השטחים החקלאיים בישראל אמורים להתכסות בפאנלים סולאריים. אך התוכנית שהייתה אמורה להקל דרמטית על פריסת הפאנלים מעל השדות חקלאיים ("אגרו-וולטאי") עלולה לעלות לקיבוצים ולמושבים ביוקר.
● בלעדי | בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"
● סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?
בעקבות סעיף בירוקרטי, יוטלו היטלי השבחה של 50% על הקרקע שיהפכו את הפרויקטים הללו ללא-כדאיים. המועצות האזוריות מעוניינות בהכנסות מהיטלי ההשבחה, ומשרד האוצר מתעקש שהוא חיוני למימון התשתיות, אך יש מי שמעוניינים להוציא פטור לפרויקטים, בדומה לפטור שמקבלים פרויקטים סולאריים אחרים.
הקלות דרמטיות
בתחילת 2026 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, הכוללת הקלות דרמטיות על הקמת פרויקטים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ואושרה סופית בממשלה ב-15 בפברואר. בין היתר, תתאפשר הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד (ללא צורך בהליך תכנוני), תיפתח לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים ברורים לתפוקה החקלאית הנדרשת מהפרויקט כדי לשמור על דו שימוש בקרקע.
המסלול הישיר להיתר בניה בפרויקטים הקטנים (עד 80 דונם) ללא צורך בתכנון מחדש של הקרקע יקצר מצד אחד את הקמת השדות הסולאריים מ-3-5 שנים לעד שנה וחצי בלבד, אך מצד שני מונע פטור מתשלום היטלי השבחה לוועדות המקומית, בגובה של 50% מהגידול בשווי הקרקע.
היטל המס התגלה יומיים לאחר אישור התמ"א, בדיון על נושא אחר בוועדת הפנים בראשות ח"כ יצחק קרויזר. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, העלה במפתיע את נושא היטלי ההשבחה שעלולים למנוע את הקמתם של הפרויקטים. כעת, אומרים בתנועה הקיבוצית - אף ישוב לא ייכנס לפרויקט כזה לפני שיש לו ודאות כמה מס הוא ישלם על כך. ביום רביעי הקרוב, ה-25 בפברואר, יתקיים דיון נוסף בכנסת בנושא, ושם ינסו הצדדים כמו משרדי הממשלה, המועצות האזוריות ונציגי הישובים ללבן את המחלוקות הכספיות הקשות ביניהם.
בזמן שהמסלול הישיר להיתר אגרו-וולטאי ידרוש היטל השבחה יקר, פרויקטים אחרים בדו-שימוש (כולל קירוי מבנים ופריסה על מאגרי מים), פרויקטי אגרו גדולים ואף סולארי קרקעי שנעשים דרך ההליך התכנוני הרגיל ישלמו הרבה פחות: עם פטור מהיטל ההשבחה בעלי הקרקעות ישלמו "חלף" בשווי 60 אלף שקל למגהוואט בלבד, ולא פי 10 מכך בהיטל השבחה. כעת הישובים רוצים לקבל פטור דומה, אך המועצות האזוריות ומשרד האוצר מתנגד לו.
דרישת תשלום על היטל השבחה ניתנה לדוגמה לקיבוץ אייל בשרון. בקיבוץ החלו לתכנן פאנלים סולאריים מעל מטעי אבוקדו ואפרסמון במסגרת התמ"א הקודמת שאפשרה ניסויים מבוקרים באגרו-וולטאי. אך למרות שהם צפויים לייצר רק מגהוואט אחד של חשמל מ-25 הדונמים שברשותם, תפוקה נמוכה שנובעת מהעובדה שמדובר בשדה ניסויי, הם קיבלו שומה לתשלום של 1.1 מיליון שקל. להשוואה, אם הפאנלים הסולאריים היו מוקמים מעל מאגר מים בגודל דומה, התשלום היה עומד על כ-175 אלף שקל. אמנון קדמן, מנהל התכנון והקרקעות בקיבוץ, אומר לגלובס כי "עם סכום כזה, הפרויקט פשוט לא יקום".
היטלי ההשבחה מעוררים חששות רבים בשוק. בשל המחסור בקרקעות פנויות בישראל, משרד האנרגיה רואה בפרויקטים האגרו-וולטאיים חלק מהותי באסטרטגיה לקידום אנרגיות מתחדשות. מבחינתם, עד 20% מההספק הנדרש ליעדי 2035 אמור להגיע מהשימוש הכפול בקרקע.
רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות אמר כי "על ישראל להיות מובילה עולמית באגרו-וולטאי. זה יחזק גם את משק האנרגיה וגם את החקלאות הישראלית. זה מאפשר חיבור זול לתשתיות ואנרגיה לחקלאות. בשל המחסור בקרקעות בישראל, יש לזה חשיבות אדירה להשגת יעדי המתחדשות". בעוד שמשרד האנרגיה טרם הביע עמדה רשמית לגבי היטל ההשבחה, כל דבר שיעכב את הפרויקטים הללו מנוגד לכוונות המשרד.
"פרויקטים לא יקומו"
איתן פרנס אומר ש"מי שחוסם כעת את הפטור, חופר קבר לענף כולו ויצטרך לענות על שאלות קשות בהמשך. אף מתקן אנרגיה מתחדשת לא היה קם אם היה נדרש להיטל השבחה, או לבירוקרטיה של שמאים, שמאויות ועררים. באגף התקציבים במשרד האוצר, אדריכלי חוק ההסדרים, יודעים זאת היטב והם אלו שיהיו חתומים על הכשלת התחום, במידה ולא יאושר הפטור". מבחינתו, צריך לפטור את הפרויקטים הללו מהיטל השבחה לשנים הקרובות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, עד שצוות ממשלתי שאמור לקבוע שומה אחידה לפרויקטים כאלו תסיים את עבודתה.
פרנס מתייחס לעמדה של משרד האוצר שתומכת בהיטל ההשבחה. מבחינת האוצר, "היטל השבחה מוטל על ההשבחה של הקרקע שנובעת מאישור תוכנית. לאור זאת, ככל וההיטלים מחושבים כהלכה הם לא צפויים להוות חסם להקמת פרויקטים. היטלים אלה חיוניים לרשויות המקומיות לקידום תוכניות פיתוח, ובשלב זה לא נראה שיש הצדקה לפגוע בהם".
המועצות ירוויחו
מרכז השלטון המקומי, המרוויחים הישירים מכל היטל השבחה, פנו לוועדת הפנים במכתב בו הביעו את "עמדתנו הנחרצת נגד הצעה זו (לפטור מהיטלים - ע"א)". לדבריהם, בעוד שהם "תומכים ברצונה של הממשלה לתמרץ ולעודד את הדו-שימוש בקרקע", הם מתעקשים שזה לא יבוא על חשבון ההכנסות של המועצות האזוריות.
מרכז השלטון המקומי נותן גם פיתרון חלופי לחוסר הכדאיות הכלכלית שההיטל יוצר עבור הפרויקטים: סבסוד דרך תעריף החשמל: "כפי שידעה המדינה לקבוע תעריפים נדיבים בגין הפקת האנרגיה ממתקנים פוטו-וולטאיים בתחילת הדרך, נכון וראוי שתעשה זאת גם כעת לגבי מתקנים אגרו-וולטאיים". ראוי לציין שפיתרון זה מתעלם מאחד היתרונות המרכזיים של פרויקטי האגרו: הם מתחרים ב"אסדרת השוק" בתנאים שווים לאלו של הסולארי הקרקעי והקונבנציונלי בגז, וכך לא מטילים תשלומים עודפים על צרכני החשמל, אלא להיפך - מעודדים את התחרות בתחום.
בני רגיל, רכז האנרגיה של התנועה הקיבוצית, אמר ש"ננסה להסביר בדיון הקרוב בכנסת שעם היטלי ההשבחה האלה, הפרויקטים פשוט לא יקומו, ושכרן של המועצות האזוריות ייצא בהפסדן". הוא גם מוחה על כך ש"לפרויקטים הקטנים יחסית, עד 80 דונם, יש חסרון מובנה בשל קוטנם. ודווקא הם יופלו במיסוי ביחס לפרויקטים הגדולים שלא יידרשו לשלם היטלי השבחה יקרים".
תגובת משרד החקלאות: "המשרד רואה חשיבות בפיתוח האגרו־וולטאי. הפטור מהיטל ההשבחה נבחן בימים אלו ע"י צוות בין משרדי".
