גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע
מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

היעדר דרישות ברורות בנושא דיווחי ההנהלה למשקיעים, התערבות מוגזמת ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים והתחשבות גדולה מדי בחברות המעוניינות לדחות את הדיווח לציבור על עסקאות - אלו עיקרי הביקורת שהטיחו באחרונה מומחים ובכירים בשוק ההון בהמלצות שמקדמת רשות ניירות ערך לרפורמה בדיווחי החברות הציבוריות. הביקורת הושמעה במסגרת מפגש שערך בתחילת פברואר פורום שווי הוגן מטעם מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, ואשר בו נכחו גם יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, ויו"ר הוועדה שהקים לרפורמה בדוחות, פרופ' אסף חמדני.

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה
חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

הוועדה, שהוקמה במטרה לעדכן לראשונה לאחר 20 שנה את מבנה הדוחות, פרסמה בדצמבר 2025 את המלצות הביניים שלה. ההמלצות המרכזיות הן להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח קצר וממוקד מטעם הנהלת החברה, לקצר ולבטל כפילויות בדוח ברנע (תיאור עסקי התאגיד), לחייב בדיווח על עסקאות רק כשנחתם הסכם מחייב ולא בזמן המשא ומתן, ולהאריך את הזמן לדיווחים מיידיים ב-24 שעות. הבסיס להמלצות הוא כללי הדיווח הנהוגים בארה"ב.

בדיון בפורום אמר זינגר: "אסור לשכוח שהדיווחים נועדו לשרת את המשקיעים, לא את הרגולציה. צריך להגיד ביושר, שמסיבות שונות, לפעמים העיקרון הפשוט הזה קצת התעמעם. ההמלצות של הוועדה הן צעד חיוני אך לא מספיק. השינוי לא יכול לקרות רק מרגולציה או מחקיקה". לדבריו, הרשות מכוונת לכך שהדיווחים יתמקדו במהות ובשאלה האם המידע שניתן למשקיעים רלוונטי.

בהתייחסו לאימוץ הכללים האמריקאים הוסיף זינגר, כי "המטרה היא לייצר סטנדרטיזציה של רגולציה בישראל, שתדמה לשווקים הגלובליים, מתוך תפיסה שהכלכלה הישראלית יכולה וצריכה להיות שחקן באקוסיסטם הגלובלי".

"זהו מעגל שוטים"

רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית לחשבונאות וראש מכון הפניקס ברייכמן, טען כי הניסיונות שהיו עד כה לקיצור הדוחות נכשלו. "מרבית החברות מדווחות בשביל לדווח - כלומר כדי לצאת ידי חובה, והמשקיעים מדלגים על הדיווח. זה מעגל שוטים שמזין את עצמו".

לדבריו, "המשפטיזציה שולטת, ולכולם זה נוח. עורכי הדין מייעצים להכניס הכול, כדי לא לקחת סיכונים, ומבחינת המנהלים זה סבבה להטביע את המשקיעים בתוך ים של חומר, כשאין באמת רצון לדווח על הדברים הרגישים".

בביקורת על ההמלצות אמר שוב, כי "הכוונות טובות, אבל ככל שזה יהיה גם הדוח הסופי - במקרה הטוב לא יהיה כאן באמת שינוי בפרקטיקה. 'גישת הנהלה' הוא מונח יפה ומודרני, אבל אם לא נכניס לו תוכן ומשמעות, וגם מגבלות, לרבות סטנדרטיזציה ענפית ושיפור התזמון של המידע, אנחנו עוד עלולים למצוא את עצמנו במצב הפוך, של ניצול, ומצב דברים אפילו פחות טוב מהמצב כיום". בכך כיוון שוב לצורך בקביעת כללי דיווח ברורים, המותאמים למאפיינים של כל ענף תעשייה.

ד"ר משה ברקת, לשעבר הממונה על שוק ההון, תמך בגמישות בנושא. "לדעתי צריך לקבוע איזה סטנדרט שהוא בנצ'מרק, אבל גם לאפשר לכל גוף להחליט שהוא סוטה ממנו".

זינגר השיב, כי "תפקידנו לעשות סטנדרטיזציה ולהתערב איפה שהשוק לא נותן מענה מספק, ויש צורך בכפייה רגולטורית. אבל המסלול הטבעי הוא שהצרכים יגיעו מהשוק, מהמשקיעים. זאת היא דרך המלך להתפתחות הגילוי. וכך אנו עובדים גם בנושא הגילוי הענפי".

עו"ד אמיר הלמר, מנהל מחלקת התאגידים ברשות ני"ע, הצהיר בהקשר זה, כי בחודשים הקרובים תפרסם הרשות מדריך גילוי חדש בהתאם לענפים, שיחול על "אחוזים ניכרים מהחברות בבורסה". לדבריו, הרשות תלמד מהדיווחים שיוגשו "מה ההנהלות חושבות לגבי הדבר הנכון להציג".

"דרוש ריענון מסיבי"

פרופ' אמיר ברנע, אשר עמד בזמנו בראש הוועדה הציבורית שהובילה למבנה הדוחות הקיים, ומשמש כיום יו"ר מגדל ביטוח ומייסד הפורום לצד שוב, מתח ביקורת על כך שההמלצות לא דורשות דיווח על תוכנית העבודה, האסטרטגיה והתחזיות של ראשי החברה. "קראתי את הדוח ולא מצאתי התייחסות לשאלה הזו. מה שנקבע לפני 20 שנה דורש ריענון מסיבי, והוועדה עושה אותו ביסודיות. אבל דוח הביניים לא מגשר בין דיווח למשקיעים ובין פעולת ההנהלה".

עודד ורד, מנהל המחקר בחברת הביטוח הפניקס, קרא אף הוא להתמקד ביעדים מדידים (KPIs) ולכלול בדוחות הסברים מצד ההנהלה דיון בתוצאות ותחזיות.

חמדני הגיב לדברים ואמר כי אין הצדקה לחייב חברות לדווח על תחזיות וכי הדבר לא נהוג בעולם. "החשש הוא שההצעות לקבוע כללים נרחבים יותר, כולל דרישה שכל מדד שיוצג לדירקטוריון יהיה חייב בדיווח, רק יגבירו את המעורבות של עורכי הדין בדיווח", ציין.

עו"ד ניצן סנדור, יועמ"שית בנק לאומי וחברה בוועדת חמדני, הסכימה כי עוה"ד ממלאים תפקיד מרכזי בעריכת הדוחות. "האם הוועדה עשתה מהפכה? אני לא חושבת. המטרה העיקרית הייתה להביא להיום את עולם הגילוי ולמצוא את המקומות שבהם יש כשלים ולטפל בנקודות הכאב העיקריות".

"תיזהרו מזה כמו מאש"

ביקורת נוספת עסקה בכך שהרפורמה מתערבת מדי במידע שנמסר לדירקטוריון. "תיזהרו ממה שאתם עושים עכשיו, כי אם אתם מכניסים את שאלת היחסים בין ההנהלה לדירקטוריון לשיח על הדיווח, התוצאה תהיה ירידה ברמת השקיפות בין הנהלות לדירקטוריונים", כך התריע אבי ורטהיים, יו"ר אלוני חץ.

לדבריו, "תיזהרו מזה כמו מאש. אם תמשיכו עם האמירות האלה ההנהלות יפחדו להיות פתוחות עם הדירקטוריון. תעזבו את זה. השאלה האם משהו חייב דיווח לציבור צריכה לעמוד בפני עצמה, בשום אופן אל תערבבו את זה עם העבודה בין הנהלה לדירקטוריון, כי פה אתם שופכים את המים עם התינוק".

פרופ' עמיר ליכט מאוניברסיטת רייכמן הטיל ספק בהמלצה המאפשרת לדחות את הדיווח על עסקה לשלב שבו הושלמה, במקום לדווח עליה כבר בעת המו"מ. "אני מבין את העמדה שאומרת, בואו נלך על הברור, על המוכח. זה לגיטימי. אבל זה קצת קל. וזה לא מה שהשוק רוצה. גם ביהמ"ש העליון בארה"ב פסק שזה מידע חשוב לשוק, וההנהלה צריכה לדעת שאסור לה לשקר במצבים כאלה".

לצד הביקורת, המשתתפים חלקו שבחים לעבודה המקיפה של הוועדה ולמסר העולה ממנה בדבר הצורך לעדכן ולמקד את הדוחות במידע מהותי. זינגר סיכם, כי הלקח הוא כי התאמת הרגולציה למציאות צריכה להתבצע "לא בקצבים של 20 שנה אלא בקצבים הרבה יותר מהירים".

זינגר אף הזכיר, כי דוח חמדני לא כולל המלצה אופרטיבית לגבי AI בדוחות, כי עוד לא ברור לאן הולכים הדברים בנושא. עם זאת, לדבריו, "בהחלט יכול להיות שבגלל AI או טכנולוגיה אחרת שאנחנו לא מכירים, בעוד שנתיים או שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים".

עוד כתבות

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר