גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשופים לקנסות כבדים: רשות הפרטיות יוצאת במבצע אכיפה רחב באתרי הסחר

"תיקון 13" לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט, הגדיל את כוחה של הרשות הממונה וקבע דרישות חדשות לעסקים ● לאחר תקופת אכיפה סלחנית, המבצע יוצא לדרך: אתרי סחר קטנים קיבלו מכתבי התראה, והם חשופים לעיצומים כבדים ● במקביל, עורכי דין מתריעים מפני גל תביעות ייצוגיות, כפי שקרה עם חוקי הנגישות

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock
רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות - מאחורי השם הטכני לכאורה מסתתר גל של דרישות רגולטוריות שמטלטלות שורה ארוכה של עסקים. התכלית היא שיפור ההגנה על המידע של כולנו והענקת סמכויות אכיפה נרחבות לרשות להגנת הפרטיות, בטח בהשוואה למצב הנוכחי.

התיקון עצמו נכנס לתוקף באוגוסט האחרון, אך עד כה בתי העסק נהנו מ"זמן חסד" ומאכיפה רכה יחסית. כעת הכללים משתנים, ועסקים רבים נותרים חשופים לקנסות עתק.

מה עומד מאחורי ההודעה שאתם מקבלים לאחרונה מכל אתר
התיקון לחוק שחושף את המעסיקים לעיצומים של מיליוני שקלים
הרפורמה החדשה והקנסות הכבדים: מי חשוף ואיך נערכים?

בבסיס התיקון לחוק, המטרה היא קודם כול להגדיר מהו "מידע אישי". הכוונה היא לכל מידע הנוגע במישרין או בעקיפין לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי. במילים פשוטות יותר, כל מי שניתן לזהותו באמצעות פרט כגון שם, מספר זהות, כתובת, עבר פלילי ועוד.

תיקון 13 גם מעביר את האחריות המשפטית על אבטחת המידע מהמנהל האישי בארגון אל הארגון עצמו. התיקון אף מרחיב משמעותית את ההגדרות בדבר "עיבוד" ו"מחזיק", כך שהן חלות על כל פעולה במידע אישי ועל כל ספק חיצוני המעבד מידע עבור הארגון.

כך, התיקון מטיל על עסקים שורה ארוכה של חובות, בהתאם לגודל מאגרי המידע שהם מנהלים. מדובר בין היתר בחובה להסתייע בייעוץ משפטי, לקיים הדרכות עובדים וביקורות פנימיות קבועות, להטמיע נהלים ולנהל תהליכים ומערכות מידע מתקדמות. כל אלה כרוכים בהקצאת משאבים ובעלויות נרחבות.

תיקון 13 לא יצר חובות חדשות יש מאין. חובת ההסכמה, עקרונות השקיפות וההגבלות על שימוש במידע אישי היו קיימים גם קודם לכן בחוק. אלא שבמשך שנים, כך מסבירים משפטנים העוסקים בתחום, האכיפה הייתה דלה, והמשק - לרבות גופים פרטיים וציבוריים - התרגל למציאות שבה הסיכון כמעט אינו מורגש.

"תיקון 13 הוסיף לחוק הזה פרק אכיפה עצום", מסבירה עו"ד יערה בן שחר-תיק, ראש מחלקת הגנת הפרטיות ובינה מלאכותית במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות' ולשעבר ממונת הגנת הפרטיות (DPO) במערך הדיגיטל הלאומי. "הרשות קיבלה סמכויות שלא היו לה בעבר, כולל הטלת עיצומים כספיים משמעותיים על המפירים".

החל מבצע אכיפה חדש

לאחרונה הודיעה הרשות להגנת הפרטיות כי היא יוצאת למבצע אכיפה רחב, שבמוקדו, בין היתר, אתרי הסחר המקוונים. זהו מהלך יזום ורוחבי, שמגיע כאמור כמה חודשים לאחר כניסת תיקון 13 לתוקף.

