גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כלכלות במשבר דמוגרפי: מי יחליף את הילדים שלא נולדים

האוכלוסייה מזדקנת ובמקביל מיליוני עובדים חוששים שיוחלפו בבינות מלאכותיות ● ד"ר מריה וסאלו, ראש מחלקת המחקר בבנק פיקטה, סבורה ששני החזיונות הדיסטופיים האלה חייבים להיפגש: "לישראל כדאי להשקיע ברובוטים שמגבירים פריון, ולא רק מחליפים עובדים"

הומנואידים. סין משקיעה בהם הרבה משאבים / צילום: Shutterstock
הומנואידים. סין משקיעה בהם הרבה משאבים / צילום: Shutterstock

העולם מזדקן. במדינות המובילות בעולם כמות הילדים הולכת וקטנה, ואל מול תוחלת החיים המתארכת, האיזון בין מספר העובדים ללא-עובדים מופר. אין מי שייתן שירותים לכל האוכלוסייה המתבגרת הזו, ואין מי שייצר הכנסה שתשלם את הפנסיות שלהם. כך, ממשלת סין דיווחה השבוע כי 2025 היא השנה הרביעית ברציפות בה נרשמו יותר מיתות מלידות, ושיעור הילודה צנח לשפל: 7.92 מיליון תינוקות נולדו בה, לעומת 9.54 מיליון ב-2024.

במעבדה בבר־אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן
אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

שלל פתרונות הוצעו לבעיה העולמית - העלאת גיל הפרישה, הגברת שילוב מגזרים פחות מיוצגים בשוק העבודה, עידוד ילודה או עידוד הגירה - לכולם יש גם מתנגדים. במקביל, מיליוני עובדים חוששים שיוחלפו בבינות מלאכותיות, ולדברי ד"ר מריה וסאלו, ראש מחלקת המחקר בבנק השוויצרי פיקטה, שני החזיונות הדיסטופיים האלה חייבים להיפגש.

פיקטה הוא הבנק השני בגודלו בשוויץ והבנק הפרטי הגדול באירופה. מכון המחקר של הבנק, שהוקם ב-2024, מתמקד בנושאים בעלי השלכות ארוכות טווח על השקעות. הנציגות בישראל נפתחה בשנת 2000 ומנוהלת על ידי מורן אלון.

באין ילודה, הטכנולוגיה מכל הסוגים, החל מבינה יצירתית ג'נרטיבית ועד רובוטים תעשייתיים, תצטרך להיכנס לוואקום. מדינה שלא תצליח להעביר את הפריון שלה למכונות, תישאר מאחור, סבורה וסאלו.

בחלקו, הרעיון הזה לא חדש. למעשה, הוא דומה מאוד למחקרו של פרופ' יואל מוקיר, הישראלי במקור שזכה בפרס נובל לכלכלה השנה. מוקיר טען כי מאז ומעולם, גם בעתות של ילודה בשפע, צמיחה הייתה תלויה בהתקדמות הטכנולוגיה. בדו"ח, וסאלו מנסה להבין מהי הדרך הנכונה והתזמון הנכון להטמיע את הטכנולוגיה כדי להשיג צמיחה, במדינות שונות ובחברות מסחריות; איך יתפתח המשחק הזה בין טכנולוגיה לכוח אדם בשנים הקרובות; ומהם כיווני ההשקעה המעניינים שנגזרים מכך.

שני סוגי רובוטים

ישנם שני סוגים של רובוטים, כותבת וסאלו בדו"ח. הסוג הראשון, שקל יחסית להטמיע, הוא רובוט המחליף כוח אדם. השני הוא רובוט שמשפר את הפריון של האדם, או מגיע להישגים ולתפוקה גבוהים יותר מהעובד שאותו החליף. מדינות או חברות שרוצות לשמור על צמיחה יצטרכו להשקיע בסוג השני, אבל אלה בדרך כלל השקעות ארוכות טווח, שדורשות תכנון ואינן מניבות תשואה מיידית. מי שצפוי להצליח, מדינות ותאגידים גם יחד, יהיה מי שיתכנן לטווח ארוך, וישיק מבעוד מועד תוכניות שיעודדו פיתוח והטמעה של טכנולוגיות כאלה.

על פי הדו"ח, כבר ב-2030 ייתכן מצב שבו טכנולוגיות, שהיום הן חדשות, יניבו פריון שיש בו כדי להתגבר על הפער הדמוגרפי. מדינות שישקיעו מעט מדי מאוחר מדי עלולות לסבול מירידה בפרודוקטיביות. ואז, כאשר יגלו שהן חייבות להשקיע, ההשקעה הגדולה שלהן ברובוטים תתרחש דווקא בתקופה של הירידה בפריון. החוקרים ממליצים למדינות למהר ולהבין זאת, ואם לא השכילו להשקיע בזמן, אז לפחות להיערך כלכלית לאתגר.

"השאלה היא לא לאיזו מדינה או חברה יהיו יותר רובוטים, יותר שרתי AI", אומרת וסאלו לגלובס, "אלא איפה יתפתחו יכולות ארגוניות שמאפשרות לאמץ מהר את הרובוטים שתורמים הכי הרבה לפרודוקטיביות. הנרטיב הוא פחות של חידוש טכנולוגי שמגיע בבת אחת ומשתלט על השוק תוך שבירת הקיים, אלא של יצירת מערכת מסונכרנת שיכולה לאמץ שינויים בקלות".

ד''ר מריה וסאלו / צילום: קבוצת פיקטה

ייתכן שהמדינות שבהן יש מיעוט ילודה, יהיו בסופו של דבר אלה שיצמחו בצורה המהירה ביותר, משום שיש עליהן לחץ לפתח את היכולת הזו מוקדם. זו המגמה שמראים הנתונים עד היום: חוסר ילודה קשור באימוץ מהיר של טכנולוגיה. הוא עדיין לא קשור בהכרח בחוסר צמיחה.

המנצחים והמפסידים

ויש עוד משתנה להביא בחשבון - דפוסי צריכה. אם הצרכנים, כולל המבוגרים שבהם, לא ירצו או לא ילמדו לקבל את השירותים שהם צריכים מרובוטים - ההשקעה בהם לא תניב את מלוא העלייה הרצויה בפריון.

התעשיות שייהנו מהשינויים הן אלה שנמצאות במפגש בין שני וקטורים. הראשון, עצם התבגרות האוכלוסייה שמשנה דפוסי צריכה. סביב גיל 75, בני אדם עוברים את שינוי הצריכה הגדול בחייהם, ומתחילים להוציא יותר על דיור (בעיקר התאמת הבית לצורכי הגיל או מעבר לדיור מוגן), מזון ובריאות, ופחות על ביגוד, תחבורה ופנאי. בעולם של אוכלוסייה מתבגרת, צפויים גם שינויים בחלקם של הסקטורים הללו בכלכלה.

הווקטור השני הוא איפה ניתן להכניס רובוטיקה. הדו"ח מזהה ארבע תעשיות כמתאימות במיוחד למהפכה קרובה, ובמקרה הן תעשיות הענק של כמעט כל כלכלה: רכב, מחשוב, מכונות וכימיה (כולל פארמה). בתעשיות אלה נעשו מהלכים לאימוץ רובוטיקה (בעיקר ביפן), אך לדעת וסאלו, יש בהן הרבה מקום להתקדמות (בעיקר באירופה).

בשילוב שני הווקטורים האלה מזהים בדו"ח את המנצחים והמפסידים של המהפכה. המנצחים כוללים טכנולוגיות של בנייה, בתים חכמים, מכשור רפואי, תרופות וסיוע לגיל השלישי, וכן גידול ועיבוד מזון. המפסידים יהיו תעשיות האופנה והתחבורה.

טכנולוגיה לא תמיד יצרה פריון? מה בעצם השתנה בתחזית שלכם?
וסאלו: "ההון תמיד רצה להגיע לעבודה יותר פוריה בפחות כסף וטכנולוגיה תמיד הייתה שם, כגורם המחליף או משפר את העובד. ההבדל עכשיו הוא שהאנשים גם הולכים ונעלמים. אם הייתה לנו המהפיכה הרובוטית בלי הבעיה הדמוגרפית, אולי היינו עובדים פחות והיה לנו יותר פנאי. אבל אם יש פחות מאיתנו, אנחנו קונים עם הרובוטים לא את הזמן החופשי אלא רק ממלאים את החור".

ואולי, אם יש פחות אנשים, תהיה גם פחות עבודה? או שזה הפוך - אנשים תמיד ימציאו לעצמם עבודה כדי שיהיה להם ממה להתפרנס?
"אנחנו תמיד רוצים שלילדינו יהיו חיים טובים יותר משלנו. יש לנו ציפייה לקדמה. זה קשור גם לחלוקת העושר, ובהרבה חברות, בגלל הגלובליזציה, אי השוויון עמוק. אם את לא בעלת הון, הדרך היחידה להגדיל את השכר הוא להגביר את הפריון שלך, ולשם כך את צריכה שישקיעו בך הון וטכנולוגיה.

"בגיל הפנסיה כבר אי אפשר להעלות את הפריון שלך, ובכל זאת את צריכה לרכוש דברים, אז מישהו צריך לייצר אותם. אבל אם הרובוטים יעלו את הפריון שלך בגיל העבודה, תוכלי לחסוך יותר, ואז גם לצרוך יותר. אם רובוטים יעשו לך את עבודות הבית, ומכונית אוטונומית תיקח אותך לבית החולים - הרי מישהו הוא הבעלים של הרובוט הזה, והוא מרוויח יותר, וכך משלם את הפנסיה והמעגל נסגר".

בישראל אין מחסור כזה בכוח אדם, וזו אומה מאמצת חידושים. האם זה אומר שנהנה מצמיחה כפולה?
"תלוי היכן תשקיעו. כדאי לכם להשקיע ברובוטים המתקדמים שמגבירים פריון, ולא רק מחליפים עובדים".

יש סיכוי שנראה שינוי במגמת הילודה, בעיקר אם הרובוטים יפנו לנו זמן לטיפול בילדים ויקלו בכך?
"ישנן מדינות ייחודיות כמו ישראל, שהן מפותחות אבל ולדניות. זו לא המגמה בעולם. ככל שאנשים נעשים יותר עשירים, הם יולדים פחות. אפילו בהודו תהיה בעיה דמוגרפית בעוד כמה שנים. מגוון תוכניות שנועדו להקל על ההורים לא ממש שינו את המגמה, וכרגע זה לא עניין של קושי לוגיסטי שנובע מכך שגם נשים עובדות, אלא משהו יותר בסיסי באופן שבו חברות מתפתחות".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

משקאות חורף מתובלים בפטריות בפילוסופ / צילום: נועם שלף

המבורגר מהמשובחים שבאו אל פינו: המסעדה הוותיקה חוזרת בגרסת דיינר

בית קפה שמארח הופעות, מוזיאון לאופנועים נדירים, מסלול פראי ומרחיב נפש ומסעדה ותיקה בגרסה עדכנית • ביקור בגושרים ובדפנה

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

בית המעצר בברוקלין בתחילת ינואר, בסמוך להגעת מדורו / צילום: Shutterstock

"גיהנום עלי אדמות": הצצה לכלא הידוע לשמצה שבו כלוא הרודן מוונצואלה

עברייני מין מפורסמים, נאשמים ברצח, ברוני סמים ונשיאים לשעבר: בית המעצר המטרופוליטני בברוקלין מאכלס שורת דמויות קצה, אך נודע בעיקר בשל תנאי כליאה קשים והזנחה מתמשכת ● "לא אנושי": כך נראה המקום שאפילו שופטים מהססים לשלוח אליו נאשמים

הרובר הגדול והמתקדם ביותר של נאס''א נוחת במאדים. חוקר גיאולוגיה ומחפש סימני חיים, יולי 2020 / צילום: Reuters, NASA/Cover Images

שתי קריאות על החיים בעולמות אחרים: מצפה לנו הרפתקה שם בחוץ

לאחרונה ראו אור שני ספרים שצוללים לשאלות הגדולות של היקום ● בעוד האחד מתמקד באדם וסבור שיש לחשוב על מאדים כעל כוכב הלכת הראשון המאוכלס על ידי מכונות, השני מעדיף שרובוטים יחפשו אחר חוצנים בשבילנו

צחי ואפרת נחמיאס / צילום: ענבל מרמרי

המושבניק שהפך למלך חוות השרתים: צחי נחמיאס כבר שווה 5 מיליארד שקל

חברת הנדל"ן מגה אור של נחמיאס השלימה זינוק של 600% מהשפל ושווי מניותיו בה כבר מגיע לכ־5 מיליארד שקל ● גורם מרכזי לכך היה זיהוי מוקדם של הצורך בהקמת חוות שרתים ● כך, שלוש עסקאות ענק נתפרו בתוך פחות מחודשיים ושווי החברה קפץ במיליארדים ● וגם: המקורבים שמספרים האם נחמיאס מתחרט על ההרפתקה בדסק"ש?

KLM / צילום: Shutterstock

מחשש להסלמה: חברות התעופה שמבטלות טיסות עד יום ראשון

על רקע המתיחות הביטחונית חברות התעופה אייר פראנס ו-KLM הודיעו הערב על ביטול הטיסות לישראל במהלך סוף השבוע הקרוב ● מדובר בביטול של טיסות בודדות אך עלול להתרחב אם תימשך אי היציבות במזרח התיכון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

חגיגות פתיחת 2016. חזרה שהיא מקלט / צילום: Reuters, Darren Ornitz

הטרנד שלא מפסיק ברשתות: איך שוב הגענו ל-2016

בוודאות נתקלתם בטרנד שמחזיר את 2016 לפיד שלכם: תמונות מלפני עשור, פילטרים ישנים, ותחושה מוזרה של "כבר היינו פה" ● זה לא סתם געגוע נוסטלגי אלא ניסיון אנושי לברוח מהעומס של חדשות רעות, פוליטיקה וחששות מבינה מלאכותית

אילוסטרציה: Shutterstock

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים

הראל ויזל / צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי: איכשהו דווקא "הבנים של" הם תמיד הכי מתאימים

בחברות ציבוריות ממשיכים לתת תפקידים ל"ילדים של" ● באוצר קפצו למסקנות ● ומה שווה לבדוק בפירוט האשראי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

30 מיליון שקל: לאומי פרטנרס גרף רווח על מימוש מניות טראלייט

הבנק נותר עדיין עם החזקה של 11% בחברת האנרגיה המתחדשת ● לו היה מוכר את כל מניותיו היה מורווח כ-100 מיליון שקל על השקעתו בה

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

שווי של כ-65 מיליון שקל: האקזיט של בעלי מסעדת ההמבורגרים מתל אביב

לאחר השקעה של 130 מיליון שקל על ידי לאומי פרטנרס ומור גמל ופנסיה, ממשיכה קבוצת נונו בהתרחבות דרך אחזקות במותגי מסעדנות ורוכשת 50% ממותג ההמבורגרים התל־אביבי GDB ● לפני כחודש רכשה גם את רשת טאקריה בעסקת מזומן של 29 מיליון שקל

חזית המדע / צילום: Shutterstock

לפני שאתם נכנסים לאמבטיית קרח, כדאי לכם לקרוא את הכתבה הזאת

האלגוריתמים ברשתות רוצים את מה שהכי מלהיב, קיצוני ומבטיח לשנות את החיים, אבל מה הפער בין ההבטחה למציאות? ● בדקנו אם יש אמת מחקרית מאחורי ארבעה טרנדים פופולריים

רשת 13 / צילום: Shutterstock

הדירקטורית החדשה בחדשות 13 והדרישה שקשורה לאיל ברקוביץ

אילת אליאב מונתה ע"י הרשות השנייה כדירקטורית מטעם הציבור בחדשות 13, אף שקיים קשר עסקי שוטף בין החברה שהיא מנהלת לבנו של איל ברקוביץ ● היועץ המשפטי קבע שאין מניעה חוקית למינוי - אך דרש שורת מגבלות, בהן הרחקה מכל עיסוק בעניינים הנוגעים לברקוביץ ולתוכניתו

רוני אינסאז / צילום: כפיר זיו

התחזה למוסלמי, גויס למשמרות המהפכה ונתפס. היום יש לו אימפריה עם 70 סניפים בישראל

רוני אינסאז' גדל בטהרן, גויס למשמרות המהפכה כשהתחזה למוסלמי, ועזר ליהודי איראן מבפנים ● אלא שאז הוא נתפס - וברח לישראל ● חנות הנעליים שפתח עם אחיו בתחנה המרכזית בתל אביב הפכה לרשת SCOOP, עם 70 סניפים בפריסה ארצית ועוד ארבעה בדרך ● כל זה כשהוא מוכר זוג בעשרות שקלים בודדים ● ראיון

רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים / צילום: Shutterstock

שמש זה לא מספיק: המכשול המרכזי שתוקע את מהפכת החשמל הסולארי

אחרי שנים של הזנחה, רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים ואת קצב ההקמה של מתקנים סולאריים ● "אנחנו יודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת", אומר יזם בתחום, וברשות החשמל מודים ש"זה המכשול המרכזי היום" ● התוצאה: צוואר בקבוק תשתיתי שמאיים על התחרות במשק, על אמינות האספקה ועל המעבר לאנרגיה זולה ונקייה

TOTO / צילום: מתוך אתר החברה

הסיבה המפתיעה לזינוק של מניית יצרנית האסלות הגדולה בעולם

כבר שנים שחברת טוטו היפנית מייצרת לא רק מושבי אסלה מחוממים, אלא גם רכיבים המשמשים בייצור שבבים ● הבוקר מניית החברה זינקה ביותר מ-10% בעקבות המלצה של גולדמן סאקס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט - מחיר הכסף זינק לשיא חדש; אינטל צללה בכ-17%

נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● הזהב רושם היום עלייה של 1%, ונע סביב מחיר של 4,932 דולר ● מחיר הכסף חצה לראשונה את רף ה-100 דולר לאונקיה ● אינטל צללה לאחר שפרסמה תחזית נמוכה מהצפי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; מניות וויקס ולמונייד זינקו, מובילאיי ירדה

טראמפ תבע היום את בנק גיי.פי.מורגן על סך 5 מיליארד דולר, בטענה שהבנק סגר את חשבונותיו שלא כדין ● הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב המהיר ביותר זה שנתיים ברבעון השלישי ● אינפלציה עיקשת: מדד המחירים המועדף על הפדרל ריזרב עלה ב-2.8% בנובמבר ● מובילאיי צופה הכנסות של 1.9-1.98 מיליארד דולר, בשוק ציפו ליותר ● אינטל תפרסם את הדוח הרבעוני שלה אחרי הנעילה