקצו לתמיכה ביצוא ביטחוני ובשרשרת האספקה התעשייתית.

התקציב מחייב את אישור הפרלמנט עד מרץ, כחלק מתקציב כולל של 122.3 טריליון ין (784 מיליארד דולר). לאחר מימוש תוכנית החומש, צפוי תקציב הביטחון לעמוד על כ-10 טריליון ין (64 מיליארד דולר), מה שימקם את יפן במקום השלישי בעולם בהיקף ההוצאה הצבאית, אחרי ארה"ב וסין. לפי משרד האוצר היפני, יעד ה-2% מהתמ"ג יושג במועד.

הממשלה היפנית מתכננת לממן את ההרחבה באמצעות העלאות מסים, בהם מס חברות ומס טבק, וכן העלאת מס הכנסה החל מ-2027. עם זאת, מומחים רבים סבורים כי נותר ספק אם תוכל להמשיך ולהגדיל את התקציב גם בשנים שלאחר מכן.

ד"ר אלון לבקוביץ, ראש המחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת בר אילן, אומר לגלובס כי "החלטת הקבינט היפני לאשר 58 מיליארד דולר לתקציב הביטחון היפני, מהווה שלב נוסף בשינוי מדיניות הביטחון היפנית. שינוי זה החל עוד בתקופת ממשל שינזו אבה". לדבריו, יפן סבורה כי "התגברות האיומים הצבאיים מצד סין וקוריאה הצפונית אינם זוכים למענה מספיק מצד ארה"ב. הממשל היפני החליט לערוך שינוי במדיניות הביטחון כך שתאפשר ליפן לבנות יכולות הרתעה למול האיומים האזוריים".

"ארה"ב רואה בחיוב"

ד"ר לבקוביץ סבור כי "אין משמעות הדבר שיפן חוזרת לעברה המיליטריסטי, אלא הוא נועד לאפשר ליפן לבנות מערך הרתעה ויכולות תגובה למול האיומים הניצבים מולה. בעבר נמנעה יפן מלרכוש יכולות תקיפה צבאיות שיוכלו לאפשר לה להתמודד מול איומי הטילים, בזירה הימית ועוד. כעת יפן מרחיבה את ארסנל היכולות שלה לתקוף משגרי טילים של קוריאה הצפונית, את אמצעי תקיפת הצוללות מסין, ויכולות נוספות שיאפשרו לה להתמודד מול איומים צבאיים באזור. שינוי המדיניות כולל גם את חיזוק מערך הסייבר מול סין וקוריאה הצפונית.

"ארה"ב רואה בחיוב את השינוי במדיניות הביטחון של יפן. במיוחד את הגדלת תקציב הביטחון שלה, שיביא להגדלת הרכש היפני בארה"ב", מסביר ד"ר לבקוביץ. "גם לתעשייה הצבאית ולסייבר הישראליים יש פוטנציאל להגביר את הרכש הצבאי היפני מישראל. שינוי מדיניות הביטחון של יפן יביא להצהרות מיליטנטיות מסין וקוריאה הצפונית, ואף להגדלת תקציב הביטחון בקוריאה הדרומית".

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית, גלואט, הישראלית מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' בנאומו היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת': "לא תוחמים בזמן את המבצע"

צה"ל: המלחמה תיקח "יותר מכמה ימים"; ראש המטות המשולבים של ארה"ב: "זה לא מבצע של לילה אחד" ● גורם ביטחוני: ארה"ב וישראל השיגו עליונות אווירית בכל מערב איראן ● פצוע בינוני ופצועים קל בנפילה בבאר שבע ● צה"ל תוקף בלבנון ופרסם התרעת פינוי; אחראי מטה המודיעין של חיזבאללה חוסל ● קפריסין: יורטו שני כטב"מים שכוונו לבסיס בריטי ● ראש ממשלת לבנון: אוסרים על חיזבאללה לפעול צבאית במדינה ● עדכונים שוטפים

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היום שמשקיעי ה-S&P 500 היו מעדיפים לשכוח

הבורסה בת"א מזנקת ב-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-7%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בחוזים בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

"קונים על עיוור": המומחים שמעריכים - האם העליות בבורסה מוגזמות

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בבורסה: מדד נפט וגז מזנק בכ-8%, הדולר נחלש בכ-1.5% מול השקל

מדד ת"א 35 מזנק בכ-4% ● מדד הביטוח מוביל את העליות ומתחזק במעל 8% ● בעולם: ירידות חדות באירופה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר מתחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות