בית המשפט העליון החליט פה-אחד לקבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד חברות האשראי ישראכרט, כאל, ומקס אי פיננסים, בטענה כי לא מנעו ולא סיכלו את התופעה הידועה בשם "עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי.
● תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים
● בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים
הרקע לתביעה הוא טענה לניצול החולשה הצרכנית של קשישים על-ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנע קשישים למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם. אחרי שהשיגו אותם, עשו בהם שימוש כדי לגבות מהקשישים כספים רבים שלא כדין. עוד נטען כי בוצעה הונאה של אלפי קשישים, כאשר הנזק שנגרם להם נאמד במאות מיליוני שקלים.
כחלק מהשיטה, מוקדים טלפוניים של חברות השיווק פיתו קשישים למסור את פרטי האשראי שלהם, כאשר הוצע להם לקנות מוצרים במחירים אטרקטיביים או בתמורה לדמי משלוח סמליים, כך נטען.
במקרים אחרים נטען כי הייתה התחזות של נציגים מחברות האשראי, במסגרתה ביקשו את פרטי האשראי של הקשישים. מהרגע שבו פרטי האשראי היו בידיהם, הם שלחו להם מוצרים בשווי נמוך ממה ששילמו, ובמקרים אחרים פשוט חייבו את הקשישים מבלי ששלחו מוצרים בתמורה.
התביעה לא כוונה כלפי חברות השיווק, אלא כלפי חברות כרטיסי האשראי, שלא סיכלו ולא מנעו את מעשי המרמה והעושק הנטענים.
הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. הוא קבע כי למרות שיש עילה משפטית נגד חברות האשראי, תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. בית המשפט העליון סבר אחרת וקבע אתמול (א') כי יש להחזיר את ההליך לדיון נוסף במחוזי, משום שלא היה מקום לדחות את בקשת האישור מהטעם הזה.
בית המשפט העליון קבע כי מתווה מגודר שקבע יאפשר לברר אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לבירור התביעה.
ביחס לעילת התביעה בעניין הפרת חובת גילוי החלה לטענת התובעים על חברות האשראי כלפי הקשישים, נקבע כי יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי ולברר את התביעה לגופה.
עוד נקבע כי יש לצמצם את הגדרת הקבוצה ולכלול לקוחות רק של החברות המפורטות בבקשת האישור, למנות מומחה מטעם בית המשפט לבחינת התשתית העובדתית, ובשלב הראשון להגביל את הבדיקה לחמש חברות שיווק. ככל שהבדיקה תעלה ממצאים, ניתן יהיה להרחיב אותה.
ביחס לעילה של הפרת הוראות חוק כרטיסי חיוב, הוחלט ברוב דעות על החזרת בקשת האישור לבית המשפט המחוזי, תוך הגשת בקשת אישור מתוקנת, צמצום רשימת החברות המופיעות בבקשה, הגדרת תת-קבוצה מתוך קבוצת הקשישים וצמצום סעדים.
לצד זאת, העילה המבוססת על דיני הרשלנות נדחתה.
בית המשפט העליון ציין כי ישנם אתגרים דיוניים שבית המשפט המחוזי ייאלץ להתמודד איתם, אך למרות זאת יש אינטרס ציבורי חברתי מובהק בבירור של התביעה. עוד הוסיף העליון כי "מחובתו של בית המשפט לעשות כל שלאל ידו על-מנת לאפשר את בירור המחלוקת במתכונת כזו או אחרת".
