גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מזכר הבנות חושף את התוכנית האמריקאית לנגב. על הפרק: הקמת כור גרעיני

ישראל וארה"ב הגיעו להבנות סביב הקמת מרכז לייצור שבבים ובינה מלאכותית בדרום הארץ, תחת ניהול אמריקאי ישיר ● עפ"י מסמך שהגיע לידי גלובס, ישראל תעניק לאמריקאים חוזה חכירה לקרקע ל־99 שנה, ועל השולחן עלתה גם אפשרות להקמת כור גרעיני באתר

ישראל תחכיר 16 אלף דונם לארה''ב להקמת עיר טכנולוגית / אילוסטרציה: Shutterstock
ישראל תחכיר 16 אלף דונם לארה''ב להקמת עיר טכנולוגית / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל וארה"ב הגיעו להבנות על הקמת פארק טכנולוגי רחב־היקף בדרום הארץ, כחלק מהסכם שיתוף־פעולה אסטרטגי בתחום הבינה המלאכותית שנחתם החודש בירושלים. מזכר ההבנות, שעליו חתמו ראש מטה הבינה המלאכותית הלאומי, תא"ל (מיל') ארז אסקל, ותת־מזכיר המדינה האמריקאי לענייני כלכלה, ג'ייקוב הלברג, חושף תוכנית שאפתנית להקצאת כ־16 אלף דונם לארה"ב. הפארק, שצפוי לקום בנגב או בעוטף עזה, יכונה "Fort Foundry One".

"האסטרטגיה של חמאס היא להרוג את האנשים שלהם למען יחסי ציבור"
"היינו בזמן הנכון עם המוצר הנכון": כך הפכה חברה קטנה מאור יהודה למניה שזינקה 1,000% בשנה באוסטרליה

על פי מסמך ההבנות שהגיע לידי גלובס, ישראל תעניק לארה"ב חוזה חכירה לקרקע ל־99 שנה. אף שהשטח יישאר תחת ריבונות ישראלית, הניהול השוטף יהיה אמריקאי וההשקעות יגיעו בעיקרן מארה"ב. בפארק יפעלו חברות טכנולוגיה אמריקאיות לצד חברות ישראליות, במטרה להקים מרכז גלובלי לייצור שבבים, מחשוב מתקדם ופיתוח בינה מלאכותית.

כור אמריקאי על אדמת ישראל

אחד הפרטים המפתיעים העולים מהדיונים סביב ההסכם נוגע לתשתיות האנרגיה. דרישות החשמל האדירות של מרכזי הנתונים ומערכות המחשוב של הבינה המלאכותית מחייבות פתרון אנרגטי יציב ורחב, ועל השולחן עלתה האפשרות להקמת כור גרעיני באתר. מדובר בסוגיה מורכבת במיוחד: ישראל אינה חתומה על האמנות הבינלאומיות המאפשרות הקמת כורים אזרחיים, אך ארה"ב כן. עובדה זו עשויה לאפשר מודל ייחודי שבו הכור יפעל תחת רגולציה ופיקוח אמריקאים, על אף מיקומו בשטח ישראל. במסמך ההבנות הרשמי נשמר ניסוח עמום יותר, המתייחס ל"תשתית אנרגיה בצפיפות גבוהה".

לצד זאת, ההסכם כולל התחייבות ישראלית לרגולציה מזורזת במיוחד: על פי המסמך, תהליכי הרישוי וההיתרים במתחם הפארק לא יימשכו יותר מ־120 יום - לוח זמנים מהיר משמעותית מהסטנדרט המקובל בישראל בפרויקטים בסדר גודל כזה.

ממאר־א־לאגו - לטקס בעיר דוד

ההסכם היה אמור להיחתם כבר בביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במאר־א־לאגו בסוף דצמבר, אך לא הספיק להיכנס ללוח הזמנים הצפוף של המנהיגים. בגרסתו המקורית מנה ההסכם 11 עמודים, אך הוא צומצם לשני עמודים בלבד בעקבות משא־ומתן אינטנסיבי. בסופו של דבר, הועבר מעמד החתימה לדרג הבכיר שמתחת לראשי המדינות - תת־מזכיר המדינה האמריקאי מול ראש מטה ה־AI הישראלי - בנוכחות שר החוץ גדעון סער ושגריר ארה"ב בישראל, מייק הקאבי. ההליך מאחורי הקלעים לווה על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשות יהלי רוטנברג הפורש בסוף החודש.

היוזמה המשותפת היא חלק ממסגרת בינלאומית רחבה שהשיק ממשל טראמפ תחת הכינוי "Pax Silica" - קואליציה של תשע מדינות טכנולוגיה מובילות, שמטרתה לאבטח את שרשראות האספקה של מוליכים למחצה ובינה מלאכותית. ישראל הצטרפה ליוזמה בדצמבר האחרון והייתה המדינה הראשונה לחתום על הסכם דו־צדדי עם ארה"ב במסגרת זו. לצד ישראל חברות בקואליציה גם קטאר ואיחוד האמירויות; הלברג עצמו נחת בישראל לאחר שחתם על הסכמים דומים באבו דאבי ובדוחא.

"אם המאה ה־20 התנהלה על נפט ופלדה, המאה ה־21 הולכת להתנהל על מחשוב ומינרלים", הצהיר הלברג בטקס החתימה שנערך בעיר דוד. לדבריו, ישראל היא "שותפת עוגן" במאמץ, בזכות האקוסיסטם הטכנולוגי שלה והיכולת לייצר "תוצאות א־סימטריות" ביחס לגודלה הגאוגרפי.

התזמון של ההסכם הטכנולוגי אינו מקרי; הוא מהווה נדבך מרכזי בחבילת הסכמות כלכליות רחבה המתגבשת בין ירושלים לממשל טראמפ שנמצאות כעת בעיצומו של משא־ומתן. בראש ובראשונה - סוגיית המכסים. לאחר שטראמפ הטיל מכס של 17% על היבוא מישראל, פועלים בירושלים להשגת הקלות והחרגות לסקטורים נבחרים. המיקוח על המכסים שזור בהיבטים גאו־פוליטיים רחבים - מהמאמצים לבלימת איראן, דרך קידום הנורמליזציה עם סעודיה ועד להסדרים העתידיים ברצועת עזה.

במקביל, הכריז נתניהו במהלך ביקורו האחרון בארה"ב על יעד אסטרטגי: הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי בתוך עשור. "אנחנו רוצים להצטמצם לאפס", הצהיר ראש הממשלה. המודל הישראלי החדש - החלפת הסיוע החד־צדדי בהשקעות ובפרויקטים משותפים - משתלב היטב בהסכם הבינה המלאכותית. במקום לקבל כסף ולרכוש נשק אמריקאי, ישראל מציעה שיתוף־פעולה בפיתוח טכנולוגיות משותפות שיועילו לשני הצדדים. על פי מסמך ההבנות, תחומי שיתוף־הפעולה כוללים בינה מלאכותית, מוליכים למחצה, רובוטיקה, חלל, אנרגיה ומדעי החומרים.

"בינה מלאכותית ללא אג'נדות מהונדסות"

ההסכם כולל סעיף חריג הנוגע לאופייה של הבינה המלאכותית שתפותח במתחם. שתי המדינות מתחייבות לפיתוח AI "ללא הטיה אידיאולוגית או אג'נדות חברתיות מהונדסות" - ניסוח המשקף נאמנה את ביקורת ממשל טראמפ על חברות הביג־טק ועל מה שנתפס בעיניו כהטיה פוליטית מובנית במערכות הללו. המסמך אף מציין במפורש כי מודלי שפה גדולים (LLMs) יידרשו להיות "אמינים לשאילתות משתמשים" ולא "מניפולטיביים לטובת דוגמות אידיאולוגיות".

במישור התשתיתי, הפרויקט מתחבר למסדרון הכלכלי IMEC (הודו־מזרח תיכון־אירופה), שאמור לשמש כעורק ראשי לקישוריות נתונים ואנרגיה עבור הפארק הטכנולוגי. עם זאת, מבחינה משפטית חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בהצהרת כוונות ולא בהסכם מחייב. המסמך עצמו מבהיר כי הוא "אינו יוצר זכויות או חובות מחייבות משפטית", וכי ככל שיידרשו שינויי חקיקה ליישומו, אלו יהיו כפופים להליכים המשפטיים והפרלמנטריים המקומיים.

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות של יותר מ-30% בחודש: מניות ה-IT המקומיות משלמות את מחיר הטלטלה העולמית

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"