עבור אותם אתרים מסתתר שינוי עמוק בכללי המשחק: אתרי סחר, שהתרגלו לפעול בשנים האחרונות בשטח אפור בכל הנוגע לאיסוף ושימוש במידע על לקוחות, נדרשים כעת לבחון מחדש את התנהלותם.

המשמעות היא בדיקה יזומה של מגזר תעשייה שלם, ולא רק טיפול נקודתי באתר מסוים בעקבות תלונה שהוגשה נגדו. אתרי סחר יכולים לצפות לקבל שאלונים מפורטים: כיצד מאובטח המידע שהם אוספים על הלקוחות שלהם, מי מורשה לגשת אליו, אילו סוגי מידע נאספים, האם קיימת מדיניות פרטיות עדכנית המוצגת באתר, והאם ניתנות לצרכן אפשרויות הסכמה אמיתיות לאיסוף מידע באמצעות קובצי "קוקיז" (עוגיות) וגורמי צד שלישי. בכל הנוגע לאתרים המחזיקים מאגרי מידע רשומים, הרשות עשויה לבדוק את רמת עמידתם בדרישות החוק.

עסקים קטנים מדווחים כי לאחרונה התקבלו אצלם שורה ארוכה של דרישות רגולטוריות, אשר הטמעתן מצריכה השקעה כספית של אלפי שקלים ויותר ודורשת זמן. במצב הנוכחי הם כבר נמצאים במצב של "הפרה" ועלולים להיות חשופים לעיצומים כבדים.

גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות / צילום: איל יצהר

איך נקבע גובה הקנס?

התיקון החדש מעניק לרשות להגנת הפרטיות מנעד רחב של עיצומים כספיים, הנעים בין סכומים זעומים למאות אלפי שקלים - הכול בהתאם להפרה. נוסף על כך, החוק קובע כי במקרים מסוימים פגיעה בפרטיות עשויה להגיע לרף של עבירה פלילית, שהעונש בצידה הוא חמש שנות מאסר.

רמת החומרה נקבעת בהתאם לגודל המאגר, רמת האבטחה הנדרשת בו וסוג ההפרה. כך, למשל, הפרה "בסיסית" יחסית, כגון אי-עמידה בדרישות של הדרכות לעובדים בעסק הנחשב ל"מאגר קטן", יכולה להסתכם בקנס של כ-2,000 שקל. לעומת זאת, הקנס על הפרה חמורה כמו אי-דיווח על אירוע סייבר במאגר הנדרש לרמת אבטחה גבוהה יכול להגיע ל-320 אלף שקל. יודגש כי מנעד הקנסות עשוי להגיע גם ליותר ממיליון שקל.

"זה תלוי ברמת האכיפה", מסביר ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות במשרד ברנע ג'פה לנדה. "אבל זה יכול להסתכם בסכומים משמעותיים, תלוי בכמות ההפרות".

לדבריו, זה לא יקרה מיד, אבל חשוב להיערך: "חשוב שחברות יטפלו קודם כול באתר האינטרנט, במקומות שבהם יש ממשקים עם משתמשים, להסביר להם איזה מידע אוספים בצורה מדויקת, ולקבל הסכמות".

עוד ממליץ קליין למנות בהקדם ממונה הגנת הפרטיות בחברה, ולוודא שיש לחברה מסמכי הגדרות מאגרי מידע, ורק אז להתחיל לטפל בכל הפעולות שקשורות באבטחת מידע ובמסמכים רלוונטיים.

חשש מגל של תביעות

החשיפה של אתרי הסחר לא מסתכמת באכיפה מינהלית. ייתכן כי בקרוב נראה עלייה בתביעות אזרחיות ובתובענות ייצוגיות בתחום הפרטיות, בדומה לאלה שהוגשו בזמנו נגד אכיפת חוק הנגישות.

קליין מסביר כי מדובר בהזדמנות "חמה" במיוחד עבור תובעים אפשריים. "אתרי הסחר חשופים לתובענות ייצוגיות מצד תובעים שינסו לנצל את ההזדמנות ו'להיתפס' על אתרים שאין להם מדיניות ברורה של איסוף מידע, למשל, או שאין להם באנר 'קוקיז' שמסביר איזה מידע אוספים".

