גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

שר הבריאות האמריקאי הפך את הפירמידה, שמכילה המלצות תזונה לצרכן ● בתפריט: הרבה יותר חלבון ומעט דגנים ● מומחים עימם שוחחנו מברכים על הגבלת מזון מעובד, אך מלינים על דחיקת קטניות ודגנים מלאים ● וגם: המודל שאותו אימץ משרד הבריאות הישראלי

ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock
ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock

שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי ג'וניור, הכריז בסוף השבוע על פירמידת המזון החדשה של ארה"ב. הפירמידה הזו מפרטת את המלצות המזון לצרכן האמריקאי ואמורה להיות מאומצת על ידי כל המוסדות האמריקאים הרשמיים. בארה"ב, הפירמידה זכתה לשבחים ולביקורת, שכרגיל בזמן האחרון, נחלקו למחנות פוליטיים.

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות
קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

יצאנו לבדוק עד כמה הפירמידה החדשה דומה להמלצות המקובלות בישראל, עד כמה היא משקפת את המדע העדכני, וגם להבין כיצד בעולם של יוקר מחיה מאמיר, אפשר לקנות את סל המזון הבריא?

מה נשתנה בפירמידה לעומת הקודמות?

פירמידת המזון הראשונה בארה"ב הושקה ב־1992, וכבר עברה מהפיכות. בבסיסה הייתה במקור המלצה לצריכה של 6־11 מנות דגנים (לחם, אורז, פסטה, עם השנים הוגבלה ההמלצה לדגנים מלאים), 5־9 מנות פירות וירקות, מעט מוצרי בשר, חלב, קטניות ואגוזים, ומעט מאוד שומן או סוכר מכל סוג. ב־2000 הוחלפה הפירמידה ב"צלחת המזון", שחצייה ירקות ופירות (יותר ירקות), ומן החצי הנותר, חלק הדגנים גדול מחלק החלבונים. כנראה בשל לובי תעשייתי, הוספה לה "אוזן", של מוצרי חלב. זו ההמלצה שהייתה בתוקף עד השבוע.

הפירמידה החדשה מציבה בראש את החלבונים, כאשר הויזואליזציה היא בשר, חלב וחמאה, ומקומם שווה לירקות והפירות. הדגנים נמצאים למטה - ומומלצים בכמות זעומה.

מה קורה בישראל?

בישראל אומצה ב־2021 "קשת המזון הבריא", המדגישה צריכת ירקות, פירות ודגנים; כשברמה השנייה - שמנים בריאים, קטניות ומוצרי חלב; ברמה השלישית - עוף, דג וביצה, וברמה הנמוכה ביותר - הבשר האדום. סוכר ומזון מעובד מופיעים בנפרד ועליהם "איקס".

איך משתווה הפירמידה לידע המדעי המבוסס?

פרופ' סיגל אילת־אדר, תזונאית קלינית מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב, אומרת כי: "השינוי בארה"ב לצלחת המזון הגיע מההבנה כי הגבלה קשוחה של שומן והדגשת פחמימות, לא מנעו השמנה וסוכרת בארה"ב". נושא זה כבר נפתר בקשת הישראלית והצלחת האמריקאית.

והפירמידה החדשה? לדברי אילת־אידר, "הצד החיובי הוא ההגבלה של המזון האולטרה מעובד ועל הסוכר המוסף. לעומת זאת, צד בעייתי בפירמידה הוא העלאת כמות החלבון המומלצת, לכמות שאין שום תמיכה מדעית לכך שהיא דרושה, או אפילו שאינזה מזיקה. קיים חשש הוא שהמלצה כזו יכולה לדחוף אנשים לאכול מזונות עשירים בחלבון אבל גם בשומן רווי, או מזונות תעשייתיים מועשרים בחלבון. בנוסף, חלבון בכמות גדולה מידי יכול להחמיר בעיות בכליות למי שכבר רגיש".

לדברי פרופ' אפרת מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית: "יעד החלבון של קנדי הוא פי 2 ממה שנהוג היום. לאדם במשקל 70 קילו זה אומר 100 גרם חלבון ביום, כשבביצה אחת יש נניח 8 גרם".

פרופ' ניר אוהד מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב: "לאכול פעם בשבוע בשר זה לא מזיק, אבל לא יומיומית או על חשבון דברים אחרים, וגם תלוי איזה בשר. בפירמידה הזו הדבר הראשון שרואים הוא סטייק ענקי".

מונסונגו אורנן מוסיפה כי "הפירמידה מאויירת באופן שמדגיש מוצרים מן החי ודוחקת הצידה קטניות ודגנים מלאים, שיש בהם גם סיבים. בארה"ב האוכלוסיה כמעט לא אוכלת סיבים, זה נורא. גם בישראל רק 20% מאיתנו אוכלים מספיק סיבים. בסטייק וביצים אין סיבים. הפירמידה הזו לא אומרת שום דבר נגד סיבים, אבל בדגש שלה על חלבון מן החי, מובילה להפחתתם".

לדברי אילת־אדר, "צמחונות מאריכה חיים יותר מתזונה עשירה בבשר, וזה לא מסתדר עם ההמלצות. אנחנו יודעים גם שהחלפה של שומן מהחי בשומן מן הצומח נקשרת לבריאות טובה".

