בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף
המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הייתה אמורה להכריע היום מי יקים את בית הספר לרפואה המתוכנן באילת - אוניברסיטת בן גוריון או קבוצה פרטית בראשות ד"ר משה כהן, בשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה.
אלא שבהחלטה מפתיעה, אישרה המל"ג את שתי התוכניות במקביל. זמן קצר לאחר ההחלטה הודיעה אוניברסיטת בן גוריון כי בתנאים שנקבעו - אין היא מעוניינת להוציא את תוכניתה לפועל.
● באוצר מתכננים: תמריצים לבתי חולים שיעבירו מטופלים לאשפוז בית
● מכון ויצמן ואנבידיה פיתחו מודל שמנבא סוכרת 12 שנה מראש
"אנו מצרים על החלטת מל"ג היום לאפשר לאוניברסיטה מהונגריה ללמד רפואה באילת", נמסר. "בשל ההחלטה של מל"ג, אין בכוונתנו לפתוח את לימודי הרפואה באילת בשנה הקרובה. החלטת המל"ג מחזירה את ההשכלה הגבוהה לתקופה בה שלוחות של אוניברסיטאות זרות פעלו בישראל ונסגרו בגלל רמתם האקדמית. אנו מצרים על ההחלטה ושוקלים את המשך צעדינו ביחד עם שאר האוניברסיטאות המלמדות רפואה".
מן העבר השני, ד"ר כהן, מנכ"ל חברת מדיקל דוקטור ומוביל הקבוצה השנייה, בירך על ההחלטה. "מדובר בהחלטה היסטורית ובשורה אמיתית לעיר אילת ולמערכת הבריאות בישראל", אמר. לדבריו, "אישור המל"ג משקף הבנה עמוקה של עומק המחסור ברופאים ושל הצורך ביצירת פתרונות איכותיים כבר בשלב ההכשרה הפרה־קלינית. אילת הופכת היום לעוגן אקדמי ורפואי משמעותי, כזה שיאפשר לצעירים ישראלים ללמוד רפואה ברמה בינלאומית - כאן בישראל, בפריפריה, ולא מעבר לים. זהו מהלך ציוני, חברתי ומקצועי".
30 סטודנטים
בשלב הראשון אישרה המל"ג לקבוצה בראשות כהן להקים בית ספר קטן בהיקפו, שבו ילמדו כ־30 סטודנטים בלבד. מדובר במסלול תלת־שנתי, קדם־קליני, עם אפשרות להתרחב בהמשך ללימודים מלאים.
הקמת בית הספר לרפואה באילת הייתה חזון אישי של כהן. חברת מדיקל דוקטור, שבראשה הוא עומד, עוסקת בהכשרת סטודנטים ישראלים ללימודי רפואה בחו"ל ומלווה אותם במהלך הלימודים. החזון שגיבש היה להקים באילת בית ספר פרטי ובינלאומי, שיפעל לפי תוכנית לימודים של אוניברסיטה זרה, וישרת הן סטודנטים ישראלים והן סטודנטים מחו"ל.
לפי התוכנית, הסטודנטים הזרים היו אמורים לשוב להכשרה קלינית במדינותיהם, בעוד הסטודנטים הישראלים היו מבצעים את ההכשרה הקלינית בבית החולים בית החולים יוספטל ובקהילה באילת ובסביבתה. בדרך זו קיווה כהן להשיג שתי מטרות: לצמצם את יציאת הסטודנטים הישראלים ללימודים בחו"ל, ולחזק את מערכת הרפואה בעיר. לצד זאת, מדובר במיזם למטרות רווח.
לפתח את יוספטל
ככלל, אוניברסיטאות זרות אינן מורשות לפעול כיום בארץ, ואוניברסיטאות ישראליות אינן מאפשרות לימודי רפואה לסטודנטים זרים. ואולם, בעקבות קמפיין שקידם כהן יחד עם ראש עיריית אילת אלי לנקרי, ובתמיכתו של שר החינוך יואב קיש, הוחלט להחריג את אילת מן המגבלות הללו.
משהוחלט כי בית הספר לרפואה באילת יקום ויהיה, במתכונת תלת־שנתית קדם־קלינית, החליטה גם אוניברסיטת בן גוריון להתמודד על המיזם - עם כוונה להעביר את שלבי ההכשרה הקלינית המאוחרים לבאר שבע, בעיקר בבית החולים סורוקה.
לשתי התוכניות יתרונות וחסרונות. כהן סבור כי רק הקמה של מוסד בינלאומי תמשוך לאילת סטודנטים שממילא התכוונו ללמוד רפואה בחו"ל. שילוב של סטודנטים בינלאומיים, לדבריו, הוא תנאי להיתכנות כלכלית של המיזם ולהצדקת ההשקעה בקמפוס מרוחק. בהתאם לכך התעקש כי ההכשרה תתבצע באילת עצמה וביוספטל, במטרה לחזק את העיר ואת שירותי הבריאות בה.
מתנגדי התוכנית הביעו חשש כי בית החולים יוספטל אינו ערוך לקלוט סטודנטים להכשרה קלינית, כי יהיה קושי בגיוס סגל אקדמי איכותי ובהקמת תשתיות ראויות, וכי בטווח הארוך יתחרו הסטודנטים - ישראלים וזרים כאחד - על מקומות ההכשרה בבתי החולים האוניברסיטאיים הקיימים, על חשבון הסטודנטים הישראלים.
בספטמבר האחרון קבעה המל"ג כי לאוניברסיטה ישראלית תינתן קדימות בהפעלת בית הספר לרפואה באילת. ייתכן שזה הרקע להחלטה הנוכחית לאשר את שתי התוכניות במקביל - מתוך הערכה כי בתנאים הללו תבחר אוניברסיטת בן גוריון לפרוש. בפועל, התוכנית שאושרה לקבוצת כהן נותרה מצומצמת בהיקפה, רחוקה האימפריה הבינלאומית שהוא קיווה לבנות.
במקביל, הקבוצה בראשות כהן מקיימת מגעים עם אוניברסיטת אריאל, שבה פועל כבר בית ספר לרפואה, לבחינת אפשרות של שיתוף פעולה גם עמה במסגרת בית הספר המתהווה באילת.