גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

שר הבריאות האמריקאי הפך את הפירמידה, שמכילה המלצות תזונה לצרכן ● בתפריט: הרבה יותר חלבון ומעט דגנים ● מומחים עימם שוחחנו מברכים על הגבלת מזון מעובד, אך מלינים על דחיקת קטניות ודגנים מלאים ● וגם: המודל שאותו אימץ משרד הבריאות הישראלי

ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock
ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock

שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי ג'וניור, הכריז בסוף השבוע על פירמידת המזון החדשה של ארה"ב. הפירמידה הזו מפרטת את המלצות המזון לצרכן האמריקאי ואמורה להיות מאומצת על ידי כל המוסדות האמריקאים הרשמיים. בארה"ב, הפירמידה זכתה לשבחים ולביקורת, שכרגיל בזמן האחרון, נחלקו למחנות פוליטיים.

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות
קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

יצאנו לבדוק עד כמה הפירמידה החדשה דומה להמלצות המקובלות בישראל, עד כמה היא משקפת את המדע העדכני, וגם להבין כיצד בעולם של יוקר מחיה מאמיר, אפשר לקנות את סל המזון הבריא?

מה נשתנה בפירמידה לעומת הקודמות?

פירמידת המזון הראשונה בארה"ב הושקה ב־1992, וכבר עברה מהפיכות. בבסיסה הייתה במקור המלצה לצריכה של 6־11 מנות דגנים (לחם, אורז, פסטה, עם השנים הוגבלה ההמלצה לדגנים מלאים), 5־9 מנות פירות וירקות, מעט מוצרי בשר, חלב, קטניות ואגוזים, ומעט מאוד שומן או סוכר מכל סוג. ב־2000 הוחלפה הפירמידה ב"צלחת המזון", שחצייה ירקות ופירות (יותר ירקות), ומן החצי הנותר, חלק הדגנים גדול מחלק החלבונים. כנראה בשל לובי תעשייתי, הוספה לה "אוזן", של מוצרי חלב. זו ההמלצה שהייתה בתוקף עד השבוע.

הפירמידה החדשה מציבה בראש את החלבונים, כאשר הויזואליזציה היא בשר, חלב וחמאה, ומקומם שווה לירקות והפירות. הדגנים נמצאים למטה - ומומלצים בכמות זעומה.

מה קורה בישראל?

בישראל אומצה ב־2021 "קשת המזון הבריא", המדגישה צריכת ירקות, פירות ודגנים; כשברמה השנייה - שמנים בריאים, קטניות ומוצרי חלב; ברמה השלישית - עוף, דג וביצה, וברמה הנמוכה ביותר - הבשר האדום. סוכר ומזון מעובד מופיעים בנפרד ועליהם "איקס".

איך משתווה הפירמידה לידע המדעי המבוסס?

פרופ' סיגל אילת־אדר, תזונאית קלינית מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב, אומרת כי: "השינוי בארה"ב לצלחת המזון הגיע מההבנה כי הגבלה קשוחה של שומן והדגשת פחמימות, לא מנעו השמנה וסוכרת בארה"ב". נושא זה כבר נפתר בקשת הישראלית והצלחת האמריקאית.

והפירמידה החדשה? לדברי אילת־אידר, "הצד החיובי הוא ההגבלה של המזון האולטרה מעובד ועל הסוכר המוסף. לעומת זאת, צד בעייתי בפירמידה הוא העלאת כמות החלבון המומלצת, לכמות שאין שום תמיכה מדעית לכך שהיא דרושה, או אפילו שאינזה מזיקה. קיים חשש הוא שהמלצה כזו יכולה לדחוף אנשים לאכול מזונות עשירים בחלבון אבל גם בשומן רווי, או מזונות תעשייתיים מועשרים בחלבון. בנוסף, חלבון בכמות גדולה מידי יכול להחמיר בעיות בכליות למי שכבר רגיש".

לדברי פרופ' אפרת מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית: "יעד החלבון של קנדי הוא פי 2 ממה שנהוג היום. לאדם במשקל 70 קילו זה אומר 100 גרם חלבון ביום, כשבביצה אחת יש נניח 8 גרם".

פרופ' ניר אוהד מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב: "לאכול פעם בשבוע בשר זה לא מזיק, אבל לא יומיומית או על חשבון דברים אחרים, וגם תלוי איזה בשר. בפירמידה הזו הדבר הראשון שרואים הוא סטייק ענקי".

מונסונגו אורנן מוסיפה כי "הפירמידה מאויירת באופן שמדגיש מוצרים מן החי ודוחקת הצידה קטניות ודגנים מלאים, שיש בהם גם סיבים. בארה"ב האוכלוסיה כמעט לא אוכלת סיבים, זה נורא. גם בישראל רק 20% מאיתנו אוכלים מספיק סיבים. בסטייק וביצים אין סיבים. הפירמידה הזו לא אומרת שום דבר נגד סיבים, אבל בדגש שלה על חלבון מן החי, מובילה להפחתתם".

לדברי אילת־אדר, "צמחונות מאריכה חיים יותר מתזונה עשירה בבשר, וזה לא מסתדר עם ההמלצות. אנחנו יודעים גם שהחלפה של שומן מהחי בשומן מן הצומח נקשרת לבריאות טובה".

מונסונגו אורנן גם מוצאת כשל בפירמידה של קנדי: "הוא נותן המלצה לא לעבור צריכה של 10% שומן רווי, אבל הדגש שלו על בשר לא מאפשר זאת, כך שיש בהמלצות הללו סתירה פנימית".

לגבי ההמלצה להפחית באכוהול, לכאורה שיפור על פני ההמלצה הקודמת לשתות עד 1־2 כוסות ביום, היא אומרת: כשאומרים לאנשים 'להפחית' הם לא מבינים מה זה אומר. זו דרך לטשטש המלצות".

רוברט פ. קנדי ג'וניור,  שר הבריאות של ארה''ב / צילום: Reuters, Pool/ABACA

מה עם הפחמימות?

הדגשת החלבונים בפירמידה תואמת את הטרנד התזונתי של שני העשורים האחרונים - לראות בפחמימות מקור לבעיות תזונתיות רבות, ובחלבונים פתרון. התזונאים איתם דיברנו, לא מסכימים. אילת־אדר: "הבעיה היא בדרך כלל לא פחמימות פר־סה, אלא פחמימות מעובדות מאוד, שהופכות להיות 'פחמימות ריקות'. לחם מהסופר הוא היום בסבירות גבוהה מוצר אולטה מעובד; אנחנו רוצים לראות אנשים דווקא אוכלים לחם מלא, אורז מלא ובעיקר קטניות - שהן מקור נהדר לסיבים וחלבון - אפילו כמה פעמים ביום".

כיצד נוצרה הפירמידה החדשה?

כל הגורמים איתם שוחחנו מציינים כי בעוד התוצאות מעורבות, התהליך שבהן התקבלו היה בעייתי מאוד. לדברי מונסונגו אורנן: "המלצות המזון אמורות להיות תרגום לציבור, של הידע הכי עדכני אבל בעיקר הכי מבוסס, שנאסף תוך השקעה של תקציבי ענק והשקעה של הזמן והחיים של הרבה אנשים. תמיד היה ברור שמסמך ההמלצות הוא תוצאה של מו"מ בין מתחים בתוך המדע ומתחים בין המדע לבין התרבות והכלכלה. אבל עכשיו לא ברור אם הוא בכלל מבוסס מדע. וזה מיתרגם ישירות לכך שאנשים יהיו יותר חולים".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן: "הדבר החשוב הוא שהתהליך הזה לא התרחש על פי הידע שיש לנו על תזונה, אלא על פי הגחמות של קנדי. ההמלצות שלו לשתות חלב לא מפוסטר או להרבות בסטייקים מגיעות ממקום רגשי. זה לא אחראי, לא מדעי, גם אם הוא מלבין את עצמו באמצעות ביקורת על הקיים שיש בה אמת.

"זה קורה לגבי החיסונים, זה קורה לגבי האקלים, ועכשיו זה קורה לגבי התזונה. לכן עדיף כרגע להסתמך על המלצות של גורמים אחרים. בישראל היום הדיון בארץ מאוד ענייני, למרות ניסיונות כאלה ואחרים של תעשיית המזון להשפיע עליו".

ואיפה בכל זה נמצא "הסל של המדינה"?

לא מכבר השיק משרד הכלכלה את "הסל של המדינה". מדובר בסל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שיוצע ללקוחות ברשת אחת שתוכיח שהיא מוכרת את הסל הזה במחיר הטוב בישראל. ביקורת רבה נשמעה על הסל, גם בקרב המומחים עימם שוחחנו. לדברי מונסוגו, "הסל הזה הוא בין תמוה לבין אצבע בעין. יש יחידת תזונה במשרד הבריאות שיודעת איך צריך להיראות סל בריא, מומלץ וזול. היה צריך להתייעץ איתם".

פרפ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "מי שיאכל את הסל של ברקת יהיה בוודאות חולה. כבר הרבה זמן אנחנו מבקשים להעביר את הסבסוד מקמח לבן למלא, מחלב לכזה שהוא דל שומן ועוד, ובמקום זאת - הסל הזה".

איך עוד יכולה הממשלה לקדם סל בריא במחיר נוח? אוהד: "אפשר להוזיל פירות וירקות ע"י סבסוד החקלאות, במקום זה,
אנחנו רואים חקלאים נוטשים ענפים שלמים וביטחון המזון נפגע". לאזרחים הוא ממליץ להוזיל מחירים על ידי רכישת פירות וירקות לפי העונה. לוין מציע: לחשב קניות באופן שימנע זריקת מזון, ולוותר לגמרי על שתייה מתוקה.

מונסונגו אורנן ממליצה על קטניות: "זה מוצר זול שנשמר, קטניות קפואות או משומרות אם אין בקופסה עוד הרבה רכיבים, זה בסדר גמור וגם כתחליף למוצרי הבשר.

"בנוסף, דגנים מלאים, גם אם הם יותר יקרים מהרגילים, הם לא מזון יקר. אפשר לצרוך מוצרי חלב בפיקוח, ועוף עדיין יחסית זול".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%