בתובענות ייצוגיות מהסוג שמתאר קליין, הנזקים יכולים להגיע למאות אלפי שקלים, אך הוא מסייג ומציין כי התביעות האלה לרוב מסתיימות בפשרות ובתשלום סכומים פחותים. עם זאת, אין ספק כי הסחבת והבירוקרטיה עלולים כשלעצמם להכביד על בעלי עסקים.

מומחה למשפט דיגיטלי מסביר בשיחה עם גלובס כי "קל מאוד לזהות הפרות פרטיות - כמו אתר בלי מדיניות פרטיות, בלי באנר קוקיז תקין או כזה שעושה מעקב ופרופיילינג בלי הסכמה. אנחנו כבר רואים ניסיונות שיטתיים של תובעים לאתר את ההפרות האלה".

הצרכנים ישלמו מחיר

ומה משתנה עבור הצרכנים? בראש ובראשונה - חובת ההסכמה. "לא מדובר בעוד סימון וי כללי", מסבירה בן שחר-תיק. "ההסכמה צריכה להיות מדעת. הצרכן צריך להבין איזה מידע נאסף עליו, לאילו מטרות, והאם המידע ישמש גם לניתוחים סטטיסטיים או לשיווק ממוקד. פסיקות עדכניות כבר קבעו כי אין לכרוך הצטרפות למועדון לקוחות עם הסכמה לדיוור פרסומי, וכי הסתרת ההסכמה בתוך תנאי שימוש עלולה להיחשב להטעיה".

יערה בן שחר-תיק / צילום: יח''צ

עם זאת, הרצון להגן על הצרכן עלול לגבות גם מחיר. ישראל מתקרבת למודל האירופי של רגולציית פרטיות, דווקא בשעה שבאירופה עצמה מתחילים לבחון הקלות. לדוגמה, האפשרות לסרב לקוקיז פוגעת במודלים פרסומיים, והכניסה המואצת של מערכות בינה מלאכותית הנשענות על מאגרי מידע גדולים, מחדדת את המתח בין האינטרס של ישראל לקדם חדשנות ובין הרגולציה שמגינה על הפרטיות.

בסופו של דבר, מבצע האכיפה מסמן שינוי כיוון. אתרי הסחר נדרשים כעת לטפל קודם כול בליקויים אפשריים באתרי האינטרנט שלהם. מי שיתעלם, עשוי לגלות כי הבדיקה כבר בדרך, והעלות - כפי שמזהירים גורמים בענף - עלולה להיות כבדה ואף להתגלגל גם לצרכן.

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר: "הרשות מקיימת מדי שנה הליכי פיקוח רוחב במגזרים שונים במשק. בשנת הפעילות הנוכחית נבחר מגזר אתרי המסחר המקוון, נוכח היקף המידע האישי המעובד בו. מצופה כי הגופים יעמדו בהוראות ויעמידו הגנה ראויה למידע האישי של הציבור".

עוד כתבות

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

פטריית עשן כתצואה מהפצצות בטהרן, אתמול / צילום: Reuters, רויטרס

איראן מאשרת: הרמטכ"ל שלנו וצמרת מערכת הביטחון - נהרגו

בניין רשות השידור האיראנית הותקף בטהרן ● ירי בלתי פוסק הבוקר לישראל; גל תקיפות בטהרן ● אזעקות הופעלו בגוש דן, בירושלים ובבקעת הירדן ● דיווחים על פיצוצים עזים גם בדובאי ● נקבע מותה של הפצועה אנוש בפגיעה בת"א ● באיראן הודיעו על 40 ימי אבל בשל מותו, שדרן טלוויזיה פרץ בבכי ● משמרות המהפכה איימו: "בעוד רגעים תחל הפעולה ההרסנית בהיסטוריה" ● עדכונים שוטפים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל