ועדה שהקימו משרדי הבריאות והאוצר צפויה בימים הקרובים להגיש את המלצותיה על האופן שבו ינוהלו אשפוזי הבית בישראל, כפי שנודע לגלובס. הוועדה התכנסה במקביל לתוכנית לתמרץ מעבר לאשפוזי בית, שתובא לאישור הכנסת במסגרת חוק ההסדרים. נוסח הרפורמה, כפי שמופיע בחוק ההסדרים, אינו מכריע מי יהיה אחראי לאשפוז - קופות החולים או בתי החולים, ועד כמה יעורבו בו חברות חיצוניות.
● במעבדה בבר־אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן
● המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת
מיטות אשפוז הבית יוכלו כבר בקרוב להוות כ־15% ממיטות האשפוז בישראל, עם אופציה לגידול משמעותי בעתיד, אבל השאלה היא מי ישלוט בהן. התשובה עשויה לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבריאות ולהשפיע על הטיפול בחולים.
מי אחראי לטיפול?
משרד הבריאות, באישור האוצר, מעודד מאז 2019 אשפוזי בית, באמצעות "מבחן תמיכה", שבמסגרתו ניתן לקופות החולים שיפוי עבור אשפוז בית. במהלך 2025 הוחלט להפסיק את התמיכה הזאת, ומספר אשפוזי הבית ירד משמעותית. במקביל, החל הדיון על תמרוץ קבוע.
הנושא נעשה בוער דווקא במקביל להפסקת מבחן התמיכה, עם פרוץ המלחמה מול איראן. אז בתי החולים התבקשו לשלוח הביתה כמה שיותר חולים. לא מן הנמנע שאירוע כזה יחזור.
לפי כתב מינוי הוועדה שהגיע לידי גלובס, המנדט שלה הוא לבחון את המודלים האפשריים של הפעלת שירותי אשפוז הבית ואת התפקידים של הגורמים השונים במערכת במבט לעתיד. זה כולל צורכי כוח האדם, התחשבנות בין הגופים והתחומים והנסיבות שנכון לתת את הטיפול.
לוועדה יש גם מנדט לקבוע את התחומים המתאימים לאשפוז בית. כיום עיקר אשפוזי הבית הם לחולי הוספיס, למטופלים עם זיהומים שדורשים עירוי אנטיביוטיקה לווריד וחשש להידרדרות מהירה נמוך, לנשים בהיריון בסיכון גבוה, למטופלים שסובלים מאי־ספיקת לב או כליות. אשפוזי בית פסיכיאטריים הם גם תחום חשוב ומתפתח, אך הם לא נדונו בוועדה.
הוועדה אמורה גם לדון בגורמים שונים הקשורים לאיכות הטיפול, אולם נראה שזה לא היה עיקר הדיון עד כה. "חטיבת שירותי הרפואה של משרד הבריאות בראשות ד"ר הגר מזרחי, היא שתקבע את סטנדרט האיכות", אומרת ד"ר גילה ברקאי, מנהלת שיבא ביונד.
בראש הוועדה עומדים ד"ר דניאל לנדסברגר, רופא ראשי במכבי, ורות סספורטס, סמנכ"לית תפעול באיכילוב. חברי הוועדה הם אנשי משרד הבריאות, בתי החולים, קופות החולים ונציג משרד האוצר.
המתח מול הקופות
הצורך להסדיר את אשפוזי הבית ואת השיפוי עליהם עולה על רקע ניסיון תמידי של בתי החולים וקופות החולים להגדיל כל אחד את חלקו בעוגה. כך, לדוגמה, קופות החולים מנסות לטפל בכמה שיותר מטופלים מחוץ לבתי החולים, בין היתר על ידי הקמת מרפאות חירום שנותנות שירותים מתקדמים. בתי החולים, לעומת זאת, פועלים להקמת חדרי מיון קדמיים בקהילה. במקביל, קופות החולים רוכשות חלקים בבתי חולים, כדי לשלוט טוב יותר בשירות שהן מקבלות, ואילו בתי החולים מנסים להגדיל את הפריסה הארצית שלהם.
היום, רוב מאושפזי הבית מופנים אליו על ידי הקופה לפני הגעתם למיון. בערך 80% מהמטופלים האלה מקבלים בפועל את השירות מחברה חיצונית, כמו צבר, שרן ואחרות. רק במיעוט המקרים ובחלק קטן מבתי החולים (שיבא, איכילוב, רמב"ם ובילינסון), מזהים בתוך בית החולים מאושפז שאפשר להמיר באשפוז ביתי. וכיום גם השירות של בית החולים ניתן רשמית בקבלנות משנה לקופה.
בית חולים ירצה להמיר מאושפז שלו באשפוז בית אם הוא ימשיך לטפל בו בעצמו ויקבל על כך תשלום, עדיף תשלום גבוה יותר (וזה אכן אחד התמריצים המדוברים בחוק ההסדרים), או אם הוא יוכל לפנות את המיטה ולקלוט בה מטופל שמצבו קשה יותר או משתלם יותר.
קופות החולים דווקא ישמחו לשלוט באשפוז הבית שלא דרך בית החולים, אם זה יעלה להן פחות מאשפוז, או אם יקבלו על כך תמריץ מהמדינה.
בקופות ובבתי החולים אומרים שהיחסים הכלכליים ביניהם מוסדרים בחוק ה־CAP, שלפיו אם הקופות צורכות שירותים רבים מבית חולים מסוים הן יקבלו הנחה, ועם זאת אסור להן לרדת מתחת למינימום שנקבע, כדי לשמור על יציבות בתי החולים. נראה שאשפוז הבית יצטרך להיות מוסדר בתוך ה־CAP.
אחת השאלות המשמעותיות שיצטרכו לתת עליהן מענה היא שאלת כוח האדם. לכל מיטה בבית החולים נלווים תקנים מסוימים לרופאים, צוות סיעודי, צוות סניטרים ומכשור רפואי רלוונטי. אשפוז בית יפנה מיטות בבית החולים ויפחית את העומס ברמה הפיזית, אולם נותרה השאלה מיהם הרופאים והאחיות שייתנו את השירות?
ד"ר דורון נצר, ראש אגף שירותי רפואה בקהילה של קופת חולים כללית, לא מודאג. "הראינו שאנחנו יודעים לתת את השירות עם הצוות הקיים שלנו. זה לא רופא צמוד לחולה 24 שעות". ד"ר גילה גלאי, לעומתו, מעריכה שאם השירות יינתן על ידי בתי החולים הוא יצטרך עוד תקנים. אפשרות שעלתה היא לסגור מיטות בבית החולים כדי לפתוח מיטות בבית.
בעיה נוספת היא הטיפול בתושבי הפריפריה. בעוד שבמרכז יש גופים שמוכנים להתחרות על אספקת השירות, בפריפריה הנטייה כבר היום היא להסתפק בחברות חיצוניות שמתמחות באשפוז בית ואדישות לכאורה למיקום. במצב כזה, תהיה חשיבות רבה יותר לפיקוח על האיכות.
הבעיות שלא נדונו
גבאי ונצר מציירים תמונה אופטימית לגבי השירות בבית: ביקור אחות על פי הצורך, אפילו כמה פעמים ביום כתלות במחלה, זמינות של רופא באופן מקוון בתוך דקה עד דקה וחצי, גישה לכל הרופאים המומחים וקריאה של התוצאות מהמכשירים ותשאול המטופל לשלומו כמה פעמים ביום. זה אכן המצב במקרים מסוימים, אבל לא תמיד, כפי שמעידה ד"ר חמוטל מאירי, העוסקת בתחום המחקר הרפואי.
בתה, שנפטרה לאחרונה מסרטן, הייתה באשפוז בית שאיננו הוספיס. "זכינו לביקור של רופא פעם בשבוע עד עשרה ימים וביקור של אחות פעם בשבועיים. זה בהחלט לא היה מספיק, ונאלצנו להסתייע באנשי מקצוע ששכרנו באופן פרטי, בעלות שהגיעה קרוב ל־100 אלף שקל לתקופה של כחודשיים. זאת אף שכולנו, כל המשפחה, עשינו את העבודה של הצוות הסניטרי וגם למדנו להכניס עירוי וזונדה". אשפוז בית מחייב נוכחות של בן משפחה או מטפל 24 שעות ביממה.
אולם הטענה העיקרית של מאירי הייתה לגבי אספקת תרופות. בעוד שבבית החולים רוב התרופות הדרושות זמינות, לדבריה "לא רק שחברת אשפוז הבית לא הצליחה לספק את כל הנדרש באופן עקבי, פשוט אי אפשר היה להשיג אותו. זו לא אשמתם. קופות החולים לא מטפלות בחולים כה רבים ולא ערוכות להכין את התרופות המיוחדות בהכנות רוקחיות לחולה אחד בזיכרון יעקב".
גלאי אומרת שבדרך כלל אשפוז הבית ניתן לחולים שאינם זקוקים לטיפול אינטנסיבי, והוא נועד לכמה ימים בלבד. לכן חלק מהבעיות שמתארת מאירי לא יעלו. "אנחנו יודעים היטב היכן זה מתאים והיכן יש סיכון מוגבר להידרדרות".
ובכל זאת, חלוקת התפקידים בין הקופות, בתי החולים וקבלניות המשנה שחסרות גישה למשאבים שיש לגופים הממוסדים דורשת מענה. הגישה לתרופות ולרופאים מומחים כפי שיש באשפוז מלא תצטרך להיות מוסדרת בחוק.
