הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי
שירי פיין־גרוסמן, בסוף דצמבר בחרה ישראל להיות המדינה הראשונה מהחברות באו"ם שמכירה בסומלילנד, והמניעים היו אסטרטגיים. עד כמה המיקום של סומלילנד ממול לתימן ולמצר באב אל־מנדב, שער הכניסה לים האדום, שיחק תפקיד בהחלטה?
"סומלילנד, שמורכבת מבני שבט האיסאק, הכריזה על עצמאותה כבר ב־1991, אך לא זכתה עד היום להכרה רשמית משום מדינה עד להפתעה הישראלית. מדוע ישראל עשתה זאת? שיקול מרכזי היה ביטחוני־אסטרטגי: הח'ותים הם המעוז האחרון שנותר עומד במערך ארגוני הפרוקסי האיראני. המרחק בין ישראל לתימן הוא כ־2,000 ק"מ, ולכן כל תקיפה אווירית מחייבת תכנון מורכב של נתיבי טיסה. חופי סומלילנד, שנמצאים מול תימן, מקרבים את ישראל למוקד האיום החות'י ויאפשרו אחיזה טובה יותר בזירה התימנית. מדובר במהלך דיפלומטי יפה של ישראל שמעיד על בגרות, כי ישראל נוקטת צעדים מדיניים בזירה הזאת ולא רק צבאיים, והכרה במדינה היא גם צעד זול יחסית".
● הצוללת | החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה
● הצוללת | האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"
מה הכוונה בזול?
"טורקיה, למשל, משקיעה מיליארדים בסומליה (כדי להשיג השפעה - ה"ו ודש"א). יש מי שמכנים את ההשקעות האלה כיבוש כלכלי (Commercial Colonialism), כי במקביל היא מפעילה בסומליה את הבסיס הצבאי הגדול ביותר מחוץ לשטחה. נוסף על כך, הסכם מ־2024 מעניק לה תפקיד מפתח בביטחון הימי של סומליה, כולל זכות ל־30% מההכנסות מהמים הכלכליים. הטורקים הכריזו רק לאחרונה שהם מתכננים קידוחים לגילוי נפט וגז באותם מים כלכליים. במקביל חברות טורקיות מנהלות את הנמל ושדה התעופה של מוגדישו (בירת סומליה - ה"ו ודש"א), מה שיוצר תלות גוברת של סומליה בטורקיה.
"בכלל, טורקיה בכל מקום באפריקה. בשנת 1998 היו לה רק 12 שגרירויות ברחבי היבשת וכיום מדובר בלפחות 44 שגרירויות ונציגויות דיפלומטיות. טורקיש איירליינס טסה לשלל יעדים באפריקה. יש אפילו אתר אינטראקטיבי אירופי־טורקי בשם Visualising Turkey's Activism in Africa. ופתאום באה ישראל ויוזמת מהלך אסטרטגי של דריסת רגל בקרן אפריקה".
אז מה הסיכונים במהלך ההכרה של ישראל?
"בימים האחרונים ישנם דיווחים בינלאומיים על אפשרות למלחמה בין סומליה לסומלילנד, אולי אפילו חבירה של טורקיה, קטאר וסעודיה נגד סומלילנד. יש כאן סיכונים צבאיים שיכריחו את ישראל להחליט איפה היא עומדת. אלה תרחישים מרחיקי לכת, אבל הם קיימים".
מה הסיכוי שעוד מדינות יצטרפו להכרה הישראלית בסומלילנד?
"ישראל מקווה שייווצר סחף כזה וכל העיניים נשואות לוושינגטון. אם וכאשר זו תכיר בסומלילנד, יחל גל של הכרה מצד מדינות כמו הודו, אתיופיה ואיחוד האמירויות, שכבר היום מקיימות איתה קשרים".
היריבות בין איחוד האמירויות לסעודיה
נרחיב את הפריזמה לאזורי ההשפעה של המעצמות השונות באפריקה. מה השפעתן של מדינות המפרץ?
"היקף ההשקעות של איחוד האמירויות באפריקה הוא מדהים, לפחות 150 מיליארד דולר בפרויקטים ותשתיות ברחבי היבשת בעשור האחרון. איחוד האמירויות היא אחת מחמש המדינות המובילות כיום בהשקעות ביבשת, ומלבד סומלילנד היא פועלת במצרים, בדרום אפריקה, באתיופיה, בקניה, בסודן, באנגולה ובמדינות נוספות. גם קטאר משקיעה יותר ויותר באפריקה בשנתיים האחרונות, וסעודיה אף היא שותפה במשחק".
איחוד האמירויות ואתיופיה קיימו קשרים מסחריים עם סומלילנד לאורך השנים, אך ללא הכרה רשמית. למה?
"איחוד האמירויות בנתה בסומלילנד את נמל ברברה, נמל מתקדם וענק שמשמש כקו שיט וסחר ישיר בין דובאי לקרן אפריקה. לגבי אתיופיה, העניין שלה בסומלילנד קשור בדבר אחד מרכזי - היעדר גישה לים. זו כלכלה של 120 מיליון איש, שכרגע המוצא שלה לים עובר דרך הנמל של ג'יבוטי, והיא מחפשת להפחית את התלות הזאת. ב־2024 נחתם אפילו מזכר הבנות בין המדינות שדיבר על חכירת שטח מסומלילנד לטובת אתיופיה, אבל הוא כרגע מוקפא.
