גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם וויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla
רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

עיני כל העולם נשואות לאיראן - ובמיוחד לסוגיית הישרדותו של שלטון האייתוללות. רבים מייחלים לנפילתו של המשטר, ומי שבמידה רבה מעודד את הציפיות האלה הוא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהבטיח למוחים כי "העזרה בדרך", והעריך כי ייתכן שהמשטר בטהרן ייפול בעקבות המחאות. אם כן, התקוות להדחת ההנהגה מרקיעות שחקים - אבל האם יש בכלל אלטרנטיבה?

רשתות מחתרתיות וציוד תקשורת מוברח: שדה הקרב המכריע באיראן הוא האינטרנט
חמינאי מתכנן לברוח לרוסיה? המומחים מסבירים: כך נדע שהוא באמת בסכנה

הדמות שזוכה לתשומת-לב תקשורתית מיוחדת היא רזא פהלווי, יורש העצר הגולה של איראן ובנו של השאה האחרון. רבים תופסים את פהלווי כמנהיג המחאה, וזה מצדו כבר פרסם את החזון שלו ל"יום שאחרי", כשבין היתר הוא התחייב שאיראן בהנהגתו "תכיר מיד במדינת ישראל, תרחיב את הסכמי אברהם להסכמי כורש ותשים קץ לתוכנית הגרעין הצבאית".

היחסים החמים של פהלווי עם ישראל והמערב הם לא דבר חדש, כשבהקשר זה זכור במיוחד ביקורו בישראל בשנת 2023, אז אירחה אותו בארץ שרת המודיעין (דאז) גילה גמליאל. בימים האחרונים פהלווי נפגש עם שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב למזרח התיכון, סטיב וויטקוף.

אלא שטראמפ גם היה זה שצינן קצת את ההתלהבות: "הוא נראה נחמד", אמר על פהלווי, "אך לא בטוח שארצו תקבל אותו כמנהיג". טראמפ הוסיף בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס כי "אני לא יודע איך הוא היה מתנהג בתוך איראן, אך באמת שעדיין לא הגענו לנקודה הזאת".

אז האם יורש העצר יוכל ליטול לעצמו את מושכות השלטון באיראן או שזו בעיקר פנטזיה של המערב?

ממהפכה למהפכה

גם הפעם הראשונה שבה השושלת של יורש העצר פהלווי עלתה לשלטון נולדה בהפיכה. בתחילת המאה ה-20 נפלה למשבר השושלת הקאג'ארית ששלטה באיראן במשך כ-130 שנה, והמדינה נקלעה למלחמת אזרחים. ב-1921 הגנרל רזא ח'אן ביצע הפיכה צבאית, וב-1925 הכריז על עצמו בתור "שאה" - התואר של מלכי פרס. רזא ח'אן הפך לרזא שאה פהלווי והקים את שושלת פהלווי.

ב-1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בעלות הברית אילצו את רזא שאה לוותר על כיסאו לטובת בנו, מוחמד רזא שאה, לאור ניסיונתו של הראשון להתקרב לגרמניה הנאצית. רזא שאה הוגלה לדרום אפריקה ושם מת.

"שושלת פהלווי סבלה תמיד מבעיית לגיטימציה ולא בנתה בסיס חברתי רחב", אומר פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. האירוע שסימן את העמק המשבר היה פרשת מוחמד מוצדק, שהיה ראש הממשלה בשנים 1952-1953.

מוצדק היה חבר מפלגת "החזית הלאומית", ובסיס התמיכה שלו נשען על כוחות פרו-סובייטים ועל גורמים לאומניים ופונדמנטליסטיים. ד"ר אלישבע מכליס, מומחית לאיראן והעולם השיעי מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון בבר-אילן, מסבירה ש"השאה חשב שאם ייתן למוצדק את תפקיד של ראש הממשלה זה ישתיק אותו, אך קרה ההפך ומוצדק הלאים את תעשיית הנפט הלאומית. השאה הצעיר הרגיש חלש.

"הוא ברח מהמדינה וה-CIA והבריטים עזרו לו לחזור. באופן זה השאה חוזר כדיקטטור ופוחד מהתנגדות, ובזיכרון האיראני יש כאן התערבות זרה שפוגעת בלאומיות וכלכלה ומסייעת לחזק את השלטון הרודני".

