גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

כותרות העיתונים | היום שאחרי נפילת חמינאי: כך תשתנה כלכלת המזה"ת בעידן החדש
שאלות ותשובות | הוועידה בדאבוס יוצאת לדרך, וכולם מדברים על השליטה בגרינלנד

1"יזעזע את האזור שנים קדימה": מדינות במזה"ת חוששות מתקיפה באיראן

מדינות במזרח התיכון צופות בחשש באיום של תקיפה אמריקאית-ישראלית על איראן ורואות בה "הימור מסוכן שעלול לערער את יציבות האזור שנים קדימה", פורסם באתר הקטארי הניו ערב.

"אף שטראמפ נמנע בשלב זה מלאשר תקיפה, פעולה צבאית נגד איראן עדיין נחשבת לאפשרות ממשית. גורמים אמריקאיים מציינים כי נקודת הכרעה נוספת עשויה להגיע בשבועות הקרובים", נכתב.

כעת, האפשרות לתקיפה אמריקאית מעוררת דאגות בכל מדינות מערב אסיה, "למעט בישראל". מדינות האזור רואות בתקיפה אמריקאית באיראן "מהלך מסוכן עבור וושינגטון, כזה שיחשוף מדינות שכנות לסיכונים גיאופוליטיים, כלכליים וביטחוניים חמורים".

במקום להביא יציבות לאזור "מדינות חוששות כי תקיפה באיראן תוביל לכאוס מתמשך, ואולי אף למלחמת אזרחים, שתגרור זרמי פליטים רחבי היקף ותכביד על מערכות פוליטיות וכלכליות שבריריות ממילא ברחבי האזור".

המדינות שחוששות במיוחד מהתפתחות כזו הן טורקיה ופקיסטן. "הסכנה אינה טמונה רק בהתפוררות פנימית של איראן, אלא גם בהדבקה אזורית רחבה שעלולה לבוא בעקבותיה".

"עבור רוב שכנותיה של איראן, המשכיות המשטר, גם אם פגומה נתפסת כעדיפה על חוסר הוודאות הכרוך בקריסת מדינת הלאום האיראנית. ההתערבות האמריקאית נתפסת ככזו שעלולה להביא לתגובה איראנית נגד תשתיות אנרגיה, נתיבי שיט ומתקנים צבאיים אזוריים, עם השלכות מיידיות על מסחר, השקעות, ביטחון ימי ויציבות פנימית", נכתב.

"במילים פשוטות, רוב השחקנים האזוריים ניגשים לאפשרות של הסלמה מתוך זהירות סיכונית ולא מתוך הזדהות אידאולוגית. ההערכה הרווחת בקרב קובעי מדיניות ברוב מדינות האזור היא שהסלמה היא מהלך בלתי רציונלי מבחינה אסטרטגית, בעוד שימור הסטטוס קוו הוא האפשרות הפחות מסוכנת", נכתב.

ד"ר ג’ושוע לנדיס, מנהל המרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת אוקלהומה, אמר לניו ערב "עוד ניסיון כושל לשינוי משטר באזור יזרע כאוס נורא ברחבי המזרח התיכון. איש אינו רוצה לראות עוד כאוס, פליטים וסבל באזור שידע מעט מאוד מלבד זאת בעשורים האחרונים".

ד"ר כרים אמיל ביטאר, מרצה ללימודי המזרח התיכון ב־Sciences Po בפריז אמר לניו ערב כי "מנהיגי רוב המדינות באזור רואים את איראן כיום כמדינה הנתונה לסנקציות קשות, מוגבלת, נתונה ללחצים פנימיים, אך עדיין נשלטת בידי מדינה ריכוזית". לדברי ביטאר, "ההנהגה הסעודית מודאגת במיוחד מכאוס והתפוררות באיראן, בין אם מקריסה פתאומית של הרפובליקה האסלאמית ובין אם משינוי משטר בעקבות מלחמה בהובלת ארה"ב. בריאד חוששים במיוחד מהשלכות על הביטחון הפנימי, כולל אפשרות של אי־שקט בקרב קהילות שיעיות במחוז המזרחי של סעודיה".

