מחשוב קוואנטי כבר לא רק קוריוז מדעי; אלי לילי צפויה להכריז על ניסוי בגלולה נגד השמנה; טראמפ הגיע להסכמים עם חברות התרופות / צילום: AP
לפני חצי שנה, שנראית כמו נצח, פרסמנו סקירה על שוק הביומד שכותרתה הייתה "משקיעי הביומד כמעט נעלמו, אבל בשוק אופטימיים: 'הכסף ייכנס אחרי המלחמה'". יותר מתחזית, נדמה שזו הייתה משאלת לב. לא היה ברור שתעשיית הביומד תצליח להתאושש מהמכה שחטפה.
● מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך
● מחקר חדש גילה: התכונה המפתיעה שעוזרת לנו להתמודד עם הזוועות
אבל אז הפסקת האש הגיעה, והכסף אכן התחיל לטפטף. רק בנובמבר האחרון בוצעו גיוסים לשלוש קרנות, והיו גם אקזיטים של שתי חברות מכשור רפואי, חברת דיאגנוסטיקה ועוד אחד מפתיע בגודלו בתחום פיתוח תרופות. כמה חברות גייסו בהיקפים ששוק הביומד המקומי לא רגיל אליהם, וגם בוול סטריט היו מי שהצליחו לנצח את המגמה השלילית של הישראליות שם.
נראה שכמו שהבטיח באותה כתבה אייל ליפשיץ, שותף בקרן פרגרין, הכסף אכן חיכה להפסקת האש. אבל עד כמה השוק מתחיל לתפוס תאוצה, ומי ייהנה מהכסף? עם סיומה של 2025 ולקראת השנה הבאה, יצאנו לבדוק מה התחזיות.
1מצב השוק: "משקיעים מזהים הזדמנות"
"קצת מוקדם לפתוח את השמפניות", אומר ד"ר יאיר שינדל, מייסד ושותף מנהל בקרן aMoon ויו"ר רשת הבכירים 8400. "בשלוש שנים וחצי האחרונות סבל התחום מאחד המשברים הממושכים שידע, בעקבות היעלמות הכסף מהקורונה ועליית הריבית שהפחיתה את ההשקעות בתחומים מסוכנים. ואז, כשהריבית ירדה, הכסף זרם לטק בגלל מהפכת ה־AI. עכשיו הכסף חוזר גם אלינו, אבל הייתי רוצה לראות לפחות עוד שני רבעונים חזקים ויציבים כדי להגיד 'חזרנו'".
שינדל מאמין שזה יקרה. "בין היתר כי היינו במקום כל כך נמוך, שמשקיעים מתחילים לזהות הזדמנות".
גל רצקובסקי, ראש מגזר הבריאות ומדעי החיים בדלויט, פורט את ההתאוששות העולמית למספרים: "ב־9 החודשים הראשונים של 2025 ראינו מיזוגים ורכישות בהיקף של 91 מיליארד דולר, לעומת 61 מיליארד בכלל ב־2024 כולה. זהו תיקון לתקופה שעבר השוק מאז ההייפ של 2020־2021, עם קצת עזרה מההתלהבות מכניסת ה־AI לתחום פיתוח התרופות".
היה חשש בשוק המקומי שההתייבשות והשינוי ביחס לישראל בעולם שברו פה משהו שאי אפשר יהיה לתקן.
שינדל: "להיפך. התעשייה הפגינה חוסן. ברגע שאפשר היה לחזור לטוס, אנשים טסו, נפגשו עם משקיעים, לא ויתרו. אנחנו רואים שינויים לטובה בתעשייה. יש יותר חיבור בין ארגוני הגג, כמו רשת 8400 שחברה ל־HealthIL ומשתפת פעולה עם סטארט־אפ ניישן סנטרל. כולם עובדים טוב יותר עם החברות, הקרנות, רשות החדשנות ומשרד הבריאות.
"רשות החדשנות יצאה בכמה מכרזי תשתית מעניינים, ומתכוונת להיות שוב עוגן בקרנות הון סיכון. נראה קרנות כאלה עושות סגירה ראשונה ומתחילות להשקיע כבר בחציון הראשון של 2026".
מתי גיל, מנכ"ל סטודיו AION לפיתוח תרופות באמצעות AI, שותף לאופטימיות. הוא רואה שינויים לטובה בפיתוח התרופות, שנחשב חלש בארץ בהשוואה למכשור רפואי ובריאות דיגיטלית. "החברות הישראליות למדו איך להיות מעניינות יותר עבור קרנות אמריקאיות. הן בוחרות את המטרות שלהן טוב יותר, בונות את הקשרים עם החברות האסטרטגיות והקרנות משלב מוקדם יותר, בונות ערך בצורה שיטתית יותר.
"חשוב לקרנות לראות בחברות מנהיגות מנוסה מתחום הביומד ולא רק אנשי הייטק מצליחים שעשו הסבה לתחום. וזה אכן מה שקורה, למשל עם אליזבת' קוגן, בעבר מטבע והיום בסירמיס, או טל זקס, בעבר ממודרנה והיום ב־Averna. שתי החברות הללו ביצעו גיוסים גדולי מהקרנות הכי טובות בתחום".
גיל סבור שבשנה הקרובה נראה יותר קרנות בינלאומיות וישראליות פעילות בארץ. "סנונית ראשונה היא קרן Curie Bio שגייסה נציגה בארץ, ד"ר ורד גיגי, לשעבר מקרן aMoon.".
איתי הראל, שותף מנהל בקרן פיטנגו הלת'טק, אופטימי, אבל מבין את מי שאינו כזה. "אם נשווה דולר מול דולר, אני מעריך שהושקע בחברות הישראליות יותר כסף ב־2025 מאשר נניח ב־2023 או בשנים שלפני הקורונה. אבל הכסף ממוקד במספר קטן יותר של חברות טובות. אני מדבר למשל על Variantix, Empathy, Aidoc, Navina. לראשונה אנחנו רואים חברות עם הכנסות משמעותיות, של 30־100 מיליון דולר.
"הכיוון של כלל השוק הוא חיובי מאוד, אבל יש תחושה של קושי וייאוש, שנובעת לדעתי מכך שנולדו המון חברות ומנגד הרף עלה. לכן יחד עם ההצלחות, יש בשוק הרבה יותר חברות שקשה להן".
אורי הרשקוביץ, מנהל קרן הגידור Bennu, הוא הסמן הפסימי, במיוחד בנוגע לתחום פיתוח התרופות שבו הוא מתמחה. "הוא הולך מדחי אל דחי. את הממשלה הנושא לא מעניין. יש כמה חברות ספציפיות שנותרו מעניינות: קמהדע ופרוטליקס בשוק הציבורי. בשוק הפרטי אלה אפוסנס שנמחקה מהבורסה ב־2019, שינתה שמה לאינטרה וחזרה להיות מעניינת, וחברת דקסוליגו מקבוצת דקסל פארמה שעובדת יפה".
את ההתלהבות שלו שומר הרשקוביץ לשוק העולמי. "אנחנו חווים רנסנס מדעי־טכנולוגי, שנובע מקפיצת כוח החישוב שהחלה בתחילת האלף הנוכחי. יכולות ה־AI החדשות ימשיכו להזין את הרנסנס הזה בשנים הבאות, אך זו לא השפעה שנראה מחר בבוקר. מגמה נוספת שמשפיעה לטובה היא צוק פטנטים גדול, כלומר פקיעה של פטנטים על תרופות ענק שבידי החברות הגדולות, מעכשיו עד 2030. החברות צריכות למלא את צנרות המוצרים שלהן ולכן אנחנו רואים רכישה בערך פעם בשבוע כבר כמה שנים, קצב גבוה מהממוצע בעבר הלא רחוק.
