יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף
"אם אתה לוקח את חמש חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, שווי השוק המצרפי שלהן עומד על 60 מיליארד שקל, והחברות המובילות מהתחום שנסחרות בתל אביב הן חברות שעובדות בארה"ב" - כך אמר היום (ד') יוני חנציס, מנכ"ל חברת דוראל, בשיחה עם כתב האנרגיה של גלובס עידן ארץ בכנס תשתיות לעתיד של גלובס בשיתוף בנק הפועלים.
● כנס תשתיות לעתיד | החשב הכללי: "יש בעיה במימון המטרו, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"
● כנס תשתיות לעתיד | המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"
תחום החשמל הסולארי רותח, במיוחד בארה"ב. גוגל קנתה את "אינטרסקט פאוור", חברת פיתוח וייצור, ונראה שכל מגה-וואט של חשמל שתציע בארה"ב, מישהו יקנה. למה?
"יש הייפ על דאטה סנטר ו-AI ,וזה מייצר הרבה יותר צריכת חשמל", מסביר חנציס. "בארה"ב קיימת סכנה ממשית שתוך כמה שנים למדינות לא יהיה מספיק חשמל כדי לספק צרכים של דאטה סנטר וצריכה ביתית.
"הפועל היוצא של הדבר הזה הוא שחברות, ובעיקר חברות אנרגיה מתחדשת, שפועלות מהר ותפסו פוזיציות על קרקעות ורשת, נמצאות במצב שהשוק הוא של מוכרים. כל קילווואט-שעה שמוכרים, יש לו ביקוש. אם חברה יכולה להביא פי חמישה, היא תביא פי חמישה.
"אנחנו ממש בנקודת משקל של שינוי היסטורי שלא מבינים עד כמה הוא גדול, שנובע מה-AI ומשפיע על סקטור נלווה, שזה האנרגיה, ושם גם דוראל החברה האמריקאית שלנו פועלת. יש לנו חברת אנרגיה מתחדשת שפועלת בשלושה מפרויקטים הסולאריים הכי גדולים בארה"ב בהספק מצטבר של 5 גיגה-וואט, וזה כמעט כל ההספק בישראל, ולכן אנו מרגישים שאנחנו עושים עבודה טובה ומתקדמים לשנים טובות".
לא רק אתם. כמעט כל שבוע יש הודעה מחברה אחרת שפותחת שם משהו חדש.
"רשת החשמל המרכזית בארה"ב, PJM, יושבת על שיבר, ויש לה את עורק הצריכה המשמעותי ביותר. בסמוך ל-PJM יקומו המון דאטה סנטרים. אחת לשנה הרשת עושה מכרז לזמינות חשמל, כאשר בשנה האחרונה המכרז נסגר בפי שלושה מהמחיר שנסגר לפני שנתיים, והממשל האמריקאי נאלץ לשים תקרה למחיר כדי להגביל את הקפיצה במחיר.
"הביקוש לחשמל כל-כך גבוה, שהממשל האמריקאי שם תקרה למחיר כדי להוריד את המחיר, וזה מעיד על מחיר החשמל בארה"ב, במיוחד ברשת PJM. יש כל-כך הרבה תמריצים להקים תשתיות אנרגיה, שיספקו את כל הדרישה".
עם הפנים להנפקה?
לאחרונה המניה שלכם ספציפית זינקה בעקבות הגדלת הפוזיציה בחברה האמריקאית. אתם מתכוונים ללכת להנפקה כדי להגדיל את הפעילות?
"אנחנו בחזית האנרגיה בארה"ב. פרויקט סולארי הוא למעשה האלטרנטיבה הכי מהירה וזולה ליצור חשמל, ודוראל נמצאת שם, והיא טסה קדימה".
כמה זמן לוקח להקים תחנת כוח מול שדה סולארי?
"שש שנים ייקח להשלים את בנייתו של שדה סולארי מאז החתימה עם החקלאי הראשון על הקרקע ועד החשמול. תחנת כוח של 600 מגה-וואט ייקח להקים 15 שנה - פי שלושה. זה פשוט ברור ששדה סולארי הוא האלטרנטיבה הכי זולה, הכי מהירה והכי טובה. אנו רוצים להיות עם השפעה משמעותית בחברה, כי ברור לאן החברה הולכת.
"לגבי ההנפקה, דוראל תשקיע מיליארדי דולרים במגה-פרויקטים בארה"ב בשלוש-ארבע שנים הקרובות. כדי לעשות את זה, צריך כסף, צריך נגישות גבוהה להון, ושוק ההון צמא לחברות כאלה. אבל זו לא האלטרנטיבה היחידה. אנו בסוף בוחנים את כל האלטרנטיבות - הנפקה זו אחת מהן, והיא אופציה, אבל זו לא האופציה הבלעדית כשבוחנים את כל מה שיש על הפרק".
בארץ, אנבידיה פתחה מרכז פיתוח, אבל איפה חוות השרתים? יש בכלל חשמל בשבילן, ומה זה יעשה למחירים?
"ישראל היא אומת ה-AI, וחייבים להזמין חברות כמו אנבידיה שיעבדו פה. בשביל זה צריך את המוח הישראלי, ואת זה יש לנו בשפע. אבל צריך גם חשמל, ובסוף זה עניין פיזי - שאו שיש או שאין, וזה עניין תשתיתי. כיום רשת החשמל של ישראל היא מונופול טבעי ושייכת למדינת ישראל.
"אני כיזם, אגב - קצת להבדיל ממה שעושים בחו"ל - לא יכול לסייע לרשת לסלול קווים. אני מקים קו, ומתחברים אליי. יש מצוקת חיבורים לרשת במדינת ישראל. רוצים להקים מתקנים, והרשת לא יודעת לקבל הכול. מצד שני, יש תוכניות פיתוח לרשת, וחברת החשמל עובדת על זה, והמדינה משקיעה כספים, כי ברור שזה שיבר מרכזי להביא לפה את הדאטה סנטר".
"הפתרון המסתמן, שגם לשלם השוק הולך, הוא לעלות מעל המתח הגבוה. אפרופו אנבידיה - היא צורכת במתח עליון, ומדובר בהספקים מאוד גבוהים של חשמל. מדובר בפרויקטים במתח עליון לא של 20 אלא של 200-300 מגה-וואט שמקימים במקום אחד, ואז אפשר ליהנות מכל הסקייל - גם הרשת פתוחה יותר, וגם הקצב של המתקנים גבוה יותר, ולשם השוק הולך".
החסמים לייצור חשמל סולארי
אז מה החסמים העיקריים היום לייצור עוד חשמל סולארי?
"יש שני חסמים מרכזיים במדינת ישראל. חסם אחד הוא העובדה שאנחנו מדינה קטנה. בארה"ב אפשר להקים מתקן של 1,600 מגה בגודל של תל אביב שחולש על פני 50,000 שמכוסים בפנאלים סולאריים. הפתרון להערכתי הוא לעשות שימוש כפול בקרקע - בתא שטח אחד, גם בסולארי וגם בחקלאות, גם גג וגם פאנלים.
"החסם השני הוא חסם הרשת, וזה לא תלוי בנו אלא במדינה. דיברנו על פתרון אחד שהוא להעלות למתח עליון. הפתרון השני הוא שילוב נרחב של מערכות אגירת אנרגיה - סוללות שאוגרות את החשמל בשעות הצהריים, כאשר רשת החשמל חמוסה ואינה מאפשרת הזרמת חשמל, ומשחררות אותו בשעות אחר-הצהריים והערב, עם פתיחת הרשת והתגברות הביקוש.
"מדינת ישראל היא המדינה הכי מאוגרת בעולם עם הכי הרבה אגירה פר קפיטה, וזה צל"ש למדינת ישראל. אני מעריך שהיא גם תגדל משמעותית בשנים הקרובות בכ-20 גיגה-וואט שעה. זה פי 15 ממש שיש היום. נכון להיום יש בערך 2.5 גיגה-וואט-שעה מותקנים, שיותר מ-50% מהם שייכים לחברת דוראל. זו ממש תחנת כוח שמבוזרת במרחב, וזה הפתרון המסתמן לדעתי. יש תמ"א חדשה למודל אגרו-וולטאי שמשלב חקלאות וייצור חשמל סולארי באותו שטח קרקע".
