עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
OpenAI מציגה: צ'ט מיוחד לתחום הרפואי
חברת OpenAI, מפתחת ChatGPT, הודיעה על השקת גרסה ייעודית של הבוט למענה על שאלות רפואיות. המחיר, לפחות בשלב זה, הוא ויתור על פרטיות: המשתמשים יתבקשו לחשוף בפני המערכת את תיקיהם הרפואיים. כך תהפוך OpenAI למתחרה נוספת בתחום של אגירה וניהול של מידע רפואי. כרגע עדיין לא ניתן להתנסות בצ'ט, אך אפשר להצטרף לרשימת ההמתנה.
על פי נתוני החברה, כ־230 מיליון בני אדם שואלים מדי שבוע בוטים של בינה מלאכותית שאלות בנושאי בריאות ואיכות חיים. אולם כיוון שהצ'ט אינו מאומן על מידע רפואי אמין בהכרח, ומכיוון שאין לו בדרך כלל את התמונה הקלינית המלאה לגבי המטופל, הוא עלול לתת תשובות שגויות ואפילו מסוכנות. הצ'ט הרפואי החדש אמור להתמודד עם הבעיה הזו באמצעות אימון על מידע רפואי מבוקר, והחברה מדגישה כי המידע שיועלה אליו יישמר בנפרד משיחות אחרות ולא ישמש לאימון מודלים כלליים.
עם זאת, שאלות מרכזיות עדיין פתוחות: האם OpenAI תשתמש במידע לצורך אימון הבוט הרפואי עצמו, האם תאפשר את מכירת המידע יקר הערך בגרסה מותממת (ללא הפרטים המזהים של המטופל) לגורמים שלישיים, והאם תעשה בו שימוש לצורך התאמת פרסומות.
החברה מציעה לחבר את התיק הרפואי גם לנתונים נוספים, למשל משעוני הפעילות שלהם, כדי להעשיר את התשובות. בהמשך, סביר כי יוצע להעלות גם מידע גנטי, היסטוריה משפחתית, לענות על שאלוני התנהגות ועוד.
גם כאן, החברה מבהירה: אין מדובר בתחליף להתייעצות עם רופא, והצ'ט אינו חף מתכונות מוכרות של בינה מלאכותית, כמו הזיות או נטייה לריצוי. בינתיים, אף אחת מן המתחרות של OpenAI לא הציעה בוט ייעודי לעולם הרפואי, אך ייתכן שהן יעשו זאת בעקבותיה.
פריצת הדרך מסטנפורד: לנבא 130 מחלות על בסיס לילה אחד של שינה
בעוד OpenAI משדרגת מודל קיים, באוניברסיטת סטנפורד כבר מסתכלים על הדור הבא של הממשק בין בינה מלאכותית לרפואה. קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה פרסמה מאמר בכתב העת Nature Medicine, בו הציגה מודל המסוגל לנבא סיכון לפיתוח 130 מחלות ומצבים רפואיים על בסיס נתונים שנאספו מלילה אחד בלבד של שינה.
המודל אומן על נתונים מ־65 אלף נבדקים שטופלו בקליניקת השינה של סטנפורד והמשיכו לבקר בה לאורך שנים, וכללו מדידות פעילות מוחית ולבבית, נשימה, תנועות עיניים וגפיים. בהמשך, הוא נבחן על קבוצת נבדקים נוספת.
נמצא כי המודל דייק ב-84% בניבוי תמותה מכל סיבה שהיא, ב-85% בניבוי אלצהיימר, ב-81% בניבוי אי ספיקת לב. כל המחלות הללו הן מחלות מטבוליות, עם קשר ברור למדדים שנבדקו, ועדיין עד היום היה קשה לנבא את הגעתן ברמת דיוק כזו על פי המידע הזמין לרופאי אותם המטופלים בלבד. גם סרטן, סיבוכי הריון ומחלות נפש נמדדו בדיוק של מעל 80%. מתוך 1,000 מחלות שונות שנבחנו, לגבי 130 הגיעו החוקרים לרמות דיוק שמשפרות את המצב הקיים בעולם הרפואי.
החוקרים מדגישים כי ההישג נשען על שיטות עיבוד מידע חדשות שפיתחו בעצמם - ולא על מודלי מדף קיימים.
לדברי פרופ' עמנואל מיניו, ממובילי המחקר: "נתונים ממעבדות שינה כוללים עושר רב של מידע, שנאסף במשך שעות ממטופל שנמצא תחת השגחתנו המלאה. עד היום המידע הזה לא נוצל מספיק".
באייר מקימה בישראל מיני-מפעלים לתרגול התקפות סייבר
חברת התרופות והחקלאות הגרמנית באייר (Bayer) מקימה בישראל בימים אלה מעבדה חדשה הכוללת שני "מיני מפעלים", אחד לחקלאות ואחד לתרופות, שמטרתם לתרגל ולהדגים התקפות סייבר על מפעלים תעשייתיים. באייר מפעילה בישראל מרכז סייבר החל מיולי 2022, שהיא יחידת הסייבר העיקרית שלה, בראשותו של אופיר אורן, והמעבדה החדשה תפעל תחתיה.
