חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט
אלביט מערכות היא כיום החברה השלישית בגודלה בבורסה המקומית עם שווי שוק של מעל 100 מיליארד שקל. החברה מפתחת ומייצרת קשת רחבה של מערכות ביטחוניות באוויר ביבשה ובים, וכן בתחומי מודיעין ותקשוב. נכון לתחילת 2026, אלביט נהנית מסביבת מאקרו חריגה לתעשייה, שמביאה לכך שזינוק של מעל 100% במניה בשנה האחרונה לשיאי כל הזמנים לא נחשב עוד לתיקון טכני, אלא לשינוי מבני במודל הצמיחה של החברה.
צבר הזמנות דמיוני שחצה את רף ה־25 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון השלישי של 2025, מספק למשקיעים נראות גבוהה מאוד להמשך הצמיחה בהכנסות אלביט בשנים הקרובות.
כדי להבין מה באמת מניע את אלביט כיום, צריך לחזור לרגע המכונן בשבת בבוקר, ה־7 באוקטובר 2023. בין המכונות ופסי הייצור של הפגזים הסתובבו עשרות עובדים במראה לא שגרתי: מכנסי עבודה כחולים וחולצות שבת חגיגיות. אלו היו עובדים דתיים שהגיעו לקווי הייצור בשבת שמחת תורה עם הבנת גודל האירוע והצורך המבצעי הדחוף. הצורך לספק בהקדם לצה"ל חימוש ומערכות מתקדמות הפך לפיקוח נפש לאומי. כך בשנות המלחמה עברה אלביט מהפך דרמטי ־ מחברה גלובלית המוטה ליצוא, ל"מפעל הלאומי" של ישראל בחירום.
אם עד המלחמה, משרד הביטחון היה מזמין רק חימושים, הרי שבמהלכה הוא גם מימן הקמת מפעלים וקווי ייצור. בין היתר לפני שנה נחתמה עסקה להקמת מפעל לאומי חדש לחומרי גלם וכן של קווי ייצור לחימושים דוגמת פצצות אוויר־קרקע כבדות. וכבר נעשתה הזמנה רב־שנתית לחימושים אוויריים מאלביט בהיקף 570 מיליון שקל.
הזדמנויות באירופה
במקביל לכך אלביט רכבה על "סופר־סייקל" ביטחוני עולמי. החלטת מדינות נאט"ו מיוני 2025 להעלות את רף ההוצאה הביטחונית מ־2% ל־5% מהתוצר עד שנת 2035, משמעותה תוספת של מאות מיליארדי דולרים לתקציבי הביטחון. ומכיוון שלאירופה אין ממש תעשייה ביטחונית (להוציא אולי צרפת), עבור אלביט נוצרה הזדמנות פז להיכנס לוואקום הזה. וכך החברה פרוסה ב־11 מדינות ביבשת עם חברות בנות המעסיקות 1,900 עובדים. הנוכחות המקומית הזו היא משמעותית, שכן המדינות באיחוד אינן ששות לבצע רכש ממדינה אחרת, ומעדיפות להשאיר את מקומות העבודה אצלן.
מי שמובילה את המגמה היא גרמניה, שלאחרונה חתמה על הסכם בסך כ־260 מיליון דולר לאספקת מערכת הגנה לצי מטוסי התובלה של צבאה, ורכישת רקטות ה־PULS שפיתחה אלביט. ובנאט"ו, כשגרמניה קונה ־ מדינות נוספות הולכות בעקבותיה.
המערכות של אלביט, הנושאות את חותמת האיכות Combat Proven (הוכח בקרב), הפכו למוצר מבוקש בקרב צבאות המערב, שבחלקם ממש מבססים את צבא היבשה על המוצרים והפיתוחים שלה.
ואכן חטיבת היבשה של אלביט חוותה מהפך, כשהכפילה את היקף המכירות שלה ביחס לשנת 2022 ואף הפכה לגדולה והרווחית ביותר בחברה - כשהיא אחראית לכ־29% מכלל הרווח התפעולי. המרווח התפעולי של החטיבה זינק מ־6.2% ל־9% בתקופה קצרה, תוך ניצול מצב "שוק של מוכרים" שבו ההיצע העולמי לא מדביק את הביקוש.
רוח נגדית מהדולר
גם בפעילות בארה"ב, באמצעות אלביט אמריקה (ESA), המהפך בעיצומו. לאחר הפסד תפעולי ב־2023, על רקע שחיקת הרווחיות בחוזים ארוכי טווח מול הממשל, אלביט ביצעה רה־ארגון משמעותי, שכלל מינוי מנכ"ל חדש בעל רקע מבצעי עשיר בחיל האוויר האמריקאי. תוצאות השינוי ניכרו בשיפור ברווחיות התפעולית של ESA ב־2024, שצפויה להמשיך לעלות ב־2025. אלביט נהנית ממדיניות "Buy American", שבמסגרתה ארה"ב מממנת רכש עבור ישראל שמיוצר בתוך ארה"ב. כן היא נהנית מהצטיידות הצבא האמריקאי בין היתר במערכת "חץ דורבן" להגנת נגמ"שי הBradley בכל החטיבות שלו, שמייצרת רציפות ואופק ארוך.
האתגר המרכזי של אלביט נותר שיפור השורה התחתונה. היעד שהוצב הוא הגעה למרווח תפעולי של 10% בשנת 2026. שיפור זה יגיע דרך מכירת מערכות מתקדמות של יירוט איומים באמצעות לייזר, לצד ביצוע ואספקה יעילים של צבר ההזמנות הגדול, באופן שייצר רווחיות שתצדיק את מכפילי הצמיחה הגבוהים שמעניק לה כיום שוק ההון. אלו ידרשו השקעות בקווי ייצור חדשים, כשבמקביל בפרויקטים רבים של אלביט קיים מרכיב של חוסר ודאות בנוגע ללוחות זמנים ועלויות.
רוח נגדית שחשוב לציין היא שער הדולר. היחלשותו שוחקת את הרווחיות, שכן רוב הכנסות החברה הן דולריות בעוד המשכורות הן בשקלים. למרות קיומם של גידורים עד אפריל, וגידול בהזמנות השקליות, החשיפה המטבעית עדיין מעיבה על התוצאות.
השורה התחתונה
אלביט מערכות של 2026 היא הרבה יותר מחברה ביטחונית; היא מכונה של מנועי צמיחה הפועלים בנישות החמות ביותר של הסופר־סייקל הביטחוני העולמי. השילוב בין צבר הזמנות חסר תקדים, פעילות מקומית במדינות רבות, גידול בתקציבי הביטחון באירופה ועליונות טכנולוגית בתחומי הלייזר והחימוש, הופך אותה לאחת החברות המעניינות בבורסה.