גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטחה על הנייר: למה נעצרו מיזמי הענק לחיבור ישראל לעולם דרך כבלי תקשורת

שלושה פרויקטים של כבלי תקשורת תת־ימיים תוכננו בשנתיים האחרונות לעבור בישראל ומשם לחצי האי ערב ומזרחה - ובכך, לייצר גשר של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ ● אולם, בעקבות המלחמה, במקביל לאתגרים בירוקרטיים - המהלכים הוקפאו

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock
עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

ישראל אמורה לעמוד במרכזם של לפחות ארבעה פרויקטי תקשורת בינלאומיים (אם כוללים את השתתפות קצא"א באחד מהם) ולשמש כצומת מרכזי בהעברת תקשורת נתונים ואינטרנט בין המערב למזרח. כבלי תקשורת אופטית תת־ימיים היו אמורים לנחות בערי מפתח לאורך חופי ישראל כמו נתניה, אשקלון, ראשון לציון ואילת - ולשפר משמעותית את היכולת של חברות מקומיות להעביר מידע בתוך המדינה ומחוצה לה, וכן לבצע עיבודי מידע מורכבים לתשתיות ענן ובינה מלאכותית.

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?
הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

למעשה, ריבוי כבלים תת־ימיים אופטיים יכול היה להקל על חברות בינלאומיות להקים חוות שרתים לעיבוד AI בישראל - ולהוזיל את מתן השירות ללקוחות מקומיים. וכמו כן, לשמש כגשר יוקרתי של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ. כל זאת על חשבון מצרים, שבתעלת סואץ שבשטחה עוברים כיום רוב כבלי התקשורת בין אירופה למזרח.

כל הפרויקטים הללו תוכננו בעקבות ההבטחה שהייתה גלומה בהסכמי אברהם, בשנים שלפני מלחמת חרבות ברזל, להסכם דיפלומטי קרוב בין ישראל לבין סעודיה. אך נכון להיום, ארבעת הפרויקטים רחוקים מלהסתיים, חלקם אף הוקפא. לא רק בשל היעדר אופק מדיני עם סעודיה, אלא גם בשל סיבות פרוזאיות יותר: התנגדויות של ארגונים ירוקים, מועצות מקומיות, בירוקרטיה והעדר מדיניות ממשלתית בנושא.

מיזם בלו־רמאן: פחד מטרור חות'י

שלושה כבלים תת־ימיים שאמורים לחבר את ישראל לעולם נמצאים כיום בעיכוב משמעותי מאוד בלוח הזמנים. המוכר מביניהם הוא המיזם בלו־רמאן של גוגל - שאמור לחבר את אירופה למזרח הרחוק דרך חצי האי ערב. המיזם היוקרתי של גוגל איגד ענקיות תקשורת כמו טלקום איטליה, ספארקל ועומאן־טל ל־16 תת־סיבים המעבירים ביניהם מידע בנפח גבוה במיוחד של 218 טרהביט לשניה; וכן לאפשר למידע לזרום בחופשיות בין אירופה, ישראל, סעודיה והודו. פריסתו אמורה היתה להסתיים ב־2025.

בעוד שהקו המערבי הפונה מישראל מערבה לאירופה הושלם, כמו גם הפריסה בישראל שבוצעה על ידי בזק, החיבור בים האדום מתעכב מזה חודשים רבים. זאת בשל עלויות התפעול והביטוח הכבדות של הפעלת אוניות וצוותי הנחת כבל באזור. ארגון הטרור החות'י כבר הוכיח כי ביכולתו לפגוע בכבלים תת־ימיים בים האדום לפחות פעמיים בזמן מלחמת חרבות ברזל, וכעת, גם לאחר הפסקת האש, חוששים צוותים מן המערב לעבוד באזור.

מיזם TEAS: הסעודים מסרבים להצטרף

הפרויקט השני הוא כבל המכונה TEAS (Trans Europe Asia System), שנועד גם הוא לחבר בין מארסיי במערב למומביי במזרח דרך ישראל וסעודיה בתקציב עתק של כ־900 מיליון דולר. בפרויקט הגרנדיוזי של קבוצת השקעות אמריקאית בשם סינטוריון (Cinturion) וסטונקורט, השקיעה גם קרן קיסטון הישראלית בשיעור של 30%, אליה הצטרף הישראלי קובי ריכטר עם 10% נוספים.

במסגרת הפרויקט, אמורים היו להיפרס שני כבלים במסלולים שונים: האחד - ימי, שאמור היה לנחות באשקלון, משם להמשיך דרומה לים האדום באילת; הקו השני, הצפוני היותר, אמור היה לנחות בראשון לציון ומשם להמשיך ישירות לאורך היבשה לירדן, סעודיה, איחוד האמירויות, ודרך הים ההודי למומביי.

הפרויקט עמד לצאת לדרך כבר בסוף 2023, אך הוקפא מיד פרוץ מלחמת חרבות ברזל, בשל סירובה של סעודיה להצטרף אליו על רקע הבעלות הישראלית הבולטת בפרויקט. ב־2024, התקיים משא ומתן נוסף בתיווך אמריקאי לחדש את העבודה עם קבוצה סעודית, אך דבר לא יצא אל הפועל. למרות זאת, בעלי המניות הישראלים עדיין מחזיקים בפרויקט, לפי הערכה, מתוך ציפייה כי ניתן יהיה לצרף את סעודיה להסכמי אברהם בעתיד, וכאשר הדבר יקרה - צפוי המסלול הצפוני, היבשתי להיבנות קודם לכן.

אחת האפשרויות שעמדו לכבל הדרומי של TEAS למעבר הייתה על גבי צינור הדלק של קצא"א לאורך גבול מצרים. היוזמה, שהיתה אמורה לאפשר לערים הנמצאים לאורך קו הנפט לבנות חוות שרתים ותשתיות בינה מלאכותית, מעוכבת שנים רבות על רקע התנגדות של משרד האוצר למבנה הכלכלי של הפעלת התשתית. ב־2023 המחלוקות נפתרו, ובסופה של אותה שנה הכריזו של שר התקשורת וראש הממשלה על הנחת אבן הפינה לפרויקט. אולם מאז הפרויקט מתעכב בשל התנגדויות של רשות הטבע והגנים ומועצות מקומיות שבשטחה עובר הצינור.

השלב האחרון במסגרת התכנון, שבו מציעה קצא"א להניח ארבעה כבלים אופטיים לצד שני כבלים שהיא מטמינה בלאו הכי כדי להגן על התשתיות שלה, נמצא בתהליך בירור והגשת התנגדויות כבר שנה וחצי.

מיזם EMC: האישורים מתעכבים

כבל נוסף בשם EMC - שבו שותפות חברות תקשורת יווניות, קפריסאיות עם הוט וטמרס בישראל - מתעכב גם הוא. גם במקרה זה מדובר על שני כבלים - האחד יוצא ממארסיי דרך כרתים לאשקלון, ומשם בחיבור יבשתי דרך ירדן עד העיר חקל שבצפון מערב סעודיה; השני מגנואה באיטליה דרך אתונה, כרתים, עם נקודת נחיתה בנתניה. משם ממשיך הכבל דרומה גם הוא דרך היבשה לחקל שבסעודיה.

היתרון הגלום בשני כבלים אלה הוא היעדר צורך לעבור בים האדום, אזור הנמצא כאמור בסיכון גבוה. הפרויקט, שעלותו הכוללת מוערכת ב־850 מיליון דולר היה אמור להסתיים כבר בסוף השנה החולפת, אך במקום זאת - הוא נמצא רק בשלבי עבודות הסקר. אלה הופרעו בקיץ האחרון בידי אוניות טורקיות בטענה כי הקו עובר בשטח המדינה וכי תכנונו דורש תיאום עם אנקרה - שמביעה עמדה עוינת לברית האסטרטגית הישראלית־קפריסאית־יוונית. גם בישראל מעוכבת בניית תחנות העגינה של הכבל בנתניה ובאשקלון בשל טענות של גופים ירוקים, והפרויקט טרם קיבל את אישורו כאן. לפי ההערכה, חוסר היערכות ממשלתית לנושא והעדר חלוקת סמכויות ברורה בין משרד התקשורת למנהל התכנון, מקשים על כלל פרויקטי הכבלים בישראל להתקדם בקצב ראוי.

מגיעים לסף הקיבולת בהעברת נתונים

נכון להיום, ישראל מחוברת לרשת האינטרנט הגלובלית באמצעות שלושה כבלי תעבורת אינטרנט תת־ימיים בלבד הנמצאים קרוב לשיא הקיבולת שלהם: כבל טלקום איטליה של מד נאוטילוס שאחראית על מחצית מתעבורת האינטרנט לישראל וממנה, וכבלי התקשורת של טמרס טלקום ובזק בינלאומי שמתחלקות ב־30% ו־20% מנתח התעבורה בהתאמה.

לישראל אין נכון להיום כבלים שממשיכים לים האדום, והיא מחוברת כולה דרך הים התיכון לתחנות קצה בקפריסין, יוון ואיטליה. מומחים מעריכים כי נפח התעבורה הפנוי הולך ומצטמצם - לפי ההערכה התעבורה בכבלים הקיימים גדלה בכ־30% מדי שנה והן קרובות לשיא הקיבולת. בנוסף, מיעוט הכבלים האופטיים והיכולת לפגוע בהן בקרבת החוף מציבים את ישראל בסכנה תמידית של ניתוק כבלים אפשרי על ידי מדינות אויב וארגוני טרור.

מהוט־טמרס, גוגל, סינטוריון וקצא"א לא נמסרה תגובה לידיעה.

עוד כתבות

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה

פרויקט חלוציות של אנלייט / צילום: אנלייט

מהגדולים בישראל: מתקן אגירת אנרגיה ייפתח בעוטף עזה

המתקן, שצפוי להיפתח בסמוך למושב אוהד, יכלול תחנת משנה שתיקרא על שם סרן יפתח יעבץ ז"ל ● איגוד השיווק הישראלי ערך לראשונה תחרות אימפקט חברתי, מי זכה? ● וזה המינוי החדש לסגנית נשיא קרן ההון־סיכון Cyberstarts ● אירועים ומינויים

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו / צילום: Reuters, WENN

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו הלך לעולמו בגיל 93

ולנטינו הוא המייסד של בית האופנה על שמו ונחשב לאחד מענקי אופנת העילית האיטלקית ● הוא נודע בזכות עיצובי הקוטור שלו שנלבשו לאורך השנים ע"י דמויות בולטות כמו אליזבת טיילור וג'קי קנדי ● "ולנטינו נפטר היום בביתו ברומא, מוקף באהבת בני משפחתו", נכתב בהודעת הקרן שלו

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו / אילוסטרציה: איל יצהר

אחרי המהלך של סמוטריץ': ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים - באופנה נרשמו מבצעים אגרסיביים במיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הנשיא טראמפ במסיבת עיתונאים: נראה שאנחנו יודעים איפה נמצא רן גואילי

צרפת ובריטניה מסרבות להצטרף ל"מועצת השלום" של טראמפ, ובמערב חוששים: גם פוטין הוזמן ● דיווח: מנהיגי חמאס נערכים לעזוב את רצועת עזה עם המעבר לשלב ב' של הפסקת האש; טורקיה תהיה בין המדינות שיקבלו אותם ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני נתניהו וכ"ץ על מחסור חמור בלוחמים ועל השלכותיו המיידיות על כשירות צה"ל ● דיווח: מועצת זכויות האדם של האו"ם תכנס בקרוב ישיבת חירום בנושא איראן ● דיווחים שוטפים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

כשנה לאחר שיווק הקרקעות: שישה מגרשים בשדה דב מתקרבים להיתר

הוועדה המקומית תדון בתוכניות העיצוב ל־1,700 יחידות דיור ● בין הפרויקטים: מגדלים של גינדי ומתחמי שכירות של פרשקובסקי ● המגרשים נהנים מלו"ז מהיר בזכות שיווק קרקעות נקי מבעיות

פתיחת פורום דאבוס בשוויץ / צילום: ap, Markus Schreiber

הלו"ז של טראמפ בדאבוס נחשף: גרינלנד, עסקים והכרזה על מועצת השלום

הבית הלבן פרסם, כי נשיא ארה"ב יגיע לדאבוס מחר (ד') וינאם בפני הנוכחים בשעות הצוהריים ● על פי דיווח, טראמפ ישים דגש בפורום דאבוס, על סוגיית גרינלנד ועל "מועצת השלום" שהוא מנסה להקים כאלטרנטיבה לאו"ם במסגרת החזון האמריקאי לעזה

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם, פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

שר הכלכלה ניר ברקת. ''סופשבוע'', ערוץ 14, 08.01.26 / צילום: איל יצהר

ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת התנגד להעלאת הפטור ממע"מ ליבוא, וציין כי מדינות אחרות עושות את ההפך ● בחינת המצב בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה מראה שהוא צודק ● המשרוקית של גלובס

פסימיות היסטורית לגבי הגדלת ההכנסות בשנה הקרובה / אילוסטרציה: Shutterstock

פסימיות לגבי הכנסות, וחשש ממלחמת סחר: מה מנכ"לים צופים לשנת 2026?

של חברת הייעוץ PwC כולל 4,454 מנכ"לים מ-95 מדינות וטריטוריות, ומעלה שורה של ממצאים ● הפסימיות הרבה ביותר נרשמה בסין, שבה רק 5% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר סבורים כי יצליחו להגדיל הכנסות ב-2026

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

הסוד של קרן הגידור המצטיינת / אילוסטרציה: Shutterstock

הסוד של שיאנית התשואה בענף הצומח של קרנות הגידור בנאמנות

קרנות הגידור בנאמנות צומחות במהירות, והגרסה העממית של המוצר המתוחכם לעשירים מנהלות כבר קרוב ל־4 מיליארד שקל ● הקרן המצטיינת, הראל מולטי־סטרטג'י, הניבה תשואה של 78% בשנה החולפת ● אולם ממוצע התשואות הענפי פיגר הרחק מאחורי מדד ת"א 125

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בעקבות ההסלמה במלחמה הסחר העולמית

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 איבד 1.5% ● הדולר התחזק מול השקל בניגוד למגמה בעולם ● טופ גאם זינקה לאחר שדווח שתרכוש ב-30 מיליון דולר חברה אמריקאית בתחום, מנורה, הפניקס ומור מימשו בה אופציות ב-18 מיליון דולר ● משק אנרגיה זינקה בעקבות השקעה של הפניקס בה