פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock
בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת האשראי החוץ-בנקאי מימון ישיר הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, בטענה להפרת פרטיות הגולשים באתר האינטרנט של החברה. הטענה היא שקוד (פיקסל) של טיקטוק, שהחברה הטמיעה באתר שלה, עוקב ואוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק, וזאת ללא יידוע המשתמשים או קבלת הסכמתם להעברת המידע.
ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. תיקון זה מתמחר את הפגיעה בפרטיות ומטיל קנסות על בעלי עסקים שמפרים את החוק.
● חשופים לקנסות כבדים: הרשות להגנת הפרטיות יוצאת במבצע אכיפה רחב באתרי הסחר
● מה עומד מאחורי ההודעה שאתם מקבלים לאחרונה מכל אתר
● התיקון לחוק שחושף את המעסיקים לעיצומים של מיליוני שקלים
בבקשה לאישור התובענה הייצוגית שהוגשה לפני ימים אחדים נכתב: "כאשר תהינו איזה מידע אוספת עלינו טיקטוק, נדהמנו לגלות כי יהיה יותר קל להגדיר איזה מידע לא נאסף". עוד נכתב כי "הכול מהכול נשלח לטיקטוק וחשוף לפניה".
נדגיש כי לא מדובר בגלישה בטיקטוק אלא באתר של מימון ישיר שבו מוטמע הפיקסל של טיקטוק, אך לפי הנטען, לא מדובר בפיקסל תמים: "הטמעת קוד הפיקסל של טיקטוק נעשתה על-ידי המשיבה במטרה למקד את הפרסום, אך מסתבר כי קוד זה 'עוקב' אחר כל פעולות ומהלכי הגולשים באתר, אוסף מידע פרטי ורב ביותר על הגולשים ומעבירו לטיקטוק".
לפי הטענה, המידע נאסף על כלל הגולשים באתר מימון ישיר - גם מי שחבר ברשת טיקטוק וגם מי שלא, זאת "מבלי שהמשיבה טורחת ליידע את הגולשים באתר" ולקבל את הסכמתם המודעת להעברת המידע.
המידע שנטען שנאסף על-ידי טיקטוק לגבי הגולשים באתר מימון ישיר כולל מייל, מספר טלפון, מספר תעודת זהות, שמות של בחירות וכפתורים עליהם לחץ הגולש באתר.
עוד נכתב כי מדובר במידע אישי רב המאפשר "לייצר פרופיל ייחודי, לרבות אודות מצבו הפיננסי ומצבו התעסוקתי" של הגולש.
מה זה תיקון 13, ואיך הוא קשור?
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט האחרון, נועד לשפר את רמת ביטחון המידע בארגונים. מאז כניסתו לתוקף, אלפי עסקים מחכים למוצא פיו של ראש הרשות להגנת הפרטיות, שכבר הודיע על נקיטת הליכי אכיפה שיפורסמו בחודשים הקרובים, כאשר חלקם כבר נמצאים בשלבי השימועים.
התיקון נותן לראשונה "שיניים" לרגולטור, שעד לאחרונה פעולותיו היו מצומצמות ולא משמעותיות. לפני התיקון, גם אם מידע פרטי דלף מבית העסק, הסנקציות הכספיות היו אפסיות.
התיקון מעגן לראשונה את סמכותה של הרשות להגנת הפרטיות להטיל עיצום כספי, בסכומים משמעותיים ביותר, בגין הפרה של הוראות החוק והתקנות מכוחו. אבל לצד האכיפה הציבורית ישנה גם אכיפה פרטית, למשל בהגשת תביעות, בהן תביעה ייצוגית נגד בית העסק.
אחת הסנקציות בחוק נוגעת למצב שבו בעל עסק אוסף מידע על לקוחות ללא ידיעתם, והעיצום הכספי יכול להגיע למאות אלפי שקלים ויותר, בהתאם למספר האנשים אליהם פונה בית העסק.
גורמים בשוק מעריכים כי התביעה נגד מימון ישיר היא אחת מיני רבות שעוד יוגשו בעקבות תיקון 13 לחוק.
נציין כי בעבר דחה בית המשפט בקשה לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין בדיוק, כאשר גולשים נכנסו לאתרים שבהם הופיעו פיקסלים של פייסבוק (לייק או שיתוף), ונטען כי מידע נאסף ומועבר לפייסבוק ללא ידיעת המשתמשים. בית המשפט דחה את התביעה כיוון שלא היה מדובר בלקוחות של פייסבוק אלא בלקוחות של האתרים, ולכן לא נוצרה מערכת יחסים של עוסק-לקוח הנדרשת כדי לאשר תביעה ייצוגית. על כך הוגש ערעור, וההליך תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון.
עם זאת, במקרה הנוכחי התביעה הוגשה נגד האתר של מימון ישיר עצמה, ולא נגד טיקטוק שאליה מועבר המידע, כך שייתכן כי הפעם התובעים יעברו את המשוכה הזו.