על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המומחה שבטוח: "סוריה קרובה להסכם עם ישראל"
● בדיקת גלובס | קרן העושר הנורבגית הימרה נגד ישראל. זה עלה לה ביוקר
1המומחה שבטוח: "איראן חלשה פירושה ישראל מבודדת יותר"
"הסעודים והמדינות הערביות איבדו התלהבות מנורמליזציה עם ישראל", ויש לכך שלוש סיבות. כך כותב בטור דעה לוול סטריט ג'ורנל החוקר וההוגה וולטר ראסל מיד, אחד הפרשנים הבולטים ביותר בארה"ב בתחום מדיניות החוץ. כותרת הטור היא "איראן חלשה פירושה ישראל מבודדת יותר".
בעוד העימות עם איראן וישראל נמשך, "המזרח התיכון ממשיך להשתנות". "קואליציה רופפת של מעצמות סוניות ובהן טורקיה, פקיסטן, קטר, מצרים וסעודיה, משתפת פעולה כדי למלא את הוואקום שנוצר עם נפילת בעלות בריתה של איראן בלבנון ובסוריה. השותפה האזורית החזקה ביותר של ישראל, איחוד האמירויות הערביות, מבודדת במידה רבה בעולם הערבי והמוסלמי. קטאר, הידידה ובת הברית החזקה ביותר של חמאס, שבה ותופסת מקום מרכזי בדיפלומטיה האזורית", נכתב. כלומר, הוואקום הפוליטי גורם להתקרבות של כוחות אזוריים חדשים שממדרים את ישראל. כך לטענת הכותב, כשאיראן נחלשת, ישראל נחלשת באזור.
בנוסף, הסעודים, שבעבר התלהבו מנורמליזציה עם ישראל, כעת מתרחקים מירושלים. "לאחר שבחנו ברצינות הצטרפות להסכמי אברהם, שבו הסעודים לתקוף את התנהלותה של ישראל כלפי הפלסטינים".
לפי ראסל מיד, להתרחקות הסעודים מישראל יש שלוש סיבות: ראשית, "תבוסת איראן בידי ישראל, והיכולות הצבאיות והמודיעיניות יוצאות הדופן שהפגינה המדינה היהודית במלחמה הגבירו את חששותיה של סעודיה מעוצמתה של ישראל". וזאת משום שהסעודים צפו ב"יכולתה של ישראל לפגוע במרחקים גדולים", לצד "תגובתה הנועזת של ישראל למתקפות חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שטלטלו את שכנותיה, ובעיקר את ריאד". גם "הפשיטה על מנהיגי חמאס בדוחא, בירת קטאר, הייתה מטרידה במיוחד, והמחישה כי ישראל יכולה לבצע פעולות צבאיות גם במדינות המפרץ".
בנוסף, הסעודים בוחנים מחדש את המסלול לכניסה להסכמי אברהם בשל העובדה שהממלכה הסעודית מצמצמת כעת ניסיונות למודרניזציה. וזאת משום, שכמו במדינות שכנות. הסעודים מעוניינים "לבצר תמיכה בקרב שמרנים חברתיים ודתיים".
שלישית,"התרחקות מישראל היא דרך טובה עבור סעודיה להקשות על 'ידידות-אויבות' באיחוד האמירויות. האמירויות הובילו את ההתקרבות לישראל ועבדו עם המדינה היהודית במקומות כמו סומלילנד. נתיב זה הפך פחות פופולרי באזור ככל שגבר הזעם על המלחמה בעזה. המהלך הסעודי עבור רבים באזור מצטייר כדרך לבודד את האמירויות בשל הקשר לישראל".
בעד שרבים בישראל ובארה"ב קיוו "שמיקוד עמוק יותר של מדינות ערב במודרניזציה כלכלית יוביל סוף־סוף לשילובה של ישראל באזור". זאת בשל "הישגיה הכלכליים והטכנולוגיים של ישראל, לצד הסיכוי לגישה קלה יותר לטכנולוגיה אמריקאית ולאמון אמריקאי", שהיו אמורים בין היתר "לשכנע מדינות ערב המבקשות פיתוח והתקדמות".
אולם בפועל, נראה כי חלק מהמדינות הערביות מצליחות "לנהל בשקט מגעים להשגת טכנולוגיה ונשק עם חברים ובני משפחה של טראמפ, בלי קשר לעמדת ישראל".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת וולטר ראסל מיד. לקריאת הכתבה המלאה.
2ישראל אישרה עוד סיפוח ביהודה ושומרון, ובעולם זועמים
השבוע (א') הקבינט המדיני-ביטחוני אישר שורת החלטות שנועדו להעמיק סיפוח שטחים ביהודה ושומרון והקמת התנחלויות נוספות. בעולם הגיבו בזעם להחלטה הישראלית.