"עולם הסייבר ממוקד בחדשנות: בינה מלאכותית, קוונטום, אבל אנחנו לפעמים שוכחים את מה שקיים בביזנס, שזה המפעלים. זה העסק שלנו", אומר אורן. לפני כשנה הציג אורן את רעיון מפעל הדמה לראשי החברה. "לא מצאתי משהו דומה, לא בבאייר, וגם בחברות אחרות זה נדיר מאוד. ואגב, היום הן רוצות לבוא ללמוד מאיתנו".
המעבדה הוקמה בהשקעה של כ-100 אלף דולר, והיום היא פועלת ומשתפת פעולה עם החברות המובילות באקוסיסטם הסייבר הישראלי. "אנחנו בודקים הכנה מפני התקפות, הגנה מפני טעויות, המפעל מראה לאנשי הביזנס איך נראית תקיפה. זה גם מעלה אצלם את המוטיבציה לפעול. מטרה נוספת היא גם להבין לאן השוק בתחום הזה הולך. ומבחינת החברות, הן עושות פיילוט, משתפשפות וזוכות למוניטין. אנחנו לא מתחייבים שנטמיע את המוצרים הללו, אך זו הזדמנות לבדוק אותם לעומק, ובהחלט ייתכן שיתוף פעולה נוסף בהמשך".
בשלב הבא, הצוות מתכנן לשלב במעבדה יכולות שמסתכלות קדימה, כולל מודלים שמדמים איך מפעל פארמה או חקלאות יפעל בעולם של מחשוב קוונטי.
KAHR מציגה תוצאות טובות בטיפול בסרטן המעי ומגייסת 22 מיליון דולר
חברת כאהר (KAHR), המוכרת לשוק ההון הישראלי כחברת פורטפוליו של הדסית ביו-ש (3.7%), הודיעה על תוצאות בניסוי שלב IIa בתרופה שלה לסרטן המעי מסוג (MSS-CRC), שפיתח עמידות לכימותרפיה. החולים טופלו באימונותרפיה (Tecentriq) יחד עם התרופה של כאהר. משך ההישרדות החציוני של המטופלים בתרופה עמד על 17.5 חודשים. זאת, לעומת נתונים היסטוריים המעידים על הישרדות של 6.4 עד 10.8 חודשים בטיפולים המקובלים. מהחברה נמסר כי לרוב המטופלים היו גרורות בכבד, ואוכלוסיה זו בדרך כלל אינה מגיבה לאימונותרפיה.
במקביל, הודיעה כאהר על גיוס של 22 מיליון דולר אשר צפויים לאפשר לה להשלים ניסוי שלב IIb שהחל בדצמבר האחרון, ותוצאות ביניים ממנו צפויות בסוף השנה הנוכחית. התוצאות הסופיות צפויות במחצית השנייה של 2027.
את הסבב הובילו הקרנות Flerie, פרגרין, Oriella מקבוצת קונצנזוס ביו (של וינסנט צ'ינגוויז) קרן aMoon וקרן Cancer Focus, ובהשתתפות חלק מן המשקיעים הקיימים של החברה. כמו כן נחתם הסכם אשראי בהיקף של 10 מיליון דולר מקרן SPRIM Global Investments.
אבחון סרטן באמצעות הדמיית חום - לכלבים תחילה
חברת HT Vet פיתחה בדיקה לא פולשנית לאבחון סרטן בכלבים. למעשה, המוצר פותח לאבחון סרטן בבני אדם, אולם החברה המקורית, HT Bioimaging, זיהתה הזדמנות בשוק הוטרינרי והחליטה להתחיל את דרכה ממנו. המוצר הוטרינרי הושק לפני כשנה וחצי, והחברה מוכרת כבר בכמה מיליוני דולרים, עם כוונה לחזור לתחום המקורי בעתיד.
שני טולדנו, מהנדסת בתחום התרמודינמיקה עם תואר שני בהדמיה רפואית ממכללת אפקה, החליטה להקים את החברה לאחר שאביה (הרצל טולדנו, על שמו נקראת החברה) נפטר מסרטן שהתגלה בשלב מאוחר. יחד איתה ייסד את החברה גדעון ברק, יזם סדרתי ובעבר שותף בקרנות בנצ'מארק ו-Blue Run.
כחלק מההתמודדות שלה עם המחלה של אביה חקרה טולדנו עצמאית את תחום הסרטן, ועל בסיס הידע הקיים שלה, הבינה שהרקמה שמתחילים בה תהליכים סרטניים אמורה להתנהג שונה במפגש עם חום. החברה משתמשת בטכנולוגיה של העברת חום דרך הרקמה ומיפוי דיפוזיית החום ברקמה, גישה חדשה להדמיה של סרטן. קיימות גישות לאבחון סרטן על פי החום הנפלט מן הרקמה, אך גישה של העברת חום דרך הרקמה ובדיקת התפשטותו, היא חדשה.