"אבל המגמות האלה הן לא מה שהזיז את השוק למעלה השנה, כי אותם גורמים היו קיימים גם בשנתיים הקודמות, ואז ראינו רק ירידות. מה שכן השתנה השנה הוא שערי הריבית הנמוכים, הריבית שחושבה לכיוון השוק והורדת הלהבות מצד טראמפ".
2טלטלות טראמפ: איום המחירים הוסר
השנה האחרונה בשוק הביומד הייתה בסימן ממשל טראמפ. הכרזות על כוונות להוריד מחירים באופן דרמטי, להטיל מכסים עצומים, ואולי לא, פיטורים המוניים ב-FDA, קיצוצי ענק בתקציבים למדע, הפיכה של ה־CDC (הרשות הלאומית לשליטה במחלות אפידמיולוגית), לגוף שהקהילה המדעית והעולם כבר לא מאוד מעריכים את הנחיותיו. כל אלה טלטלו את השוק, אך עם סיום 2025 מדווחים המרואיינים שלנו על התייצבות או היחלשות הדרמה בכל החזיתות הללו. וזה, הם אומרים, אחד הגורמים שדוחפים את השוק למעלה בשנה האחרונה.
"אחרי כל ההצהרות המפחידות של טראמפ על מכסים ומחירים, הוא החל לחתום על הסכמים מול חברות תרופות, וראינו שיש להם משמעות מאוד שולית לביצועים שלהן", אומר הרשקוביץ. "זה נותן לתחום איזשהו שקט תעשייתי, שמאפשר לו לעשות סוף סוף את התיקון אחרי הירידות של השנים האחרונות. טראמפ גם הכניס את ה־FDA לבלגן אטומי, עם גל פיטורים ועזיבות, אבל בינתיים אין האטה משמעותית בקצב האישורים".
ושינדל מוסיף: "נראה שהפיטורים והעזיבות נגמרו ומתחילים לאייש את המשרות חזרה".
לדברי הראל, "אישורים בתחומים מסוימים הואטו, ואחרים הואצו".
ה־CDC פחות מעניין את שוק התרופות הישראלי או העולמי, כי מעט חברות מבססות את העסקים שלהן על חיסונים, התחום המותקף.
לגבי הקיצוץ המאסיבי בתקציבי המדע, לדברי המומחים נראה את ההשפעה רק בעוד כמה שנים, ועד אז הכול יכול להתהפך. לכן הם לא מביאים אותם בחשבון בתזת ההשקעות שלהם כרגע. להערכתם, לא צפויות עוד החלטות של טראמפ שיטלטלו את השוק בשנה הקרובה, אם כי קשה לצפות זאת.
ישנו שינוי רגולטורי אחד שהשוק כן מחכה לראות אם יתממש: אנשי טראמפ ב־FDA מציעים שבתחומים מסוימים שבהם נדרשו עד כה שני ניסויי שלב III כדי להשיג אישור לתרופות, יידרש כעת רק ניסוי אחד. שינוי כזה יכול להאיץ את אישורי התרופות, כולל בשוקי ענק.
גיל מפנה את תשומת הלב למגמה אחרת: הנהירה של החברות הגדולות לחפש חדשנות בסין. "בשנה הקרובה נראה מה חלק מהרכישות הללו באמת היו שוות, אבל אני לוקח את זה למקום אחר, להבנה שהחברות הבינלאומיות נפתחו לחפש חדשנות לא רק בארה"ב. אנחנו רואים את הצימאון".
3הטרנדים החמים: לא רק השמנה במוקד
בשלוש השנים האחרונות היה סקטור המכשור הרפואי בישראל חזק כבעבר מבחינת גיוסים ואקזיטים. תחום התרופות נחלש אך הוא ערוך לקאמבק ואילו בתחום הבריאות הדיגיטלית נרשמו הצלחות. יש בו חברות שעומדות על רגליהן מבחינת הכנסות ורושמות תזרימים חיוביים שהתעשייה לא הכירה עד כה. זאת בעיקר במוצרים המיועדים לתפעול של בתי חולים ותהליכים רפואיים, כלומר עדיין לא מדובר במוצרים שמקבלים החלטות רפואיות.
