אילוסטרציה: Shutterstock
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
בני זוג ניהלו מערכת יחסים במשך כ-20 שנה, במהלכם נולדו להם שני ילדים. שנה לאחר שהחלו להתגורר יחד, ערכו בני הזוג טקס נישואים אלטרנטיבי, אשר כידוע אינו מוכר כנישואים תקפים במדינת ישראל, ולכן מבחינה משפטית הם נחשבים כידועים בציבור.
● למרות שרשמו הערת אזהרה במשותף: האישה תקבל את כל הזכויות בשתי דירות
● הבית נרשם על שם האישה משיקולי מס, הגרוש דרש את הזכויות. מה קבע בית המשפט?
זוגות רבים טועים לחשוב כי השוני בין נישואים דרך הרבנות לבין עריכת טקס נישואים רפורמי או אלטרנטיבי הוא טקסי ודתי בלבד, אך בפועל, לבחירת דרך הנישואים יש השלכות משפטיות משמעותיות.
כאשר זוג נישא כדת וכדין, או נישא בנישואים אזרחיים חוקיים בחו"ל, ונרשם במרשם האוכלוסין הישראלי כנשוי, חל עליו חוק יחסי ממון, הקובע כי כל רכוש שנרכש או נצבר במהלך הנישואים הוא משותף, אלא אם הצדדים חתמו על הסכם ממון שאושר כדין ואומר אחרת. לעומת זאת, במערכת יחסים של ידועים בציבור, הנטל הוא על בן הזוג התובע, להוכיח כי בן הזוג שעל שמו נצבר הרכוש, התכוון לחלוק אותו עמו.
במקרה זה במהלך השנים נצבר על שמו של בן הזוג רכוש רב, לרבות נכסי נדל"ן, עסק, זכויות סוציאליות וכספים בחשבונות בנק. הצדדים לא ערכו הסכמים פורמליים בנוגע לרכוש, לא רכשו נכסים שנרשמו כמשותפים, והתנהלו לאורך השנים בחשבונות בנק נפרדים.
נכסי הנדל"ן נרכשו על-ידי האיש מכספים שצבר עוד לפני תחילת מערכת היחסים עם האישה, וכן מדובר בנכסים עסקיים שנרכשו במסגרת פעילותו כיזם נדל"ן - כלומר הם לא שימשו את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם. לפיכך, במקרה של פרידה, האישה אינה יכולה ליהנות מההקלות שמקנה הדין להוכחת שיתוף בנכסים, ולכאורה היה מקום לדחות את התביעה שהגישה כשאר השניים נפרדו.
פתק בליל הסילבסטר
עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה החליט להכיר בכל זאת בכוונת שיתוף רכושי מצד האיש כלפי האישה, בהתבסס על פתק עליו חתם האיש בליל הסילבסטר, בו נכתב: "אנחנו מתחייבים שכל רכוש שצברנו משותף לשנינו 100%, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מאיתנו". טענת האיש כי היה שיכור בעת כתיבת הפתק נדחתה, והאישה קיבלה מחצית מהרכוש הרב שנצבר.
האיש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את טענתו כי אין לראות בפתק בסיס לשיתוף רכושי. בית המשפט קבע כי הפתק מהווה לכל היותר התחייבות למתן מתנה מהאיש לאישה, והאיש היה רשאי לחזור בו מהתחייבות זו, לאחר שהתברר כי באותה עת האישה ניהלה רומן מאחורי גבו עם חברו הטוב.
בית המשפט המחוזי אומנם שחרר את האיש מההתחייבות שנרשמה על הפתק, אך מצא לנכון להתייחס להתחייבות נוספת שיצאה תחת ידו, והפעם במסרון. מתברר כי לאחר סיום מערכת היחסים, שלח האיש לאישה מסרון שבו כתב: "רוצה להגיד לך כבר הרבה זמן שדירת הפנטהאוז תהיה רשומה בבעלותך כשתסתיים".
כאשר האיש נשאל לפשר הודעה זו, הוא טען כי כוונתו הייתה שהאישה והילדים יוכלו להתגורר בדירה, אולם בית המשפט ראה בכך תירוץ מאולץ שנבנה בניסיון להתנער מהתחייבותו. תחת זאת סבר בית המשפט כי האיש הבין שאין זה ראוי שהאישה תצא לאחר 20 שנות זוגיות בלא כלום, ולכן הסכים להעניק לה דירה זו, כאשר בבעלותו נותר רכוש רב נוסף.
מי ישלם את ההלוואות?
הבעיה הייתה שעל דירת הפנטהאוז שהוענקה לאישה רבצו חובות כבדים עבור הלוואות שנלקחו לשם רכישתה. בית המשפט פסק כי מאחר שהאיש לא הזכיר במסרון שמדובר בדירה שהיא למעשה ממונפת, ברור שהוא לא התכוון שהאישה תישא בתשלום ההלוואות, במיוחד בהיעדר רכוש ופרנסה שיאפשרו זאת. העברת הדירה לבעלות האישה יחד עם החובות הרובצים עליה הייתה הופכת את המתנה לחסרת ערך.
לפיכך פסק בית המשפט כי דירת הפנטהאוז תעבור לבעלות האישה, אך האיש הוא יהיה זה שיישא במימון החזר ההלוואות הקשורות בה.