המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר
הפרשות שמקיפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו וסביבתו מסרבות לרדת מהכותרות, וכמעט מדי ערב מעטרות את המרקע תמונות של היוצאים והבאים מאולמות בתי המשפט ומחדרי החקירות. אחת הדמויות שנדמה שתמיד נמצאת שם היא עו"ד עמית חדד.
● ראיון | "כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה
● רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח
חדד מייצג באופן קבוע את ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפט הבולט ביותר שמתקיים כיום במדינה - שזכה לכינוי "תיקי האלפים". בו בזמן, הוא מייצג את מי שהיה עד מדינה באותו המשפט, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר - שכעת נמצא בשימוע מול הפרקליטות על הפרת הסכם עד מדינה.
אם לא די בכך, חדד במקביל מייצג את יועצי ראש הממשלה, עופר גולן ויונתן אוריך - שנאשמים בהטרדה של אותו פילבר ממש בזמן תקופתו כעד מדינה. וזה לא נגמר כאן: חדד מייצג גם את יונתן אוריך בתור חשוד בפרשת קטארגייט, בה נתניהו משמש כעד - ובפרשת המסמכים המסווגים (במסגרתה נחקרת ההדלפה לעיתון הגרמני הבילד), במסגרתה נחקר באזהרה עופר גולן.
לנוכח רשימת ייצוג מסועפת כזאת, קשה להימנע מלתהות איך יכול להיות שאותו עורך דין מייצג צדדים שונים שמעורבים באותן פרשות. מה הכללים אומרים לגבי זה? והאם יש בכלל מישהו שמפקח? בשורות הבאות ננסה להשיב על השאלות.
מתי יש ניגוד עניינים?
קודם כל, חשוב להציג את הדילמה. מצד אחד, מתוך הכרה בזכותו של כל אדם למשפט הוגן, נגזרת גם הזכות לייצוג משפטי - כלומר, איסור על השלטון להתערב בחירותו של אדם להיעזר ביועץ משפטי.
מצד שני, חשוב גם להימנע ממצב שבו עורך הדין נמצא בניגוד עניינים כשהוא מייעץ ללקוח או משמש כבא כוחו. מהו אותו "ניגוד עניינים"? עו"ד רוני גולן, מרצה לאתיקה של עורכי דין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מציין שבכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, ניגוד עניינים של עורכי דין מוגדר כמצב שבו לעורך הדין יש חובת נאמנות סותרת או קונפליקט בין האינטרס של הלקוח לכל אינטרס אחר.
אז זאת הדילמה העקרונית. מה אומר הדין בפועל? במציאות, כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין אוסרים הימצאות במצב שבו יש חשש לניגוד עניינים, אם בפועל נגרם נזק ללקוח ואם לאו. זאת משום שהכלל הוא לא "תוצאתי" - כלומר, די להוכיח פוטנציאל או חשש של ניגוד עניינים על מנת לאסור זאת, ואין צורך להוכיח ניגוד עניינים שהתרחש בפועל.
הדבר בא לידי ביטוי במספר סעיפים של כללי האתיקה. לפי סעיף 14(א), "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת".
בסעיף 14(ב) נכתב כי "לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין", ובסעיף 16 נכתב כי עורך דין לא יטפל נגד לקוח בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח".
מי שומר על הכללים?
מי אחראי לשמור על הכללים? קודם כל, עורך הדין עצמו: על עורכי הדין האחריות לערוך בדיקת ניגוד עניינים בטרם הם מחליטים לקבל על עצמם את ייצוגו של לקוח מסוים. אבל זה לא נגמר בזה.
הגורם שאמור לפקח על כך שעורכי הדין עומדים בכללים הוא ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. לפי חוק לשכת עורכי הדין, על כל ועד מחוז של הלשכה למנות ועדת אתיקה שבה יהיו חברים עורכי דין מהמחוז ונציגי ציבור. מספר חברי ועדת האתיקה בכל מחוז נקבע בכללי לשכת עורכי הדין.
בנוסף, על המועצה הארצית של הלשכה למנות ועדת אתיקה ארצית המורכבת מעורכי דין חברי הלשכה ומנציגי ציבור. ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה רשאים להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה בשל עבירה משמעתית.
גולן מסביר לנו כי "ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מתפקדת באופן שדומה לפרקליטות. תפקידה לבחון את התלונות ולהגיש קובלנות לבית הדין המשמעתי במקרה של עבירה. בית הדין המשמעתי הוא הערכאה השיפוטית של הפרופסיה, שבה עורכי הדין נשפטים על ידי קבוצת השווים שלהם, כלומר על ידי אנשי מקצוע אחרים. הסנקציה החמורה ביותר שבית הדין המשמעתי יכול להשית היא הוצאה מלשכת עורכי הדין".
חוץ מזה, חשוב לציין שגם בתי המשפט יכולים לשחק כאן תפקיד. את ההסבר קיבלנו מד"ר מלימור זר־גוטמן, מומחית בתחום האתיקה והאחריות המקצועית של עורכי דין ושופטים וראש המרכז לאתיקה בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל - שגם חתמה ביחד עם פרופ' נטע זיו על חוות דעת שהוגשה לוועדת האתיקה הגורסת שחדד מצוי בניגוד עניינים.
לדברי זר־גוטמן, בית המשפט מוסמך להורות על הפסקת ייצוג: "הרבה פעמים כשעולות בבית משפט טענות בדבר ניגוד עניינים, בית המשפט אומר - לכו לוועדת האתיקה, תביאו לי החלטה. כשבית המשפט מורה לעורך דין להפסיק לייצג, הוא חייב לציית".
ההחלטה נשארה חסויה
במקרה של עו"ד חדד, ריבוי המיוצגים שלו המעורבים בפרשות משיקות הביא את הנושא לפתחה של ועדת האתיקה הארצית. אף שהוגשו תלונות שטענו שהייצוג של חדד גם בפרשת קטארגייט וגם בפרשת הטרדת עד המדינה פילבר מעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים, הוועדה התירה את הייצוג בשני המקרים. ההחלטה לא עברה בשקט, והיא הובילה להתפטרותה של סגנית יו"ר הוועדה, עו"ד ענבל רובינשטיין.
ההחלטה לא התפרסמה ולכן אי אפשר להתרשם מנימוקיה - וגם ניסיונותינו לקבל מידע נוסף אודותיה עלו בתוהו. בתשובה לפנייתנו, ועדת האתיקה הארצית מסרה: "ועדת האתיקה הארצית קיבלה ברוב קולות מובהק החלטה בסוגיית ניגוד העניינים של עו"ד עמית חדד. ההחלטה התקבלה בתום סדרה של ישיבות ומספר דיונים מעמיקים, ולאחר בחינה יסודית של חוות דעת עדכניות וחומר מקצועי רב שעמד לנגד עיני חברי הוועדה".