"מדוע המדינות האלה לא הכירו באופן רשמי בסומלילנד? כי זו סוגיה רגישה. הקונצנזוס באיחוד האפריקאי (המאגד את כל מדינות אפריקה ופועל לפיתוח כלכלי, שלום וזכויות אדם - ה"ו ודש"א) הוא שלא ממהרים לערער על הגבולת הקיימים. לכאורה, אם מדינה אחת שבה מיעוט אתני שהתנתק ממדינת־האם תזכה לעצמאות - זה יהיה תקדים לעוד הרבה תביעות עצמאות שיבואו אחר כך".
בואי נדבר על סעודיה. אנחנו רגילים לראות אותה בציר הסוני המתון לצד איחוד האמירויות, אבל בהקשר האפריקאי היא דווקא ממוקמת אחרת.
"זה זמן יש יריבות בין איחוד האמירויות לסעודיה על ההובלה הכלכלית־מסחרית של המפרץ הפרסי. סעודיה היא המדינה הגדולה מבין השתיים, והמנהיג בפועל שלה מוחמד בן סלמאן רוצה את התפקיד הזה לעצמו. זה מה שגם מוביל אותו להתקרב יותר אל האחים המוסלמים".
אז למעשה היריבות הזאת משפיעה גם על התפלגות הקואליציות באפריקה. אם מצד אחד ניצבת איחוד האמירויות, עם ישראל, לצד סומלילנד, מעברו השני של המתרס עומדת סעודיה, המעורבת בסודן, עם טורקיה ומצרים, שפורסות את השפעתן על סומליה. ואיפה איראן נכנסת לתמונה?
"מאז פרוץ המלחמה בישראל איראן הגבירה את נוכחותה באפריקה, במיוחד בסודן. היא החלה לספק נשק לצבא שלה ובאופן זה התקרבה למחנה של סעודיה ומצרים. במילים אחרות, כשאיראן מחזקת את צבא סודן, היא בעצם מחזקת את המדינה שמצרים רואה בה את עוגן היציבות שלה מדרום (מה שמקרב בין איראן ומצרים - ה"ו ודש"א)".
אז נראה שקיים ניגוד אינטרסים בין מצרים לישראל באזור, בין היתר כי מצרים נוכחת בכוחות גדולים דווקא בסומליה.
"יש ניגוד אינטרסים. הכוחות המצריים שנמצאים בסומליה קשורים במאבק היסטורי עתיק יומין מול אתיופיה על מי הנילוס. לפני כעשור האתיופים התחילו להקים את סכר התחייה, הגדול ביותר באפריקה, כדי לייצר חשמל ולפתח את הכלכלה שלהם. אתיופיה היא המדינה הגבוהה ביותר, ולכן היא מקור המים של הנילוס, ואילו מצרים, שכמעט כל צריכת המים שלה היא מהנילוס, נמצאת במורד. הסכר הפך לאיום על ביטחון המים של מצרים. הנוכחות הצבאית בסומליה, שגובלת באתיופיה, נועדה בין השאר לייצר איום חיצוני מול אתיופיה".
ואיך זה מתחבר לסומלילנד?
"המהלך הישראלי מול סומלילנד שם אותנו יותר בצד של איחוד האמירויות ואתיופיה, וזו הסיבה שהמצרים הגיבו נגדו בחריפות. משרד החוץ המצרי כינה אותו 'הפרה בוטה' של ריבונות סומליה ושל המשפט הבינלאומי".
"העדה האתיופית בישראל יכולה לתווך בהשקעות"
נגענו עד עכשיו בפעילותן של מדינות המזרח התיכון והמפרץ באפריקה. סין ורוסיה נוכחות שם גם כן. מהי המטרה מבחינתן?
"סין נמצאת בכל מקום באפריקה. היא נכנסה בשנות האלפיים, באה עם הרבה כסף ובנתה תשתיות. כיום אפריקה היא שוק היצוא הכי גדול של סין".
אפשר לאפיין את שיטת הפעולה הסינית?
"מלכודות חוב. סין באה למדינות השונות עם המסר הבא: אני אתן לך הלוואה אסטרונומית. את לא יכולה להחזיר? אין בעיה. הנמל שלך עכשיו עובר אליי בחכירה ל־50 שנה, או שתיתני לי את זה בנפט. גם המודל הרוסי עובד באופן דומה, למשל מאמנים צבא ומקבלים זכויות כרייה במחצבים שונים".
על מה בדיוק מתחרות המעצמות באפריקה?
"באפריקה יש את המשאבים העיקריים למהפכה הירוקה והדיגיטלית. 70% מהקובלט העולמי מגיע מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. 30% מעתודות הליתיום ו־40% מהזהב בעולם נמצאים באפריקה. העולם נאבק על המתכות הנדירות האלה. המשאב השני שם, שחשוב במיוחד למדינות המפרץ, הוא התבואה. השלישי - אנשים. כיום יש מיליארד וחצי אנשים באפריקה ועד 2050 מדברים על 2.5 מיליארד. זו הדמוגרפיה הצומחת ביותר בעולם. אחד מכל ארבעה אנשים הולך להיות אפריקאי, אחד מכל שני ילדים שייוולדו יהיה אפריקאי. תחשבו על המשמעויות לצריכה".
אילו מדינות באפריקה נחשבות בעלות הפוטנציאל הכי גבוה לצמיחה כלכלית וקדמה בעשורים הקרובים?
"יש כלכלות באפריקה שמראות קצב צמיחה שנתי פנומנלי: סנגל עם 7.9%, רואנדה עם 7%, חוף השנהב 6.4% ואפילו אתיופיה עם 7.2%, שזו מדינה עם פוטנציאל גבוה להשקעות כלכליות מבחינתנו. מדובר בארבע שעות טיסה בלבד והעדה בישראל יכולה להיות גשר תרבותי ולסייע".