על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המומחה שמזהיר: המהלך שיהיה "מכתב התאבדות של איראן"
● טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע האמריקאי בתמורה להקלה במכסים
1WSJ: "הלגיטימיות של המשטר האיראני התנפצה במלחמה עם ישראל"
"המלחמה בת 12 הימים שניהלה איראן עם ישראל ועם ארה"ב ביוני האחרון שברה את דימוי המשטר הבלתי מנוצח שבטהרן טיפחו בקפידה, כך אומרים איראנים רבים מן השורה. כעת, ההשלכות של המלחמה מסייעות ללבות גל מחאות הנמשך כבר שבועיים, ובמהלכו נהרגו לפחות 500 בני אדם, בזמן שהרפובליקה האסלאמית מנסה להשיב לעצמה שליטה", פורסם בוול סטריט ג'ורנל.
"תיעודים המחלחלים אל מחוץ למדינה מראים כי ההפגנות ההמוניות נמשכות למרות הדיכוי. הערכות של ארגוני זכויות אדם קובעות שכוחות הביטחון כבר ירו למוות במאות, ואולי אף באלפים, של מפגינים", נכתב.
המשטר האיראני כבר עמד בפני מחאות נרחבות בעבר אך הפעם "המשטר מצוי בעמדה חלשה בהרבה". בוול סטריט ג'ורנל כותבים כי הסיבה העיקרית להיחלשותו היא "ישראל". ביוני האחרון "תקיפות ישראליות ברחבי איראן השמידו חלק ניכר מההנהגה הצבאית שלה, ומסע ההפצצות האמריקאי שבא לאחר מכן הנחית מכה קשה על תוכנית הגרעין האיראנית. זו הייתה השפלה למשטר שהשקיע חלק גדול מההון הלאומי של המדינה ברשת של שלוחות אזוריות, שנועדה בדיוק להרתיע מתקפה מסוג זה על המולדת", נכתב.
כרים סדג'אפור, חוקר בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי המלחמה ביוני העניקה למשטר האיראני "אופוריה זמנית, שרבים פירשו בטעות כהתלכדות לאומית סביב הדגל. מלחמות חיצוניות נוטות לחזק משטרים מהפכניים בשנותיהם הראשונות, אך השפלות צבאיות חושפות את שבריריותן של דיקטטורות בשלב מאוחר".
אלכס וטאנקה, חוקר בכיר במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמר לג'ורנל כי "העובדה שחיל האוויר האמריקאי יכול להשמיד את איראן עד היסוד לא הפתיעה אף אחד. ההפתעה הייתה שלאחר שאתה כבר מופצץ, אתה עדיין רוצה לחזור לאותן מדיניות שהובילו את המדינה למצב הזה מלכתחילה. זה מה שיצר תחושת ייאוש מוחלטת, כשאנשים אומרים: אין לי כבר מה להפסיד".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת ירוסלב טרופימוב. לקריאת הכתבה המלאה.
2הצצה לנשק של חמאס וחיזבאללה שנתפס על ידי צה"ל
צה"ל מציג בבסיס צריפין את הנשק שתפס בעזה ובלבנון - "מלאי שנועד להמחיש כיצד ה־7 באוקטובר תורגם לחודשים ארוכים של לחימה", פורסם במדיה ליין, סוכנות חדשות אמריקאית פרו ישראלית.
"התערוכה מופעלת בידי צוות בצה"ל האחראי על החרמת אמצעי לחימה של האויב, יחידה הפועלת ברציפות מאז 1973. סגן מפקד היחידה, סא"ל (מיל') עידן שרון־קטלר, אמר כי האוסף נולד מתוך דרישה של מפקדים ואורחים רשמיים שביקשו לראות, במקום אחד, את מה שהכוחות פוגשים בשטח", נכתב.
חלקה הראשון של התערוכה מתמקד "בנשק של חמאס שנתפס בתוך ישראל לאחר ה־7 באוקטובר, דבר המחזק את הטענה כי המתקפה נשענה על יכולת צבאית מוכנה מראש". לדבריו של קטלר, "ההלם לא נבע מההנדסה אלא מהמטרה של הציוד: 'מה שהפתיע אותי היה הכוונה הרצחנית לטבוח באזרחים באמצעות ציוד צבאי'".
צה"ל מצא "שורות של רובים מדגם קלצ'ניקוב" מה שמעיד "על מקורות מהשוק השחור, רוסים, אוקראינים, סינים, צפון־קוריאנים ומזרח־אירופיים". באגף הנשק שנתפס מידי חיזבאללה קיים "מאגר סטנדרטי ומאורגן יותר: תותחי SPG-9 עם סימון איראני, טילי נ"ט קורנט שנתפסו בעמדות ירי, ומשגרי רקטות שעברו התאמה למטחי ירי מהירים, לצד ערכות רפואיות".
מתוך מדיה ליין מאת סטיבן גנוט. לקריאת הכתבה המלאה.
3אגודת ההיסטוריה האמריקאית החליטה: "ביקורת ישראל חורגת מהמשימה"
הנהגת אגודת ההיסטוריה האמריקאית החליטה כי טענות ביקורתיות כלפי ישראל "עלולות לסכן את הארגון", פורסם בניו יורק טיימס.
"הנהגת האגודה ההיסטורית האמריקאית הטילה וטו על שתי החלטות המבקרות את פעולותיה של ישראל בעזה", נכתב. בין ההחלטות האשמה בגין "השמדת חינוך מכוונת (scholasticide) בעזה, שם רוב מערכת החינוך, לרבות כל 12 האוניברסיטאות, נפגעה או נהרסה. ההחלטה השנייה גינתה התקפות מתמשכות על חופש אקדמי באוניברסיטאות בארה"ב, כולל השתקת מחאה נגד 'הג'נוסייד במימון ארה"ב שמבצעת ישראל בעזה'", נכתב.
שתי ההחלטות שמציבות ביקורת חריפה כלפי ההתנהלות של ישראל בעזה "עברו בתמיכה של כמעט 80% מבין כמעט 500 החברים שנכחו בהצבעה, שנערכה בשבת במהלך הכנס השנתי של הארגון בשיקגו". אולם, בתחילת השבוע "הצביעו 16 חברי המועצה המבצעת בעלי זכות הצבעה שלא להעביר את ההחלטות להצבעה סופית של כלל החברות והחברים, כ־14 אלף במספר".
בהצהרת המועצה נכתב "בנוסחן הנוכחי שתי ההחלטות חורגות מהיקף המשימה המעוגנת בתקנון האגודה ההיסטורית האמריקאית. אישורן בשם האגודה כולה היה מציב סיכון מוסדי ומוביל להשלכות ארוכות טווח על הדיסציפלינה ועל הארגון".
מרגרט פאואר, פרופסורית בדימוס מהמכון הטכנולוגי של אילינוי, אמרה כי "פעולת המועצה המבצעת משקפת הטיה אנטי־פלסטינית בקרב ההנהגה וחוסר כבוד לרצונם הדמוקרטי של החברים".
נטליה מלמן פטרזלה, פרופסורית בניו סקול, אמרה לניו יורק טיימס כי "ההיסטוריה נתונה כעת למתקפה. דחיפה של הארגון הבכיר של ההיסטוריונים לנקיטת עמדה פוליטית גלויה רק מעמיקה את הפילוג בארגון ומסכנת את המוניטין שלו כמקום למחקר היסטורי לא־מפלגתי".
הניו יורק טיימס מאת ג'ניפר שוסלר. לקריאת הכתבה המלאה.