"בסופו של דבר, חישוב ההסלמה מול האיפוק משקף הכרה פרגמטית בכך שכאוס באיראן עלול להדהד ברחבי מערב אסיה, לערער הן את היציבות האזורית והן אינטרסים גלובליים", נכתב.

מתוך הניו ערב מאת ג’ורג’יו קפיירו, לקריאת הכתבה המלאה.

2האם באמצעות "הקו הצהוב" ישראל מספחת מחצית מרצועת עזה?

"הקו הצהוב" בעזה הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה. השטח הנתון לשליטת צה"ל "מסתכם ביותר ממחצית משטחה המקורי של הרצועה, כאשר ההערכות נעות בין 53% ל־58%" ומעורר חששות לסיפוח ישראלי של הרצועה, פורסם בפורן פוליסי.

בתוכנית השלום של טראמפ נקבע כי "ישראל לא תכבוש או תספח את עזה, אלא תעביר בהדרגה את השטח שהיא שולטת עליו לכוח יציבות בינלאומי, שיתפרס בשלב מאוחר יותר. התוכנית קוראת לכך שחמאס יפרוק את נשקו ולא ישתתף בממשלת עזה העתידית, וישראל תיסוג לחלוטין מהשטח".

אולם, רבים חוששים שהעימות "יימשך לנצח", לצד "חלוקה בפועל של עזה לאזור שבשליטת ישראל ממזרח לקו הצהוב, שבו צה"ל מפתח קבוצות פלסטיניות שמתנגדות לחמאס, ומאזור שבשליטת חמאס, שבו לא יתקיים שיקום.

סם רוז, המנהל הזמני לענייני עזה באונר"א אמר לפורן פוליסי כי הקו הצהוב הוא בעצם "צעד מתוך ספר ההוראות הישראלי הטיפוסי של 'ניקח כמה שיותר בזמן שיש תהליך שמתקדם לאט מאוד' ואז, כשהמגעים יגיעו יהיה פחות מה להתמקח עליו". בנוסף "חלק מהאנליסטים טוענים ששליטה על השטח הזה עשויה להיות חלק מאסטרטגיית המיקוח של ישראל".

מנגד, מייקל וואהיד חנא, מנהל תוכניות אמריקה בקבוצת המשבר הבינלאומית אומר כי "אני לא הייתי מדבר על סיפוח בפועל, כי הדברים מאוד נזילים בשלב הזה" והוסיף, "אני חושב שזה משקף את המקסימליזם הישראלי. הם ממשיכים לדחוף את הגבולות מבחינת איך הם פועלים בשלב הפסקת האש".

חנא הוסיף כי הקו הצהוב הוא סימפטום לעמדת ישראל. "ברור שלא תהיה התקדמות בהשלמת תנאי הפסקת האש, אלא אם כן יינתן משקל חזק מצד ארה"ב והלחץ על הצדדים להתקדם". חנא הוסיף "כל תוכנית ישראלית ארוכת טווח להמשיך לשלוט בשטח מעבר לקו הגבול הזה זה תסמן שעזה לעולם לא תוכל להתארגן מחדש כחברה מתפקדת".

"ההשלכה הסופית של כיבוש או אפילו סיפוח של השטח בעזה שמעבר לקו הצהוב עשויה להיות כי יתר הרצועה תישאר הרוסה, ובכך בלתי ניתנת ליישוב, דבר שיאלץ את הפלסטינים לעזוב. עם זאת, רבים בישראל שוללים כי השטח ייספח בסופו של דבר. החזקתו בשלב הזה הכרחית לצורכי ביטחון, טוענים ישראלים רבים, אף כי לא ברור לכמה זמן צה"ל לא ייסוג משטח זה", נכתב.

מתוך הפורן פוליסי מאת ג’ובאני לגורנו, לקריאת הכתבה המלאה.

3האם יהודים עדיין רצויים בבית הלבן?

במשך שנים יהודים היו חלק מהסיפור של הפוליטיקה האמריקאית, אולם לאחרונה "העלייה באנטישמיות, הן בשמאל והן בימין, מרמזת כי אנו נכנסים לפרק חדש ביחסי היהודים עם הכוח הפוליטי באמריקה", כך פורסם במגזין האמריקאי Tablet Magazine בכתבה מאת ההיסטוריון טבי טרוי.

לאחרונה עלה לכותרות באמריקה סיפור לפיו "אנשי הצוות של קמלה האריס שאלו את מושל פנסילבניה היהודי, ג’וש שפירו, האם הוא 'סוכן ישראלי' במהלך הליך בדיקת המועמדים לתפקיד סגן הנשיא". הסיפור שכבש את הכותרות בתקשורת האמריקאית "ממחיש עד כמה תפיסות אנטישמיות מסוכנות חדרו לפוליטיקה האמריקאית".

"האירוע הזה, בצירוף הדאגה הרחבה יותר מעלייה באנטישמיות הן בשמאל והן בימין, מעלה חשש כי אנטישמיות עלולה לפגוע בהשתתפות יהודית בחיים הפוליטיים ברמות הגבוהות ביותר. באופן רחב יותר, הוא מעלה את השאלה האם גל האנטישמיות הנוכחי הוא תופעה זמנית במדינה שנדמה היה כי התגברה על השנאה העתיקה בעולם, או שמא מדובר בחזרה מדכאת ל'סדר הטבעי' של הדברים", נכתב.

"היהודים הם חלק יסודי מהסיפור האמריקאי באופן שכמעט ואינו ניתן להשוואה למעמדם באנגליה, צרפת, רוסיה או טורקיה. האבות המייסדים דמיינו את עצמם מצויים בדיאלוג עם היהודים, ואף ראו עצמם כמעין מקבילים ליהודים במפגש המכונן בין היסטוריה, אומה, טבע ואל. וכפי שהמחשבה היהודית עיצבה את האנשים שהתיישבו כאן לראשונה ולאחר מכן ייסדו את המדינה, כך השפיעה השפעה זו בחזרה על מעורבותם של היהודים במדינה מראשיתה", נכתב.

לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה מבוכה מהאנטישמיות בארצות הברית, "בתקופה זו יהודים, שהשתחררו מן הגטו ומאפליה, עשו הישגים מרשימים בעולמות התרבות והאקדמיה. השנים שלאחר המלחמה ראו גם מינוי של מספרים משמעותיים של יהודים לתפקידים בולטים בבית הלבן. יהדותם של הממונים צוינה, אך בדרך כלל באור חיובי".

"ההיסטוריה הארוכה של היהודים והכוח באמריקה ייחודית בכך שעוררה מעט מאוד מחלוקת ציבורית. היהודים ורעיונותיהם היו חלק חיוני מהאומה מאז היווסדה. ההתקפות הנוכחיות על יהודים, משמאל ומימין, זרות לתרבות הפוליטית האמריקאית - ודווקא משום כך הן מפחידות. הניסיון להפוך את האנטישמיות ללגיטימית הוא מתקפה על המסורת האמריקאית עצמה", נכתב.

בארה"ב "יהודים שייכים לכל מקום, מהבית הלבן ומטה. כל בית לבן עתידי שידחה יהודים ישקף בכך דחייה של עקרונות היסוד של אמריקה עצמה", מסכם ההיסטוריון טרוי.

פורסם ב-Tablet Magazine מאת טבי טרוי, לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

מה קורה במיצרי הורמוז? הטלטלות בנתיב הסחר החשוב

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד