הישראלים תופסים את עצמם כבריאים מאוד. ובפועל? קצת פחות. כך עולה מסקר שערכה קופת החולים מכבי ומתפרסם היום (ד') לראשונה. הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של 1,100 בני אדם בגילי 20-75, בוצע מיד עם תום הלחימה בחודשים אוקטובר-נובמבר, ומהווה המשך לסדרת סקרים שמקיימת מכבי לאורך השנים. אלה מאפשרים לבחון את השינויים שחלו בתפיסת הבריאות של הציבור לפני המלחמה, במהלכה ולאחריה.
● הקשר המפתיע בין ידיעת יותר משפה אחת להגנה מפני דמנציה
● מחקר חדש גילה: התכונה שעוזרת לנו להתמודד עם הזוועות
62% מהישראלים מעידים כעת שמצב בריאותם טוב מאוד או מצויין, התוצאה הטובה ביותר שנמדדה עד כה. ביוני דיווחו רק 59% מהנשאלים כי מצבם טוב מאוד עד מצויין, ועם תחילת המלחמה הנתון ירד דרמטית ל-42%. מאז הוא מטפס בהדרגה, והגיע ל-60%, כלומר קצת יותר מלפני המלחמה, עוד בקיץ האחרון. עם סיום המלחמה נוספו שתי נקודות אחוז נוספות.
עם זאת, התמונה אחרת בכל הנוגע לבריאות הנפש. רק 53% מהנשאלים הגדירו את מצבם הנפשי כטוב או מצוין - שיעור נמוך משמעותית מהערכתם את מצבם הגופני. לפני המלחמה עמד הנתון על 62%, ובנובמבר 2023 הוא צנח ל־34%. מאז נרשמה התאוששות חלקית בלבד, והנתון טרם חזר לרמתו הקודמת.
32% מהמשיבים ציינו כי הם זקוקים לסיוע נפשי, 20% העידו שהם חווים מצוקה נפשית רוב הזמן או כל הזמן, ו־40% אמרו כי יכולתם להתמודד עם חיי היומיום היא בינונית ומטה (לא ברור מה מידת החפיפה בין הסעיפים). בתוך כך, חלה עלייה של 30% באבחנות של פוסט־טראומה לעומת 2023, ועלייה של 14% בשימוש בתרופות הרגעה ושינה ללא מרשם.
פערים בין הצהרות להתנהגות?
47% מהנבדקים טענו כי הם מקפידים על אורח חיים בריא, חיווי שניתן על פי הבנתם האישית את הגדרה זו ולא על בסיס שאלון שבודק התנהגויות ספציפיות. נציין כי 34% טענו כי אינם מבצעים פעילות אירובית, וגם כאן לא ידוע אם יש או אין חפיפה בין המשיבים. 15% מהאוכלוסיה מעשנים, ומתוכם 30% אומרים שהם מעשנים היום יותר מבעבר.
במקביל, 61% דיווחו כי הם צורכים משקאות ממותקים, כרבע מהם בכמות של שתיים עד ארבע כוסות ביום, ו־26% אמרו כי הם צורכים שלושה עד ארבעה חטיפים בשבוע.
מספר המדווחים שאורח חייהם בריא, גם הוא השתנה עם התפתחות המלחמה. לפניה, 40% השיבו בחיוב לשאלה זו, אך בנובמבר 2023 - רק 30%. מאז חלה עליה במספר השומרים על אורח חיים בריא, וכבר באמצע 2024 הוא חזר לרמתו המקורית, גם תוך כדי מבצע "עם כלביא".
כ-100 אלף חברי קופת חולים מכבי השתמשו בזריקות הרזיה במהלך השנה, כלומר כ-4% מכלל המבוטחים - אם כי לא ידוע כמה מהם התמידו בטיפול וכמה רק התנסו בו. שלא במפתיע, חלה במקביל ירידה של 17% בכמות הניתוחים הבריאטריים שבוצעו בקרב חברי הקופה.
הצ'אטבוט בדרך לעקוף את הרופא?
הישראלי הממוצע ישן 7 שעות בלילה. 38% מדווחים כי אינם ישנים מספיק כדי לתפקד במהלך היום (לא דווח מה ממוצע שעות השינה בקבוצה זו). 37% טענו כי סבלו מנדודי שינה לפחות פעמיים בשבוע האחרון. הישראלי הממוצע יושב 8.2 שעות ביום, כאשר 20% יושבים לפחות 11 שעות ביום.
בתחום הילודה נרשמה בשנת 2025 ירידה של 4% במספר הלידות לעומת השנה שקדמה לה. האם הישראלים התייאשו, או להיפך, נהנו מבייבי בום זמני בזמן המלחמה? הנתונים מעידים כי התשובה השניה היא כנראה הנכונה, כי הנתון ב-2023 היה דומה לזה של השנה.
ומה לגבי המקורות שמהם מקבל הציבור את המידע הרפואי שלו? 55% מהציבור דיווחו כי הם פונים בראש ובראשונה לחיפוש כללי באינטרנט. רופאים ואנשי צוות רפואי הגיעו למקום השני עם 50%, אחריהם אתרי קופות החולים ובני משפחה וחברים. 32% מהנשאלים משתמשים בכלי בינה מלאכותית לצורך קבלת מידע רפואי - שיעור שכבר גבוה מזה של הפונים לרשתות החברתיות (27%). לא פחות מ־21% ציינו כי הם סומכים על המלצות רפואיות שמספקת הבינה המלאכותית במידה רבה מאוד. 40% סומכים עליהן במידה בינונית.
המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות ד"ר ערן רוטמן, אומר כי: "נתוני המדד מציגים תמונה מורכבת של הציבור הישראלי לאחר תקופה ארוכה של לחץ ומשבר: לצד שיפור מסוים בתחושת הבריאות, בולטת מצוקה נפשית מתמשכת המתבטאת בצורך גובר בסיוע, בעיות בשינה ואף עלייה בעישון. הממצאים הללו מעידים שההתמודדות טרם הסתיימה ומדגישים את הצורך בהרחבת מענים נפשיים והשקעת משאבים ובהקשבה לסימני העומס המופיעים בשטח".
סמנכ"לית תקשורת וקשרי ממשל במכבי שירותי בריאות שיר כהן: "השנתיים האחרונות חידדו את הצורך לבחון לעומק את מצב בריאות הציבור בישראל לא רק דרך הנתונים הרפואיים, אלא גם דרך האופן שבו הציבור תופס את בריאותו".
