"תל אביב הפכה למוקד פגיעות לא רק בגלל שהיא נחשבת על ידי האיראנים ל'בירת' ישראל, אלא גם בשל ריכוז עצום של בניינים ישנים, בני 60 עד 80 שנה, שנבנו בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי", כך לדברי המהנדס ישראל דוד, מ״מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות.
● "ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?
● רשות המסים פתחה "מסלול מהיר" להגשת תביעות לנזק עד 30 אלף שקל
"כשליש מהבניינים בישראל אינם ממוגנים כלל, ובמרכזי הערים הוותיקות המספרים גבוהים עוד יותר. המלחמה חשפה אמת פשוטה, בנייה חדשה סופגת פגיעה ונשארת עומדת, בנייה ישנה פשוט קורסת".
דוד, ממהנדסי הקונטרוקציה הבולטים בישראל טוען "הבניינים האלו הם פצצת זמן. בכל פעם זה נתקע באותם תירוצים, אין תקציב, אין הסכמות, אין החלטה. בינתיים כן נמצא כסף לשימור חזיתות, ריצופים וחלונות, אבל אין השקעה בחוסן שמציל חיים. זו לא בעיה הנדסית, זו בעיה של סדרי עדיפויות".
דוד מותח ביקורת חריפה גם על מדיניות השימור. "שימור בישראל הפך לעיסוק בנראות בלבד. מתייחסים למבנים ישנים כאל יהלום שאסור לגעת בו, גם כשהוא רקוב מבפנים. חוסן קונסטרוקטיבי ומיגון כמעט לא נכנסים לשיקולים, וזה מסוכן. אם אי אפשר לחזק מבנה לשימור לרמה בטיחותית אמיתית, צריך לומר את האמת, אסור להשאיר אנשים לגור בו. התחדשות עירונית חייבת להפוך עכשיו למבצע חירום לאומי, כל דחייה נוספת היא לקיחת אחריות על הקריסה הבאה".
דוד נחשב מבקר חריף של תפיסת המיגון הישראלית. במבצע עם כלביא התראיין לגלובס בנושא זה ואמר: "אם הייתי צריך לבחור להיות בממ"ד, בחדר מדרגות או במרתף - הייתי נשאר בממ"ד. אבל אחרי 33 שנים מן הראוי לעשות חשיבה מחודשת בנושא המיגון".
הוא התייחס ל"המצאת הממ"ד" ואמר - "המציאו את הממ"ד ב-1992 התרחיש היה שהממ"ד לא צריך לעמוד בפגיעה ישירה אלא רק בהדף מטיל, שיפגע במרחק של 15 מטרים מהממ"ד, אבל מאז יש איומים אחרים לגמרי... לאיראנים יש אלפי טילים, עם מטענים שיכולים להגיע לשני טון, מה שלא היה קיים בכלל בטילים של 1992. צריך לחשוב על שינויים בניהול סיכונים וגם מבחינה טכנולוגית".
