מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בסיור בעוטף עזה / צילום: דוברות משרד מבקר המדינה
מינהלת תקומה, למרות כל כוונותיה הטובות, פעמים רבות פעלה בצורה שלא מתואמת עם צורכי התושבים והרשויות המקומיות המייצגות אותם - כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם כעת. מבקר המדינה גם מזהיר: השקעה ב"חבל תקומה" בלבד, בלי התייחסות למטרופולין באר שבע שאמור להיות המרכז העירוני שלהם, עלולה להחטיא את המטרה ולהסיט את הצמיחה למרכז הארץ. במקביל, דיון במנהל התכנון על התוכנית האסטרטגית לנגב המערבי נתקל בהתנגדויות מסוימות של המועצה האזורית אשכול, ויישום התכנית עבר לדיון פנימי שיתקיים בשבוע הבא.
● צה"ל השקיע מיליונים בשבעה בלוני תצפית, אז למה הוא מפעיל רק אחד?
● ברשות המסים חוגגים: ינואר שבר כמעט כל שיא אפשרי
מבקר המדינה מקפיד לציין שעצם הקמת מינהלת תקומה היא פעולה שהממשלה השכילה לעשות, כמו גם הגיבוש של "תוכניות מקיפות ומפורטות לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה והיישובים הסמוכים לו". אך תוכנית זו, על פי המבקר, יושמה באופן חלקי.
ראשית כל, לקח זמן רב לגבש את התוכנית: זו פורסמה בסופו של דבר רק באוקטובר 2025, שנתיים לאחר הטבח ושנה וחצי לאחר המועד המקורי. על פי מבקר המדינה הדבר "פגע בפעולות השיקום ובקידום מיזמי הפיתוח האזוריים, ובהם קידום של תשתיות ושירותים איכותיים ויצירת מקורות תעסוקה חדשים החשובים לפיתוח ולצמיחה של החבל ולמשיכת תושבים חדשים". זאת, במיוחד בשל העובדה שמינהלת תקומה אמורה להתפרק ב-2028, כך שהזמן שבה היא פועלת התקצר משמעותית.
בנוסף, למרות תקציב נרחב של 1.7 מיליארד שקל לשיקום החינוך באזור, גיבוש התוכנית נעשה ללא התייעצות כלל עם המועצה האזורית אשכול, שאחראית על חלק ניכר מהשטחים של "חבל תקומה", קרי עוטף עזה, שהוגדר כ-7 ק"מ מגבול עזה. למשל, "נושא תמרוץ עובדי ההוראה בתוכנית החומש לא נדון עם המועצה האזורית אשכול במהלך גיבוש התוכנית, ועלה כי הוא אינו נותן מענה דיפרנציאלי לאזורים הפריפריאליים יותר בתחומי שיפוטה שקשה יותר לגייס להם עובדי הוראה".
שונות בין תקציבי חינוך
המבקר מציין כי נוצרה שונות קשה בין תקציבי החינוך שתקומה הציעה למקומות שונים: בחוף אשקלון, למשל, התקציב לתלמיד עמד על 442 שקל בלבד, לעומת 5,866 במועצה האזורית אשכול. זאת, משום שהתקציב חולק לפי כמות התלמידים מהעוטף בבית הספר, אך בפועל התחלק בין כל תלמידי בית הספר, כולל אלו שמגיעים מיישובים אחרים.
ע"פ המבקר, ביישובים שסיפקו בעצמם מסגרות חינוך ייחודיות, כמו קיבוצים - נתגלעו מחלוקות על אופן השימוש בתקציב שמנע את יישומו. עוד בתחום החינוך, כל נושא תמרוץ עובדי ההוראה נעשה ללא הגורם המוסמך, הממונה על השכר באוצר, ובסופו של דבר נוצרה תכנית לא אפקטיבית, שלא בכרח הייתה קשורה לצרכים בשטח.
בנוסף, הישובים מחו על כוונתה של מינהלת תקומה לשדרג תשתיות בישובי העוטף אך ורק לאור יעדי גידול דמוגרפיים. זאת, למרות שאכלוס מחדש של האזור הוא חלק מהמנדט של מינהלת תקומה. מהצד השני, אומר מבקר המדינה בשם היישובים, "ההתניה מאתגרת במיוחד את היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר ואת היישובים הפריפריאליים יותר שמתקשים יותר למשוך אליהם תושבים". עוד באותו נושא, מינהלת תקומה לא תמכה כלל בתושבי העוטף שהיו מעוניינים לעזוב אותו.
אתגרים נוספים התעוררו בשאלות שנגעו לשלטון המקומי עצמו: שדרוג דיגיטלי של השלטון המקומי והגדלת התקציבים שלו הייתה אמורה להתבצע על ידי משרד הפנים (הגורם הממשלתי האמון על הרשויות המקומיות) אך זה לא ביצע את עבודתו, ותוכנית זו עברה למינהלת תקומה באיחור.
בירת המטרופולין הוזנחה
רוב הישובים באזור נמצאים במועצות אזוריות. כלומר, קיימים שני גופים מינהליים, הישובים עצמם והמועצות מעליהם. ועם מי מהם אמורה תקומה לעבוד? לא ברור בכלל. על פי מבקר המדינה "בשל אי-הבהירות בתחומי האחריות של שיקום ופיתוח של היישובים והחבל במסגרת תוכנית החומש, מתגלעות מחלוקות בין המועצות האזוריות ליישוביהן בנוגע לתקציבים בתחומים השונים ובפרט בתחומים שבניהולם המלא של היישובים. ניהול שיח ישיר עם היישובים ללא מעורבות של המועצות האזוריות מוסיף קושי לעבודתן של המועצות, יוצר מתח בינן ובין היישובים ומעמיס עליהן עבודה נוספת שניתן להימנע ממנה בשיתוף פעולה של מינהלת תקומה עם המועצות".
הדוח מפרט בעיות רבות נוספות, כמו כישלון של המשרד להגנת הסביבה בשיקום השטחים הפתוחים שנפגעו במלחמה; הדוחות שמינהלת תקומה עצמה הגישה על פעילותה היו לוקים בחסר והקשו על הפיקוח עליה; ובעיות בערים הזמניות שבנו לתושבי בארי, חולית וכפר עזה.
מבקר המדינה מקדיש תשומת לב מיוחדת לבעיה מהותית בעצם הקונספט של מינהלת תקומה: היא אחראית אך ורק על שיקום אותם ישובים שנפגעו באופן ישיר מטבח 7 באוקטובר ומהמלחמה שהוא פתח. אך בפועל, הנגב המערבי הוא חלק ממרחב הנגב הרחב, שהבירה שלו (לפחות רשמית) היא באר שבע. בזמן שתקציבים אדירים מוצאים על אזור העוטף, בירת המטרופולין מוזנחת.
על פי מבקר המדינה "אין בתוכניות לפיתוח חבל התקומה, המוגדר ברובו חלק ממטרופולין באר שבע, התייחסות להיותו חלק מהמטרופולין. גם התוכניות לפיתוח המטרופולין והעיר באר שבע, שמשרד ראש הממשלה מקדם, ממומשות בד בבד עם פיתוח חבל התקומה ולא ניתן מקום לממשקים אפשריים בין התוכניות ולעובדה ששני האזורים חולקים תשתיות ושחיזוק אזור אחד בלי להתייחס למרחב שבו הוא פועל עלול להחליש את האחר". כלומר, ההשקעה ביישובי הפריפריה הקטנים עלולה דווקא להסיט אוכלוסיה חזקה ותקציבים על חשבון עיר המטרופולין, שחוזקה הוא קריטי לאפשרויות לחיות בנגב המערבי גם כשתכנית תקומה תסתיים.
תגובת מינהלת תקומה: "נלמד את מסקנות הדוח וממצאיו ונשפר את הנדרש לטובת השיקום וצמיחת חבל התקומה. מיום הקמתה פועלת המינהלת בתיאום עם משרדי הממשלה ובשיתוף הרשויות המקומיות, המועצות והיישובים, במטרה להבטיח שיקום מהיר, מקצועי ויעיל של יישובי החבל, ולהביא לצמיחתם.
"בשלבי ההקמה הראשונים של מינהלת תקומה, שנעשו בתנאי חירום וללא "ספר הפעלה", נדרש תהליך מתמשך של התאמת מנגנוני העבודה והשיתוף עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ובהן המועצה האזורית אשכול. מאז חיזקה המינהלת את העבודה המשותפת עם מועצה אזורית אשכול ועם יתר המועצות והרשויות בחבל ומשרדי הממשלה, כחלק מהפקת הלקחים ומהמשך יישום המשימה. נדגיש כי הקשרים עם המועצות מתחזקים ומתהדקים ככל שעובר הזמן.
"המינהלת פועלת על פי מסקנות דוח הביניים של מבקר המדינה לפיו, "... יש לתעדף משימות אם יוחלט על קיצוץ תקציבי הפיתוח של חבל התקומה כדי למצות את משאבי הפיתוח באופן מיטבי".
"מינהלת תקומה תמשיך לפעול בשקיפות מלאה, במקצועיות ובשיתוף נרחב עם הרשויות והתושבים כדי להשלים את המשימה הלאומית שקיבלה: שיקום וצמיחה של חבל התקומה".