החברה החלה בניסויים קליניים בבני אדם בבית החולים שיבא ובאוניברסיטת פלורידה. "ואז הגיעה הזדמנות משותף אסטרטגי שהמיקוד שלו וטרינרי, והוא אמר לנו שאפשר להביא את המוצר לשוק הזה תוך שנה", היא מספרת.
טולדנו מסבירה כי כלבים מפתחים גידולים לעיתים קרובות, רובם שפירים ומיעוטים ממאירים. טיפול מוקדם בגידול הממאיר יכול להציל את הכלב, אך קשה לבעלים להחליט לעשות את הניתוח כאשר רוב הסיכויים שהגידול שפיר.
המסלול הרגולטורי בתחום הוא הוכחה של בטיחות המוצר - שבמקרה הזה הוא לגמרי לא פולשני - והתחייבות עצמית ליעילות על בסיס מחקר עצמאי שהחברה עורכת. כאמור, המוצר הושק לפני שנה וחצי וכבר נמכר בהצלחה בארה"ב. לפני כמה שבועות חתמה HT Vets על הסכם שיווק עם רשת Teddy Vets הישראלית, והמוצר שלה יהיה זמין גם בישראל.
"אינקובטור-חיבוק" לפגים הוכר כמוצר פורץ דרך על ידי ה-FDA
החשיבות של מגע עור-לעור עבור פגים הודגם מחקרית בעבר, וארגון הבריאות העולמי ממליץ על מגע מסוג זה במשך שמונה שעות ביום לפחות. אך עבור פגים רבים, מתן הטיפול הזה הוא מאתגר. הוא מחייב תהליך מורכב של העברת הפג מהאינקובטור אל ההורה בלי להפסיק את הניטור ובלי לסכן אותו בזיהום, לפעמים קשה למור על טמפרטורה נכונה של סביבת הפג מחוץ לאינקובטור, וההורים חוששים מאוד מהטיפול בפג העדין.
חברה בשם Skincubator פיתחה מכשיר אשר מנסה להביא בו זמנית את היתרונות של אינקובטור וגם את האפשרות להחזיק את הפג בצמידות לעור של ההורה או המטפל. המוצר עדיין לא מאושר לשימוש, לשם כך יצטרך לעבור ניסויים נוספים, אך ה-FDA אישר לו לאחרונה סטטוס של Breakthrough Device, אשר מעיד כי הוא מיועד לטיפול במצב קטלני או בעל סיכון לגרימת נכות לא הפיכה, שהגישה היא חדשנית, ושאין לה תחליף שווה ערך היום בשוק.
בפוסט בלינקדאין הסביר מנכ"ל החברה אלון מטריקין גולד כי לא היה פשוט להגיע עם ה-FDA להסכמה לגבי האופן שבו בודקים מוצר שבו גוף האדם עצמו, ואפילו לא גוף המטופל, הוא בעצם אחד הרכיבים התורמים את התועלת. אולם, ההסכמות הושגו. החברה כבר ערכה מספר ניסויי בטיחות במוצר.
היוזמה שמכירה לחברות ביומד ישראליות את השוק היפני
רשת mHealth Israel וחברת האסטרטגיה הניהולית Kinza עורכות לחברות סטארט-אפ ישראליות סדנת היכרות עם השוק היפני. ההצעה פתוחה לחברות שגייסו עד היום לפחות 5 מיליון דולר, בכל תחומי הטכנולוגיה הרפואית.
לחברות יוצע קורס אונליין בן חמישה שיעורים בני שעתיים וחצי, על פני שישה שבועות, כולל משימות לחברות (שאמורות לקחת כ-1.5 שעות למשימה) ומנטורינג על ידי הצוותים משני הגורמים המובילים את האירוע, כאשר בסיום הקורס ייערך יום הדגמה לטכנולוגיות בישראל. לאחר מכן יחל מסע בן חמישה ימים, במסגרתו יפגשו המשתתפים הישראלים נציגים מ-20 תאגידים יפניים רלוונטיים, 15 משקיעים יפנים מהתחום, ונציגי שלוש רשויות ממשלתיות. לסדנא שותפים גם ארגון הסחר היפני Jetro, חברת FujiFilm (היום מובילה במכשור רפואי) וחברת הפארמה היפנית המובילה אסטלס.
מהנהלת האירוע נמסר כי: "יפן היא השוק מספר 3 בעולם לתחום הרפואי, אך הנוכחות של ישראל בו עדיין מוגבלת - היא במקום ה-40 בלבד בין חברות המייצאות ליפן". את המספרים הללו הם מקווים לשנות.