"בבית הלבן אמרו כי יהודה ושומרון יציבה שומרת על ביטחונה של ישראל ותואמת את מטרת הממשל הזה להשיג שלום באזור", נכתב בגרדיאן הבריטי. הצעדים "כוללים מתן אפשרות ליהודים אזרחי ישראל לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון באופן ישיר, והרחבת השליטה הישראלית באזורים שבהם מפעילה הרשות הפלסטינית סמכויות. לא ברור מתי ייכנסו לתוקף הכללים החדשים".
בבריטניה גינו ודרשו מישראל לחזור בה מהחלטתה: "בריטניה מגנה בחריפות את החלטת קבינט הביטחון הישראלי להרחיב את השליטה הישראלית ביהודה ושומרון. כל ניסיון חד־צדדי לשנות את המאפיינים הגיאוגרפיים או הדמוגרפיים של פלסטין הוא בלתי מתקבל על הדעת וסותר את המשפט הבינלאומי. אנו קוראים לישראל לבטל לאלתר את ההחלטות הללו". גם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר כי הוא "מודאג מאוד" והזהיר כי בישראל "שוחקים את הסיכויים לפתרון שתי המדינות".
בהצהרה סעודית, שעליה חתומות גם איחוד האמירויות, ירדן, קטאר, אינדונזיה, פקיסטן, מצרים וטורקיה, "גינו בחריפות את ההחלטות והצעדים הישראליים הבלתי חוקיים שמטרתם להחיל ריבונות ישראלית בלתי חוקית". גם לשכת הנשיאות הפלסטינית ברמאללה מסרה כי "המהלך נועד להעמיק את הניסיונות לספח את הגדה המערבית הכבושה".
בניו יורק טיימס כתבו כי ההחלטה "מפרה הסכמים חשובים שישראל חתמה עליהם במסגרת תהליך השלום של אוסלו לפני עשרות שנים".בנוסף ציינו כי ההחלטה מגיעה על אף שבתוכנית השלום של הנשיא טראמפ יש התנגדות לסיפוח. בתוכנית "המפורשת והעדכנית של טראמפ את רעיון הסיפוח, הכרתו בשאיפות הפלסטינים למדינה כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית השלום שלו לעזה ותמיכתו בשיחות מדיניות בין ישראלים לפלסטינים".
מייקל מילשטיין, אנליסט וראש תחום הפלסטינים לשעבר במודיעין, אמר לניו יורק טימס כי "ייתכן שמדובר בדרך חמקנית לקדם את סדר היום הסיפוחי של בצלאל סמוטריץ’, תוך ניסיון להימנע מעימות גלוי עם טראמפ. הייתי מגדיר את זה כנקיטת צעדים לקראת סיפוח בלי לומר את המילה 'סיפוח'".
מתוך הגרדיאן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הניו יורק טיימס מאת דייוויד מ' הלבפינגר ואיזבל קרשנר. לקריאת הכתבה המלאה.
3סקר האיחוד האירופי: יותר ממחצית מאזרחי אירופה רואים באנטישמיות בעיה
סקר חדש של יורוברומטר, מערך סקרים רשמי של האיחוד האירופי, מצא כי "יותר ממחצית מאזרחי אירופה סבורים שאנטישמיות היא בעיה במדינתם", פורסם בערוץ החדשות האירופי Euronews. בדוח נכתב כי "אזרחי צרפת, איטליה ושוודיה הם בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להגדיר את האנטישמיות כבעיה חמורה, בעוד שבאסטוניה, פינלנד ולטביה הסבירות לכך היא הנמוכה ביותר", נכתב.
הדוח גורס כי מבין הנשאלים "נשים, בני קבוצות מיעוט ובעלי השכלה גבוהה נוטים יותר לזהות אנטישמיות כבעיה". גם היכרות אישית עם יהודים "קשורה לרמת מודעות גבוהה יותר לאנטישמיות (67%), לעומת מי שאין להם קשרים כאלה (52%)".
בדוח עולה כי "עוינות במרחב הציבורי, כתובות גרפיטי אנטישמיות ואנטישמיות מקוונת הן הצורות הנפוצות ביותר של גילויי עוינות".
מהסקר עולה כי "כמעט מחצית מאזרחי אירופה סבורים שהאנטישמיות גברה במדינתם בחמש השנים האחרונות, במיוחד בהולנד, שוודיה ודנמרק. לעומת זאת, רק 9% מהנשאלים סבורים שהאנטישמיות פחתה - בעיקר במלטה, רומניה ופולין".
בנוסף, "צעירים בגילאי 15 עד 24 מודעים יותר לאנטישמיות באינטרנט בהשוואה לבני 55 ומעלה". הדבר נובע "נובע ככל הנראה מפער דורי בחשיפה לאנטישמיות".
מתוך ה-Euronews מאת אינס טרינדאדה פריירה. לקריאת הכתבה המלאה.