גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI
צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

שוק האג"ח נמצא לרוב בצל מבחינת המשקיעים והתקשורת הכלכלית, כששוקי המניות תופסים את מרכז העיסוק, ודאי כשהם משיגים שנה אחרי שנה תשואות דו־ספרתיות גבוהות. כך יצא לו דימוי של שוק "משעמם".

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בתל אביב
סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הגישה הזו חוטאת לאמת. זה אומנם שוק פחות מרגש מהמניות - הוא לרוב לא מספק את האדרנלין ואת הריגוש האלה - אבל כל משקיע מיומן יודע שזהו שוק חשוב בפני עצמו, וגם מבחינת הקשר שלו לשוק המניות. זה גם שוק שיותר קל לנתח לגביו את המגמות, שכן הוא הרבה יותר "מתמטי" ויש גורמים ידועים שמשפיעים על התנהגותו, בראשם שיעור האינפלציה, שיעור הריבית והמגמות שלהן.

ומה טיבו של הקשר בין שוק איגרות החוב לשוק המניות? כאשר משקיע מתלבט בשאלה האם להשקיע בשוק מניות מסוים הוא צריך לבצע לפחות שתי בדיקות: הראשונה, להשוות את רמת התמחור של השוק המסוים מול שוקי מניות אחרים כדי לקבוע אם הוא זול או יקר בהשוואה לאחרים (כמובן, במונחים כלכליים ואחרי נטרול ההבדלים המבניים ביניהם). השנייה היא מהן אלטרנטיבות ההשקעה שיש לו ועד כמה הן אטרקטיביות ביחס למניות. כאן האלטרנטיבה הראשית היא שוק איגרות החוב.

מובן שככל ששוק האג"ח מציע תשואות גבוהות יותר לפדיון, הוא מאתגר את שוק המניות. שכן איגרות חוב ממשלתיות, למשל של ארה"ב, גרמניה או ישראל, נחשבות כנכס בטוח, ודאי יותר ממניות שנחשבות נכס סיכון, ועל הביטחון הזה צריך "לשלם" פרמיה.

יש אפילו נוסחה שנועדה לספק תשובה לשאלה האקוטית ־ באיזה מהאפיקים כדאי להשקיע.

בשוק האג"ח הממשלתיות המשקיע עד לפדיון יודע מראש את התשואה המצטברת שיקבל, על בסיס התשואה השנתית לפדיון של האיגרת בעת שקנה אותה. לעומת זאת המשקיע במניות יכול להעריך, אולי לקוות, אבל ברור שאינו יודע איזו תשואה הוא ישיג באמת. גבוהה, נמוכה ואף שלילית - זה לא מה שיקרה בהשקעה באג"ח אם ימתין עד לפדיונה.

חישוב הכדאיות, והפגמים

בשוק המניות משתמשים במושג מכפיל הרווח - היחס בין מחיר המניה לבין הרווח למניה. אם היחס הזה עומד נניח על 25, המשמעות היא שבהנחה שהרווח למניה יישאר זהה בכל אחת מ־25 השנים הבאות, בתום 25 שנים למשקיע יהיה סכום כפול מהשקעתו המקורית. מובן שזו הנחה תיאורטית לחלוטין, שכן החיים העסקיים הרבה יותר דינמיים ומכפיל של 25 בחברת מזון מסורתית אינו כמו מכפיל 25 בחברת AI דינמית, שבה הרווח עשוי לגדול בקצבים מהירים מאוד משנה לשנה. לכן, כשבאים לאמוד את כדאיות ההשקעה בשוק מסוים מסתכלים על השוק כולו, למשל במניות ־ מדד S&P500 המייצג מכפיל ממוצע של כל 500 המניות.

החישוב לפי המודל המכונה "מודל הפד", נועד לבדוק את רמת פרמיית הסיכון של שוק המניות. הוא משווה בין התשואה הצפויה של שוק המניות שמתקבלת מהנוסחה של הרווח למניה לחלק למחיר המניה, לבין התשואה הצפויה של האג"ח הממשלתיות ל־10 שנים, שזה נתון ידוע ומוצק.

ככלל, אנחנו נצפה לקבל על המניות תשואה גבוהה יותר בהתאם לכך שאנו נוטלים על עצמנו סיכון גדול יותר. נבדוק מה המצב היום אצל 500 מניות S&P, שם עומד המכפיל הממוצע על כ־28, ומשקף תשואה שנתית תיאורטית הצפויה מהשקעה בו (למשל באמצעות קרן סל) של כ־3.6% (100 לחלק ב־28). ואילו התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים עומדת כיום על 4.2%. מכאן, שהתשואה הצפויה באג"ח גבוהה מהתשואה שצפויה מהשקעה במניות.

על פניו זהו מצב לא הגיוני: לקחנו סיכון גדול יותר ו"קיבלנו" תשואה הנמוכה ב־0.6% לשנה? זה גם מצב שאינו אופייני. אז בכל זאת כיצד ניתן להסביר אותו?

הסבר אחד הוא לקבוע ששוק המניות האמריקאי פשוט יקר מדי - וזה ממש לא רחוק מהמציאות, שכן זו גם הקביעה של מודלים אחרים כמו ה־CAPE של שילר. ואם הוא נכון, הרי שצריך לקרות אחד משלושה: או ששוק האג"ח יעלה ואז התשואה לפדיון שלהן תרד, ותהיה נניח 3.3% שנתית ולא 4.2% כמו היום. במצב כזה שוק המניות ייראה כאילו אטרקטיבי יותר באופן יחסי עם תשואה צפויה של 3.6%. או לחלופין ששוק המניות יירד באופן שהתשואה הצפויה ממנו תעלה כי הוא ייעשה זול יותר, או ששני הדברים יתרחשו במקביל- שוק האג"ח יעלה ושוק המניות יירד.

כשהחוב רחוק מ"סולידי"

אבל לפני שקופצים למסקנות, כדאי לדעת שיש גם הסבר נוסף לסיטואציה הבלתי הגיונית או מאוזנת ששוררת היום בין שוק המניות לזה של איגרות החוב. ראשית, המכפיל הוא אומנם כלי חשוב, ואף הכרחי, אבל פרימיטיבי למדי. ההנחה שעומדת מאחוריו היא שהחברות ירוויחו מדי שנה רווח דומה מאוד לזה של השנה הקודמת. זה לא נכון לאף חברה, לא לחברת מזון, לא אופנה, לא לבנק, ובוודאי שלא לחברת טכנולוגיה עילית. בתקופה של צמיחה מהירה החברות העסקיות ירוויחו יותר, ואז המכפיל שלהן יירד, ותוצאת הנוסחה תשתנה.

שנית - סוגיית האינפלציה. זו לא מתבטאת בנוסחה, אך אג"ח ממשלתיות נומינליות (ובארה"ב הן השוק העיקרי) ייפגעו בסיטואציה של אינפלציה גבוהה, שכן התשואה הריאלית שלהן תיפגע קשות. לעומת זאת, מניות נחשבות לנכס שמגן בהצלחה על המשקיעים מפני אינפלציה, אם כי לא תמיד.

שלישית, יש גישה שכופרת בהנחה הבסיסית שאג"ח ממשלתיות יותר בטוחות ממניות. הטענה היא שהחובות הענקיים של הממשל האמריקאי - כ־38 טריליון דולר - אינם ברי החזרה. הדרך היחידה להחזירו תהיה הדפסה מטורפת של דולרים, שתשחוק את ערכו באמצעות אינפלציה.

ומה מראה מודל הפד האמריקאי לגבי יחסי שוק המניות בישראל מול שוק האג"ח המשלתיות? המכפיל הממוצע של שוק המניות בישראל (מדד ת"א 125) עומד על כ־16. התשואה השנתית לפדיון של איגרות החוב ל־10 שנים עומדת על 4%. מכאן, שהתשואה הצפויה על השקעה במניות היא כ־6.25% לשנה (100 לחלק ל־16) לעומת 4% שתעניק לנו איגרת ממשלתית. ושוב, צריך להיזהר ממסקנות פזיזות. יש במדד מניות שבאופן טבעי המכפילים שלהן נמוכים, כמו חברות ביטוח ובמיוחד בנקים שמטים את הממוצע כלפי מטה, ויש לא מעט מניות שהמכפילים שלהן באזור ה־20 ומעלה, שהתייחסות רק אליהן הייתה משנה את החישוב.

מאיפה תבוא הסערה הבאה

ולשוק ה"משעמם" הזה נכנסו בסערה איגרות החוב של ממשלת יפן, שמחיריהן ירדו בחוזקה על רקע החששות מהעלאת ריבית נוספת במדינה (רמתה כיום 0.75%), שתנבע מאינפלציה גבוהה יותר וחוב לאומי עצום, ואיימו לגרור אחריהן את האפיק הממשלתי ברחבי העולם. החשש המיידי הוא מהמדיניות הצפויה של ראש הממשלה הנבחרת סנאה טאקאיצ'י, שמבקשת לנהל מדיניות פיסקלית מרחיבה, מה שעשוי לחייב גיוסי חוב גדולים נוספים. אחרי זכייתה מחדש בבחירות ביום ראשון, שוק המניות היפני הגיב בהתלהבות עם עלייה של כ־4%, ואיגרות החוב שם ירדו בכ־0.5% בלבד.

ולסיום: אחד הגורמים הנחשבים כמשפיעים מרכזיים על שוק המניות ועל האג"ח הממשלתיות באותו כיוון הוא הריבית. מקובל שככל שהריבית נמצאת במגמת ירידה, זה אמור להיטיב הן עם האג"ח והן עם המניות, ויש בכך הרבה הגיון. אולם, צריך להיזהר מאקסיומות מסוג זה.

בשנים האחרונות, מאז 2022, הריביות בכל העולם עלו, ובכל זאת זה לא מנע משוקי המניות, שלא כמצופה, לעלות, בעוד שהאג"ח ירדו כפי שמצופה. כלומר, שני השווקים פעלו בכיוון הפוך. והנה היום, כשגם בארה"ב וגם באירופה הריבית הורדה מספר פעמים, המניות אכן עלו כמצופה ואילו האג"ח דווקא החלו לפתח מגמת ירידות. ממה זה נובע? בעיקר מחשש שהורדות הריבית יתדלקו מחדש את האינפלציה, וזו הסכנה הגדולה ביותר לאיגרות הנומינליות שאינן צמודות.

אז איגרות החוב של יפן לא לבד בסערה. יש לנו גם את אג"ח ארה"ב שחובה לעולם מסתכם בכ־38 טריליון דולר כאמור, מה שמעורר דאגה עמוקה. וברקע נכנסים גם השיקולים הפוליטיים: הנה רק לפני ימים אחדים קרא הממשל הסיני לגופים במדינה שלא לקנות אג"ח של ממשלת ארה"ב.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה