ה-CIO נדרש לשמור על שליטה גם בים של חוסר וודאות / אילוסטרציה: באדיבות פרולוג'יק
הכתבה מטעם פרולוג'יק
בשנתיים האחרונות אין CIO או מנמ"ר שלא נתקל בתרחיש הבא בדרך כזו או אחרת. חלק נכבד מהעובדים משרתים במילואים, סבב אחרי סבב, לעיתים 5 סבבי מילואים מלאים בהיקף של מאות ימים. אליהם מצטרפת תחלופת העובדים הטבעית - בין אם עובדים המחליפים מקום עבודה, אחרים הפורשים לפנסיה או עובדות שנמצאות בחופשת לידה. במקביל, המנכ"ל דורש את הבלתי אפשרי - מצד אחד הידוק תקציבים, מצד שני מימוש של תכניות אסטרטגיות לטרנספורמציה דיגיטלית, ובמקביל זמינות מקסימלית של מערכות המחשוב בארגון. את כל הכדורים הללו צריך ה-CIO לנהל כאשר הוא מתמודד עם תופעה מתמשכת של מחנק בכוח האדם הטכנולוגי שלו ובמשאבים העומדים לרשותו.
"למעשה, זו אינה תולדה של השנתיים האחרונות בלבד", אומר ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד חברת הטכנולוגיה פרולוג'יק (Prologic), חברת טכנולוגיה הפועלת בתחומים של השמה, מיקור חוץ, וייצוג ספקיות טכנולוגיה ארגוניות גלובליות. "הלחצים בהם נתון ה-CIO הישראלי ראשיתם עוד בתחילת העשור עם התפשטות מגיפת הקורונה, שהביאה איתה דרישה לרציפות תפעולית תוך כדי עבודה מרחוק. מאז ארגונים נדרשים להמציא את עצמם מחדש מדי מספר שנים, להתמודד עם מציאות המשתנה במהירות, שמביאה אתגרים חדשים, והציפייה היא שהטכנולוגיה תביא את הפתרונות".
המעברים משגרה לחירום
בפועל, המטרה אליה נצמד ה-CIO היא אחת - לאפשר לארגון רציפות תפעולית של הארגון לנוכח כל אתגר וכל הסלמה של המצב. בין אם מדובר במצב חירום כתוצאה מסבב לחימה או מחלה, הארגון צריך להיות מסוגל להמשיך לעבוד. גם אם האתגר הוא חוסר בכוח אדם, גם אם האתגר הוא מעבר מהמשרדים לבתים וחזרה למשרדים, גם אם הארגון נדרש לבצע דילוג משגרה לשעת חירום וחזרה לשגרה, הוא נדרש לעשות את המעברים הללו בצורה חלקה ואלגנטית ככל הניתן, בלי גיהוקים או שיהוקים.
"ניקח דוגמה אחת מני רבות", מתאר לוי, "לארגון בהיקף של 500 משתמשים ישנו בשגרה צוות תשתיות IT בהיקף של כ-5 עובדים. בחירום הצוות צריך לגדול לכדי 8 עובדים לפחות, וזאת כדי שהארגון ימשיך לתפקד בצורה רציפה, ושתהיה לו יתירות מול העומס של המשימות החדשות. למעשה, הארגון מוצא את עצמו נדרש להגדיל את הצוות כמו אקורדיון ולהקטין אותו כשהנסיבות משתנות. הוא גם נדרש לפתרונות טכנולוגיים שיכולים לתמוך במעברים משגרה לחירום. עד תחילת העשור תרחישים מסוג זה היו נשמעים כמו מדע בדיוני, אבל כיום זה הפך להיות חלק משגרת החירום, שהיא מציאות חיינו. חשוב לזכור, שאת המנכ"ל לא מעניין שיוסי מנהל התשתיות או ירון איש הסיסטם יצאו למילואים, הוא צריך שהארגון ימשיך לעבוד, ובראייתו של המנכ"ל זו אחריות ה-CIO שלו להתמודד עם המשימה הזו".
התאמה בין הארגון למועמד
כדי לסייע ל-CIO להתמודד עם חוסר ודאות פיתחה חברת פרולוג'יק את מודל "הבית הטכנולוגי", שמציע תחת קורת גג אחת גם את הפתרון לאתגרי כוח האדם וגם פתרונות טכנולוגיים מעולמות התשתיות והסייבר. לוי מסביר "פרולוג'יק מעסיקה כיום למעלה מ-1,000 עובדים, וחטיבת ההשמה ומיקור חוץ שלנו יודעת לתת מענה לקשת רחבה של אתגרים, של כל ארגון, ובכל גודל. זה יכול להיות בנק, חברת ביטוח, חברת הייטק, משרד ממשלתי או מפעל תעשייתי, ארגון עם מטה וסניפים, בארץ או בעולם, או ארגון המרוכז בקמפוס אחד. צוותי ההשמה ומיקור החוץ שלנו הם מהמנוסים בתעשייה, מתמחים בהשמה טכנולוגית, ויש להם גישה למאגר עצום ממדים של מועמדים, שבנינו לאורך שנים, ובו מאוחסנים קו"ח של הטובים ביותר בתחומם".
לוי מתאר את האופן בו פועלת חטיבת ההשמה ומיקור חוץ בפרולוג'יק כדי להבטיח את ההצלחה בהשמה. "השלב הראשון הוא עוד בתהליך הגיוס - רכזות ההשמה שלנו מבצעות התאמה לא רק של הדרישה הטכנולוגית, אלא גם התאמה של המועמד ל-DNA של הארגון. לא כל אדם מתאים לכל ארגון, וכאן נדרש להפעיל הרבה טאקט וניסיון כדי לבצע התאמה בין העובד והארגון באופן שההשמה תצליח לאורך זמן. השלב השני נוגע בהבנת הדרישה הטכנולוגית של הארגון - איש או אשת ההשמה צריכים לבצע התאמה בין הדרישה הטכנולוגית שהארגון מציב ובין קורות החיים והניסיון של המועמד. גם כאן יש צורך בניסיון רב וגם ידע כדי לבצע את ההתאמה, והצלחה צריכה להיבחן עוד בשלבי הגיוס. ודבר שלישי - אנו שומרים על קשר ישיר ורציף עם העובד המועסק בשטח, אבל אנו גם שומרים על קשר רציף עם המנהלים של אותו עובד. בדרך זו אנו בעצם משמשים זרוע המסייעת בשימור העובד בארגון, ומנהלים את הציפיות והצרכים הן של הארגון והן של העובד".
את המודל המנצח הזה יודעת פרולוג'יק להציע לא רק בהקשר של עולמות ה-IT, אלא גם בעולמות הפיתוח (R&D) ולמקצועות הרלוונטיים לחברות הייטק גדולות ועד לסטארטאפים צעירים. פרולוג'יק יודעת לחבר בין צרכים ארגוניים ובין מועמדים גם כאשר מדובר במנהלי פיתוח, מהנדסי תוכנה, מפתחי תוכנה - במגוון רחב של שפות קוד ופרקטיקות, בודקי תוכנה (QA), ראשי צוותים, מנהלי מוצר, ועוד.
ניהול תשתיות והגנת סייבר
כאמור, תחום הגיוס הוא הנדבך הראשון של מודל "הבית הטכנולוגי" אותה פיתחה חברת פרולוג'יק. הנדבך השני נוגע בייצוג של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול התשתיות הטכנולוגיות והגנת הסייבר הארגונית. בעולמות האלה מייצגת החברה מספר חברות טכנולוגיה בינלאומיות הנחשבות בחזית הטכנולוגית של תחומן.
שתי דוגמאות בולטות לחברות אותן מייצגת פרולוג'יק הן חברת SolarWinds המתמחה בניהול וניטור של תשתיות IT; וחברת SecPod, המציעה סוויטה לניהול סוגיה קריטית בעולם הגנת הסייבר - איתור פגיעויות תוכנה (Vulnerabilities), והפצה של עדכוני תוכנה (Patch Management). חברות נוספות אותן מייצגת פרולוג'יק הן - idera, חברת תוכנה גלובלית המספקת כלים לניהול, ניטור ואבטחה של בסיסי נתונים וסביבות פיתוח; וחברת Graphical Networks, חברה המתמחה בפתרונות ויזואליזציה, מיפוי וניתוח של רשתות תקשורת ותשתיות IT.
להעצים את מקצועני ה-IT
"אנחנו בעצם מציעים לארגון קשת של פתרונות חזקים שמיועדים להעצים את מקצועני ה-IT בארגון", מציין ליאור לוי. "בחרנו פתרונות שהם Best of Breed, מהטובים ביותר בתחומם, שמעבר ליכולות טכנולוגיות חזקות גם מגיעים בתמחור סביר, והם מגיעים עם מעטפת שירות מקומית ועולמית. כל זה מתבצע מאותו 'בית טכנולוגי', כשאנחנו בפרולוג'יק יכולים לספק לארגון גם את אנשי הטכנולוגיה הנדרשים לו, וגם את הכלים שמעצימים אותם. זו הדרך שלנו לתת לארגונים ערך מוסף גבוה יותר, וזה נמצא בליבה של מודל 'הבית הטכנולוגי' שפיתחנו".
לוי מסכם, "קבוצת פרולוג'יק מספקת כיום מענה היקפי של 360 מעלות, מקצה לקצה, הן מענה בתחום כוח האדם, והן מענה בתחום הטכנולוגיות. אנחנו חיים את השטח, נמצאים בקשר הדוק עם המנמ"רים ומנהלי המחשוב בארגונים השונים. בנוסף אנו גם ניזונים ממקורות מידע ומשאבים גלובליים, שמקורם בספקיות הטכנולוגיה שאנו עובדים איתן. השילוב הזה בנה אצלנו יכולות ומיומנויות גבוהות, שיודעות ומסוגלות להתמודד עם אתגרים קטנים כגדולים, ולרוץ קדימה יחד עם לקוחותינו".
לפרטים נוספים אודות פתרונות פרולוג'יק לעולמות ההשמה, מיקור חוץ ופתרונות טכנולוגיים>>
הכתבה מטעם פרולוג'יק