גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך שתומך בהתחזקות השקל ומסמן - השיא כנראה עוד לפניו

החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל למטבע חוץ צומצמה בהדרגה, עד שהגיעה לפחות מ-20% - רמות שפל שלא נראו מאז סוף 2022 ● בכך הם מצטרפים לגורמים המקומיים והגלובליים התומכים בהתחזקות השקל ● איך הם עשו זאת, ואילו גופים צמצמו את החשיפה בצורה חדה במיוחד?

המוסדיים מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק / אילוסטרציה: Shutterstock
המוסדיים מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק / אילוסטרציה: Shutterstock

הגופים המוסדיים בישראל מצמצמים בהדרגה את חשיפתם למטבע חוץ. הנתונים האחרונים מראים שרמת החשיפה כיום נמוכה מזו שנרשמה ערב המלחמה, ואף נמוכה מהרמה בסוף 2022 - טרם הכרזת שר המשפטים יריב לוין על השינויים במערכת המשפט והטלטלה שבאה בעקבותיה בשוק המט"ח.

בכיר ממגדל: "תל אביב תמשיך להוביל, מניות תקשורת ונדל"ן מניב יעלו, והשקל יתחזק"
הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי
האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

בינתיים השקל מתחזק בחדות, כמעט לרמות שלא נראו מאז שנות ה־90, והדולר נחלש. השילוב הזה דוחף את המוסדיים להמשיך לצמצם חשיפה למט"ח ותורם להתחזקות נוספת של השקל, שנסחר סביב 3.09 שקלים לדולר. על רקע זה מתחדדת השאלה: האם בנק ישראל יתערב?

הגופים שחשופים יותר ואלו שפחות

מנתוני בנק ישראל עולה שבין ספטמבר לנובמבר בשנה שעברה שיעור החשיפה של המוסדיים למט"ח ירד מ־23.1% ל־22.1% - כלומר בנקודת אחוז אחת. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, בחן את המסלולים הכלליים בקרנות ההשתלמות של עשרת המוסדיים הגדולים, וזיהה שהירידה בחשיפה למט"ח נמשכה גם בדצמבר, אל מתחת ל־19%. "רמה זו נמוכה יותר מאשר בסוף 2022, קודם לרפורמה המשפטית והפיחות שהיא יצרה", הוא אומר.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב / צילום: רועי מזרחי

לפי נתוני גמל נט, מי שנותרו בחשיפה גבוהה יחסית למט"ח במסלולים הכלליים הם מנורה (21.4%) והפניקס (21.1%). מי שהקטינו במיוחד את החשיפה הם אלטשולר (17.2%) והראל (17.6%).

"בשונה מנתוני בנק ישראל שבוחן את כלל התיקים, אני לקחתי את המסלולים הכלליים בלבד של עשרת הגופים הגדולים. זאת משום שבמסלול כללי המוסדי הוא שמחליט כמה חשיפת מט"ח הוא רוצה. במסלול S&P החשיפה היא 100%, ואין שיקול דעת למנהל. אני רוצה לדעת מה הגופים הללו עושים כשהם מחליטים, ויש שונות ביניהם", מסביר זבז'ינסקי.

לדבריו, התצפית הראשונה שערך בדצמבר 2022 הראתה חשיפה ממוצעת של פחות מ־20%. באותה נקודת זמן המגמה הייתה הפוכה: המוסדיים הרחיבו בהדרגה את החשיפה למט"ח, במקביל להיחלשות השקל בתקופת החקיקה המשפטית ותחילת המלחמה, עד לשיא של 26%. נקודת המפנה הייתה "מבצע הביפרים" בספטמבר 2024. לאחריו, החלה לרדת פרמיית הסיכון של ישראל, וניתן היה לראות, לפי זבז'ינסקי, הורדה ישירה של החשיפה יחד עם התחזקות השקל.

"המוסדיים יכולים להוריד עוד את החשיפה"

בחינת הפעילות בשוק מעלה תובנה מעניינת גם ביחס לדרך שבחרו המוסדיים כדי להוריד את החשיפה למט"ח. "אם יש לך תיק שמחציתו מושקע בישראל ומחציתו בחו"ל, אבל אתה רוצה חשיפה רק של 20% למט"ח, אז לגבי 30% הנותרים המוסדי קונה הגנות. כלומר, עסקאות עתידיות שבמסגרתן מוכרים דולרים היום לתאריך עתידי וכך מקטינים את החשיפה למטבע חוץ", מסביר זבז'ינסקי. "לפעמים גם פשוט קונים יותר ניירות ערך בישראל מאשר בחו"ל. הדרך שבה בחרו המוסדיים לאחרונה מאוד נדירה. הם ממש מכרו השקעות בחו"ל וקנו בישראל. זה עוצמתי ומעיד על כך שהשוק הישראלי נתן ביצועים עודפים".

אותה הטיה לישראל מחזקת את השקל עוד יותר, לפי זבז'ינסקי, שמעריך שהמגמה עשויה להימשך: "בעבר המוסדיים היו גם בחשיפה של 16% למט"ח. לכן, אני מניח שהם יכולים לרדת עוד. עד מתי? אנחנו לא יודעים, יש הרבה משתנים".

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי במזרחי טפחות, החשיפה היא תוצאה של הציפיות של המוסדיים לגבי יחס השקל־דולר. ככל שהשקל חזק יותר החשיפה למט"ח היא הפסדית. "זו אדפטציה. כשאתה רואה התחזקות של השקל, ויש לך הנחת עבודה שהיא עשויה להימשך, אתה מקטין את החשיפה. השאלה הגדולה שהמוסדיים שואלים היא אם יש סיבה להעריך שהתחזקות השקל תיבלם. הסבירות לכך נמוכה, ולהערכתי גם המוסדיים חושבים כך", הוא אומר.

"היחלשות השקל יכולה להיגרם כתוצאה מהרעה ביטחונית ברמת עימות בכמה חזיתות. כרגע, למרות גורמי מתיחות, אני לא רואה סימנים להתפתחות כזו. אפילו מודי'ס בחרה להודיע על העלאת תחזית הדירוג שלנו בעיצומה של המתיחות מול איראן", מוסיף מנחם.

הרוח הגבית מוול סטריט והקשר של טראמפ

לדברי מנחם, גורם נוסף המעיד על חוזק השקל לאורך זמן הוא הקשר בין שער הדולר־שקל לשוק המניות האמריקאי. המשך העליות בשוקי ארה"ב, ובמיוחד בנאסד"ק, גורם למשקיעים מקומיים להקטין את חשיפתם למט"ח ולהמיר חלק מהדולרים לשקלים, מה שתורם להתחזקות השקל. הגורם השלישי הוא השוק המקומי. "המוסדיים מכירים היטב את השוק וראו את העליות היפות אחרי מבצע 'עם כלביא'", מציין מנחם. לדבריו, הם בוחנים את הנתונים בשטח, בהם צמיחה, מדדים כלכליים, שיפור בגירעון ואקזיטים בהייטק. "כל אלו יכולים להביא לעליות בשוק המקומי".

הגורם הרביעי והאחרון שמציין מנחם נוגע לשיקולי בנק ישראל והאפשרות להתערבות בשוק המט"ח. מנחם מעריך שהבנק יפעל רק אם יגיע למסקנה שיש כשל שוק. "להערכתי אין שינוי בכיוון של הבנק", הוא אומר, ומנמק: "דולר חלש מסייע לנשיא טראמפ וליצוא האמריקאי, ולכן אין סיבה להעריך שהדולר יתחזק".

בבנק הפועלים ציינו בסקירתם השבוע כי "בניגוד לנשיאים אמריקאים בעבר שנהגו להלל את עוצמת הדולר, טראמפ הביע תמיכה בהיחלשותו, שכן לשיטתו יש לאפשר למטבע 'למצוא את הרמה שלו'".

במדיניות המוצהרת שלו, טראמפ מאותת שלא יקבל בהבנה התערבות אקטיבית של מדינות בשוק המט"ח במטרה להחליש את הדולר, כך שלא צופים בשוק שינוי כיוון לרעת השקל. "הממשל האמריקאי רואה בפעולת התערבות בשוק המט"ח ניסיון לזכות ביתרון תחרותי", מציינים במיטב, ומוסיפים כי יש מדינות שנכנסו ל"רשימה שחורה" של משרד האוצר האמריקאי.

עוד כתבות

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

ינואר בענף הרכב: סך המסירות ירדו ב-10%, פלח החשמליות נעלם במהירות, והסיניות ממשיכות להתחזק

הפלח בעל שיעור הצמיחה הגדול ביותר בחודש החולף היה פלח הפלאג-אין היברידי, שהכפיל כמעט את חלקו לכ-23.5% מכלל השוק - על חשבון כלי הרכב עם הנעה חשמלית מלאה ואפילו על חשבון ההיברידיות הרגילות ● ומה היה הדגם הנמכר ביותר?

