שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון "בשבע", 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן
מרגישים שהפירות והירקות בסופר יקרים מדי? לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' יש הסבר די פשוט: "ב־20 השנים האחרונות האוכלוסייה הישראלית גדלה ב־30%, והתוצרת החקלאית נשארה אותו דבר - ולכן המחירים מאוד יקרים". במילים אחרות: הביקוש גדל, ההיצע קטן - והמחירים עולים.
זה אכן נשמע אינטואיטיבי, אבל האם זה גם נכון?
● סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%
● המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה
לפני שנדון במקור לבעיה, האם היא בכלל קיימת? ובכן, כן: ב־20 השנים האחרונות מדד מחירי הפירות והירקות עלה ב־80%, בעוד שמדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות עלה בתקופה זו רק ב־46% "בלבד". באופן ספציפי, בשני העשורים הללו מחירי הפירות הטריים עלו ב־138%, ומחירי הירקות הטריים עלו ב־100%.
אחרי שהבנו שהבעיה קיימת, אפשר לבחון את ההסבר של סמוטריץ'. בצד הביקוש, נראה כי האוכלוסייה באמת גדלה בעשרות אחוזים - אפילו יותר מהנתון שנקב בו סמוטריץ': משנת 2005 ועד 2024, אוכלוסיית ישראל גדלה מ־6.99 מיליון נפשות ל־10.07 מיליון - גידול של 44%.
ובצד ההיצע? כאן לא רק שכמות הפירות והירקות לא גדלה בתקופה זו, היא אפילו הצטמצמה. אם ב־2005 תפוקת הפירות והירקות הסתכמה ב־2.5 טונות, ב־2024 היא עמדה על 2.1 טונות - ירידה של 13%. בעוד שכמות הירקות דווקא עלתה ב־33%, כמות הפירות נחתכה בחצי: מ־13.4 מיליון טון ב־2005 ל־6.5 מיליון טון ב־2024.

למה זה קרה? היריעה קצרה מלהכיל את כל ההסברים, אבל אפשר לציין כמה גורמים משמעותיים. אחד מהם הוא שהשטחים החקלאיים הצטמצמו ב־11% בשני העשורים האחרונים: מכ־3 מיליון דונם דונם ב־2005 ל־2.6 מיליון דונם ב־2024.
בנוסף, על הייצור החקלאי מכבידים גם "מחירי התשומה" - כלומר המשאבים המשמשים לייצור התוצרת החקלאית (כמו: מים, זרעים, דשנים, מכונות לעיבוד וציוד השקיה). משנת 2005 ועד דצמבר האחרון, מדד מחירי התשומה החקלאית עלה ב־70% - הרבה מעבר לעליית המחירים הכללית (57%). בין התשומות שרשמו את העליות החדות ביותר בתקופה זו הן עלות העבודה השכירה (עלייה של 100%), דלק שמנים וחשמל (99%), דשנים וזבלים (94%) ומים (85%).
השורה התחתונה: דברי סמוטריץ' נכונים. ב־20 השנים האחרונות האוכלוסייה בארץ גדלה ב־44%, אך תפוקת הפירות והירקות ירדה ב־13%.
תחקיר: עדין קליין