ועדת החוקה של הכנסת קיימה היום (א') דיון סוער בהצעת האוצר, שפוצלה מחוק ההסדרים, להחמיר את האיסור על שימוש במזומן במשק על-מנת להילחם בהון השחור ובהעלמות מסים. האוצר, רשות המסים והמשטרה טענו כי ההחמרה נדרשת לנוכח היקף הפעילות החשודה במזומן והפשיעה המשתוללת במיוחד בחברה הערבית, בעוד שחברי הכנסת, הייעוץ המשפטי לוועדה ונציגי העסקים טענו כי האיסור על מזומן לא השיג את מטרתו, וכי החמרה רק תפגע בעסקים.
● בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים
● בית המשפט הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?
בדיון נחשפו נתונים של הרשות לאיסור הלבנת הון, ולפיהם מאז 2019 - כאשר נכנס לתוקף החוק המגביל את השימוש במזומן - ועד 2024, היקף המזומן שנמשך מהבנקים עלה ב-19% (מ-34 מיליארד שקל ל-40.5 מיליארד שקל). היקף המזומן שנמשך מנותני שירותים פיננסיים (נש"פים), ובהם חברות לניכיון צ'קים וצ'יינג'ים, זינק אז ב-93% (מ-33 מיליארד שקל ל-63.7 מיליארד שקל).
נציגת האוצר הסבירה כי הפעילות במזומן בבנקים אומנם המשיכה לגדול אבל בהיקף מצומצם לעומת הצמיחה במשק, שעמדה באותה תקופה על 34%. זאת, לדבריה, בזכות איסור השימוש במזומן. לעומת זאת, הפעילות במזומן הוסטה לנש"פים, וזאת בהיקף גדול משמעותית מהצמיחה.
"יש חור בחוק המזומן"
נציג רשות המסים ציין את החשד לכך שהכנסות בהיקפים של מיליארדי שקלים אינן מדווחות. זאת לנוכח נתוני הרשות, ולפיהם קיים פער של 8 מיליארד שקל בין דיווחי הנש"פים על עסקאות בהיקף של מעל 50 אלף שקל לבין הדיווחים שהעבירו למע"מ הנישומים שהיו מעורבים באותן עסקאות.
"יש חור בחוק המזומן, ומי שרוצה להמשיך עם הכלכלה השחורה עושה את זה דרכו", אמר ד"ר עופר רז-דרור, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים.
מנתוני הרשות עולה עוד כי מתוך 90 מיליארד שקל שקיבלו לקוחות מנש"פים ב-2025, 26 מיליארד שקל הועברו אליהם במזומן. יותר מ-13 מיליארד שקל נוכו אשתקד כצ'קים למזומן, והיקף הצ'קים שנוכו הגיע ל-46 מיליארד שקל.
באוצר מבקשים להגביל את הסכום המותר לניכיון צ'קים למזומן לסכום של 15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים - בדומה להגבלה הקיימת כיום בחוק על שימוש במזומן. ברשות המסים מבקשים גם להטיל על כל הנש"פים חובת הצהרה כלפיהם, וזאת לנוכח הנתונים שאספו, ולפיהם מעל 20% מהנש"פים אינם מדווחים כלל לרשות המסים.
נעה ברח"ד מהמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה אמרה בדיון: "בשנים האחרונות אנו עדים להתעצמות של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, והשנה כבר נרצחו 47 אזרחים. הרחובות מדממים, וארגוני הפשיעה משתמשים בניכיון צ'קים על בסיס יומי. חוק איסור השימוש במזומן השאיר חרך קטן שהפך להיות נהר, סביב ניכיון צ'קים. אין תיק במשטרה שהוגש נגד ארגון פשיעה שלא עירב צ'יינג'ים. כשאנחנו משאירים את האופציה של ניכיון צ'קים, אנחנו מקלים עליהם".
"לחפש את המטבע מתחת לפנס"
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, התעמת עם נציגי המדינה. "לא מקובלת עליי התפיסה שאומרת שאין הצדקה לשימוש במזומן", אמר. "החוק נכשל בצמצום הפשיעה בחברה הערבית, כי הפשיעה רק עלתה מאז. החוק נכשל בצמצום ההון השחור, כי מאז שהחוק נחקק יש יותר מזומן בבנקים ובצ'יינג'ים", ציין.
ח"כ עמית הלוי (ליכוד אמר: "אתם הולכים פה דווקא על עניין ניכיון הצ'קים, אבל זה לחפש את המטבע מתחת לפנס. מה שדוחף את ההון השחור זה לא שם אלא משפחות פשע וטרור, ושם ההצעות לא עוברות - למשל לגבי ביטול שטר ה-200 שקל. התכנסתם למשהו שלא מביא תועלת רבה".
עו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי של הוועדה הצטרף לביקורת והסביר כי הנתונים לגבי יישום חוק המזומן העלו ממצאים לגבי מיליוני שקלים בודדים, ואינם תומכים בטענה לפער של מיליארדים. שטרן תהה גם מדוע יש צורך בדרישת דיווח נוספת לאלה הקיימות.
נציגי העסקים הסבירו כי ניכיון צ'קים למזומן הוא קריטי עבור עובדים ישראלים, זרים ופלסטינים. רונן סולומון, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה, אמר: "אי-אפשר לומר שכלל העסקים מעלימים מס. יש עסקים שצריכים לנכות צ'קים, כי לעובדים שלהם יש חשבונות מוגבלים בבנקים".
נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד אורי גולדמן, התריע כי צמצום או איסור גורף על ניכיון צ'קים במזומן עלולים להסיט את הפעילות לשוק האפור ולהגביר את הסיכון להלבנת הון. לדבריו, הביקוש למימון עלול לעבור כך למלווים שפועלים ללא פיקוח ותיעוד ושאינם מחויבים בהגנה על הצרכן.
