שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר
מאז פרסומו של נוהל גילוי מרצון החדש, באוגוסט 2025, הוגשו לרשות המסים 122 בקשות גילוי שהיקף ההון המדווח בהן עומד על סך של 262 מיליון שקל והמס בגינן מוערך בכ־19 מיליון שקלים - כך נמסר לגלובס. האם זה מה שציפו לו ברשות המסים? התשובה הברורה היא לא, אך מנהל רשות המסים לא ממהר להספיד את הנוהל.
● ברשות המסים ציפו למיליארדים מקריפטו. כמה הם באמת גבו?
● כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025
● חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה
בכנס מסים שקיים השבוע ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, אמר עו"ד שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, כי יש עדיין זמן עד לכניסתו של הכסף הגדול מהנוהל. "בפעמיים הקודמות שפורסמו מבצעי גילוי מרצון, רוב הבקשות הוגשו בחודשיים האחרונים", הסביר. ואכן, במסגרת הליך גילוי מרצון שהיה בתוקף בשנת 2018, כשליש מהבקשות - 34% - הוגשו ברגע האחרון ממש, בחודש דצמבר, שבו פג תוקף המסלול האנונימי. נתון חשוב נוסף שנרשם אז הוא שרוב הבקשות שנכללו בנוהל הוגשו במסלול המדובר.
ואולם, הפעם, נוהל גילוי מרצון אינו כולל מסלול אנונימי וכנראה שגם מנהל רשות המסים לא מצפה להצלחה מסחררת שלו. אהרונוביץ' מודה שיש חוסר היענות לנוהל שנובע משתי בעיות מרכזיות: הראשונה - היעדר מסלול אנונימי, והשנייה - היעדר כדאיות למחזיקי קריפטו.
"כרגע הנתונים הללו לא משפיעים על תקציב המדינה. זה לא מאפשר לנו לוותר על מסים אחרים", אמר אהרונוביץ' והסביר: "לקח זמן להוציא את הנוהל כי ניסינו לשכנע את משרד המשפטים להקל קצת וקיבלנו הקלות, אבל הנושא האנונימי באמת לא אושר וזה משפיע על כמות הבקשות. בנוסף, יש את עניין הקריפטו. צריך לזכור שהנוהל כוון בעיקר לנושא הקריפטו ופונים אליי אנשים לא מעטים שטוענים שהם מחכים לכספים אדירים מהקריפטו. הבעיה היא שהמערכת הבנקאית הישראלית לא מוכנה לקבל קריפטו, וגם כספים כתוצאה ממכירת קריפטו יש קושי מאוד גדול להכניס. אין ספק שזה משליך גם על הנכונות לעשות גילוי מרצון, כי בסוף אנשים לא רוצים לשלם רק את המס, אלא להשתמש בכספים".
הנוהל שלא הצליח
נוהל גילוי מרצון מאפשר לאזרחים לחשוף את הכספים והנכסים שהחביאו "מתחת לבלטות" הווירטואליות, הפיזיות והגלובליות ולא שילמו עליהם מס, תוך קבלת חסינות פלילית. כאמור, המסלול החדש, שפונה במיוחד לשחקנים בזירת הקריפטו לא כולל מסלול גילוי אנונימי כבעבר, אך כולל מסלול "ירוק" מהיר לדיווח על סכומים נמוכים, בהם רווחי קריפטו, ללא צורך בדיונים מול פקיד שומה.
הנוהל, שיעמוד בתוקף לשנה עד 31.8.26, מאפשר לעוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים, תושבי ישראל ותושבי חוץ, שעברו עבירות על חוקי המס - לבצע הליך גילוי ולשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים.
עוד קודם לפרסומו של נוהל גילוי מרצון החדש, עסקה הרשות רבות בניסיון להגיע אל המסים מרווחי הקריפטו, בין היתר על רקע ביקורת של מבקר המדינה שמצא כי קיים פוטנציאל גבייה לא ממומש של כ־3 מיליארד שקל בשוק הקריפטו. בדצמבר 2023 פרסמה רשות המסים "נוהל מסלול עוקף בנקים" לתשלום מס על רווחי קריפטו ישירות לחשבון בנק בבנק ישראל, במידה והבנקים מסרבים לקבל את הכספים שנבעו מרווחי מטבעות דיגיטליים לצרכי תשלום המס. ואולם, כפי שנחשף בגלובס, גם נוהל זה נחל כישלון ובודדים בלבד שילמו את המס מרווחי הקריפטו דרך החשבון הייעודי.
אהרנוביץ' התייחס לכך ואמר כי "זה לא הצליח. אף אחד לא ציפה לארבעה מקרים בלבד שייפנו לנוהל הזה. אם המערכת הבנקאית לא תפתח את שעריה בצורה יותר ליברלית לקבל את הקריפטו ואת הכספים ממכירת הקריפטו, זה ישליך באופן ישיר על הגילוי מרצון ועל תשלום מסים מרווחי קריפטו".
הוא הוסיף כי "בסוף זה חוזר לאדם שאומר לעצמו: 'יש לי כסף בקריפטו או כסף שמוחזק בחו"ל ואני רוצה להשתמש בו בארץ, אז אם אני לא יכול להעביר אותו לחשבון בארץ בשביל מה לשלם את המסים עליו?'. זה לא תירוץ כי צריך לשלם את המסים כחוק, גם אם הכסף נמצא בחו"ל או בקריפטו, אבל אנחנו מבינים איך אנשים חושבים".
לשכנע את הבנקים
לדברי אהרונוביץ', הרשות פועלת כדי להביא לריכוך עמדת הבנקים. "ניסינו ואנחנו עדיין מנסים, גם עם בנק ישראל, גם עם משרד המשפטים וגם עם רשות לאיסור הלבנת הון, אבל בסופו של דבר הבנקים הם עצמאים, וטוב שכך; יש להם את כללי ציות וקציני ציות. יש עכשיו צוות שיושב ביחד עם משרד המשפטים ובנק ישראל ונציגים שלנו מול הבנקים, ואנחנו מנסים לראות מולם ומול רשות לאיסור הלבנת הון איך אפשר בכל אופן לפצח בצורה מסוימת את הדבר הזה - כלומר לגרום לבנקים להיות יותר ליברלים בקבלת הכספים האלה".
אהרנוביץ' מוסיף כי הוא "מתכוון להיכנס לזה אישית, בצורה יותר אינטנסיבית בחודשיים שלושה הקרובים, לראות אם אפשר לנסות להשפיע על המערכת הבנקאית. אין ספק שאם זה יקרה, אז בגילוי מרצון יהיה שטף הרבה יותר גדול".
ברשות המסים מנסים לשכנע את הבנקים לנקוט בגישה דומה לגישה הנהוגה בארה"ב, שם הכללים להכנסת כספי קריפטו למערכת הבנקאית פחות נוקשים. בנוסף, חשף מנהל רשות המסים כי הרשות מתכננת לפתוח חשבון בנק גם בארה"ב כדי לאפשר את תשלום המס מרווחי קריפטו. "אנחנו כרגע בתהליך שכזה בארה"ב. אם האמריקאים יותר מקלים בנהלים מאשר בבנקים בישראל, אולי אפשר יהיה להעביר לשם את הכספים.
"אנחנו בודקים עוד ערוצים. זה חלק מהדברים על השולחן שלנו ב־2026 - קריפטו וגילוי מרצון - וננסה לראות איך אפשר לפצח את זה. בחודשים הקרובים ננסה לראות איך משחררים קצת את הפקק הזה ואולי גם נאריך קצת את הגילוי מרצון אם נצטרך ונראה שאנחנו מביאים איזושהי בשורה".