מונסונגו אורנן גם מוצאת כשל בפירמידה של קנדי: "הוא נותן המלצה לא לעבור צריכה של 10% שומן רווי, אבל הדגש שלו על בשר לא מאפשר זאת, כך שיש בהמלצות הללו סתירה פנימית".

לגבי ההמלצה להפחית באכוהול, לכאורה שיפור על פני ההמלצה הקודמת לשתות עד 1־2 כוסות ביום, היא אומרת: כשאומרים לאנשים 'להפחית' הם לא מבינים מה זה אומר. זו דרך לטשטש המלצות".

רוברט פ. קנדי ג'וניור,  שר הבריאות של ארה''ב / צילום: Reuters, Pool/ABACA

מה עם הפחמימות?

הדגשת החלבונים בפירמידה תואמת את הטרנד התזונתי של שני העשורים האחרונים - לראות בפחמימות מקור לבעיות תזונתיות רבות, ובחלבונים פתרון. התזונאים איתם דיברנו, לא מסכימים. אילת־אדר: "הבעיה היא בדרך כלל לא פחמימות פר־סה, אלא פחמימות מעובדות מאוד, שהופכות להיות 'פחמימות ריקות'. לחם מהסופר הוא היום בסבירות גבוהה מוצר אולטה מעובד; אנחנו רוצים לראות אנשים דווקא אוכלים לחם מלא, אורז מלא ובעיקר קטניות - שהן מקור נהדר לסיבים וחלבון - אפילו כמה פעמים ביום".

כיצד נוצרה הפירמידה החדשה?

כל הגורמים איתם שוחחנו מציינים כי בעוד התוצאות מעורבות, התהליך שבהן התקבלו היה בעייתי מאוד. לדברי מונסונגו אורנן: "המלצות המזון אמורות להיות תרגום לציבור, של הידע הכי עדכני אבל בעיקר הכי מבוסס, שנאסף תוך השקעה של תקציבי ענק והשקעה של הזמן והחיים של הרבה אנשים. תמיד היה ברור שמסמך ההמלצות הוא תוצאה של מו"מ בין מתחים בתוך המדע ומתחים בין המדע לבין התרבות והכלכלה. אבל עכשיו לא ברור אם הוא בכלל מבוסס מדע. וזה מיתרגם ישירות לכך שאנשים יהיו יותר חולים".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן: "הדבר החשוב הוא שהתהליך הזה לא התרחש על פי הידע שיש לנו על תזונה, אלא על פי הגחמות של קנדי. ההמלצות שלו לשתות חלב לא מפוסטר או להרבות בסטייקים מגיעות ממקום רגשי. זה לא אחראי, לא מדעי, גם אם הוא מלבין את עצמו באמצעות ביקורת על הקיים שיש בה אמת.

"זה קורה לגבי החיסונים, זה קורה לגבי האקלים, ועכשיו זה קורה לגבי התזונה. לכן עדיף כרגע להסתמך על המלצות של גורמים אחרים. בישראל היום הדיון בארץ מאוד ענייני, למרות ניסיונות כאלה ואחרים של תעשיית המזון להשפיע עליו".

ואיפה בכל זה נמצא "הסל של המדינה"?

לא מכבר השיק משרד הכלכלה את "הסל של המדינה". מדובר בסל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שיוצע ללקוחות ברשת אחת שתוכיח שהיא מוכרת את הסל הזה במחיר הטוב בישראל. ביקורת רבה נשמעה על הסל, גם בקרב המומחים עימם שוחחנו. לדברי מונסוגו, "הסל הזה הוא בין תמוה לבין אצבע בעין. יש יחידת תזונה במשרד הבריאות שיודעת איך צריך להיראות סל בריא, מומלץ וזול. היה צריך להתייעץ איתם".

פרפ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "מי שיאכל את הסל של ברקת יהיה בוודאות חולה. כבר הרבה זמן אנחנו מבקשים להעביר את הסבסוד מקמח לבן למלא, מחלב לכזה שהוא דל שומן ועוד, ובמקום זאת - הסל הזה".

איך עוד יכולה הממשלה לקדם סל בריא במחיר נוח? אוהד: "אפשר להוזיל פירות וירקות ע"י סבסוד החקלאות, במקום זה,
אנחנו רואים חקלאים נוטשים ענפים שלמים וביטחון המזון נפגע". לאזרחים הוא ממליץ להוזיל מחירים על ידי רכישת פירות וירקות לפי העונה. לוין מציע: לחשב קניות באופן שימנע זריקת מזון, ולוותר לגמרי על שתייה מתוקה.

מונסונגו אורנן ממליצה על קטניות: "זה מוצר זול שנשמר, קטניות קפואות או משומרות אם אין בקופסה עוד הרבה רכיבים, זה בסדר גמור וגם כתחליף למוצרי הבשר.

"בנוסף, דגנים מלאים, גם אם הם יותר יקרים מהרגילים, הם לא מזון יקר. אפשר לצרוך מוצרי חלב בפיקוח, ועוף עדיין יחסית זול".

עוד כתבות

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד