בג"ץ דן היום (ה') בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מאז שנכנס לתפקידו כנשיא, ואינו מפעיל את סמכותו למנות שורה של תפקידים חסרים במערכת המשפט בהם נדרש שיתוף-פעולה - ביניהם נשיאים לבתי המשפט המחוזיים (מרכז ובאר שבע), 21 תקני סגני נשיא בבתי המשפט השונים, מינוי שופטים עמיתים, רשם לבית המשפט העליון ומינויים לוועדות שחרורים.
עתירה זו הוגשה במקביל לעתירה אחרת המנהלת בנושא אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים הממנה שופטים בכלל הערכאות, ובה ניתן לפני מספר ימים צו על-תנאי המורה לשר לוין לנמק מדוע הוא אינו מכנס את הוועדה.
בסיום הדיון בג"ץ הורה על מתן צו על-תנאי, לפיו שר המשפטים לוין ינמק עד 15 במרץ מדוע לא יפעל בשיתוף-פעולה עם עם נשיא בית המשפט העליון עמית לצורך מינוי בעלי תפקידים במערכת המשפט.
● בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון
● בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים
העותרים, מכון זולת, טענו כי ההתנהלות של השר לוין אינה כדין, וכי הסעד העיקרי הנדרש הוא שבית המשפט יורה לו לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון. עוד התבקשה הבהרה כי יצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון המכהן כדין, והוא ראש הראש השופטת.
תגובת שר המשפטים שהוגשה אתמול (ד') הייתה שלוין אינו יכול לשתף פעולה באופן כלשהו עם נשיא בית המשפט העליון ואף לא להיפגש איתו, היות שלבית המשפט העליון אין נשיא כחוק. זאת, מאחר שכתב המינוי שהוציא נשיא המדינה לנשיא בית המשפט העליון חסר חתימה של ראש הממשלה, ומאחר שהמינוי לא פורסם ברשומות על-ידי שר המשפטים.
פגיעה בציבור
השופטים הביעו ביקורת על המצב שבו כתוצאה מאי-שיתוף-פעולה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון מי שנפגע הוא הציבור. השופט עופר גרוסקופף דילג מעל הטענה האם השופט עמית מונה כדין לנשיא העליון, והתמקד בהשלכות של אי-הפעלת סמכות השר.
"בין אם השופט עמית נשיא ובין אם לא, שיתוף-הפעולה צריך להיות עם אותו אדם, כדי לקדם את המטרות שלשמם קיימת הרשות השופטת", אמר גרוסקופף. "האם הציבור נהנה מכך שכיום אין מינויים של שופטים עמיתים למשל? שהמשמעות היא עומס יותר גדול, ששניים מתוך 6 בתי המשפט המחוזיים בארץ מתנהלים ללא נשיאים?", תהה והוסיף: "בית משפט ללא נשיא זה בית המשפט ללא מנהל".
נסביר כי שופט עמית הוא שופט אשר פרש לגמלאות אך ממשיך לכהן באותו בית משפט ולשאת בעומס של התיקים.
עו"ד יורם שפטל, המייצג את שר המשפטים לוין בעתירה, אמר בדיון: "העתירה טוענת שיש נשיא לבית משפט נכבד זה, ושר המשפטים מסרב לעבוד איתו. התשובה של שר המשפטים היא שאין נשיא, ולכן הוא לא עובד איתו".
עו"ד חגי קלעי, בא-כוח העותרים, טען לפרקטיקה שבה בעל תפקיד ציבורי מחליט שהוא מחזיק את סמכויותיו ככלי לסחר-מכר פוליטי שלא קשור להפעלת הסמכויות. "מה ששר המשפטים אומר זה 'עד שאני לא אקבל את כל מבוקשי ממערכת המשפט, לא אפעיל את סמכויותיי ' - דבר כזה מעולם לא היה".
לדבריו, "אף אחד מהחוקים לא ביקש לתת לשר זכות להשבית את המערכת. מחר בבוקר הוא יכול להגיד 'אני לא ממנה שופטים עד שאני מקבל את מבוקשי בתחומים אחרים. אני רוצה להחליף רמטכ"ל, ועד אז לא יהיו שופטים'. אין לזה גבול".
"כמו עדר שאין לו רועה"
חלק עיקרי של הדיון התמקד בתוצאות אי-הפעלת הסמכותיות של לוין. "אני מאוד מוטרד מכך שכל הוויכוח בעניין הזה גורם לפגיעה בשירות שאנחנו יכולים לתת לאזרח", אמר השופט גרוסקופף. "השירות שנותנים לאזרח הוא שירות חשוב, אנחנו עושים עבודה למען הציבור, והיכולת של בית המשפט נפגעת כתוצאה מכך שהמינויים האלה לא מתקיימים".
לדבריו, "בית משפט שמתנהל ללא נשיא, זה כמו עדר שאין לו רועה, כמו בית חולים שאין לו מנהל בתי חולים. המצב הזה הוא לא טוב, ואני לא חושב שמישהו יחלוק על כך. הסיטואציה היא השר לא נותן תשובה עניינית לשאלה למה הנושאים האלה לא מקודמים, והתשובה שלו 'אני לא מדבר עם השופט יצחק עמית' היא לא תשובה קבילה".
השופט אלכס שטיין הסביר עד כמה הסיטואציה היא משברית מבחינת הפרקטיקה. "תיקים אזרחיים נדחיים עד אין קץ, אנחנו נאלצים לתת עדיפות לתיקים פליליים בגלל זכויות אדם, אנחנו נמצאים בסיטואציה משברית מאוד. גם בנושא של תורניות ומעצרים והארכות מעצר, שופט תורן יושב על 200 תיקים. זה מצב לא רצוי".
עוד אמר שטיין: "אולי אדוני יגיד לי איך אני פותר בעיה קונקרטית, אם אני בבית משפט מחוזי, ואין שם נשיא. אנחנו במצב ביטחוני לא פשוט, ויש שר הביטחון שעוצר במעצר מינהלי טרוריסט בעל דרכון ישראלי - איך בלי נשיא אני מחזיק אותו במעצר מינהלי? אני משחרר אותו? מה אני עושה אותו? אני לא אוהב לשחרר טרוריסטים".
בנוסף ציין שטיין כי זה שהמצב בבית המשפט העליון גרוע יותר, לא אומר שצריך להחמיר אותו בבתי המשפט האחרים.
סיטואציה משברית או לא?
עו"ד שפטל, בא-כוחו של לוין, חזר על כך שמעל 2 מיליון אנשים בחרו בממשלה הזו, שראש הממשלה שלה מינה את שר המשפטים, והציבור הזה לא מכיר במינויו של הנשיא עמית. "אני יודע את רחשי הלב של העם, שהרוב המכריע בו מסכים עם שר המשפטים שהמינוי לנשיא בית המשפט העליון הוא פגום עד כדי כך שאיננו מינוי", אמר שפטל.
השופט שטיין הגיב לכך ואמר: "פסק דין אופנהיימר אומר שכאשר לא מפעילים סמכות בכלל, וזה מביא לסיטואציה משברית, אז הסמכות שברשות הופכת לחובה. אני לא יודע כל השיקולים והסיפורים - מה שכתוב ברשומות זה מה שקובע. המשפט הפורמלי זה מה שקובע. הלכה פורמלית של העליון היא מה שקובעת, וכל היתר אלה דיבורי סרק באוויר".
עו"ד שפטל טען מנגד כי לא מדובר בסיטואציה משברית, ולכן אין עילה להתערב בשיקול-דעתו של השר. הוא הוסיף כי "מצב המערכת באופן כללי הוא פחות משברי מאשר המצב בבית המשפט העליון, והיות שלא עולה על דעת בית המשפט לחייב את שר המשפטים להגיע להסכמה עם הנשיא ולמנות שופטים - זה אותו דבר גם כאן".
"דרוש פיקוח פרלמנטרי"
עוד העלה שפטל טיעון חדשני ומקורי, כך ציין השופט גרוסקופף, לפיו יש צורך בבקרה פרלמנטרית על כתבי מינוי של שופטים. "ברוב הדמוקרטיות, כולל הליברליות, פוליטיקאים, חברי בית הנבחרים או אנשי הרשות המבצעת ממנים בלעדית שופטים, או שיש להם את הקול המכריע במינוי. אצלנו זה לא ככה, ולכן דרוש פיקוח פרלמנטרי על מינוי שופטים באמצעות חתימת קיום על-פי סעיף 12 לחוק יסוד: הנשיא, שלא מחריגה את עניין כתב המינוי של נשיא המדינה למינוי שופט".
אחד הקשיים שבכל זאת עלה בנוגע לעתירה היה הסעדים הכלליים שהתבקשו, והשופטים תהו כיצד בית המשפט אמור להורות לשר לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון - כלומר, כיצד בית המשפט יאכוף סעד כללי כזה - וזאת ביתר שאת כיוון שגם לגישת המדינה וגם לגישת העותרים, חלק מהמינויים כן התקיימו בשיתוף-פעולה של השניים.
עוד עלתה התמיהה - גם מצד השופטים וגם מצד עו"ד קלעי, בא-כוח העותרים - אם בעתירה קודמת עמדת השר לוין הייתה שכאשר אין נשיא, ישנו ממלא-מקום, והוא בעל כל הסמכויות שיש לנשיא - אז כיצד עכשיו נטען שלא ניתן להפעיל את אותן סמכויות כי השופט עמית אינו נשיא העליון? עו"ד קלעי טען כי מדובר בטענות סותרות ובתצהיר שהוגש לבג"ץ על-ידי נציגת שר המשפטים שמטעה את בית המשפט.