תפקיד חשוב במיוחד היה לכלכלה. פרופ’ סיימון וולפגנג פוקס, חוקר אסלאם בחוג למזרח התיכון ודרום אסיה באוניברסיטה העברית, מציין ש"איראן חוותה צמיחה מהירה בשנות ה-70 שהתבססה על הכנסות הנפט, אך זו לוותה באינפלציה, פגיעה בתעשיות אחרות ועלייה באבטלה - תהליך שהעמיק את הזעם הציבורי. החקלאים יצאו מהכפר לעיר כי לא יכלו להתפרנס מזה יותר".

לפי ליטבק, "מה שהביא לנפילתו, מחירי הנפט עלו לאחר מלחמת יום כיפור, וזרמו מיליארדים לאיראן. השאה רצה לעשות מודרניזציה מואצת. בשנים 1974-1977 היה פיתוח כלכלי מטורף עם פריחה כלכלית מדהימה. כולם שיפרו את מצבם, אבל העשירים שיפרו יותר - והשחיתות גדלה. התחילו צעדי צנע כלכליים, עשרות אלפי איראנים נזרקו מעבודתם וננקטו צעדים נגד הסוחרים. זה יצר זעם אדיר נגד השאה".

במקביל, השאה הפעיל מנגנון דיכוי אלים נגד הציבור. אחד הסמלים הבולטים היה ה"סאוואכ" - המשטרה החשאית. הסאוואכ עצר אנשים ללא משפט, ביצע חקירות אלימות והפעיל רשתות ריגול נרחבות נגד האזרחים.

אלה היו בין הגורמים שהובילו את העם האיראני להקיא מתוכו את השאה. בשנת 1979 התאחדו להפלת ממשל השאה קבוצות חברתיות שונות, שאותן הובילה קואליציה של אנשי דת, סוציאליסטים ואנשי שמאל. פהלווי נמלט מהמדינה למצרים, ואת מקומו תפס איש הדת הגולה רוחאללה ח'ומייני - במה שייסד את שלטון האייתוללות המושל באיראן עד היום.

מגבלות הכוח

והאם עכשיו הגלגל יכול להתהפך? האם הפעם יורש העצר משושלת פהלווי היא זו שתפיל של משטר האייתוללות? "הבן של השאה זוכה לתמיכה רחבה בגולה וברשתות, שם רואים בו דמות של תקווה", טוען פוקס, "אך בתוך איראן חסרות לו רשתות פעולה. ניתוקי התקשורת חשפו את מגבלות כוחו, וקריאותיו לשביתה כללית לא הצליחו להניע את הציבור. זה מראה שאין לו יכולת גיוס כמו שהייתה לח'ומייני מהגלות".

למעשה, אומר פוקס, "הקריאות בשמו של פהלווי הן לרוב יותר 'לא' למשטר מאשר בעדו. רבים אולי רואים בו דמות מעבר אפשרית, אבל גם חוששים שיחזיר משטר מלוכני סמכותני. זה לא עתיד שרוב האיראנים רוצים בו".

מכליס מסכימה שיש להטיל ספק ביכולת לכונן שוב מלוכה באיראן: "להחזיר את המלך לא נשמע רלוונטי בשנת 2026. איראן כבר תחת שלטון אחר יותר מ-40 שנה. זה אולי נשמע יפה, אבל זה צעד אחורה בזמן".

"מעבר לזה", מכליס ממשיכה, "בזיכרון הקולקטיבי, לפחות של הציבור המבוגר יותר, אין זיכרון טוב של תקופת השאה. הוא היה מושחת, היו פערים גדולים בין עניים לעשירים, נתפס כשליח של המערב - ולא נתן מקום לדת. קשה להאמין שתהיה תמיכה ציבורית מספיק רחבה בסמל הזה של המלך. יש לו מורשת מאוד בעייתית". היא מוסיפה שפהלווי "הוא לא תושב איראני, והוא דמות שמזוהה עם הגולה. הרעיון שהוא יוחזר לספר לעם האיראני כיצד לפתור את הבעיות שלו - נשמע לא כל כך פשוט".

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר