גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan
נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

בצל המתיחות הגוברת מול ארצות הברית, איראן הודיעה על דחיית התרגיל הימי המשותף עם רוסיה וסין: המועד המקורי, שתוכנן לאמצע פברואר, נדחה לסוף החודש. בעוד שהדיון על השותפויות האסטרטגיות של טהראן מתמקד לרוב במוסקבה, נראה כי דווקא בייג'ינג - המעדיפה לפעול מאחורי הקלעים - מסתמנת כשחקנית משמעותית לא פחות בשימור יציבותו של משטר האייתוללות.

הדרך האיראנית להילחם בשחיקת המטבע: הדפסה של שטר חדש
קטאר נוקמת באיראן, כך זה נראה

בעוד שהעברת טכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות ממוסקבה לטהראן מתקדמת בעצלתיים, אם בכלל, בייג'ינג כבר משנה את מאזן הכוחות בשטח. כבר בחודש שעבר דווח כי כחלק מהפקת הלקחים ממבצע "עם כלביא", המשטר בטהרן מתכוון להטמיע בקרוב את מערכת ההגנה האווירית הסינית HQ-9B, שנועדה להתמודדות עם איומים ארוכי טווח.

"סין תספק בקרוב מערכות HQ-9", אישר חבר המועצה לביטחון לאומי של איראן, עבופאזל זוהרבאנד. לדבריו, המערכת החדשה "תסגור פערים קריטיים מול איומים בגובה רב", ותהווה נדבך מרכזי ביכולת ההתמודדות של איראן עם איומים אוויריים מורכבים.

"הרפתקנות צבאית תוביל לתהום"

בה בעת, סדרת עיצומים שהטילה ארה"ב על גופים שונים, לצד פעילות פוליטית בקונגרס, חושפים את עצימת העין של בייג'ינג בכל הנוגע לייצוא רכיבים קריטיים לתעשייה הביטחונית האיראנית. כך, למשל, בנובמבר האחרון פנו חברי בית הנבחרים ראג'ה קרישנמורת'י וג'ו קורטני למזכיר המדינה מרקו רוביו ולראש ה־CIA ג'ון רטקליף, בדרישה לחקור משלוחים מחברות סיניות של חומרים המיועדים לייצור דלק לטילים בליסטיים.

אין מדובר באירוע נקודתי. הקשרים הכלכליים-ביטחוניים בין בייג'ינג לטהראן נמצאים כבר תקופה ארוכה על הכוונת של הממשל האמריקאי. כבר בפברואר אשתקד הטיל משרד האוצר בוושינגטון סנקציות על שורת חברות סיניות, ספקיות של רכיבים חיוניים עבור תעשיית הכטב"מים האיראנית. מהלכים אלו חושפים את עומק חדירתה של סין אל שרשרת האספקה הצבאית של משטר האייתוללות, למרות הלחץ הבינלאומי.

גם בזירה הדיפלומטית סין מנצלת את מעמדה כדי להעניק רוח גבית לרפובליקה האסלאמית, תוך שימוש במונחים המזוהים עם משטר האייתוללות. שגריר סין באו"ם, פו קונג, הזהיר בשבוע שעבר מפני "הרפתקנות צבאית" נגד איראן וציין כי "השימוש בכוח לא יכול לפתור בעיות; כל פעולה של הרפתקנות צבאית רק תדחק את האזור לתוך תהום של חוסר ודאות".

מערכת יחסים ארוכה ומסועפת

מערכת היחסים בין משטר האייתוללות לרפובליקה העממית היא ארוכת שנים. כבר בשנות ה־80 וה־90, כשבעקבות המהפכה האסלאמית איראן הייתה נתונה בבידוד בינלאומי עמוק, בייג'ינג הייתה זו שסיפקה לה אמצעי לחימה - מטילים נגד ספינות ועד מערכות ארטילריה ורכיבי תחזוקה לכלי טיס. קפיצת המדרגה ביחסים נרשמה ב־2021, עם חתימת הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי ל־25 שנה, המקיף את תחומי התחבורה, האנרגיה, הטכנולוגיה והביטחון. האינטרס המרכזי של בייג'ינג לאורך כל הדרך נותר ברור: נפט.

סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם שהגיעה אשתקד לשיא של 11.6 מיליון חביות ביום, פועלת לשימור האספקה האיראנית הרחק מהעין הבינלאומית. נתוני מינהל המכס הסיני אינם מציינים יבוא רשמי מאיראן; במקום זאת, כ־14% מהיבוא מיוחסים למקור "אחר" - עקיפה המתאפשרת באמצעות שימוש ב"מכליות רפאים" ושינוע דרך מדינות שלישיות. בחברת קפלר ניתחו לעומק את מנגנוני עקיפת הסנקציות הסיניים, ומצאו כי יבוא הנפט "העוקף" הסתכם בלפחות 2.6 מיליון חביות ביום - כ־22% מכלל היבוא למדינה. נתון זה מורכב מ־1.38 מיליון חביות ביום מאיראן, כ־800 אלף מרוסיה וכ־389 אלף מוונצואלה. המניע הסיני ברור: חיסכון אגרסיבי בעלויות בזכות מחירי "רצפה" לחבית.

"מערכת היחסים בין איראן לסין מתאפיינת בניצול מצד בייג'ינג", מסביר החוקר בני סבטי מה-INSS. "הסינים נהנים מהנחות של עשרות אחוזים, שיש המעריכים אותן אף ב־50%. לעתים התשלום כלל לא מועבר במלואו. מעבר לכך, אנו עדים להשתלטות סינית על נמלים באיראן ולפעילות דיג ענפה במפרץ הפרסי".

המיזמים פורחים, הסחר צונח

במקביל לזירה הימית, בייג'ינג פועלת להרחבת היצוא היבשתי לאירופה. הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות המערביות שאחריה, אילצו את סין לנתב סחורות בנתיבים דרומיים יותר, הכוללים גם את חציית הים הכספי. כדי להשלים רצף יבשתי מלא, סין זקוקה לאיראן כחוליה מקשרת; לשם כך היא מקדמת את מסילת הרכבת סין־קירגיזסטן־אוזבקיסטן, לצד חיבור העיר מראנד שבאיראן לרשת המסילות הטורקית.

איראן, מצדה, הציגה אשתקד תוכנית גרנדיוזית לפריסת תשע מסילות רכבת באורך כולל של 17 אלף ק"מ ובהשקעה של יותר מ־10 מיליארד דולר, שנועדה לאפשר שינוע של עד 60 מיליון טונות מטען בשנה. סין כבר נוטלת אחריות ישירה על חלקים מהפרויקט, כמו במסוף סראחס בגבול איראן־טורקמניסטן. משם, מתכננים הסינים לחשמל מקטע רכבת באורך של כ־1,000 ק"מ עד לעיר ראזי שבגבול טורקיה - נתיב שבו מזהה נשיא טורקיה ארדואן הזדמנות להעצמת ההשפעה הגיאופוליטית של מדינתו כגשר בין מזרח למערב.

בניגוד לפריחת המיזמים התשתיתיים, הסחר הבילטרלי הרשמי נמצא בצניחה. מנתוני מינהל המכס הסיני עולה כי ב־11 החודשים הראשונים של 2025 הסתכם הסחר ב־9.09 מיליארד דולר בלבד - נסיגה של כ־24% בהשוואה ל־12 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2024. מתוך זאת, הייצוא הסיני לאיראן התכווץ ב־22% לכ־6.23 מיליארד דולר, בעוד שהייצוא האיראני לסין צנח ב־27% לרמה של כ־2.86 מיליארד דולר.

המשמעות היא שגירעון הסחר האיראני מול סין, העומד על 3.38 מיליארד דולר, גדול כעת יותר מסך כל הייצוא הרשמי של הרפובליקה האסלאמית לשותפתה האסטרטגית. עם זאת, חודש נובמבר הציג נתונים נאים מבחינת הייצוא האיראני עם 760 מיליון דולר - עלייה של כ־4.7% ביחס לנובמבר 2024. מנגד, הייצוא הסיני באותו חודש רשם צניחה של 57%, והסתכם ב־170 מיליון דולר בלבד.

עוד כתבות

מטוס ישראייר. בעיגול: יואב וייס / צילום: מוני שפיר, סיוון פרג

המינוי החדש בישראייר מגלה משהו דווקא על החברה המתחרה

יואב וייס, מנהל פעילות חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק בישראל עד לאחרונה, יהיה אחראי על פעילות הטיסות ארוכות הטווח של ישראייר - שהופכת ליחידת רווח עצמאית ● קבוצת חמת רוכשת 1,800 מ"ר במתחם גיגיס בראשון לציון תמורת כ-30 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

נכסי אנרגיה ונמל אסטרטגי: האזורים שבהם התחוללו הפיצוצים באיראן

הפיצוצים באהוואז ובבנדר עבאס אירעו באזורים אסטרטגיים במיוחד - משדות הנפט הגדולים של איראן ועד לנמל המרכזי במיצר הורמוז ● בטהרן מנסים להציג את האירועים כ"תקלות", אך הרגישות של המוקדים שנפגעו מעוררת תהיות בזירה הבינלאומית

