גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במעבדה בבר־אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock
אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

האם שינוי קל אחד באורח החיים, שלא יחייב אתכם להשקיע אפילו לא דקה נוספת של זמן ביום, יכול להפחית את הסיכון שלכם לתמותה מוקדמת ב־25%? זה בדיוק מה שמנסה לגלות המחקר החדש של פרופ' יונתן רבינוביץ' מאוניברסיטת בר־אילן. הוא לא יבצע בכם עריכה גנטית, יזריק תאי גזע או יחליף את דמכם בדם של אדם אחר. ההתמחות שלו היא עלות־תועלות, כלומר התערבויות קטנות שמשיגות תוצאות גדולות.

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית
מכון ויצמן ואנבידיה פיתחו מודל שמנבא סוכרת 12 שנה מראש
ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

לפני כחמש שנים הוא הקים באוניברסיטה מעבדה לחקר הבריאות ואיכות החיים כדי לגלות אילו שינויים קטנים שאנשים יכולים לעשות בחיי היומיום שלהם הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על בריאותם. כיום, עובדים במעבדה 10 חוקרים, וכבר יוצאות ממנה תובנות.

"אנחנו קוראים לשינויים הקטנים האלה 'שפצורים קטנים לחיי היומיום'", אומר רבינוביץ'. "אנחנו מתרכזים במה שנגיש לכל אחד".

אנשים לא יודעים שהם מיובשים

המעבדה התמקדה עד כה בשלושה תחומים: שתייה, שינה והליכה.

האם נותר עוד מה לחקור בנושא השתייה? מתברר שכן. "במחקר שערכנו עם NIH (מכון הבריאות הלאומי בארה"ב - ג"ו), התבססנו על נתונים אנונימיים מ־500 אלף אנשים, מבוטחי קופת חולים. מתוך בדיקות הדם שהם נתנו, מכל מיני סיבות, הבנו שיותר מ־50% אינם שותים מספיק וקישרנו זאת להשפעה ארוכת־טווח על הבריאות.

"אפילו רמת התייבשות קלה הייתה בעלת השפעה שלילית. אנשים במצב הזה מרגישים בסדר גמור. הם לא יודעים שהם במצב של התייבשות, ובדיקות הדם שלהם נחשבות בטווח הנורמה. איש לא יאמר להם דבר.

"ערכנו ניתוח סטטיסטי מורכב והראינו שמיעוט שתייה בגיל מסוים מגביר את הסיכון לתחלואה גם 20 שנים בעתיד, בין היתר תחלואת לב ולחץ דם גבוה. לאחרונה ערכנו מחקר נוסף, שקישר את השתייה לקשב ולקוגניציה".

כמה צריך לשתות כדי להימנע מהגורל הזה?
"זו שאלה טובה והתשובה היא עתיקה - לפי הצבע של השתן. אם הוא צהוב, לא שתיתם מספיק. אם הוא שקוף, אתם בכיוון הנכון".

בכוונה אין ממליצים על מספר כוסות או ליטרים מסוים, "כי יש הבדל בין חורף או קיץ, אם מתעמלים או לא, ואם אוכלים מזון עתיר נוזלים".

פרופ' יונתן רבינוביץ', אוניברסיטת בר אילן / צילום: ארדון בר-חמא

כעת, חוקרים במכון איך לעזור לאנשים לשתות יותר. "המפתח הוא מודעות, ואין כנראה המלצה אחת שעוזרת לכולם. יש מי שעוזר ללו ללכת כל היום עם בקבוק מים. למישהו אחר עוזר לשתות שתי כוסות דבר ראשון בבוקר, לפני הקפה. ואדם אחר ישאל איפה יש ברזייה בכל מקום שאליו הוא מגיע. הרעיון העיקרי הוא לפתח הרגלים".

הקשר בין שינה לאקנה בקרב מתבגרים

הנושא השני שסימן המכון הוא שינה. סקרי הלמ"ס מ־2017 ומ־2023 הצביעו על מחסור שינה חמור מאוד בישראל, ובמלחמה הבעיה החריפה. "הקמנו מיזם ארצי שנקרא 'שינה טובה יותר לעתיד טוב יותר', ופיתחנו על סמך כל הידע המדעי שהצלחנו למצוא אוסף של טיפים לשינה מיטבית".

אחד הסיכונים הפחות מוכרים שזיהו החוקרים הוא המעבר לשעון קיץ. "מספיק הפסד השעה הזה כדי להעלות למשך כמה שבועות אחר כך את הסיכון להתקפי לב, לתמותה ולתאונות דרכים".

מפחיד. מה אפשר לעשות?
"אנחנו מציעים לישון אפילו רבע שעה יותר. גם זה עוזר".

רבינוביץ' מוסיף ומציין שהשינה האיכותית ביותר מתרחשת בסוף הלילה. "לכן אנשים משלמים את המחיר הכי גדול על קימה ביקיצה לא טבעית, או על התעוררות במהלך הלילה. ה'נודניק' הוא אויב השינה הגדול ביותר. אנחנו מאבדים דווקא את רצף השינה האחרון, בלי להרוויח שעות ערות".

רבינוביץ' מספר שבמעבדה הם מגייסים כל הזמן שותפים נוספים, למשל תנועות הנוער, כדי לעודד שינה בריאה.

"אנחנו מפתחים פעילויות שמתאימות לכל תנועה, כי שינה חשובה מאוד בהתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של בני הנוער. המסרים שלנו מכוונים לחיובי, כי להפחיד לא מועיל. אנחנו אומרים להם ששינה חשובה לפיתוח הגוף, שאתלטים אמיתיים מאוד מחשיבים שינה, וגם שתצליחו יותר במבחנים, וכנראה תאכלו פחות ג'אנק. ועור הפנים ישתפר - זה נכון! שינה נכונה מפחיתה את רמות האקנה".

הדגש שלכם על צעדים פשוטים מאפשר לכם להשיג שינויים משמעותיים?
"אלה נושאים פשוטים אך הם לא מטופלים מספיק. אני בן 67 ולאחרונה קופות החולים משקיעות בי יותר. הן שואלות אותי הרבה שאלות אבל אף פעם לא שאלו אותי לא כמה אני שותה, ולא איך אני ישן".

ללכת ועדיין להגיע יותר מהר

למחקר השלישי שהמעבדה חוקרת, בתחום ההליכה, הגיע רבינוביץ' דרך הבן שלו. "כשהוא היה בטירונות התפתחה אצלו בעיה ראומטולוגית. היה לו קשה ללכת והוא סבל מכאבים, אבל ידע שקצת הליכה יכולה לעזור לו להתאושש. הוא התחיל קורס בתכנות, ולשם כך היה צריך לנסוע מרעננה לדרום תל אביב באוטובוסים. הוא אמר, אולי אם אמיר חלק מהנסיעה בהליכה לאוטובוס רחוק יותר אבל יעיל יותר, אגיע דווקא מהר יותר. אני אמרתי, בטח אפשר לבקש מסלול כזה מאפליקציית הניווט, אבל ראינו שאין אפשרות כזאת.

"אז החלטנו לעשות מחקר בנושא. גייסנו מתנדבים מהאוניברסיטה, תכנתנו את הפונקציה הזאת לתוך אפליקציית הניווט, ועשינו סימולציות לגבי המסלול של כל אחד - אם אתה מגדיר שאתה מוכן ללכת יותר, האם תוכל להוסיף הליכה ולהגיע מהר יותר?

"הוספנו גם אפשרות להמיר זמן המתנה בהליכה לתחנה קודמת, וכך להגדיל את הסיכויים למצוא מקום לשבת.

"התוצאה הייתה כפי שחשדנו. אפשר להוסיף הליכה משמעותית, כתשע דקות הליכה לכיוון, בלי להאריך את הזמן או עם הארכה זניחה בזמן.

"תשע דקות לכיוון זה אומר כ־18 דקות הליכה נוספות ביום. אם אתם לא הולכים באופן קבוע, היא יכולה להפחית ב־25% את הסיכון לתמותה מוקדמת".

המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת BMC Public Health. מה יהיה המחקר הבא? רבינוביץ' עדיין לא הגדיר אותו, אבל הטיפול בבדידות הוא אחת האופציות.

עוד כתבות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק