גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלומי שבת בקמפיין בני עי''ש. האוכלוסייה צפויה לגדול פי ארבעה / צילום: צילום מסך יוטיוב

בחודש שעבר עלה ברשתות קמפיין ייחודי: הזמר שלומי שבת הפך לפרזנטור של העיירה בני עי"ש, שהולכת להפוך לעיר. התוכנית להרחבת היישוב הסמוך לאשדוד אושרה כבר ב־2021, וכעת מגיעה לשלב שיווק הפרויקטים בפועל. התוכנית כוללת תוספת של 5,739 יחידות דיור (יח"ד), המגלמות פוטנציאל של 18,364 תושבים חדשים (לפי 3.2 נפשות למשק בית בממוצע בישראל) - ליישוב שכיום מונה פחות מ־6,500 תושבים. במילים אחרות, עם השלמת המהלך יהיו בבני עי"ש כמעט פי ארבעה יותר תושבים, ומספרם כשל עיר קטנה: כ־25 אלף איש.

● טור סופ"ש | 71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד
● המושבניק שהפך למלך חוות השרתים: צחי נחמיאס כבר שווה 5 מיליארד שקל
● "כל חברה משפחתית לא ממשיכה בסוף": הקבלן ראול סרוגו מסביר למה החליט לעשות אקזיט

אמנם הקמפיין היה ייחודי, אולם מעניין לגלות שבני עי"ש בהחלט אינו היישוב היחיד שצפוי להכפיל את עצמו.

בתחילת החודש הודיע משרד הבינוי והשיכון כי חתם על הסכם פיתוח כוללני עם המועצה המקומית בית דגן. במסגרת הסכם הפיתוח יתווספו ליישוב הסמוך לנמל התעופה בן גוריון 2,531 יח"ד חדשות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום מתגוררים ביישוב פחות מ־8,000 תושבים. התוספת המדוברת אמורה להוסיף ליישוב עוד 8,099 תושבים - קרי מספר התושבים שלו יוכפל, ויותר מזה. כל זה עוד לפני תוספת של כ־40 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר הכלולים גם הם בהסכם הפיתוח.

בשנים האחרונות ראינו ערים רבות שהוסיפו לעצמן אלפי תושבים בפרק זמן קצר, אולם כשמדובר ביישובים קטנים, מדובר בדרמה של ממש, שהיישוב צריך להיערך אליה מבחינת תשתיות וכוח אדם.

מה מהפך כזה עושה ליישוב קטן, וכיצד הוא יכול להתמודד עם שינוי כזה בהצלחה ואילו עוד יישובים קטנים-בינוניים צפויים לעבור תהליך דומה?

"תוספת שמשנה זהות וקצב חיים"

המעבר מיישוב פסטורלי ושקט לעיר קטנה ואף לעיר של ממש - באר יעקב היא דוגמה טובה ליישוב שעבר את התהליך הזה בדיוק בשנים האחרונות - הוא מעבר לא פשוט, כפי שמסבירה שרון בנד ממשרד URBAND לתכנון עירוני אסטרטגי ויו"ר עמותת מרחב לעירוניות.

"כשיישוב של 6,500 תושבים, כמו בני עי"ש לדוגמה, 'קופץ' בפוטנציאל ליותר מ־24 אלף תושבים, זה משנה זהות, קצב חיים, כלכלה מקומית ומערכות שירות.

"אם לא מנהלים את זה חכם, מקבלים 'שכונות שינה' מנותקות, עומסי תנועה, וקיטוב בין ותיקים לחדשים. אנחנו בעמותה בהחלט מוטרדים מהתהליכים שעוברים יישובים קטנים בארץ, שבמסגרתם הם עוברים תהליך מואץ בקצב מסחרר. אין ספק שמדובר באתגר אדיר שלא מקבל מספיק תשומת לב ברמת ההכנה".

וישנה דרך לעשות את זה נכון?
"כן. אם מנהלים את התהליך הזה נכון, אפשר לקבל 'קפיצה' בעירוניות שדווקא מהווה הזדמנות: יותר שירותים, יותר תחבורה, יותר חינוך וקהילה - ועדיין לשמור על צביון פסטורלי, במובן של מרחב פתוח ונוף, ולא להפוך לעיר צפופה בלי איכות. גם יישוב שנחשב יוקרתי, כדוגמת להבים, יכול לשמור על מעמדו במהלך התרחבות משמעותית, דרך איכות תכנון וניהול. יישוב שגדל חכם יכול אפילו להתחזק.

"איך עושים את זה? חשוב לגדול בשלבים ולא בבת אחת: לתכנן כמה 'גלים' של אכלוס, עם תנאי סף ועקרונות כמו תכנון ובינוי של שלד ציבורי לפני הנדל"ן למגורים, טיפול ברשת הרחובות ובתנועה במרחב, עמוד שדרה של שטחים ציבוריים פתוחים ושל שטחי ציבור, מוקדי מסחר/קהילה במרחק הליכה, ולא קניון אחד על כביש מרכזי, ובסוף - המרקם של הבנייה למגורים, בדגש על הסתכלות מעבר לגבולות הקו הכחול (גבולות התוכנית - י.נ) וחשיבה על הדינמיקה והסינרגיה שבין הישן לחדש. צריך לתת לחלק העירוני של היישוב ערך מוסף גבוה ביחס לבנייה הפרברית, ולנצל את החלק הצפוף כדי לספק שירותים חדשים שלפני כן התושבים לא היו יכולים ליהנות מהם.

"גם תמהיל הדיור חשוב מאוד: 5,700 יח"ד חדשות, כמו במקרה של בני עי"ש, יכולות לספק שכונה אחידה הומוגנית שלא מתמזגת עם הקיים. ואפשר לעשות את זה באמצעות תמהיל חכם: דירות קטנות לצעירים או למבוגרים, דירות משפחתיות, מעט צמודי קרקע היכן שמתאים, מתחמי דיור מוגן ומתחמי דיור להשכרה לטווח ארוך. אפשר לשמור על פסטורליות היישוב גם דרך גבולות ונוף ולא רק דרך צפיפות נמוכה - כי פסטורלי אינו בהכרח רק צמודי קרקע. ובשורה התחתונה, ככל שהתמהיל מגוון יותר, כך יותר קל לבנות מערכת שירותים יציבה ולמנוע קיטוב".

ואיך נערכים לכל זה מראש?
"נדרשת תוכנית קליטה קהילתית: מוסדות קהילה, אירועים, ועדות משותפות של ותיקים וחדשים כדי לגרום למפגש מיטיב, מוסדות חינוך, נוער ותרבות כעוגן שמחבר בין אוכלוסיות. זה אירוע שצריך לנהל אותו ברגישות. נוסף על כך, חשוב להקפיד על שלביות ביצוע נכונה: לא מאכלסים עוד יחידות דיור לפני שיש בית ספר, ציר תחבורה מתאים, מרכז שכונתי פעיל, פתרון ניקוז ועוד".

"לכל תושב יש את הטלפון שלי"

אדית בר, מנכ"לית מרכז בלומברג סגול למנהיגות עירונית באוניברסיטת תל אביב ולשעבר מנהלת מינהל הפיתוח במשרד הפנים, מחדדת עוד אתגרים.

לדבריה, "בקפיצה כזאת משמעותית כמו שצפויים לעבור אותם יישובים, יש המון אתגרים, מעצם הגידול באוכלוסייה. היישובים האלה התרגלו לתת לתושבים שירות מסוים, אבל כשמגיעים תושבים חדשים מרשויות אחרות, לרוב משפרי דיור מרשויות חזקות יותר, הם מצפים לקבל שירות בדיוק כמו שקיבלו ברשות הקודמת, ובעצם מכל מנגנון עסקי כלשהו - במגוון השירותים: תרבות, חינוך, פינוי פסולת ועוד. אבל בעיניי הדבר המשמעותי ביותר הוא בקפיצה משמעותית ברמת הניהול: הרבה פעמים במסגרת תפקידי אני שואלת ראש עיר אם יש לו מוקד שירות, והוא עונה, 'לכל תושב יש מספר טלפון אישי שלי'. התפיסה הזו חייבת להשתנות: אנחנו כבר לא רשות שבה ראש רשות וכמה נותני שירות, אלא עיר של ממש.

"צריך לבנות מנגנון עירוני שיודע להתמודד עם הנפח הגדל, מוקד שירות שיודע לתת מענה לפניות שילכו ויגדלו, שיודע לתחקר את עצמו, שמבין את מגוון הפניות ועוד.

"הכול מתחיל מהתפיסה של ראש העיר, שמבין שהוא צריך לעשות קפיצה סופר משמעותית. ייתכן שבעלי התפקידים ששירתו את הרשות בעידן הראשון לא בהכרח מתאימים, או שצריכים בעצמם לעשות קפיצת מדרגה.

"רשויות שעוברות את התהליך הזה עוברות מתפיסה של הישרדות - התפיסה של הרבה מאוד רשויות קטנות - לתפיסה של צמיחה, השקעה, אסטרטגיה, בניית יחידות רלוונטיות ברשות עבור התושבים. הרשות צריכה לעבור לחשיבה על מנועי צמיחה, איך בונים תוכנית עבודה, איך מכניסים מערכות מידע מותאמות, איך מבינים מהו סוג האוכלוסייה שצפוי להגיע ומה הצרכים שלו, איך מתאימים לו את השירותים. ועוד.

"גם מול השלטון המרכזי: הציפייה של משרדי הממשלה מרשות גדולה היא שתדע יותר ויותר לקחת את ההובלה ולהוביל את הרשות, לחשוב אסטרטגית איך בתוך כמה שנים, בניהול נכון היא תסתמך פחות על תקציבים ממשלתיים ותישען על מקורות הכנסה עצמאיים".

בניגוד למה שנהוג לחשוב, מבחינה אישית לראשי הרשויות אין תמריץ מיוחד לעשות זאת שכן לפי חוזר השכר של 2024, העלייה בשכר בין יישוב של עד 10,000 תושבים ליישוב של יותר מ־20 אלף היא בת 2,000 שקל בסך הכול. עם זאת, העובדים בדרגים הבכירים בעירייה יכולים לרשום קפיצות נאות של כמה אלפי שקלים בשכר החודשי, ויישוב שעולה מעל 10,000 תושבים יכול לקבל סגני ראשי ערים בשכר.

בר: "ככל שהרשות יכולה לשלם יותר, כך היא יכולה למשוך כוח אדם איכותי יותר - וכך זה מחלחל מטה, אל כל המחלקות. יש צמיחה מובנית ביחידות האלה, בהתאם למפתחות של משרד הפנים, כדי שיוכלו בהדרגה לתת שירות גם ליותר תושבים וגם למגוון גדול יותר של תושבים.

"אני מצפה מהמנהיגות המקומית שעומדת לצמוח בצורה משמעותית להבין שכל ראש רשות שמתמודד עם אתגר כזה, הוא לא הראשון ולא אחרון שיחווה זאת. אני במקומם הייתי נוסעת ופוגשת ראש עיר שהתמודד עם אתגר דומה, ושואלת - מה הדברים הכי מוצלחים שעשית, איפה אתה מרגיש שנכשלת, איפה יכולת להיות יותר מדויק.

"מהניסיון שלי, יש פתיחות מאוד גדולה בקרב ראשי רשויות. הם שמחים לשתף מהניסיון שלהם, איפה הצליחו וגם איפה הצליחו פחות, וזה הניסיון הכי חשוב שאף אחד אחר לא יוכל ללמד".

מטורעאן ועד בית דגן: היישובים שאוכלוסיתם צפויה לזנק

אבו סנאן

מספר תושבים כיום: כ־14.5 אלף
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־30.5 אלף
מספר יח"ד נוספות: כ־5,000
תוכנית ההרחבה: תמ"ל 1100, שנמצאת בשלב ההתנגדויות.

אבו סנאן הוא יישוב ערבי בין נהריה לעכו, שתושביו מוסלמים, דרוזים ונוצרים. בשנת 1964 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. התוכנית להרחבת היישוב נמצאת בשלב הגשת ההתנגדויות ושמיעתן - ישנן 243 כאלו.

אבן יהודה

מספר תושבים כיום: כ־15.4 אלף
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־27 אלף
מספר יח"ד נוספות: כ־3,800
תוכנית ההרחבה: תוכנית המתאר החדשה לאבן יהודה, לפני החלטה להפקדה.

המושבה אבן יהודה הוקמה ב־1932, וב־1950 הוכרזה כמועצה מקומית. ב־2020 הוגשה תוכנית המתאר החדשה ליישוב, שמטרתה להגדיל את היישוב בשלב ראשון לכמעט 30 אלף תושבים, ובטווח הרחוק - עד 47 אלף. התוכנית בשלב ההחלטה להפקדה, אך מתעכבת כארבע שנים: רק בנובמבר האחרון החליטה הוועדה המחוזית מרכז על הפקדתה של התוכנית בתנאים.

בית דגן

מספר תושבים כיום: כ־7,700
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־16 אלף
מספר יח"ד נוספות: 2,531
תוכנית ההרחבה: הסכם פיתוח מול משרד הבינוי והשיכון.

היישוב הוקם על חורבות הכפר הערבי בית דג'אן, בשנת 1948. התוכנית להרחבת בית דגן, תוכנית "שכונת האתרוג", שמקדם משרד הבינוי והשיכון הוגשה, למוסדות התכנון במאי 2020 ואושרה בינואר 2025. הסכם הפיתוח שנחתם בתחילת השנה הנוכחית כולל השקעה של 430 מיליון שקל בתשתיות היישוב.

בני עי"ש

מספר תושבים כיום: כ־6,500
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־24.5 אלף
מספר יח"ד נוספות: 5,739
תוכנית ההרחבה: תמ"ל 1079 אושרה במאי 2021, ונמצאת בשלבי שיווק.

היישוב בני עי"ש הוקם כמעברה בשנת 1950, לא הרחק מאשדוד וסמוך לגדרה. בשנת 1981 הוכר כמועצה מקומית. תוכנית תמ"ל 1079 להרחבת היישוב הוגשה באוקטובר 2018, ולאחר שני סבבי התנגדויות אושרה באמצע 2021.

גדרה

מספר תושבים כיום: כ־31.6 אלף
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־57 אלף
מספר יח"ד נוספות: 8,000
תוכנית ההרחבה: תמ"ל 3011, שנמצאת לקראת "שולחן עגול" (דיון ראשון בתוכנית).

גדרה נוסדה בשנת 1884 על ידי קבוצת הביל"ויים, ובשנת 1949 הוכרזה כמועצה מקומית. תמ"ל 3011 נמצאת בימים אלו בשלבי הגשה ראשונים, וחלק ממימוש התוכנית תלוי בהסטת כביש 40 מערבה, דבר שעדיין אין לו תקצוב.

טורעאן

מספר תושבים כיום: כ־15.1 אלף
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־25.8 אלף
מספר יח"ד נוספות: 3,350
תוכנית ההרחבה: תמ"ל 1067, שאושרה בשנת 2022.

היישוב טורעאן הוכרז בשנת 1959 כמועצה מקומית. מרבית התושבים הם ערבים מוסלמים, ומיעוטם ערבים נוצרים. התוכנית להרחבת היישוב הוגשה לוותמ"ל בשנת 2018. הוגשו לה לא פחות מ־383 התנגדויות, והיא עברה סבב התנגדויות שני ואושרה רשמית בשנת 2022.

עילוט

מספר תושבים כיום: כ־9,100
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־14 אלף
מספר יח"ד נוספות: 1,560
תוכנית ההרחבה: תמ"ל 1119, שאושרה בשנת 2025.

עילוט הוכרז ב־1991 כמועצה מקומית. כיום הוא יישוב קטן יחסית, אולם תוכנית הוותמ"ל להרחבתו תהפוך אותו לכל הפחות לעיירה קטנה. תמ"ל 1119 הוגשה לוותמ"ל בסוף שנת 2024, ואושרה בפרק זמן קצר למדי - קצת יותר משנה - על אף שעברה שני סבבי התנגדויות.

קדימה צורן

מספר תושבים כיום: כ־22.6 אלף
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־43.5 אלף
מספר יח"ד נוספות: 6,514
תוכנית ההרחבה: תוכנית המתאר החדשה לקדימה צורן, שאושרה בסוף 2024.

קדימה צורן הוא תולדה של איחוד שני יישובים בשרון, בעקבות החלטת ממשלה משנת 2003. לאחר האיחוד נבנתה השכונה החדשה הראשונה ביישוב, עם 1,100 יחידות דיור. תוכנית המתאר מתעתדת להוסיף ליישוב עוד מספר משמעותי של תושבים. היא התקבלה במוסדות התכנון עוד בשנת 2013, אך רק בשנת 2024 אושרה סופית.

קריית עקרון

מספר תושבים כיום: כ־11.2 אלף
מספר תושבים לאחר ההרחבה: כ־25 אלף
מספר יח"ד נוספות: 4,400
תוכנית ההרחבה: תמ"ל 1074, שאושרה ב־2021.

היישוב הוקם בשנת 1948, סמוך לרחובות, בשם כפר עקרון. בשנת 1961 הוכר היישוב כמועצה מקומית. תמ"ל 1074, שנקראת גם תוכנית "קריית עקרון צפון־מזרח", הוגשה למוסדות התכנון באמצע שנת 2019, אך אושרה סופית ב־2024.