נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim
טורקיה מחריפה את אמברגו הסחר על ישראל, שנחשף בגלובס במאי 2024, עם הפסקה החל מהשבוע שעבר של הנפקות של "מסמכי העדפה" לישראל (תעודות יורומד). כך נודע לגלובס מפי שני גורמים המעורים בפרטים. התעודות מונפקות במסגרת אמנת סחר מולטילטרלית, שכוללת את האיחוד האירופי, ומייצרת אפשרות לקבלת פטור ממכס על סחורות, בהצגת התעודה.
● 8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון
● עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה
יורומד (EUR-MED) היא תעודה שמיועדת ליצוא ויבוא בין המדינות הפאן־אירופיות, שכוללת חוץ מהאיחוד האירופי, ישראל וטורקיה, בין השאר, את ירדן, מצרים, מרוקו, טוניסיה, סוריה, וכן את הרשות הפלסטינית. זו תעודה שאושרה ברשויות המכס במדינת היצוא, ומעידה כי הסחורה הרשומה בה היא בגדר "מוצר מקור", ושניתן לצבור "אחוזי מקוריות" מתוך הסחורה בין המדינות השונות, כך שיוכלו ליהנות מפטור ממכס במדינת היעד.
כחלק מאמנה זו, יורומד כולל אפשרות "צבירה" בין טורקיה לאיחוד האירופי ולישראל. כלומר, אם לוקחים סחורה מטורקיה לישראל, אז ניתן טכנית להנפיק תעודת מקור טורקית, אך בגלל שבלתי אפשרי לעשות זאת בגין האמברגו - לוקחים, למשל, רכבים שמיוצרים בטורקיה, מביאים אותם לאירופה, ואז מפנים אותם במשלוח נוסף לישראל, ובמטרה ליהנות מהפטור ממכס, מנפיקים תעודת יורומד.
כלי המאפשר פטור ממכס
התעודה הזו מיועדת לצבירה - שבה סחורה שמגיעה לטורקיה ועוברת לאירופה, יכולה להגיע לישראל וליהנות מהפטור. כחלק מאפשרות הצבירה, ועל מנת לייעל את זרימת הסחורות, במקום לבדוק כל משלוח לגופו, היורומד הוא למעשה הכלי הטכני שמאפשר ליהנות מהפטור ממכס, ולמכס הישראלי עומדת הזכות לבקש ממקביליו במדינות אירופה לאמת את התעודה - לדוגמה רכב שמיוצרת בטורקיה. אם המכס הטורקי לא משתף פעולה עם הליך האימות, אז התהליך הופך לבלתי אפשרי.
מדינת ישראל עצמה חתמה על האמנה האזורית של יורומד כבר באוקטובר 2013. המושג "צבירה'' כולל אפשרות לייצר מוצר בכמה מדינות שיש להן הסכמים עם האיחוד האירופי - וביניהן, בהתאם ליתרונות הייצור היחסיים של כל מדינה בתהליך הייצור, תוך שמירה על מעמד המקור של המוצר וההטבות המכסיות הנלוות למעמד זה ביצוא למדינת היעד.
לאמנה יש, או לכל הפחות היה, יתרון מהותי בסחר בין ישראל לטורקיה מעצם ייתור שינויי הכללים בנפרד בין כל אחד מהסכמי הסחר שיש לכלל המשתתפות, וכך ניתן היה להשתמש באיחוד האירופי כצומת בדרך. אולם, כעת התהליך של העברת הסחורות הטורקיות לישראל נושאות המכס הופך ליקר אף יותר.
שיטות לעקיפת האמברגו
מאז החלטת נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן להטיל אמברגו סחר, הישראלים השתמשו בשיטות שונות לעקוף אותו. כבר לאחר ההנחיות הראשוניות לאיסור סחר, הותר למכס הטורקי לאפשר יציאת סחורות לישראל, אם מקבל הסחורה רשום בשטחי הרשות הפלסטינית, שלה אין נמל, והיא משתמשת בנמלים בישראל.