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות חדות ביפן ובדרום קוריאה, בעקבות הסכם הסחר בין ארה"ב והודו

מדד הניקיי זינק בכ-4%, הקוספי המריא בקרוב ל-7% ● הדיווחים על מו"מ אפשרי בין ארה"ב ואיראן הקלו על השווקים ברחבי העולם ● וול סטריט ננעלה בירוק בעקבות נתוני מאקרו מעודדים והודעה של טראמפ על הסכם סחר עם הודו ● מחירי הנפט ממשיכים לרדת, תנודתיות חדה במחירי המתכות היקרות

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

החזרה למשרד והמספרים שמאחוריה: כך נראית וויקס בתחילת 2026

לצד החזרה לשבוע עבודה מלא במשרד, נתוני חברת אתוסיה חושפים זינוק בשיעור העובדים הבוחנים חלופות בחוץ ● במקביל, מספר המשרות הפתוחות נחתך בחצי

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

בינה המלאכותית מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI

הבינה המלאכותית כבר לא רק מייעלת את העבודה, היא מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק ● מוויקס ועד חברות ההשמה - התעשייה מחשבת מסלול מחדש בכל הקשור לדמותו של המפתח, ומבהירה: הקוד הופך לאמצעי, האחריות היא ליבת התפקיד

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

פרויקט רוח של זפירוס בפולין / צילום: מצגת החברה

איתות שמניות האנרגיה הגיעו לשיא? הקרן שנפרדת מהשקעותיה ברווח גדול

בשבועות האחרונים חתמה קרן תש"י על עסקאות למכירת החזקותיה במפעילת תחנות הכוח דליה ובחברת האנרגיה המתחדשת זפירוס ● הקרן של ירון קסטנבאום, הראל ועו"ד יהודה רווה גייסה עד היום מיליארדי שקלים מגופים מוסדיים ומניבה תשואה שנתית המוערכת בכ-15%

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גורמים איראניים: מוכנים להשעות את תוכנית הגרעין

בדרך למו"מ? באיראן רוצים להרגיע את המתיחות עם ארה"ב ● טראמפ: "הספינות הטובות ביותר בדרך לאיראן" ● דיווח: חמינאי העביר לפוטין הודעה חשאית - עשויים להסכים להעביר את האורניום המועשר לרוסיה ● לשכת רה"מ נגד סמל הוועדה לניהול עזה, הדומה לסמל הרשות הפלסטינית: "לא מקובל עלינו" ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהיחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

גם מקדונלד'ס מעלה מחירים: כמה תשלמו על ארוחת ביג מק?

רשת המזון המהיר הודיעה על העלאת מחירים במוצרי הדגל ובארוחות הקלאסיות, בהמשך לגל ההתייקרויות במשק ● ארוחת הילדים במקדונלד'ס תעלה מעתה 32 שקל במקום 31, הביג מק המסורתי יעלה ב15% מ־20 ל־23 שקל, והמק רויאל יעלה מ־36 ל־40 שקל

יובל באר אבן, מגדל / צילום: גל חרמוני

בכיר ממגדל: "ת"א תמשיך להוביל, מניות תקשורת ונדל"ן מניב יעלו, והשקל יתחזק"

יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים בחברת הביטוח מגדל, מעריך כי התמחור של הבורסה המקומית "נדיב - אבל ביחס לשאר העולם הוא בסדר" ● לדבריו, למרות העליות החדות בשנים האחרונות, "נדיר שיש מפולת בגלל תמחור גבוה" ● ומדוע הוא ממליץ דווקא על מניות שכבר קפצו?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות שערים ● הדיווחים על מו"מ אפשרי בין ארה"ב ואיראן הקלו על השווקים ברחבי העולם ● וול סטריט ננעלה בירוק, בעקבות נתוני מאקרו מעודדים והודעה של טראמפ על הסכם סחר עם הודו ● מחירי הנפט ממשיכים לרדת, תנודתיות חדה במחירי המתכות היקרות ● וגם: מנהל ההשקעות שטוען - זהו הזמן לקנות מניות מיקרוסופט ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

תל אביב / צילום: Shutterstock

112 עמודי התנגדויות: מהנדס העיר ת"א הצטרף לדרישה לשינויים בתוכנית המתאר

תוכנית המתאר של תל אביב מגיעה לשלב ההתנגדויות, והשבוע תדון הוועדה המקומית ברשימה ארוכה של שינויים שמבקש מהנדס העיר ● במרכזן: ביטול קביעת היקף זכויות הבנייה לפי גודל המגרש והפחתת עצימות הבנייה בצפון העיר

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"