תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock
לאחר מחלוקת משמעותית, משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה הגיעו להסכם סביב היתרי הפליטה ליחידות 1-4 בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. אלו יחידות ייצור חשמל פחמיות, ללא סולקנים, שנחשבות מזהמות במיוחד ומביאות את תחנת הכוח לראש טבלת המפעלים המזהמים מדי שנה. על פי ההסדר, תתאפשר הפעלה לא רק במצבי חירום כמו מלחמה, אלא גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים - תוך איחוד בין התחזוקה הנדרשת לבין ההפעלה הנדרשת בשיאי צריכת החשמל בחום או בקור. שאר יחידות הפחם באשקלון ובחדרה יעברו הסבה לגז עוד השנה - מה שיסיים סופית את עידן הפחם בשגרה בישראל עד סוף 2026.
● בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן
● המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות
כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז. אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר. 3 מתוך 4 היחידות של תחנת הכוח רוטנברג (אשקלון) כבר הוסבו, והאחרונה בתהליכי הסבה פעילים. ברגע שזה יסתיים, שתי יחידות של אורות רבין (חדרה) יעברו את אותו הטיפול עוד השנה, מה שרשמית יסיים את השימוש בשגרה בפחם בייצור החשמל של ישראל. זאת שנה לאחר תאריך היעד המקורי, ששאף לעשות זאת עד סוף 2025.
ומה לגבי מצבי החירום? לכך יישמרו 4 יחידות ייצור נוספות בחדרה. אלו יחידות הייצור המזהמות ביותר בישראל, שכן לא רק שהן ישנות ופחות יעילות - אין עליהן אפילו התקנה של סולקנים, מה שאומר שכל שעת הפעלה שלהן נחשבת בעייתית במיוחד. זו חלק מהסיבה שאורות רבין, תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה, מככבת תמיד בראש טבלת המפעלים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה. עם חניכת יחידות הייצור החדשות של חברת החשמל, שפתיחתן התעכבה במספר שנים אף היא, היחידות הישנות והמזהמות הפסיקו להיות בשימוש בזמני שגרה. אך בזמני קיצון, כמו מלחמת 12 הימים מול איראן, גל החום הקיצוני של אוגוסט 2025 וסופת "קורל" האחרונה, הן דווקא נכנסו לשימוש.
איגוד הערים לסביבה שרון-כרמל: "המשרד להגנת הסביבה טועה ומטעה"
כעת, הוסכם בין משרדי האנרגיה להגנת הסביבה המסגרת להפעלת אותן יחידות ייצור אחרי סוף עידן הפחם בשגרה. בתחילה, משרד האנרגיה דרש סמכות להפעיל אותן (בכפוף לאישור מנכ"ל המשרד) בכל מצב בו אמינות אספקת החשמל נמצאת בסכנה, והמשרד להגנת הסביבה דרש אישור גם מצידם ולהגביל את השימוש למצבי חירום בלבד כמו מלחמה. בסופו של דבר, הוסכם על 350 שעות בשנה בהן היחידות יוכלו לעבוד לצורך תחזוקתן השוטפת, ועוד 150 שעות שיהיה ניתן להפעיל אותן לצורך שמירה על אמינות אספקת החשמל. כחלק מהפשרה, סוכם שהתחזוקה הנ"ל תוצמד לאירועי מזג אוויר קיצוניים בקיץ ובחורף ככל הניתן, כדי להימנע מהפעלה מיותרת שלהן. ההפעלה תדרוש אישור אישי של מנכ"ל משרד האנרגיה, תוך היוועצות עם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. מעבר לכך, תנאי חירום כמו מלחמה יאפשרו שימוש בלתי מוגבל בתחנות, גם בלי היוועצות עם המשרד להגנ"ס, כפי שהתרחש בפועל בזמן מלחמת 12 הימים מול איראן בה מאגר לוויתן הושבת והמשק עבר לשימוש אינטנסיבי יחסית בפחם ולעיתים גם בסולר.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, אמרה עם פרסום ההיתר שהוא "תוצר של עבודה מקצועית ומעמיקה, שנועדה לצמצם למינימום ההכרחי את ההשפעה הסביבתית של היחידות הפחמיות בשגרה וחירום. קבענו מגבלות הפעלה ברורות והטמענו מנגנוני בקרה שיבטיחו כי השיקולים הסביבתיים יישמרו בליבת כל החלטה על הפעלת היחידות. זהו מהלך שמבטא איזון אחראי לטובת בריאות הציבור והסביבה".
מי שפחות מרוצים מההחלטה הם איגוד הערים לסביבה שרון-כרמל. יו"ר איגוד ערים לסביבה שרון-כרמל וראש מועצת זכרון יעקב עו"ד אלי אבוטבול מסר כי "המשרד להגנת הסביבה טועה, מטעה ופוגע בציבור כאשר הוא מצד אחד מצהיר על סוף עידן הפחם ומצד שני מאשר הפעלה של ארבעת היחידות הפחמיות באורות רבין למשך 500 שעות". לדבריהם "המרחב שלנו כבר נושא בנטל אנרגטי לאומי כבד במיוחד, ואין כל הצדקה להמשיך ולסכן את תושביו בזמן שקיימות חלופות אנרגטיות נקיות ובטוחות יותר גם במקרים של שעת חירום". הם מצהירים שהם יפעילו בכל הכלים כדי למנוע את הפעלת היחידות הפחמיות החדרה גם בזמני חירום.