העברת הסחורות לבעלות ישראלית תמורת עמלה, של כ־7% לסוחרים פלסטיניים שהנפיקו את ההזמנה הפיקטיבית, יצרה סיטואציה מגוחכת. ביולי 2024, למשל, מנתוני התאחדות היצואנים הטורקית עלה, כי חל זינוק של 1,180% ביבוא של "פלסטין" מטורקיה, שכמובן מגיע למעשה ברובו לידיים ישראליות, בעקבות האמברגו. היבוא שנרשם בחודש זה מטורקיה לפלסטין עמד על 119.6 מיליון דולר - לעומת 9.3 מיליון דולר בלבד ביולי 2023. בלטו זינוקים לא סבירים ביחס ליולי 2023 של 453 אלף אחוזים במלט, 51 אלף אחוזים בפלדה ו־35 אלף אחוזים בכרייה.
את הפרצה הזו הפחיתו הטורקים בעזרת הידוק הפיקוח על היצוא לרשות הפלסטינית, אך עדיין נותר נושא השטעון. משלוחים התבצעו, בין השאר, לירדן, בגלל שסחורות מגיעות לממלכה ההאשמית דרך נמל חיפה כדבר שבשגרה. הן נכנסות דרך ישראל, אבל רגולטורית לא נחשבות ככאלו שעברו במדינה. הדבר מאפשר פרצה שבתחילתה יבואן ירדני מבצע, לכאורה, הזמנה מטורקיה, שמגיעה לחיפה. בנמל, מבצעים העברת בעלות - והסחורה נשארת בישראל. בה בעת, ניתן לשטען סחורות דרך מדינה שלישית, למשל מצרים, יוון או סלובניה, שם מחליפים את שטרי המטען, מעמיסים את הסחורה לאונייה אחרת - ומובילים לישראל. יורומד הוא כלי חשוב מאוד בהיבט שטעון הסחורות נושאות המכס לישראל.
צעד אנטי־ישראלי נוסף שנחשף בגלובס הייתה ההחלטה של רשות הנמלים הטורקית באוגוסט אשתקד לסרב לאוניות צים לעגון בטורקיה, כחלק ממהלך נרחב של איסור עגינת ספינות בנמלים טורקיים. לעומת ספינות עם קשר מובהק לישראל, כדוגמת של חברת צים, שהקשר בינן לבין ישראל מובהק יותר - ענקיות ספנות בינלאומיות כדוגמת MSC ומארסק עדיין יכולות לשוט עד היום בין טורקיה לבין ישראל.
ברמה הרחבה, הטורקים אוסרים עגינה במדינתם של ספינות שמדינת הדגל שלהן ישראלית או כאלו שנמצאות בבעלות ישראלית. מנגד, חל איסור על ספינות שאוניות הדגל שלהן טורקיות לעגון בישראל. התקנות כוללות איסור טיפול במטען שיעדו ישראל, אך זה לא באמת דרמטי, בגלל שאין סיבה ממשית כי מטען שהוטען, למשל, ביוון, בספינה שתגיע לחיפה - יירד בטורקיה לצורך העמסה מחודשת. באנקרה הורו גם לנמלים הרבים ברחבי טורקיה, כי עליהם לדרוש מבעלי הספינות לחתום על הצהרה כי לכלים שברשותן אין קשר לישראל, והן לא נושאות מטען צבאי או אחר לישראל.
ספקית קריטית לישראל
עד להטלת האמברגו, טורקיה הייתה ספקית קריטית של ישראל למוצרים שונים. מבדיקת התאחדות התעשיינים, עלה כי טורקיה הייתה מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל. ישראל פיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט, ששם טורקיה היוותה מקור ל־71% מיבוא המלט ב־2023, השנה האחרונה המלאה שבה לא היו מגבלות, כך לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בסיכומו של דבר, בדומה לאמברגו הסחר שקודם התפרסם בגלובס ורק כעבור כמה שעות הוציא משרד המסחר הטורקי הודעה רשמית, הצעד החדש בנושא יורומד התבצע בשטח - עוד ללא הודעה רשמית מסודרת. לא רק ללקוחות הישראלים, כי אם אפילו לא לספקים האירופאים. בניגוד לצעדים הקודמים, הגבלת יורומד עשויה לסבך את טורקיה גם עם האיחוד האירופי, מעצם היות האמנה מולטילטרלית.