יגאל דמרי / צילום: אייל פישר
יומיים בלבד לאחר שבית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שחייב את המדינה להשיב כ-300 מיליון שקל לקבלנים בגין גביית מע"מ ביתר על "הוצאות פיתוח נוספות" במכרזים של רמ"י, הגישו 40 קבלנים וחברות יזמיות שתי תביעות חדשות לבית המשפט המחוזי מרכז נגד המדינה, בדרישה כי המדינה תכיר בהוצאות הפיתוח לצורכי מע"מ.
בתביעות, שהוגשו באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ, דנה אדלשטיין, אביעד שאולזון וגאיה פלג ממשרד קוסטליץ ושות', נטען כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל.
● המדינה תשיב 300 מיליון שקל שגבתה ביתר מחברות במכרזים של רמ"י
● "חרבות ברזל" בבית המשפט: מתי מלחמה היא "כוח עליון", ומתי זו רק מילת קוד?
● בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר
כאמור, השבוע אושר בבית המשפט המחוזי מרכז הסדר פשרה, במסגרתו הוסכם כי רשות המסים תשיב כ-300 מיליון שקל לחברות שהשתתפו במכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בעסקה לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" עבור מוסדות ציבור ושדרוג תשתיות בשכונות ותיקות ("ישן מול חדש"), וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס.
ההבדל בין "קבלה" ל"חשבונית" מתבטא באפשרות של עוסקים וחברות לקזז את מס התשומות בגין תשלום הוצאות הפיתוח הנוספות, במקרה שניתנת להם חשבונית מס (עסק רשאי לנכות את המע"מ ששילם עבור רכישות לצורכי העסק-תשומות, בתנאי שברשותו חשבוניות מקוריות שהוצאו על שמו כדין) - לבין חסימת אפשרות הקיזוז, במקרה שיש להם רק קבלה. במקרים רבים מדובר במאות אלפי שקלים, ובמקרים אחרים הסכומים אף יכולים להגיע למיליונים.
בתביעה הייצוגית - שהוגשה על-ידי חברת "תצפית מכרזים 2021 בע"מ", באמצעות עורכי הדין עומר מאירי ועדי ערמן ממשרד ליפא מאיר בשיתוף עו"ד עמית גליק ממשרד זיו שרון - נטען כי רשות מקרקעי ישראל גרמה נזק למאות משתתפים במכרזי מקרקעין בכך שהנפיקה להם קבלה, שכן רשות המסים סירבה בהמשך לקזז את מס התשומות העומד על 17% או 18% מסכום הוצאות הפיתוח הנוספות.
הייצוגית, כאמור, הסתיימה בהסדר פשרה שאושר על-ידי השופט אבי גורמן, לפיו חברי הקבוצה יזכו להשבה של 8.5% (מחצית מסכום המע"מ) מסכום הוצאות הפיתוח הנוספות ששולמו ב-3 שנים האחרונות (מפברואר 2022 ועד פברואר 2025), ואשר כנגדן הוצגה קבלה ולא חשבונית מס.
החברות התובעות בשתי התביעות החדשות - בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים, אבו מגורים ועוד - בחרו לפרוש מהקבוצה הייצוגית ולא להצטרף להסדר הפשרה שאושר. במקום זאת, הן דורשות הכרה מלאה (100%) במע"מ ששילמו בגין הוצאות הפיתוח, המסתכם בכ-228 מיליון שקל.
התובעות הן חברות יזמיות אשר זכו במכרזי מקרקעין שונים של רמ"י. כתנאי יסודי לרכישת הקרקעות, נדרשו התובעות לשלם לרמ"י, או למי מטעמה, סכומים ניכרים בגין "הוצאות פיתוח". סכומים אלה משתנים ממכרז למכרז, לפי תוכנית הפיתוח והעלויות הצפויות במקרקעין, וכן בהתאם להתחשבנות בין רמ"י לבין הרשות המקומית.
לטענתן, "חרף העובדה שמבחינה כלכלית ומהותית מדובר בעסקה החייבת במע"מ - בין אם כחלק בלתי נפרד ממחיר המקרקעין ובין אם כתמורה עבור שירותי פיתוח ותשתית הניתנים לתובעות לצורכי עסקיהן - נהגה רמ"י, בהנחיית רשות המסים, בניגוד לדין: בגין רכיב הקרקע הפיקה חשבונית מס כדין, ואילו בגין רכיב הוצאות הפיתוח הפיקה קבלה בלבד. מדיניות זו שוללת מהתובעות, שלא כדין, את הזכות לנכות את מס התשומות הגלום בתשלומים אלה, זכות המוקנית להן מכוח חוק מס ערך מוסף".
טענתן המרכזית של התובעות היא שהמדינה טוענת טענות סותרות: מחד, המדינה דורשת מס רכישה על הוצאות הפיתוח, אך מאידך מסרבת להכיר בהן לעניין קיזוז מע"מ (מס תשומות). "לא ייתכן אפוא כי כאשר בעל קרקע משלם היטל לתאגיד מים תסכים הנתבעת כי ינוכה ממנו מס תשומות, אך כאשר הדבר נעשה במסגרת הסדר של פטור חלף אגרות והיטלים כאמור, היא תסרב לערוך ניכוי", נכתב בתביעה, והודגש כי "בעבר היטלים היו נגבים במישרין על-ידי רשויות מקומיות, אשר אינן עוסק, ומשכך החייב בהיטל לא היה יכול לנכות מס תשומות בלאו הכי; והעיוות האמור לא התקיים, אך כעת הוא מתקיים במלוא עוזו".
לטענת החברות, סירוב רשות המסים להכיר בקבלות שנותנת רמ"י בגין הוצאות הפיתוח כחשבונית מס ("מסמך אחר" לפי חוק מע"מ), יוצר עיוות כלכלי ופוגע בעיקרון-העל של גביית מס אמת.