"אבל מה שהיה הוא לא מה שיהיה", אומר הראל. "בהדרגה המערכות משתפרות והאמון בהן עולה. אני לא יודע אם השינוי יקרה עוד שנה או עוד חמש שנים, אבל הוא באופק ומנחה את כיווני ההשקעה שלנו".
רצקובסקי מציין שההטמעה של טכנולוגיות דיגיטליות לתפעול בתי חולים עשויה לשחרר משאבים של תקציב וקשב ניהולי, שעשויים להיות מושקעים במכשור רפואי חדש.
בנוסף, הוא מציע לשים לב לאימוץ הגובר של רפואה מרחוק, ולהשפעה אפשרית מסקרנת של מגמה זו על התכנון של מכשירים רפואיים. "אשפוזי בית דוחפים מגמה של פישוט המכשירים והנגשתם כך שהמטופל יוכל להשתמש בהם בעצמו. טיפול מרחוק משמעותו שהאדם יותר מעורב בבריאותו".
עוד הוא אומר שבישראל, אחד השינויים הגדולים בתקופה הקרובה יהיה שדרוג ואולי האחדה של מערכות הרשומה הרפואית בארץ, באופן שיקדם מאוד את המחקר.
ומה יהיו המגמות בתחום התרופות? השנה הנושא החם העיקרי, שדחק הצדה כמעט כל שיח אחר, היה תרופות ההרזיה. הרשקוביץ מאמין שהתחום הזה ימשיך לסקרן גם בשנה הבאה, ושהאופן שבו הוא מתומחר עדיין יכול לאפשר עליות במניות ובערך החברות. "תחומים נוספים מעניינים הם מחלות אוטואימוניות ואונקולוגיה".
גיל מוסיף שבשנה הקרובה אנחנו עשויים כבר לראות השקעות בחברות המשתמשות במחשוב קוואנטי בפיתוח תרופות, לא כקוריוז מדעי אלא ככיוון עסקי של ממש.
דוחות אנליסטים בעולם שמים דגש על תרופות מבוססות RNA, אף שהנושא לא אהוד על שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי. אבל, כפי שציין גיל , פיתוח תרופות כבר לא נעשה רק בארה"ב.
4הניסויים המסקרנים: מסרטן ועד אלצהיימר
בשנה הקרובה צפיות להתקבל תוצאות מכמה ניסויים שעשויים להשפיע על השוק. אחד מהם הוא ניסוי שלב III בתרופה retatrutide של אלי לילי, שעד כה הציגה את תוצאות היעילות הטובות ביותר בהפחתת משקל. נזכיר שבתחום הזה הקדימה נובו נורדיסק את אלי לילי באישור לשיווק של תרופה בבליעה.
בתחום הסרטן, עולם הרפואה מחכה לניסוי מקיף שעורך NHS הבריטי ב־140 אלף מתנדבים. המטרה: לבחון אילו מבין 50 סוגי סרטן ניתן לאבחן בבדיקת דם. במהלך 2026 הוא צפוי להודיע אם בדיקת הדם הפחיתה את שיעורי האבחון של סרטן מתקדם, לעומת בדיקות הסקר המקובלות.
גם חברת אלפא טאו הישראלית צפויה לפרסם את תוצאותיה בניסוי הבוחן טיפול בגידולי עור באמצעות קרינת אלפא.
ולבסוף, האם תהיה בשורה לחולי אלצהיימר? בתחום הזה צפויות להתפרסם תוצאות לגבי תרופה בבליעה נגד עמילואיד בטא, של חברת AriBio באלצהיימר מוקדם וניסוי שלב III בתרופה של BMS למניעת פסיכוזה בחולי אלצהיימר.