עכשיו סוף-סוף הולכים להיכנס למכרז. עד כמה זה יהיה משמעותי?
"התמ"א מאפשרת לייצר פרויקטים באמצעות הצבת פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים, מה שמאפשר ניצול כפול ויעיל של הקרקע - ייצור אנרגיה ירוקה והשבחת התוצרת החקלאית, וזה יכול לייצר ודאות כספית וכלכלית והכנסות שמגיעות מהתחום הסולארי.
"ענף החקלאות בישראל לא במצב טוב. כשכסף נכנס, הוא מאפשר להשקיע עוד טכנולוגיה, לא רק בערבה אלא גם במרכז סמוך לגוש דן. אם אייצר מתקן במרכז, והוא סמוך מאוד למוקדי הצריכה, צריך להעביר פחות כבלי חשמל כדי להביא את החשמל מהמתקן לצריכה. כשמייצרים בקיבוץ יטבתה, צריך להביא את החשמל לתל אביב, וזה הרבה מאוד תשתית שצריך להקים, ולכן יש היגיון כלכלי בתהליך הזה. אנחנו צעקנו את זה הרבה מאוד שנים, וטוב שזה קורה".
"אגירה היא הפתרון המוביל"
למרות כל הסטארט-אפים בנושא אגירת אנרגיה, נראה שאף אחד לא מצליח להדיח את המלכה המכהנת, סוללת הליתיום איון. זו טכנולוגיה מספיק חזקה כדי לעמוד בדרישות החשמל היום ולהתחרות מול הקונבנציונלי?
"שילוב של אנרגיה סולארית עם מערכות אגירה מייצר קילוואט-שעה בעלות נמוכה בכ־10 סנט לעומת ייצור חשמל באמצעים קונבנציונליים. כך בישראל, וכך גם באירופה ובארה"ב - אף שתמהיל ייצור החשמל שונה ממדינה למדינה, והמחירים שם אף גבוהים יותר. גם בשווקים אלה, סולארי בשילוב אגירה הוא זול יותר מכל אלטרנטיבה זמינה אחרת.
"עם זאת, קיימים אתגרים בתחום האגירה: ייצור חשמל סולארי אינו אפשרי בשעות הלילה, ולכן נדרש פתרון שמאפשר לאגור אנרגיה בשעות השיא ולהשתמש בה בשעות שבהן אין ייצור. כאן נכנסות לתמונה מערכות האגירה, שמספקות מענה יעיל לבעיה.
"לשאלה האם קיימת כיום טכנולוגיה עדיפה - התשובה, נכון להיום, היא לא. אגירה היא הפתרון המוביל. אנחנו חברה יזמית, לא חברת טכנולוגיה", הוא מסביר. "אנחנו לא מחויבים לפתרון מסוים, אלא בוחרים את הפתרון הטוב ביותר לייצור חשמל. אם בעתיד יימצא פתרון עדיף על אגירת ליתיום - נעשה את זה.
"אנחנו מתפעלים אגירה כבר חמש שנים. אנחנו הראשונים במדינת ישראל ודי ראשונים בעולם. המתקנים עובדים מצוין, והתוצאות הן טובות יותר ממה שהספקים מתחייבים. בינתיים זה הכיוון האופטימלי. כשיהיה כיוון אחר, נעשה שיפט לספינה. כרגע האירוע עובד טוב וילווה אותנו עשרות שנים קדימה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים ובחסות פלאפון ו-yes, דוראל, חברת נתיבי ישראל, כאף, קבוצת בזן, רציו אנרגיות, נת"ע, קרן ג'נריישן, מוריה חברה לפיתוח ירושלים ובהשתתפות חברת החשמל.