מי שחשב שאחרי עלייה כמעט בקו ישר בשנתיים האחרונות, ותשואה מדהימה של 100% במדדי הדגל באותו הזמן, הבורסה בת"א תעצור, הרי שפתיחת שנת 2026 מראה כי הוא נדרש לחשב מסלול מחדש.
מתחילת השנה הבורסה שוב מספקת את אחת התשואות הטובות בעולם ושוברת שיאים חדשים כמעט מדי יום. מדד ת"א 35 עלה כבר ביותר מ-15% מתחילת השנה, ושבר את השיא שלו 16 פעמים מתחילת 2026 (יותר מהממוצע השנתי ההיסטורי שלו) ונושק ל-4,200 נקודות.
● קרן העושר הנורבגית הימרה נגד ישראל. זה עלה לה ביוקר
● מנהל ההשקעות שמסביר: כך אפשר לנצח ירידות חדות
לעומת זאת, המדדים הגדולים בארה"ב פותחים את השנה כמעט על האפס. מדד S&P 500 עלה רק ב-1.7% עד כה והנאסד"ק 100 עם תשואה אפסית. מדד הדאו ג'ונס בולט לטובה עם עלייה של 4.3%. גם באירופה הפוטסי הבריטי למשל משלים עלייה של 4%.
אבל התמונה לא נעצרת כאן. מי שמובילים את העליות בת"א מתחילת השנה הם אותם סקטורים "חשודים מיידיים" שהעלו את הבורסה גם בשנתיים האחרונות: מדדי הביטוח והתעשיות הביטחוניות משלימים קפיצה של כ-24% והבנקים לא רחוק מאחוריהם עם זינוק של יותר מ-15%.
המניות הגדולות ביותר הן המובילות
"מעניין לראות שהמניות שמזנקות הכי הרבה הן דווקא אלה הכי סחירות, שנכללות במדד הדגל ת"א 35, כמו הבנקים וחברות הביטוח", אומר ערן פסטרנק, יו"ר דירקטוריון בית ההשקעות פסטרנק שהם. "זו לא עליית שוק קטגורית, שבה כל השוק עולה יחד, אלא דווקא מניות השורה הראשונה הן שמושכות את הבורסה כולה. מנגד, מניות ת"א 90 עולות 'רק' 7.2%, כי הן הפחות סחירות".
לדברי פסטרנק, "כולם פתאום גילו את ישראל. הבורסה בישראל קטנה ביחס לעולם וגם ביחס לגודל הכלכלה הישראלית, ולכן היא מושפעת מאוד מהר". לכך מוביל שילוב של שלושה גורמים.
הראשון הוא הון זר שגילה את ישראל מחדש: "משקיעים זרים מחזיקים שיא כל הזמנים - 20% מהמניות בת"א. לא היה דבר כזה אף פעם. חלק מזה טכני לגמרי ונובע מהתאמת ימי המסחר לוול סטריט, מה שפותח דלת שהייתה נעולה בפני אינדקסים זרים. הם החלו לבצע התאמות, ורואים את זה בזרימת הכסף של הזרים".
הגורם השני לפי פסטרנק הוא הציבור הישראלי עצמו, "הישראלים הזרימו סכומי שיא כל הזמנים לתעשיית קרנות הנאמנות, שכבר מגיעים ל-750 מיליארד שקל. הציבור בישראל מצביע ברגליים ונכנס לשוק ההון בהיקפים אדירים".
השלישי זה הגופים המוסדיים: "קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, שהקטינו חשיפה לבורסה המקומית בתקופת הרפורמה המשפטית והמלחמה, ועכשיו חוזרים", לדבריו. "ברגע שהכף נוטה שוב לטובת ישראל, הם הגדילו החזקות כאן. מספיק שהגדילו ב-2%, מתוך היקפים של כמה טריליוני שקלים שהם מנהלים, תוסיף את זה לשוק המניות הקטן שלנו - וזה מטיס אותו למעלה".
כסף זורם למניות מכל כיוון
קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, מסכים: "יש המשך זרימת כספים מאפיקים סולידיים - קרנות כספיות למשל - לאפיקים שכוללים השקעה במניות". לדבריו, הציבור שסבל מ"תשואת חסר בחו"ל בגלל המטבע (התחזקות השקל מול הדולר ב-12% בשנה שעברה מחקה את רוב התשואה הדולרית, נ"א) חוזר לישראל. וככל שהריביות ירדו, מיליארדי שקלים שנמצאים בקרנות כספיות ימשיכו להיות מנותבים לשוק ההון".
עוד הוא מסביר שההשפעה של הנפילה במניות התוכנה כמעט לא השפיעה על ת"א, שכן "הירידות שראינו בחברות ה IT הישראליות הן השפעה משנית של המגמה בעולם. מלבד נייס אין לנו בבורסה המקומית חברות תוכנה שהיו מתומחרות במכפילי חלל".
עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות סיגמא קלאריטי, מוסיף ממד נוסף: הכסף לא רק נכנס - הוא גם לא מוצא לאן לברוח. "האלטרנטיבה לא כזו אטרקטיבית. המק"מים (מלווה קצר מועד) כבר לא נותנים תשואה של 4.5% אלא אחוז שלם פחות, וגם באג"ח הארוכות התשואה נמוכה משמעותית מבשנה שעברה". עוד הוא מסביר שתוצאה כמעט ישירה של כך היא ש"גם שיעורי ההיוון יורדים וזה מעלה את שווי ניירות הערך".
איתי ליפקוביץ', מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מוסיף זווית גאו-פוליטית: "המו"מ עם איראן מגלם מצב שאין תקיפה, ומצד שני השוק מתמחר הורדה של פרמיית הסיכון של ישראל. גם אם יהיה מהלך צבאי, ברור שיהיה משטר איראני מוחלש, ואיומים גדולים על ישראל צפויים לקטון".
אזולאי מסיגמא מסכים: "יש עדיין מקום לסוג של תקווה שבכל זאת הדברים פה יסתדרו מבחינה פוליטית וגאו-פוליטית והסביבה תהיה מעט יותר חיובית. מניח שכל אלה ביחד יוצרים קוקטייל שתומך בשוק".
הבנקים: כוכב שקשה לוותר עליו
אחת השאלות שמטרידות משקיעים רבים היא פשוטה: האם לא מאוחר מדי לקנות בנקים - מניות שעלו 150% בשנתיים? אזולאי מסיגמא מציע מסגרת חשיבה: "נגיד מכרת מניה של בנק שנותן תשואה להון של 15%, תוחלת תשואה של 9%. האם היית מוכר מניה של בנק שנותן כזו תשואה כי עלה 150% בשנתיים האחרונות? כשאתה מקבל דיבידנדים כאלה, ושותף בשוק שמפגין עמידות וצמח - לא בטוח שיש אלטרנטיבה טובה מזו".
שגב מאקורד מחדד מדוע הבנקים נראים אטרקטיביים להשקעה גם קדימה: "ההתייעלות בבנקים מראה סימנים חיוביים משמעותיים, ולכן התשואות על ההון בשנים הקרובות יהיו גבוהות יותר. רואים זאת בתחזיות ובציפיות של הבנקים עצמם וגם במחלקות המחקר של המוסדיים".
לא הכול ורוד: ניהול סיכונים בשוק חם
עם כל האופטימיות, לא חסרים קולות שמזהירים מפני התלהבות עיוורת.
פסטרנק מצביע על אחת התופעות המדאיגות בבנקים: "היום אנו במכפילים שלא ראינו אף פעם - 1.7-1.8, והיות שקשה להסביר את זה, מנסים להסביר במכפילי רווח עם צמיחה הרבה יותר גבוהה". שוק שעולה מהר ומתנתק מערכים כלכליים, צריך לדבריו "לראות אותו בעין יותר ביקורתית וסלקטיבית, ולזכור שהבורסה הפכפכה. ניהול סיכונים הוא הדגש היום".
יובל אייזנברג, מנכ"ל אם אס רוק בית השקעות, נשמע זהיר עוד יותר. "כל עלייה מחדדת עוד יותר את החשיבות של הקטנת הסיכון. הבורסה בת"א כיום יקרה בעיניי". המלצתו היא מעשית: "מי שהרוויח בשוק המקומי - כדאי לו לקחת חלק מהכסף הביתה. כדאי להעביר חלק מההחזקות לשוק האג"ח, קרנות כספיות ופיקדונות. ומי ש'בוער לו בידיים' - כדאי לו לקנות מניות בזהירות ובהנחה שיוכל להתמודד עם תנודתיות".
גם ליפקוביץ' לא שוכח להזכיר: "השוק המקומי לא זול כמו שהיה לפני שנה. גם לחגיגה הזאת יהיה סוף - אך ברגע זה המומנטום חזק וצפוי להימשך עוד תקופה".
האם העליות קשורות לאפשרות שדירוג האשראי של ישראל יעלה? הדעות חלוקות. שגב סבור שכן. "קיים צפי לשיפור הדירוג (ע"י חברות דירוג האשראי, נ"א), יכול להיות שאחרי שתהיה ממשלה חדשה... הריבית בכיוון מטה וגם שוק האג"ח נהנה ממומנטום חיובי".
אזולאי מנגד סבור שזה לא קשור לדירוג של ישראל, שכן "להזכירך, גם כשהדירוג של ישראל ירד בשנים הקודמות הבורסה עלתה".