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

פגישה ומו"מ: המסרים שהועברו מארה"ב לאיראן

ממשל טראמפ העביר לאיראן מסרים דרך כמה ערוצים כי הוא פתוח לקיום פגישה ● באיראן מכחישים את התוכניות לקיים תמרונים צבאיים של משמרות המהפכה במצרי הורמוז ● צה"ל תקף כלים הנדסיים של חיזבאללה בדרום לבנון ● חמאס מגנה את המשך התקיפות של צה"ל ברצועה וטוען כי ישראל נושאת באחריות לאי-הגעה לפתרון בסוגיית המחבלים שנצורים ברפיח ● עדכונים שוטפים

פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

הקטסטרופה כבר כאן: משבר התשתיות שאפילו הפקקים מתגמדים לידו

יש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל ● המשבר בניהול משק הפסולת מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של המרחב הציבורי כולו, אבל מי רוצה לטפל בסירחון הזה בחצר האחורית שלו

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

גלופה של שטרות של חמש דולר במטבעה של ארה''ב בוושינגטון הבירה / צילום: Reuters, Gary Cameron

קריסת הדולר מגלה לאמריקאים שהם לא המעצמה שעליה פינטזו

התחזיות סברו שהעשור הנוכחי יטלטל את העולם, ובינתיים הוא מקיים את המצופה ממנו ● תהיות על מצב הדולר האמריקאי מול סל המטבעות, ציפיות הריבית וגם האפשרויות שיוצרת הבינה המלאכותית - כל אלה ישפיעו עמוקות על הכלכלה בשנה הקרובה ● כתבה ראשונה בסדרה

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הגורמים מאחורי הצניחה של הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

קרנות הנאמנות הממונפות הן השקעת אקסטרים: מי השיגה תשואה של 870% ומה קרה למי שהימר נגד השוק ● מנהל ההשקעות שמסמן מניות בארה"ב, ישראל וגרמניה ●  האינטרס של דונלד טראמפ מאחורי הדולר החלש, והמפסידים הגדולים ● וגם: המניות האירופיות שעשויות לנצוץ השנה

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

פיץ' צפויה להצטרף: מאחורי הודעת מודי'ס והאם העלאת הדירוג קרובה

במשרד האוצר קיימו שיחות עם פיץ' ומעריכים כי תיישר קו בשבועות הקרובים בייצוב תחזית הדירוג ● במודי'ס העלו את תחזית הצמיחה של ישראל ל-5%, אבל הדרך חזרה לדירוג שלפני המלחמה עוד ארוכה

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

בדרך ל-2040: כך ייראה פיילוט הקולטים הסולאריים בבאר שבע

המטרה של פרויקט "שכונת אנרגיה חכמה" הוא לדמות את מדינת ישראל בשנת 2040, כשחלק ניכר מייצור החשמל יגיע מגגות סולאריים ● לשם כך, התושבים מקבלים הנחה, הדרכה וגם סיוע במימון

ענת אגמון. ''קשה מאוד להרוויח'' / צילום: כדיה לוי

ממאסטר שף ועד ההתאהבות בכרם: ראיון עם ענת אגמון

ענת אגמון חלמה להיות מהאימהות המייסדות של הקולינריה המקומית, חלום שנדחק הצידה עד שהלכה ל"מאסטר שף" ● בראיון לגלובס היא מספרת על חוויית ההשתתפות ("השתדלתי להיות בשליטה") על קשיי המסעדנים ("חיים כהן נסע לחפש עובדים בתאילנד") ועל הריפוי: "אתה לא באמת יכול להיות בסטרס אם אתה מנקה הר של טימין"

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

לפחות 3 מיליארד שקל רווח: מי דוחף לפינוי הספארי ברמת גן?

הסיכום לגבי הזזת הספארי ממקומו היה פזיז: ראש העיר רמת גן לא יידע את המועצה, מינהל התכנון כלל לא היה שותף, וברמ"י אין מי שיאשר את התוכנית ● עוד הוכחה שכשהקרקע לוהטת, שווה להפריח בלונים

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"

בריאיון לתקשורת האמריקאית ובצל השינויים הארגוניים בוויקס, מנכ"ל החברה אבישי אברהמי מתריע מפני פגיעה רחבה בשוק העבודה בעידן ה-AI ● לדבריו, רוב המשרות הפופולריות בארה"ב יושפעו בתוך עשור

רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ־20 שנה לא הייתה פריצת דרך בטיפול בכאב כרוני. האם זה עומד להשתנות?

תרופה אחת שנמצאת בניסויים קליניים מתקדמים כבר הוכרזה כזן חדש לגמרי של משכך כאבים ● האם היא תעשה לשוק הכאב הכרוני מה שעשו תרופות ההרזיה לשוק הטיפול בהשמנה? ומה הסיכוי שהבשורה האמיתית תגיע דווקא מישראל? ● מומחים לכאב מספרים על המוצרים החדשים שבדרך וגם מה יכול לעזור בלי לקחת תרופות

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security