זכרון יעקב / צילום: איל יצהר
קרקעות בזכרון יעקב ששווקו לחברות יזמיות לפני ארבע שנים נותרות עד כה ללא פיתוח, וזאת עקב סכסוך בין רשות מקרקעי ישראל למועצה המקומית זכרון יעקב, שמסרבת לפתח את השטחים.
● "תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון
● לפחות 3 מיליארד שקל רווח: מי דוחף לפינוי הספארי ברמת גן?
החברות אלקטרה השקעות, ביג מרכזי קניות וצ. פ. חברה לבניין הגישו בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה בסך 343 מיליון שקל נגד מדינת ישראל ורמ"י, וזאת לטענתן בגין "הטעיה חמורה, הפרת חוזים והתנהלות חסרת תום-לב במכרזי הקרקע". החברות מבקשות מבית המשפט לבטל את רכישת הקרקעות, להשיב להן את הכספים ששילמו ולפצותן.
הקרקעות המדוברות מצויות במזרח המועצה המקומית זכרון יעקב, לא רחוק מתעשיות בית אל, בית ספר תיכון המושבה ופרויקט "חלומות זכרון יעקב" שהוקם בזמנו על-ידי שיכון ובינוי. על שטח של 426 דונם מהן קידם רמ"י תוכנית ל-1,236 יחידות דיור, 250 יחידות דיור מוגן ושטחי מסחר.
המועצה המקומית זכרון יעקב טענה כי מדובר ביותר יחידות דיור שמתירה תוכנית המתאר הכוללנית של היישוב, שקודמה במקביל, והביעה התנגדות לתוכנית. ואולם מוסדות התכנון דחו את התנגדותה, ומאוחר יותר גם בית המשפט דחה עתירה שהגישה בנושא.
במקביל לאירועים אלה, ובעוד העתירה של המועצה המקומית זכרון יעקב מתנהלת, שיווקה רמ"י בסוף 2021 ובתחילת 2022 קרקעות ל-385 יחידות דיור ול-250 יחידות דיור מוגן. בחוברת המכרזים אומנם צוינה המחלוקת המשפטית, אך נטען כי אין מניעה מלשווק את הקרקעות. ואכן, שלוש החברות זכו במכרזים.
"המדינה עמדה מנגד"
בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין שמואל שוב, הילה לביא-יתים וישראל אלתר ממשרד שוב ושות', טענו התובעות כי רק לאחר מכן נודע להן, לטענתן, כי עומק הסכסוך בין רמ"י ובין המועצה המקומית הוא כה עמוק, שהמועצה מסרבת לפתח את השטח.
לטענת התובעות, המדינה שיווקה קרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין רשויות שאין להן כל שליטה עליו.
לדבריהן, ב-2023 הן הגישו עתירה מינהלית נגד המועצה המקומית זכרון יעקב, אך זו הסתיימה למעשה בלא כלום, שכן סוכם בה על עריכת מפגשים בין נציגי רמ"י, המועצה והחברות - אך בפועל שום דבר לא אירע, וזאת עקב הסרבנות של המועצה המקומית.
עוד נטען כי במשך למעלה משלוש שנים פנו החברות שוב ושוב לרמ"י, למועצה המקומית, למשרדי הממשלה הרלוונטיים ואף לשרים ולגורמי רגולציה בכירים, בניסיון למצוא פתרון שיאפשר את מימוש הבנייה ואת קידום שכונת המגורים - אך ללא כל תוצאה. חרף פניות, ישיבות, עתירה מינהלית ואף ניסיונות לגישור והסדרים חלופיים - המדינה, כך נטען, עמדה מנגד ולא נטלה אחריות למצב שיצרה.
רמ"י: המידע שוקף לחברות
מרמ"י נמסר בתגובה: "הרשות דוחה מכל וכל את הטענות. כלל המידע שוקף לחברות במסגרת הליכי המכרז, והרשות מילאה את כל חובותיה על-פי דין כלפי היזמים.
"את כלל טענות החברות יש להפנות למועצה המקומית, שהיא החסם לפיתוח. הרשות תגיב במסגרת הליך בית המשפט".