שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ
משרד האוצר פרסם (ב') היום את דוח ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים לסיכום שנת 2025.
מהדוח עולה כי הגירעון בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר, לעומת תחזית לגירעון של 5.2% תוצר בסוף שנת 2024, וזאת בהשוואה לגירעון של 6.8% בשנת 2024. הגירעון הסתכם ב־98.6 מיליארד שקלים בסוף השנה, אך מדובר באומדן ראשוני, בעוד שדוח ההוצאות והכנסות המדינה המלא צפוי להתפרסם בעוד מספר חודשים.
● מסלול עוקף: העברת הכספים לחינוך החרדי חשפה בעיה מבנית באוצר
● טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע בתמורה להקלה במכסים
מבחינת הכנסות ממסים, שנת 2025 הסתיימה עם גבייה של כ־520 מיליארד שקל, לעומת 455 מיליארד שקל בשנה הקודמת - עלייה של כ־64 מיליארד שקל. מחצית מהעלייה מיוחסת להעלאות מסים שבוצעו במהלך השנה. סך המסים הישירים עמד על כ־300 מיליארד שקל.
עוד עולה מהדוח כי הכנסות נוספות בהיקף מוערך של 20.9 מיליארד שקל נבעו משינויי חקיקה והשפעתם על הגבייה בשנת 2025. בין היתר, בשנת 2025 נכנסו לתוקף מספר שינויי חקיקה אשר השפיעו על התנהגות הצרכנים והמגזר העסקי כבר בסוף שנת 2024, והובילו לעלייה בהכנסות המדינה ממסים. בין סעיפי החקיקה נמנים מס יסף נוסף של 2% על הכנסות מהון - דיבידנדים, שכירות ורווחי הון - וכן רפורמת מיסוי רווחים לא מחולקים.
בעקבות רפורמות אלה חולקו דיבידנדים בהיקפים גבוהים משמעותית מהיקף ממוצע חודשי רגיל. בנוסף, העלאת שיעור המע"מ מ־17% ל־18% תרמה ככל הנראה להקדמת צריכה ולהגברת היבוא, ובפרט ליבוא כלי רכב, מעבר להשפעות הנובעות משינויים במס הקנייה על יבוא.
קפיצה בהכנסות ממסים
הוצאות הממשלה עלו ב-4.8% בין השנים 2024 ל-2025. ההוצאות כוללות גידול של כ-31 מיליארד בגין הוצאות המלחמה שהתווספו במועד העברת התקציב הנוסף בחודש ספטמבר האחרון. ההכנסות ממסים קפצו ב-13.8% ביחס לשנה הקודמת והיו גבוהות מהחזוי בעת העברת התקציב. ההכנסות הסתכמו ב-551.9 מיליארד ביחס ל-484.9 מיליארד ביחס לשנה הקודמת.
הוצאות המלחמה בשנת 2025 נאמדות ב־78 מיליארד שקל נטו, וכוללות הוצאות אזרחיות וצבאיות. עלותה הישירה המצטברת של המלחמה מאז תחילתה מוערכת ב־199 מיליארד שקל, מתוכם כ־164 מיליארד שקל הוצאות ביטחוניות, והיתרה הוצאות אזרחיות.
הגירעון במספרים יכול לשקף את נטל החוב של ישראל לעומת שיקופו באחוזי תוצר. משמעותו של גירעון של 4.7% הוא 98.6 מיליארד שקל, נמוך מזה של שנת 2024 שעמד על 135 מיליארד.
מימון הגירעון מתבצע באמצעות גיוס הון מקומי, גיוס הון בחו"ל והפרטות של נכסי המדינה. לפי הדוח, הגירעון מומן על ידי גיוס חוב מקומי ב-64.4 מיליארד שקל וגיוס חוב חו"ל ב-14.7 מיליארד נטו. תקבולי הפרטה בגין מכירת קרקעות עמדו על 12.7 מיליארד שקל.
כיצד ינסו למנף את הנתונים באוצר?
הכנסות המדינה גדלו גם בעקבות העלאות מסים כאמור. כך המסים הישירים שנגבו הם כ-302 מיליארד שקל, עלייה של 18% משנה קודמת מתוך הכנסות כוללות ממסים בסך 519 מיליארד שקל. יתר הכנסות המדינה מהכנסות אחרות בסך 32 מיליארד שקל.
במשרד האוצר ינסו למנף את הנתונים הטובים - באופן יחסי לתחזיות של שנת 2025 - בנסיונות לשכנע את סוכנויות הדירוג לשפר את התחזיות לדירוג האשראי של ישראל, ואולם גם שם מבינים שהם לא מספיקים ביחס להוצאות הגבוהות הצפויות גם בשנה הבאה. הצעת התקציב עמדה תחילה על גירעון בסך 3.2 אחוזי תוצר שקפצו ל-3.6 ערב אישורו בממשלה ול-3.9 לאחר אישורו. סך גירעון זה הוא לפני אישורו בכנסת ואין ביכולתו להוריד את יחס החוב לתוצר שכבר עומד על למעלה מ-68%, לעומת כ-60% ערב המלחמה.